מיום שעומד אדם על דעתו הינו עסוק ועוסק בהשוואות.
הדשא של השכן ירוק יותר נובע מהצורך בלהשוות, בין גברים תמיד תתבצע ההשוואה למי יש גדול יותר וארוך יותר, למי יש את המכונית הגדולה יותר ומי מרוויח יותר כסף וכמובן מי היה עם יותר בחורות.
גם נשים עוסקות כל הזמן בהשוואות מי יפה יותר ומי שמנה יותר ועל מי רואים פחות את סימני הגיל.
ילדים עוסקים ללא הרף בהשוואות למי יש צעצוע יפה יותר, למי יש את הטלפון החדיש ביותר ועוד ועוד.
ההשוואתיות נושאת בחובה מטענים רבים וקשים אשר למעשה לא היו מתקיימים בעולם של אהבת חינם.
ללא משוא פנים וללא צורך בשיפוטיות או ביקורתיות לא הייתה מתקיימת גם ההשוואתיות.
ההשוואתיות נובעת מתוך חוסר, כאשר משווה אדם את מה שיש לאחר לעומת מה שיש לו או אין לו, הדבר נובע מתחושת חלל עמוקה מאוד שיש לו כלפי עצמו ומעיק ללא הרף, חוסר באהבה, חוסר בכסף, חוסר בשמחה, חוסר בהצלחה, כל זאת נובע בסופו של דבר מחוסר באהבה עצמית.
מדוע האדם עוסק כל הזמן בלשפוט את עצמו, עסוק בלבקר את עצמו ולמתוח על עצמו ביקורת? הדבר נובע בעיקר מן המקום והסביבה בה נולד וגדל, בה חונך ובה קיבל את עקרונותיו הראשונים.
ניכר כי ילדים אשר קיבלו הרבה אהבה בילדותם, קיבלו הרבה ביטחון והכרה ביכולות שלהם, גדלו להיות מבוגרים עם בטחון עצמי ואהבת עצמית והערכה עצמית ואילו כאלה אשר לא קיבלו מספיק אהבה, מספיק ביטחון, הכרה ביכולותיהם ועידוד רב, שאבו זאת ממקומות אחרים וכנראה הדבר השפיע באופן ישיר גם על האהבה העצמית שלהם כלפי עצמם.
ואולם ההשוואה שעורך האדם כל הזמן אל מול דברים אחרים נותנת לו ברוב הזמן תסכול רב, מאחר ולא משנה כמה רחוק הוא מגיע, ולא משנה כמה הוא מצליח, אם אין לו אהבה עצמית והבנה לגבי המידות החיוביות שלו אזי זה לא ישנה מאומה לגבי מה שהוא ירגיש לגבי עצמו ותמיד תמיד תהיה לו תחושה שאין לו מספיק, שהוא לא טוב מספיק, לא מוכשר מספיק, לא יפה מספיק ועוד ועוד.
חוסר אהבה עצמית אשר נובעת מהשוואתיות גוררת בעקבותיה ביקורת עצמית רבה.
חיצי הביקורת שהאדם מפנה כלפי עצמו עלולים בסופו של דבר לגרום למחלות דיכאוניות, תשישות כרונית ולכאבי מפרקים. לחיידק הגורם את כל אלו אין עדיין שם או צורה אולם הוא נחשב הרסני וקטלני והוא פוגע באדם הן בנפש והן בגוף. הביקורת העצמית מחלחלת עמוק אל תוך נפש האדם ומותירה אותו פצוע ומוחלש.
אנשים ביקורתיים אשר כל הזמן מפנים חיצי ביקורת כלפי עצמם ולא סולחים לעצמם על תקלות שהם עושים, טעויות שהם עושים, כישלונות ומחדלים, פוגעים בעצמם ללא ידיעתם והדבר מהווה סכנה גדולה ולא מוחשית עבורם.
האדם אשר נוטה לשפוט את עצמו באופן מוגזם וללא כל פרופורציות, לא מפרגן לעצמו על הצלחות כי הציפיות שלו מעצמו הינן גדולות מאוד ומכאן גם ההשוואתיות.
ביקורת עצמית היא בדיוק כמו תבלין חזק בטעמו. אם תשים ממנו יותר ממה שצריך הוא פשוט ישתלט.
ביקורת עצמית מופרזת מפריכה להתמודדות עם מחלות ובהרבה מיקרים מהלך המחלה מחמיר אצל אנשים עם ביקורת עצמית מופרזת מאשר בהשוואה לאנשים אשר הינם סלחניים כלפי עצמם ולא מחמירים עם עצמם.
הביקורת העצמית והשיפוטיות העצמית הלוא מאוזנת יוצרת בגוף ומחוללת תהליכים אוטו אמוניים ומפתחת כל מיני דלקות אשר נובעות ממתח מיותר ועודף ואשר רופאים מתקשים לאתר את מקור אותן דלקות.
הביקורת העצמית והשיפוטיות ההשוואתית נפוצה בעיקר אצל אנשים אשר אובייקטיבית נחשבים למאוד מוצלחים ומאוד מוכשרים באווירה תחרותית ככל שהרף שלהם יותר עולה הם רוצים עוד ועוד ומסופקים פחות ופחות.
הקשר הבלתי נתיק בין נפש וגוף פועל פה בצורה מאוד חזקה והמחשבות הטורדניות לא נותנות מנוחה.
התחושה של ההשוואה בינך ובין אנשים אחרים יוצרת באופן תמידי תחושה של חוסר שאותו לעולם לא יהיה ניתן למלא מאחר ותמצא דברים לא טובים ולא מושלמים.
ככל שכשרון ויכולת עולים ומתגברים כך גם השיפוטיות והביקורת העצמית השלילית עולה ומתפתחת בהתאם.
מעגל הקסמים השלילי הזה נובע מן המקום המדוייק של ההשוואה לאחרים וחוסר יכולת להתמקד בדיוק באותו משפט – ואהבת לרעך כמוך.
על מנת לאהוב את עצמך יש צורך בלהפסיק בהשוואות עצמיות ולביקורת עצמית אלא להתמקד במי שאתה, ביכולות שלך, במה שאתה ללא השוואתיות לאחרים כי גם הם משווים את עצמם אליך וחוזר חלילה.
זהו בדיוק המקום שבו יש לשחרר את הצורך להוכיח כל הזמן וללא הרף כמה אתה שווה וכמה אסור לך לטעות וכמה אין מקום לכישלונות בחייך.
המדד הראשוני הינו לקבל את עצמך בדיוק כפי שנבראת מתוך אמונה כי לזה בדיוק התכוון המשורר ולא לדבר אחר אשר אתה לא.
אם תבין שאין לך צורך להשתנות ואין שום צורך וגם אין למעשה שום יכולת להיות מישהו אחר אז זוהי תהיה נקודת התחלה מצויינת.
