6.2.2021
בבוקר זה משחרר אני מתוכי את הסימנים
כאשר הולך האדם בדרך המלך, אל עבר ייעודו המוגדר והמוצהר, מקווה הוא כי אותה הדרך תהיה עבורו קלה, נעימה, ללא מעצורים ואף ללא מחסומים, כך שיוכל הוא להגיע אל מחוז חפצו עד מהרה.
ואולם, במהלך חייו, נתקל אותו האדם לא פעם באותם קשיים וכך שדרכו לא תמיד סוגה בשושנים וזאת בניגוד לתקוותיו, ציפיותיו ותפילותיו.
כאשר נקלע האדם למצוקה מסוימת, משמעות הדבר כי נקלע הוא לקושי אובייקטיבי ממש כמו אותו אדם ההולך בדרך לא מוכרת לו והנוף אט אט משתנה לנגד עיניו ותנאי הדרך הופכים בלתי נסבלים, כך הולך הוא בכביש מישורי ושטוח וקל להליכה ואז לפתע הגיע לצוק שעליו מאד קשה לטפס, האם ינסה האדם להתמודד או שמא יחזור על עקבותיו ויותר?
כל דרך שילך בה האדם, מכילה בתוכה קושי ואתגר אך גם סקרנות וסיפוק.
כידוע, אין דמיון בין האנשים ההולכים בדרך ואולם הדרך היא אותה הדרך בדיוק.
מה הכוונה?
ישנים אנשים מסוימים שעבורם הטיפוס על אותו מצוק מהווה אתגר מסקרן ומעניין והם אפילו שמחים שהדרך נעשתה לפתע פתאום מעניינת ואף מסקרנת ממקומו של האתגר, ישנם אנשים אשר יתייחסו אל אותו הקושי כאל משהו שצריך להתמודד איתו ללא ברירה ויצליחו אותו מחוסר ברירה וקיימים הללו אשר יגיעו לאותו מצוק, יעמדו לפניו ויחכו עד שיגיע המנהיג ויעביר אותם בהנהגתו את הקושי, את המצוקה הפתאומית וייקח את האחריות על כל אחד ואחד מהם.
ישנם אותם אנשים אשר יבקשו מאותו מנהיג להוכיח שהוא מנהיג נבחר ויבקשו סימנים.
כאשר האדם מגיע למצב שבו אמונתו חסרה ולא שלמה, משמעות הדבר כי הקצב שבו הוא מתקדם אל עבר המטרה מואט.
משמעות הדבר הינה כי אותה אמונה אשר גורמת לו להמשיך בדרכו כבר לא מחזיקה אותו והוא מבקש לחזקה באמצעות אלמנטים שונים אשר מבקש הוא עבור עצמו ועבור דרכו.
ואולם אותה האמונה חייבת מן הסתם להישען על תשתית חזקה ואיתנה ממש כמו בניין מגורים אשר נבנה על גבי שלד אימתנו של ברזל ומלט, בטון ויסודות מוצקים.
ממש כמו אותו בניין, במידה והיסודות כושלים וסדוקים והאדמה שעליה נבנה אותו מבנה הינה אדמה לא יציבה, שהרי סביר להניח שאותו בניין, ממש כמו אותה אמונה בליבו של אותו אדם, לא תחזיק מעמד ותתפורר עד מהרה.
ואולם האמונה הסדוקה של האדם, בניגוד לסדקים בקיר של בניין, יכולה בנקל לאחות את עצמה מאחר והאמונה נשענת בחובה על יסודות רוחניים שהינם חזקים משמעותית מיסודות חומריים.
ההבדל בין השניים הינו למעשה המפתח להבנה אודות כוחה של האמונה בליבו של אותו האדם, אותה הקבוצה, אותו הארגון, אותה קהילה (מלשון “קהל”) ואותו עם.
היכן שחסרה אמונה, שאז באופן הגיוני ואף סטנדרטי ומתבקש נדרשות הוכחות ואף אסמכתאות על מנת כי אותם הללו אשר חסרה האמונה אצלם, ישתכנעו בכל ליבם וישתפו פעולה או שיאויתו להתקדם אל עבר אותה מטרה ואל אותו יעד נבחר.
ההוכחות הנדרשות עבור אנשים שהאמונה נסדקה אצלם הן המאיצים והזרזים שיאפשרו בסופו של דבר את השחרור וההתקדמות.
כאשר אנשים מסוימים מתבקשים לעשות מעשים מסוימים אשר גורמים להם לתהיות ושאלות, משמעות הדבר הינה כי מישהו מבקש מהם לנהוג באופן אחר מאשר הם מורגלים ולכן כמובן שמתעוררת בעיה ונוצר לו פער.
הצורך האנושי בהוכחות מובהקות איננו חדש וטבוע עמוק באופיו של האדם.
ממש כמו משה רבנו אשר נתקל בקיר אטום של עקשנות מצד עם ישראל כאשר ביקש להוציא אותם ממצרים אל הגאולה, הערימו הם עליו קשיים רבים וניסיונות רבים אשר היה צריך לעבור על מנת להוכיח שוב ושוב כי אך ורק אמונה חזקה אשר באה מן המקום העמוק ביותר של כל פוחד ופוחד היא ורק היא תספק את האנרגיות הנדרשות לצורך ההתקדמות ואף ההתמקדות.
אמונה אשר נסמכת בסממנים חומריים וגשמיים מן הסתם איננה שלמה ומוחלשת.
