המחויבות – ראש השנה 2019
חייו של האדם הממוצע, זה אשר חי את חייו באופן שבו מנסה הוא, מתוך אמונה מלאה בדרך, להטיב ככל האפשר עם עצמו ועם הסובבים אותו נכלא לא פעם במהלך מסלול חייו למצבים אשר מחייבים אותו להתנהגות מסוימת, אשר דורשת ממנו לעיתים להתאמץ עוד יותר ולהגביר את עקשנותו ואת התמדתו וכך יוצא שאותם מאמצים מסוימים אשר נדרשים ממנו על מנת להתגבר ולהתאמץ יותר גוזלים ממנו יותר אנרגיות ויותר השקעה וכמובן שהרבה אמונה ועל כך למעשה נדרשות ממנו תעצומות נפש לא מעטות אשר מחייבות ותו למתן תשומת לב ואף להקפדה יתרה, ולכן כאשר האדם מחויב למשהו מסוים, הוא למעשה מתחייב כלפי עצמו ראשית כל ולפני הכל.
המחויבות, כמו אוחתה התאומה ההתחייבות, מחיבת את האדם קודם כל כלפי עצמו.
נהוג ומקובל כי כאשר אדם מסוים מתחייב למשהו כלפי מישהו אחר, שהרי מפאת חוסר אמון בדרך כלל ולאחר מכן מתוקף הנוהג ואף החוק במקרים מסוימים, נהוג לחרות חוזה או הסכם, אשר יאגד ויסכם את סך מחויבויותיו ואת סך התחייבויותיו של אדם מסוים כלפי אדם אחר או גוף מסוים.
אותו הסכם למעשה נותן גושפנקא רשמית לאותה מחויבות של האדם המסוים, למשל, הסכם שיתוף פעולה בין צבאות מסוימים אשר מגדיר את תוקף ההסכם ואת גודל והיקף ההתחייבות והמחויבות ההדדית במידה וקימת ועל מנת לגשת אל גופים שיכולים לאכוף את תנאי ההסכם במידה ואחד הצדדים לא עמד בהתחייבותם באופן שבו הצד השני יהיה שבע רצון ומסופק.
ואולם זהו המקרה הפעוט יחסית מאחר והמקרים החשובים באמת באים לידי ביטוי בהסכמים ובמחויבות מוסרית שבין אדם לעצמו בעיקר ואז במחויבות המוסרית שבין אדם לחברו.
לא יכול אדם להיות מחויב לדברים מסוימים אם איננו מבין את גודל החשיבות של המחויבות העצמית.
היכולת של האדם לרתום את עצמו, את נפשו, את רצונו ואת יכולותיו למשימה מסוימת זוהי למעשה המחויבות הפנימית שלו כלפי עצמו ושם באה לידי ביטוי התחושה הפנימית החזקה ואף המשמעותית של האדם כלפי עצמו.
לדוגמא – אישה מסוימת אשר אומרת בכל פעם ובכל הזדמנות עד כמה היא רוצה להיות פחות מלאה ואף להתחיל באימוני ספורט לצורך כך ואולם מאחר ואינה מחויבת כלפי עצמה כלל או לפחות לא במידה המספקת, אין היא מתקדמת יותר מידי בדרך הסלולה עבורה והמסומנת היטב אלא ממשיכה באמירות הלא מחייבות.
הסיבה לכך נובעת מכך שמתוך הנפש פנימה היא איננה שלמה עם אותה הדרך ואותה מחויבות.
למעשה בסופו של דבר המודעות העצמית והאמונה העצמית מובילות אל המחויבות העצמית.
המחויבות אפוא, מורכבת משני אלמנטים מובילים ואף משמעותיים כל אחד בזכות עצמו וחיבור של שניהם מייצר אלמנט חדש ונדרש מאוד עבור כל אדם – למעשה זוהי נוסחה פשוטה אשר במידה והאדם חש כי אין הוא מחויב מספיק או מן העבר השני נטענת כנגדו הטענה כי הוא איננו מחויב מספיק מאחר והתוצאות של אותה מחויבות לא מספקות ואף מעידות על ביצוע חלש, שאז עליו לבדוק את הנוסחה ואת סך כל רכיביה.
כאמור המחויבות העצמית מורכבת ממודעות עצמית ומאמונה עצמית, ואם אין מודעות ברמה מנמלית ובד בבד לא קיימת אמונה ברמה מינימלית שאז גם המחויבות תהיה מצומצמת ואף דלילה.
באותה הסיטואציה של חוסר מחויבות מספקת שאז או שהמונה של האדם בעצמו קלושה או שהמודעות העצמית שלו רופפת ומספיק שאחד האלמנטים לוקה בחוסר שאז כל המחויבות תקועה ואף לא פועלת את פעולתה כראוי.
כאמור המחויבות העצמית של אדם כלפי עצמו היא זו המאפשרת לו להתחייב באופן מלא, שלם וללא ספקות גם כלפי אחרים ואולם מצב זה מחייב גם ובדרך כלל אלמנט נוסף הקרוי – מוטיבציה.
אותה מוטיבציה למעשה מניעה קדימה את אותה מחויבות המורכבת ממודעות עצמית ומאמונה עצמית. המחויבות אותה מגלה הנהלת חברה מסוימת כלפי תהליך שינוי מסוים אשר היא עוברת מכיל למעשה מודעות עצמית שגרמה למעשה לסוג של תמונת ראי אשר נעשה ושיקף את המצב האמיתי, ללא הצגות וללא העמדות פנים, האמונה העצמית בתהליך השינוי ואז המוטיבציה למעשה היא זו המניעה את העגלה הזו קדימה.
לעגלה הזו כאמור קוראים “המחויבות”.
ברגע שעגלת המחויבות החלה לנוע קדימה, זה תלוי בגורמים נוספים כגון הקושי בדרך ואף הקשיים הרבים אשר תעמיד הסביבה.
תהליך של מחויבות המורכב נכון ומכיל בין היתר את המודעות העצמית בין אם התעוררה היא כתוצאה מהערה של מישהו אחר או גם בין אם התעוררה כתוצאה מתובנה פנימית ומהארה פנימית מסוימת, עובדתית היא קיימת.
ברגע שהמודעות עצמית נוכחת מתחילה היא להציק ולהיות משמעותית ואף לשאול שאלות נוקבות כגון מהי רמת המאון של אותו אדם או של אותו גוף כלפי תהליך השינוי הנדרש.
במידה ורמת האמונה היא לא מספקת שאז מן הסתם כל התהליך כולו יואט ואף יתמסמס קליל ואולם אם גלגלי העגלה גדולים וחזקים ואף מונעים מכוח האמונה שאז העגלה מתעוררת לחיים וכוחה רב ומשמעותי ואף יוצר את המוטיבציה אשר גורמת למחויבות לקרות על הצד הטוב ביותר.
מחויבות = מודעות + אמונה + מוטיבציה.
