10.6.2021
בבוקר זה משחרר אני מתוכי את הדעתנות
משמעותה של הדרך אשר עובר האדם במהלך חייו , עת פוסע הוא במשעולים ובשבילים אותם מכיר הוא באופן מסוים , משתמש אותו אדם בכל מקורות הידע אשר מצויים לרשותו , בין אם מודע הוא אליהם ובין אם מסתמך הוא אך ורק על חושיו הטבעיים כבדרך הטבע.
אותו אדם צובר ידע , צובר ניסיון , צובר חוויות וצובר התנסויות אשר מעניקות בעבורו את היכולות הניתוח והעיבוד של אותם נתונים על מנת כי יואילו הנתונים בשטח לנווט בעבורו את הדרך היעילה , הנכונה והמתאימה ביותר עבורו.
לעיתים לא מספיקה בעבור אותו אדם הידיעה אשר מצויה בידו ולכן נעזר הוא בעזרה אשר מצויה בעבורו או שמא עליו להשתמש בעוד סייענים אשר יניחו אותו ויציידו אותו באותה עזרה אשר תועיל בעבור דרכו.
מדי פעם מגיע אותו אדם אל נקודה מסוימת אשר אותו הידע אשר מציף אותו , נובע ממנו וכאשר קורה הדבר , משמע כי אותו אדם הינו דעתן והדעות אותם משמיע הינן שלו ולא מצטט הוא דברי דעת של מישהו אחר.
ואכן , אותם הללו אשר דעתנותם מתבססת על ציטוטים ופרשנויות לא מקוריות , נותנות בידי האדם הבנה מסוימת אודות סיטואציה מסוימת ואולם אותה דעה נחרצת אשר מצטט אותו אדם על מנת לגבות את דעותיו טובה ונכונה עבורו ואולם מעוצב עליו כי כנראה אין לו דעות משלו ולכן הוא איננו אדם דעתן.
דעתנות מעידה על אדם מסוים כי איננו חושש להשתמש במקורותיו שלו ועומד הוא על דעתו וממנף הוא את דעותיו העצמאיות על מנת כי יובן כי אין לו צורך בדעות אחרות וכי עומד הוא על דעתו ותומך בה במלואו.
לעיתים קיימות סיטואציות מסוימות אשר אדם מסוים נקלע אליה ואשר במידה והינו אדם דעתן ומשמיע הוא את דעותיו במפגיע, שאז אנשים מסוימים בסביבתו הקרובה יכולים לחשוב כי אותה דעתנות הינה למעשה סוג של כפיית דעותיו בכוח וזו למעשה נקראת בשם דעתנות – יתר מאחר ובמידה ואותו אדם כל כך דעתן עד כי פוסל הוא דעות אחרות אך ורק מכיוון שהוא לא מסוגל להכיל ידע ודעות אחרים ושונים משלו.
דעתנות – יתר הינה בהחלט אגרסיביות ואינה נעימה לצד השני כלל , בעיקר אם נאמרת היא בצורה אגרסיבית ולא נעימה, לא מכילה ולא סימפטית וכך שלעיתים בעיני אנשים מסוימים , דעתנות או עמידה על דעה מסוימת מעידה על האדם כי הינו שתלטן , משתלט וכופה את דעתו בכוח.
דעתנות הינה תכונה ותדר גם יחד ולכן כאשר האדם דעתן במודע וכדרך חיים משמע הדבר כי הינו בעל יכולת מסוימת לייצר את אותו תדר ואין אפשרות לאדם מסוים להיות דעתן לא אותנטי.
כלומר , אי אפשר לפברק דעתנות מאחר ואם אדם מסוים מנסה להעמיד פנים כי הינו ידען גדול ונתקל הוא באדם דעתן אחר אשר עומד אף הוא על דעתו לא פחות ממנו אבל בפועל והלכה למעשה יודע יותר , שהרי ידענותו והעמידה הבלתי מתפשרת על אותו הידע ואותה הידענות תביא בסופו של דבר גם להתלקחות של ריב , מדון וחילוקי דעות .
כלומר , דעתנות בלתי מבוקרת עלולה להיות בעורכיו של אותו אדם אשר יתעקש באופן בלתי הגיוני אל מול ידענות ודעתנות רבה משלו במידה ואכן נקלע הוא למצב שכזה.
דעתנות עבור האדם הינה מתנה רבת ערך ואותם הללו אשר מצוי בהם הידע באופן טבעי , כבדרך הטבע ובצורה אותנטית שהרי מאוזן הוא ומסוגל להשתמש באותה מתנה בצורה מושכלת ואולם לעיתים כאשר נתקל כאמור אותו אדם דעתני באדם אחר אשר מטיל בו ובדעותיו דופי , שהרי סיכוי רב כי רכיב ה “אגו” יכנס לפעולה ויתלקח מעצמו ואז ממש כמו כליל על אותו דיון אשר החל כהפגנת ידענות נעימה ומשעממת.
ואולם הפכה עד מהרה להתלקחות , ויכוח לא נעים אשר האגו שולט בו ומביא את אותה דעתנות וידענות אשר הייתה יכולה לחרום לשניהם , למריבה בלתי תורמת.
כאשר שני אנשים דעתניים נפגשים , קיימת עבורם סיטואציה אשר צריכים הם , שניהם, לתפעל בחוכמה , בינה ודעת.
מאחר ודעתנות הינה תכונה נעלה , נהוג בין אנשים דעתנים לכבד ולתת מקום גם לדעות שונות משלך , מאחר ואנשים בעלי ידע נחשבים בין היתר לבעלי יכולת של הגשמת המוח והגשמת הדעות באופן דינמי ומאפשר ולכן במידה והביטחון העצמי קיים ברוחב לב אצל אותו אדם דעתני , שאז לא תהיה לו סיבה אמיתית להיכנס לעימות מול אדם דעתן אחר מאחר ובטחונו העצמי רב באופן החיובי ואינו נדרש לגיבוי של האגו על מנת לשדר לאדם הדעתן הנוסף חוסר ביטחון וחששות כי ידו תהה על התחתונה.
שילוב נכון ומתאים של מספר אנשים ידענים גרם בעבר , גורם כיום ואף יגרום בעתיד לשילוב מנצח מאחר ובמקרים הללו , הנוסחה של אחד ועוד אחד שווה שלוש מתאימה מאוד.
דעתנות איננה בהכרח הפגנת ידע הלכה למעשה.
כאשר אדם מסוים אינו דעתן, משמעות הדבר הינה כי קיימות בו ידיעות אשר משתוקקות לצאת החוצה והאין הוא מסוגל לשמור אותן אצל עצמו מאחר וזו דרכו וזהו מרכז עולמו מאחר ומדובר לידי ביטוי בהתנהגותם החיצונית ואשר קולם נשמע למרחוק.
בעת ויכוחים ודיונים , מושכים הם אש בכל מקום בו נמצאים הם ויכולים לעורר מהומה על לא מאומה בשנייה אחת מאחר וידענותם גורמת לאנשים סביבם לגלות התנגדות ולבלום ואף להדוף את אותה ידענות ואותו הידע מחשש פן יתגלה בריבים כי הם עצמם אינם בעצמם ידענים כמותו ולכן במקרה כזה האגו מונע מהם לזכות באותה ידענות עבור עצמם מחשש פן יתגלו כידענים פחות.
כאשר קבוצה של אנשים בעלי מטרה משותפת ואף חזיון משותף וכמובן בעלי אינטרס משותף ואותה קבוצה כוללת בתוכה מספר לא קטן של אנשים ידענים ודעתניים , שאז במידה וישכילו הם יחדיו וביד אחת לשלב את אותו הידע ואותו דעתנות עבור מטרות הקבוצה , עבור החזון המשותף ובעיקר עבור האינטרס המשותף , שאז אותו הידע המצוי בכולם ישלים ויעבה באופן משמעותי את היכולות של אותה בקבוצה.
כאמור , במידה ואותם אנשים באותה הקבוצה לא היו מונעים מן האגו , מן הגאוותנות ומן הבררנות, שאז יצליחו אותם דעתנים לגבש ולהתגבש כבדרך הטבע ובאופן טבעי לכלל בקבוצה מנצחת.
במידה ויתנו לסממנים השליליים והמיותרים להוביל אותם , שאז באופן ודאי לא תסייע בידם אותה דעתנות יותר.
