במשך כל חייו של האדם, יודע הוא עליות ומורדות במצבו, בתחושותיו, ברגשותיו ובמצבי רוחו.

כאשר מרגיש אדם מסוים כי מאשימים אותו בכל מיני אלמנטים אשר חש הוא כי איננו מואשם בצדק, שאז ישאף להוכיח את חפותו כל מנת לא לשאת את תחושת האשמה מאחר וכאמור מהווה הוא משקל עודף על נשמתו.

אשמה מכילה בתוכה מספר מסוים של רגשות, אנו יכולים לפרק את האשמה לכאב, לזעם, לכעס, לתסכול, לצער, לדכדוך ואף לדיכאון כרוני.

כאשר מקבל האדם בשורה מסוימת אשר אינו רוצה להתמודד איתה או לחילופין כאשר מצוי הוא במצב של הדחקה מתמדת ובהצטברות של רגשות – נוצרת ההצפה הרגשית

כאשר יכול אותו אדם להישען על בטחונו העצמי משמעות הדבר הינה כי קיימות אצלו סיבות טובות לכך מאחר ואיננו חושש לטעות.

משמעותה הבסיסית של הזייפנות הינה למעשה כיסוי והסתרה מסוימת של האמת הבסיסית.

כאשר אדם מסוים צובר משקעים בנפשו, משפיעים באופן ישיר על התנהגותו.

כאשר לאדם מסוים ישנם דברים ואלמנטים אשר הינם משמעותיים וחשובים עבורו, משמעות הדבר היא כי הוא אכפתי ביחס אליהם.

כאשר מגיע האדם אל נקודות מסוימות בחייו איננו יכול ואף איננו רוצה להשלים איתן שהרי במקומות הללו נדרש הוא לעמוד על שלו ועל דעתו ולשמור מכל משמר על ערכיו וכך שנדרש הוא להתנגד בכל כוחו ובכל מאודו.

כאשר מגיע האדם לעיתים לנקודות מסוימות בדרכו שבהן חש הוא מוצף רגשית, שהרי ברגעים אלו, נזקק הוא, כבדרך הטבע, לאדם מסוים אשר יוכל הוא להתרפק עליו.

כאשר עוצר האדם מפעם לפעם, נח לכמה רגעים מן המסע המענג ועוצר הנשימה מצד אחד ואף מאתגר ולעיתים אף מפרק יכול הוא להתבונן על סביבתו אשר מצוי הוא בה ולתת מתוך עצמו ומתוך נשמתו הכרת תודה על כל העזרה שבדרך.

מדד השעמום של האדם משקף עבורו את מידת ההתעניינות שלו בדברים מסוימים.

כל חייו של האדם הנהנתן מוקדשים או לפחות רובם מוקדשים לחיפוש בלתי פוסק אחר רגעים של סיפוק ושל הנאה מאחר ונהנתנות הינה בעיני המתבונן ואינה מוגדרת במדדים ספציפיים .

החופש הינו מושג מופשט המתאר את יכולתו התאורטית ולאחר מכן גם המעשית, של האדם, כל אדם לייצר עבור עצמו מרחב ללא שיפוטיות וללא השוואתיות, מרחב פרטי אשר מעניק לו את היכולת לעשות ככל העולה על רוחו ובאופן חופשי מדאגות אשר למעשה ניתן להגדירן גם כגבולות, מגבלות, הגבלות ומוגבלויות.

מקור הקנאה הוא בתחושת חוסר ,היא מתעוררת כאשר מרגיש האדם המקנא כי משהו הולך להילקח ממנו וכאן פוגשת אותו הרכושנות על אלמנטים אשר מאמין הוא שהינם אך ורק שלו.

כאשר מקבל האדם בשורה מסוימת אשר אינו רוצה להתמודד איתה או לחילופין כאשר מצוי הוא במצב של הדחקה מתמדת ובהצטברות של רגשות – נוצרת ההצפה הרגשית

לאדם ניתנה הבחירה בזכות באם הוא בעל רצון למצוא את הטוב או שמא את ההפך, כאשר יכול האדם בלב שלם להגדיר עבור עצמו את רצונותיו, שאיפותיו ומשאלותיו, יפעלו מנגנוני ייצור האנרגיות החיוביות בעבורו.

בבוקר זה משחרר אני מתוכי את המשברים. מתוך שיגרת חייו של האדם, מתוך הרגליו ומתוך מעשיו המתוכננים, צצים מעת לעת אירועים אשר מוגדרים כמשברים. מהות

בבוקר זה משחרר אני מתוכי את הדימוי העצמי. האדם המסוים העושה את דרכו הקסומה אל עבר מטרת העל שלו ואל עבר ייעודו, חש לא פעם

ההתנהגות האנושית שמשנה צורה ומשנה פנים מעת לעת, כוללת בתוכה נורמות התנהגות אשר נקבעות ומשתנות בכל פעם על פי כללים מסוימים הנקבעים בתקופות מסוימות, במקומות

אדם המגלה שמחה גדולה ואולם אינו יכול ואף אינו רוצה לכלוא את השמחה הזו בתוך תוכו ואז יוצאת ומתפרצת השמחה מתוכו של האדם ובאה לידי

תחושת האינטימיות אשר מגיעה מתוך הבטן וקשורה גם אל הלב, מייצרת אצל האדם את האותות ואת הסימנים שמעידים על אותו אדם כי נוצר ממנו תדר

צלילות מחשבתו של האדם, הינה שלב התפתחותי מסוים אשר דורשת בנוכחותה רוגע מנטאלי מסוג מאוד מסוים, כזה המאפשר לכל אותם רעשים והפרעות שבדרך כלל מעכירים

אדם אשר עושה דרכו בינות מהמורות ומחסומים בנתיבי חייו ההולכים ומנווטים על ידי כוחות עוצמתיים אשר מהווים את הסקרנות ואף את האתגרים המשמעותיים של חייו

לעיתים, בעת המסוימת אשר נמצא האדם המסוים בתדרים מסוימים אשר אינם התדרים הסטנדרטים שאותם הוא רגיל לשדר בהם ולקלוט בהם וכך שבעת שעוסק האדם בפעילות

ההתמרמרות. חייו של האדם, משחר ילדותו ועד שעוצם הוא את עיניו בפעם האחרונה מלאים הם עבורו באתגרים ובניסיונות חוזרים ונשנים וכך מעביר הוא בדרך כלל

העלבונות. הדרך הנפוצה אשר אדם מסוים, אשר בדרך כלל על ידי שימוש במילים פוגעות או אופן התנהגות פוגע ופוגעני מכעיסים את הצד השני אשר התנהגות

האופטימיות. דרכו ומסלול חייו של האדם האופטימי לעיתים קרובות היא דרך קלה יותר, נעימה יותר ומחויכת יותר. האמונה בטוב היא זו אשר משותפת באופן כללי

העצבות. מצב ריגשי הנותן לאדם תחושת חוסר ואובדן דרך מסוים ואשר מתחיל למעשה את הדרך המובילה בסופו של דבר אל עבר העצבות הכרונית ואל עבר

העדינות. האבחנה המסוימת אשר מאפיינת באופן כללי את ההבדל המהותי והמשמעותי בין גבר סטנדרטי לאשה סטנדרטית הינה העדינות. יש לה לעדינות מספר אלמנטים אשר נובעת

ההרפתקנות. הדחף הפנימי שקיים אצל אדם מסוים ואשר מוליך ואף מוביל אותו לחוויות אשר עלולות לגרום לא פעם גם לפגיעה ונזקים מן הצד האחד ואולם

ההתפעלות. האדם המסוים המשתמש ביכולותיו המסוימות והנותן לעצמו מעת לעת את התכונה המסוימת היוצאת מתוך נשמתו אשר לרגע קט משמשת אותו כראי לנפשו ואשר מביע

התירוצים. האדם המסוים אשר איננו קם לעשות מעשה מסוים ואשר נאלץ להסביר את פשר מעשיו או את פשר חוסר מעשיו למעשה מחפש את הנימוק או

האדישות. האדם המסוים אשר קליפתו החיצונית והמעטה אשר עוטה הוא באופן מובהק הינה האדישות. יכולתו של אדם מסוים לשלוט על כפתור העוצמה של רגשותיו וברגע

הפרידות. כאשר מתקיימת פרידה בין אנשים, פרידה מודעת שהרי הם נפרדים אחת מהשנייה ומבצעים תהליך הפרדה ולמעשה זהו גם תהליך פיזי וגם תהליך מנטאלי בו

השקרים. אמירה של דברים לא נכונים על ידי אדם מסוים או סילוף הדברים באופן כזה שלא תהיה כנות אמיתית באופן מכוון משמעותה שקר. עצם נושא

תדר האהבה הינו החזק והעצמתי ביותר אשר הינו היחידי שיכול לגבור על כל תדר אחר ללא כל קושי והאהבה הינה מדבקת, מדביקה וממכרת ואולם במשמעותה החיובית ומייצרת עבור האדם את תעצומות הנפש המשמעותיות ביותר עבורו.

משבוחר אדם מסוים לגרום לאדם אחר או לבעל חי אשר יש לו תחושות ורגשות לסבל מיותר מתוך כוונה או כאשר אדם מסוים מתעלם בכוונה מסבלו

כאשר יש אמת, אין חשדנות. שתי פנים יש לה לחשדנות מאחר וקיימת החשדנות הטובה וקיימת גם החשדנות הרעה. כאשר אדם מטיל ספק באמת ושואל שאלות

הדרך המסוימת אשר האדם המסוים תופס את עצמו ואשר בא הוא חושב כי הוא רגיש או מיוחד או שונה או כל דבר אשר אמור בעיני

אובדן תקווה או כישלון בנושא מסוים מוביל את האדם למצב אשר בו הוא מאבד את התקווה להצלחה ולכן הוא מגיע לייאוש וזוהי למעשה תחושה מנטאלית

התקווה כי משהו טוב יקרה היא למעשה ברוב המקרים הסיבה שגורמת לאדם לעשות ולנסות ולהמשיך בדרך ולו רק בזכות העובדה כי היא איננה ידועה מראש.

האדם המגלה שמחה גדולה ואולם אשר אינו יכול ואף אינו רוצה לכלוא את השמחה הזו בתוך תוכו ואז יוצאת ומתפרצת השמחה מתוכו של האדם ויוצאת

ההתרגשות הרי היא אותה תחושת בטן אשר דומה לתחושת פרפרים אשר נגרמת כתוצאה מפעילות מסוימת אשר האדם מתוך תוכו יודע ומרגיש דברים קורים. ההתרגשות הינה צורת התנהגות מסוימת אשר מהווה לאדם איתות מסוים כי הדברים אשר חושש הוא מהם או הדברים אשר מייחל הוא להם אכן מתרחשים ומגיעים ולכן זקוק הגוף להתכוננות לקראתם וכך יורה המוח הנחיה לגוף להפריש את האדרנלין לכל גופו של האדם וכך נוצרת התחושה המיוחדת אשר יכולה לסמל כמו דריכות מסוימת של הגוף והנפש לקראת אותו מאורע אשר גורם לגוף להתכונן לקראתו.

לכל אדם באשר הוא קיימת תפישת המציאות שלו ואין היא דומה במאומה לתפישת המציאות של אדם אחר למעט המציאות האובייקטיבית אשר ניתנת למדידה ברורה למשל נושא הזמן אשר מומחש באופן מציאותי ע”י יחידות קצובות כגון שניות, דקות, שעות, ימים, חודשים ושנים.

הקול הפנימי המחובר אל הנשמה, המחובר אל התת-מודע, תחושת הבטן, הקול שלעיתים נשמע בקושי ולפעמים הינו כל כך משמעותי ובלתי מתפשר, הינה היכולת הנדירה לקבל את ההחלטות על סמך אותה תחושה פנימית, הינה מה שמאפשר לו לאדם, לכל אדם, לדעת דברים מבלי שיהיה בסיס ואסמכתא.

הידיעה הברורה. כל אימת שמתרחש מאורע אשר את תוצאותיו יודעים אנו למפרע ניתן לומר שהתוצאות של אותו מאורע ברורים לנו למפרע. לדבר זה קוראים ידיעה

המחשבה המנקרת במוחו של האדם החוטא אינה טהורה מאחר וניכר בו, באדם החוטא כי מחשבתו טמאה. חטא הינו הפרה קיצונית של ערכים מוסריים וחוקים על

רגשות אשמה הינם רגש, כמו כל רגש, אלא שאשמה מורכבת היא מתערובת של רגשות המרכיבה אותה. אשמה מכילה בתוכה מספר מסויים של רגשות, אנו יכולים

ההשוואתיות נובעת מתוך חוסר, כאשר משווה אדם את מה שיש לאחר לעומת מה שיש לו או אין לו, הדבר נובע מתחושת חלל עמוקה מאוד שיש לו כלפי עצמו ומעיק ללא הרף, חוסר באהבה, חוסר בכסף, חוסר בשמחה, חוסר בהצלחה, כל זאת נובע בסופו של דבר מחוסר באהבה עצמית.

הסליחה או בקשת הסליחה הינה צורך פנימי בראש ובראשונה על מנת לשחרר משא כבד של רגשות אשמה במידה והסליחה מגיעה ממקום אמיתי וכנה, קיימת כמובן בקשת סליחה מתוך אינטרס של העמדת פנים ומתוך חוסר ברירה.

נהוג לומר את המשפט – “כאשר יש ספק – אין ספק”.
משמעות המשפט למעשה מכסה טפחים ומגלה טפח, מאחר ולמעשה הספק או אי ההבנה או חוסר הודאות הוא אלמנט משמעותי וניכר בכל אחד ואחד מאיתנו.

בעת שאדם במצב של שמחה, אושר וצחוק גדול הוא נמצא באנרגיות טובות ואז הכל עובד בשבילו. אנשים מצחיקים הם אנשים שנעים להיות במחיצתם, נעים לתקשר איתם, לכן גם אנשים מצחיקים ממש יכולים לעבוד בזה מאחר ורוב האנשים נהנים להיות במצב של צחוק ושמחה.

התינוק החרד הופך לילד חרדתי ותלותי שגדל להיות מבוגר מסתגר ומתחבא, חושש לקיים חיים רגילים ומפתח לעצמו הרגלים שונים אשר נוצקים בנשמתו ובנפשו רק לצורכי הישרדות וזאת ללא כי מודע הוא כלל למעשיו.
חרדת הנטישה מלווה את האדם אשר סובל ממנה בצורות כאלה ואחרות ובדרגות כאלה ואחרות ולמעשה שולטת בסיטואציות מאוד ספציפיות בחייו ומביאה אותו לצורת התנהגות אשר יכולה כמובן לפרק כל מסגרת אשר מתחילה להיווצר בעבורו.

רגש חזק המציף את האדם החש סוג של נוסטלגיה, כמיהה ותשוקה רחוקה לאדם מסוים, או רעיון מסוים או לזיכרון כלשהו אשר איננו, זהו רגש המתקשר גם לעצב, חיסרון ואובדן.

געגועים הינם באופן כללי תחושות אשר ניתן להרגיש גם לאנשים אשר הינם בחיים ונמצאים הרחק פיזית מהמתגעגע ואולם בהחלט קיימים גם געגועים לאנשים אשר כבר אינם בין החיים.

יכול להיות געגוע כלפי שיר מסוים שתקופה ארוכה לא שמעת או געגוע לתקופה מסוימת בחיים שזו נקראת נוסטלגיה ואשר היא מתקשרת עם תחושות נעימות