האשליות.
תפיסה מסוימת של המציאות ואשר ניתנת לשינוי מימדים מסוימים בתוכה גורמים לאדם לחוש אותה באופן אחר.
מקובל לחשוב כי המציאות היא זו האמיתית והנכונה אולם למעשה כל אדם מקבל את תחושת המציאות באופן אחר ולא ניתן להשוות תחושה של אדם אחד למשנהו מאחר ומציאות היא בעיני המתבונן בעיקר כאשר מדובר על תפישת המציאות אשר מתבצעת על ידי החושים של האדם.
מכאן שמציאות מסוימת עבור אדם מסוים יכולה להיות גם אשליה עבור אדם אחר ושניהם יחשבו ויהיו בטוחים כי זה מה שהם מרגישים באותו זמן נתון.
על מנת להבהיר, האשליה הינה תפישת מימד מסוים באופן אחר אולם מהווה מציאות מאוד ברורה עבור אדם מסוים למרות שזו אינה המציאות האובייקטיבית.
האשליה יכולה לבוא לידי ביטוי כאמור באופנים שונים ובצורות שונות ויכולה להיות גם באופן חיובי וגם באופן שלילי עבור אנשים מסוימים באותו זמן ובאותו אופן, הכל בעיני המתבונן, תרתי משמע.
אשליה שכיחה ביותר הינה אשליה אופטית המהווה דרך לראות דברים באופן שונה מאשר במציאות ולמעשה הסיבה לכך הינה שהמוח קולט דברים מסוימים באמצעות העיניים אשר מהוות שלוחה ישירה של המוח ואין הדבר קשור רק לטיב הראיה אלא למצב שבו מסיבות מסוימות שיכולות להוות גם מנגנוני הפעלה מסוימים עבור האדם, החיישנים שלו מעבירים תמונה אחרת למוח ומכאן למעשה עוברים הדברים להכרתו ולמודעות שלו וגורמים לו לחשב דברים באופן מסוים והכל ממקום שבו המציאות והאשליה מהוות במין ערבוביה מתוחכמת את מנגנון העברת המסרים עבור האדם וכך שההחלטות שלו מתקבלות הן מן המציאות והן מן האשליה, כאשר כל אדם יכול גם ליצור עבור עצמו את מנגנון קבלת ההחלטות הפנימי שלו ואת המצפן הפנימי שלו באמצעות המציאות הריאלית והאפקטיבית או באמצעות האשליה שהיא כאמור עבורו מציאותית למעט מצבים אשר הוא אינו בטוח בעצמו ואז באמת מתערפלת המציאות וחודרת לתוכה הספק ומתחיל תהליך האשליה.
כאשר אתה משלה את עצמך בדבר מה מסוים, שאזי קיים הבדל בהכרתך בין מה שהינך חש בפועל ובין מה שאתה חש באופן תת הכרתי, כלומר באם נוכל לפרש באופן ברור יותר, שהרי כל החושים ניתנים לשינוי בין אם באופן מודע ובין אם באופן בלתי מודע ביחס למציאות וביחס למצב של אשליה ואשר בו מועברים למוח סוגי מידע אשר אינם בדיוק מה שהם אלא דברים שונים.
כל החושים המוכרים לאדם וגם אלו אשר אינם קיימים באופן רשמי כמו החושים הנוספים ובעיקר חוש הרגש, מעבירים אל הכרתו של האדם מידעים מסוימים אשר נותנים לו את מפת המציאות שלו ובעקבות כך באופן מופלא וקסום גם את יכולת קבלת ההחלטות שלו.
לכל אדם באשר הוא קיימת תפישת המציאות שלו ואין היא דומה במאומה לתפישת המציאות של אדם אחר למעט המציאות האובייקטיבית אשר ניתנת למדידה ברורה למשל נושא הזמן אשר מומחש באופן מציאותי על ידי יחידות קצובות כגון שניות, דקות, שעות, ימים, חודשים ושנים.
ואולם ברור כי גם דקה או שעה יעברו על כל אדם באופן אחר על פי תפיסת המציאות שלו האישית מאחר ואדם אחד למשל יכול לחוש את מימד הזמן רק כאשר הוא רואה באופן מעשי את השעון מעביר שנייה אחר שנייה באופן פעיל ואז מימד הזמן מומחש לו באופן המציאותי ביותר ואילו אדם אחר באותו זמן יביט כל כמה דקות בשעות העוברות וכך יקבל את תחושת הזמן, כאשר קיימים גם אנשים מסוימים אשר מרגישים את הזמן חולף מתוך התחושות הפנימיות וללא צורך בהשוואת התחושה שלהם למציאות שהינה השעון האמיתי והמוחשי.
למעשה דוגמא זו יכולה להמחיש באופן ברור את הפער של כל אדם בין תחושת המציאות שלו ובין תחושת האשליה שלו באופן מודע ולא מודע כאשר החושים שלו מכיולים על השעון והאשליה הינה הרגעים אשר אין הוא מסתכל על השעון ומבצע את ההשוואה בין המציאות לאשליה, כל מידע אשר עובר אל מוחו הינו מידע רלוונטי באותו רגע, למעשה מבחינתו אין הוא מודע כי זוהי אשליה עבורו.
האשליה האופטית מהווה עבור האדם את היכולת לראות דברים באופן שונה בנושא מסוים, לדוגמא כאשר אדם נמצא למרגלות בניין גבוה ומביט בו מלמטה ואז מקבל תחושה מסוימת אשר נחרתת לו ויזואלית באופן מסוים ואולם כאשר עולה הוא לקומה גבוהה יותר, נניח לקומה השניה ומביט למטה ומביט למעלה אל המשך הגובה היחסי, מקבל מוחו נתונים חדשים ומעבד אותם בצורה נוספת, שהרי האשליה נכנסת לפעולה וכך גם כאש/ר עולה הוא לקומה החמישית ולקומה העשירית, כך בונה הוא עוד ועוד תמונות ונתונים אשר מרחיבים באופן ניכר את הפער בין המציאות לבין האשליה.
כך מקבל המוח תמונות רבות ומגוונות ויכול לייצר מנעד רחב של אפשרויות חשיבה אשר חלקן קרובות אל המציאות היחסית וחלקן מהוות אשליה ולכן כך נע האדם בין מציאות לאשליה באופן הוויזואלי כל הזמן מבלי שהדבר יפריע לו או ישנה לו כלום מאחר והוא אינו מודע לכך בשום צורה.
כפי שקיימת אשליה אופטית, כך גם ניתן לתת בעבורך דוגמאות לאשליה שמעתית אשר מהווה את הפער בדרך שאותה שומע אדם מסוים משהו והדרך שבה המידע הזה מועבר אל מוחו.
יכולת הפרדת הצלילים של כל אדם היא זו אשר מהווה את הפער התפישתי בעבורו בין המציאות לבין האשליה, ניתן לקחת צלילים מסוימים ולעוות אותם באופן כזה אשר יועברו אל מוחו של האדם באמצעות השמיעה, צלילים אשר אינם צלילים מדויקים וכך נוצרת אשליה שמעתית שמעבירה מסרים מסוימים עבור האדם. ניתן לקחת בתור דוגמא אדם אשר שומע תדר מסוים כמו אזעקה והמידע מועבר אליו באופן כזה שהוא משוכנע שאכן הצלילים הגבוהים, הצורמים והעוצמתיים שהוא שומע הם אכן אזעקת אמת עולה ויורדת בזמן שהצלילים למעשה מופקים באמצעות מחשב נניח וכך שזו הדרך המדויקת ביותר להמחיש אשליה שמיעתית כאשר המציאות מתערבבת עם האשליה עבור אותו אדם וכך גם תחושותיו מתערבבות בין המציאות לאשליה.
גם לחוש המישוש קיימת היכולת לייצר אשליה עבור האדם, והוא יכול למשש משהו מסוים ולדמיין כי הוא חש משהו אחר, למשל כאשר הוא ממשש את גוף האשה אשר במקרה מסוים הינו חלק ונעים ומשיי, ואזי חש הוא כי זהו כמו בד המשי שהינו חלק ונעים ואז המציאות שלו מתערבבת עם האשליה ועם הפער המסוים ביניהם שזו למעשה דוגמא והמחשה עבור המסרים, התחושות והרגשות עבורו מאחר ואם גוף האשה אשר ליטף ומישש היה פחות נעים וחלק עבורו שהרי הוא היה מדמיין משהו אחר שהוא לא חלק ונעים ואזי היה מייצר עבור עצמו אשליה אחרת והמסרים אשר היו עוברים אליו היו אחרים ואולם ייחודיים עבורו.
אותה תחושת מישוש מתויגת ומאוכסנת אצל אותו אדם ובבוא הזמן ובמידה ויתעורר צורך יאוחזר אותו מידע עבור אותו אדם לצורך שימוש שלו ובמידה ולא יהיה הזיכרון המדויק מכל מיני סיבות, המציאות תשתנה עבור אותו אדם ברגע המסוים הזה ותהיה זו למעשה עבורו רק אשליה.
כמובן שגם חוש הטעם, המוכר והידוע היטב, משחק פה תפקיד חשוב מעין כמותו בנושא האשליות.
המגוון העצום של טעמים וההגדרה שלהם בתור: מתוק, מלוח, חמוץ, מר, חריף, שילוב של מרקמים שונים בתוך המלוח, החמוץ, המר, החריף, שילוב של טמפרטורה קרה או חמה ביחס לשילובים הרבים מהווה מנעד אינסופי ומהווה יכולת ביצוע אשליות קולינריות רבות המומחשות באופנים שונים ואשר רובן קורות לאדם באופן בלתי מודע ואולם מתויגות באופן חזק, ברור, מובהק ועוצמתי ביותר אצל כל אדם, ההבדל בין מציאות לאשליה בחום הטעם משפיע באופן ישיר על אופיו של האדם, על דרך התנהגותו ועל תגובותיו הרצוניות והלא רצוניות, כאשר ניתן לבחון את תגובותיו הנפשיות והגופניות של אדם מסוים למליחות מופרזת, מרירות מופרזת, חריפות מופרזת, חמיצות מופרזת, מתיקות מופרזת והשילוב האינסופי בין כל האפשרויות, יהיה הדבר משעשע ומצחיק מאחר והאשליה במקרה זה היא ברורה לעומת המציאות.
ולבסוף מגיע גם חוש הרגש, הלוא הוא החוש השישי. החוש אשר מחובר למוח באופן המובהק ביותר, הקרוב ביותר וכמובן האינטימי ביותר. חוש הרגש נוטה לערבב ולטשטש בין מציאות לדמיון הרבה מאוד פעמים ביום, ולמעשה השיטוט האינטנסיבי הזה בין מציאות לאשליה יכול ואף יוצר פערים גדולים מאוד בין אדם לאדם, בין קבוצה לקבוצה, בין חברה לחברה, בין גזע לגזע, בין רעיון לרעיון, בין דרך חשיבה מסוימת לדרך חשיבה אחרת גורמת למעשה לכל אדם לפערים מובהקים בין מציאות מסוימת לאשליה מסוימת.
היכולת לדייק לאדם מסוים את הפער בין מציאות מסוימת לאשליה מסוימת היא למעשה יכולת השליטה באדם במידה וניתנת היכולת להתחבר באופן ישיר אל אותו אדם מסוים.
ברגע שהאדם יכול להתחבר למציאות אשר אותה חש באופן ברור שאזי הוא יכול להבין גם את מצב האשליה ביחס למציאות.
מרבית האנושות גם בעבר, גם בהווה וכמובן שגם בעתיד, חיו רוב הזמן במצב של אשליה ולא במצב של מציאות. האדם הרגיל משלה את עצמו שהחיים לא יגמרו לעולם או שהוא משלה את עצמו שמחר זהו יומו האחרון מבלי לדעת מה המציאות.
האדם הרגיל נוהג להשלות את עצמו ביחס למצבו, ביחס לדברים נוספים חוץ ממוות, שהרי זוהי התחושה היומיומית שלו המתייחסת לאנשים הקרובים אליו, האנשים אשר איתם בא הוא במגע בין אם מגע חברתי מסוים או אינטימי שהרי המציאות של אותן מערכות יחסים לרוב בוחרת לכוון האשליה.
גם הדרך שבה האדם מגדיר את עצמו ואת הצלחותיו ואת כישלונותיו שהרי המציאות האובייקטיבית משנה גווניה לכוון האשליה האובייקטיבית וכל אחד עם כוון החשיבה הנוח לו כנראה מסיבותיו שלו, בין אם הינן מציאות או אשליה.
