תיקשור בנושא העירנות

7.12.2021

בבוקר זה משחרר אני מתוכי את הערנות.

כאשר מצוי האדם במצבים בהם מתרחשים עליו אירועים אשר קיימים עבורם ספקות מבחינתו , שהרי מצוי הוא במצב שבו אין הוא רגוע.

אותו רוגע אשר למעשה מרפה מבחינתו את צריכתו גורם לאותו אדם תחושת נינוחות אשר מהווה עבורו סוג של הרפיה מוחית ומנטלית וכתוצאה מכך גם הרפיה גופנית אשר באה לידי ביטוי בתחושת נינוחות ורוגע.

מכאן ועד מצב של נירוונה הדרך קצרה עבור אותו אדם מאחר ותחושת הנינוחות אשר מפרשת עבורו את התחושה כי איננו בסכנה מוחשית ומיידית ואף יכול הוא להיות רפה רפוי ונינוח, ואולם מן העבר השני , אותה תחושה בדיוק יכולה להוות מבחינתו תחושה של חוסר ערנות מאחר ואותו מצב רפוני עלול להוות סכנה מבחינתו במידה ומישהו עלול לנצל את חוסר ערנותו באותו מצב בדיוק.

כאשר מצוי האדם במצב של ערנות, משמעות הדבר הינה כי הוא במצב של ערנות, כלומר כל חושיו פועלים במדדים גבוהים יותר מן הנורמה.

משמעות הדבר הינה כי ממוקד ומרוכז אותו אדם באלמנטים סביבתיים ונכון הוא להגיב אליהם באופן אינסטינקטיבי.

משמעות הדבר הינה כי אותו מצב של ערנות גורם לאדם להישען ולסמוך על חושיו המיידיים ויצריים.

באשר לדוגמא מצוי האדם המסוים במקומות בהם טרם היה ולכן איננו מכיר את האלמנטים הכרוכים באותו מקום, שאז ממוקד הוא ואף מרוכז לקבל מן הסביבה סימנים ואיתותים להם יגיב הוא מידית במידה וחש הוא סכנה.

משמעות הדבר הינה כי חוש הראיה מצוי בפירוט גדול ורחב יותר מן הנורמה, חוש ההאזנה שלו מעלה הילוך ומנסה הוא להקשיב קשר רב, וגם חושי המישוש, הטעם והריח שלו עובדים באינטנסיביות גבוהה יותר על מנת לקלוט נתונים רבים.

בנוסף לעליה המיידית במדדים החושיים שלו, גם החושים הנוספים, חוש הרגש, הלא הוא החוש השישי האינטואיציה, גם חוש ההתמצאות במרחב עולים מדרשה כאשר מצוי האדם במצב של ערנות וכך פועל יוצא של כך הוא כי באותו הזמן בדיוק מהווה מבחינתו של האדם עליה משמעותית בכמות האנרגיות אשר צורך הוא באותם רגעים של ערנות.

משמעות הדברים הינה כי כאשר מצוי האדם במצב של ערנות, לא יכול לקרות מצב שבו יישארו לו אנרגיות לאחר פרק זמן ארוך מאחר ובמידה ולא יחדש הוא איכשהו את מלאו האנרגיות שלו, שהרי לא יוכל להישאר במצב של ערנות תמידי ואותה ערנות תתערער מתישהו.

משמעות הדבר הינה כי במידה ואותו אדם מצוי באמת בסכנה מסוימת שהרי במידה ומודע הוא לכך, חייך הוא למצוא מסתור והגנה כאשר מתחיל הוא לרדת במדד הערנות שלו.

מצב של ערנות מתחלק עבור האדם לשניים, מצב של ערנות אפקטיבית ומצב של ערנות מדומה.

מה הכוונה? כאשר מצוי האדם במצב של ערנות מדומה, שהרי איננו ערני באמת אלא משכנע הוא את עצמו ואף משלה הוא את עצמו כי הוא ערני ומגיע הדבר מחוסר באנרגיות אשר אינן קיימות ברגע נתון אצלו ואולם המצב מחייב אותו להיות ערני מתוקף האירועים מסביבו ואולם מכיוון שאין ברשותו אנרגיות מספקות על מנת להיות ערני באמת שאז הוא משלה את עצמו או משלה אחרים שדואגים לו או שסומכים עליו כי הוא ערני באמת ואז מדמה הוא ערנות ואולם אין הוא ערני באמת.

הסבר זה מפרש גם מה ערנות אפקטיבית, שהיא מצב שבו אכן אותו אדם מצוי במלוא כוחותם המנטליים ובמלוא ערנותו ויכול הוא לתפקד באופן חיובי ומיטיב עבורו ועבור אחרים בד בבד.

כאשר מצוי האדם במודעות מלאה לעצמו שאז יכול הוא למדוד עבור עצמו כמה הוא אכן ערני וכמה לא.

משמעות הדבר הינה פשוטה, כאשר האגו של אותו אדם לא מנהל אותו ואין לו בעיה לאחר לאחרים כי הוא לא ערני ברגע מסוים ואל לאחרים לסמוך עליו ועל חושיו שאז יכול הוא לסמוך ולהישען על ערנות של אחרים ולא על ערנות שלו ואולם במידה וכך הם פני הדברים, עליו לקחת לקחת בחשבון כי ערנות של אחרים גם תפוג ותתרופף מתישהו ועליו לא להסתמך על כך לאורך זמן.

הערנות ממש כמו כל תדר, נותנת למדידה והארכה והערכה וכך שבמידה ואכן ערני אותו אדם לסביבה שאז יכול הוא בקלות רבה לשקף עבור עצמו כי עליו להגביר או להחליש מינונים במדד ערנותו בהתאם לנסיעות הסביבתיות.

ערנות יכולה, ממש כמו כל תדר אחר, להיות בחוסר ויכולה להיות בעודף.

משמעות הדבר הינה כי כאשר מצוי האדם במצב של ערנות יתר שאז מתבזבזות האנרגיות במהירות גדולה וחייב הוא להיות מודע לדך שבזמן מסוים עלול להיכנס הוא למצב של היפו מידי ומן העבר השני כאשר מצוי הוא במצב של חוזר ערנות קיצוני, שאז כאמור עליו לנסות לאזן את עצמו במהירות על מנת לא להיחשף למצב של סכנה מידית כתוצאה מחוסר ערנות, למשל תוך כדי נהיגה כאשר מוסחת דעתו של אותו אדם מן הנתונים אשר זורמים אליו ומשתנים כל העת ובמידה והוא חסר ערנות שאז חושיו לא מתפקדים כראוי.

גם עודף ערנות במצב זה הינו שלילי מאחר ותגובותיו של האדם במצב של ערנות יתר עלולות להיות קיצוניות וקופצניות ואף זהו מצב לא רצוי.

האדם המודע והמחובר לעצמו ולסביבתו צריך לסמוך על חושיו ועל תחושותיו כאשר נדרש הוא למצבים בהם אותם חושים מסוימים יכולים לסייע בידו ולבצע את הנדרש לצורך איזון עצמי.

כאשר האדם מאוזן אנרגטית, שהרי בא הדבר לידי ביטוי מלא גם בערנותו.

משמעות הדבר הינה כי כאשר אותו אדם מצוי במצב של רווחה חושית ואז חושיו מתפקדים כראוי לא בעודף ולא בחוסר ולכן זהו המצב האופטימלי עבורו ואז מצוי הוא בערנות אופטימלית. איזון מנטלי הוא המפתח להכילו כולל גם הערנות.

כאשר מצוי האדם באיזון אנרגטי מודע, שאז ערני הוא במידה מספקת ואין חשש כי עלול הוא להיפגע מחוסר ערנות או מעדנות יתר, הכל מאוזן והכל במקומו מונח.