האכפתיות.
היכולת לייצר פנימה תחושת הזדהות של אדם מסוים כלפי אנשים אחרים או גם כלפי בעלי חיים או כלפי מצבים מסוימים אשר באופן מודע מהווים אצל האדם תגובה רגשית ואף תחושתית בנוגע לזולתו.
קיימים למעשה מספר סוגים של אכפתיות והדבר נובע בעיקר מתוך תחושות וחוויות קודמות אשר למעשה צרובים בנפשו ובתחושתו של אדם ויוצרים לו כגון זיכרון אודות אירועים אשר אותם חווה בעבר.
לשם הדוגמא, אדם אשר חווה בילדותו אלימות ויחס של ביזוי מצד ילדים אחרים אשר התעללו בו, במידה ובתור מבוגר יתקל במקרה דומה, מתוך תחושת האכפתיות יקום ויעזור כפי שהיה רוצה שיעזרו לו מאחר והדבר מעורר אצלו את תחושת האכפתיות.
למעשה התחושה המלווה את האדם האכפתי היא תחושת השתתפות במצוקתו של האחר או של האחרים מתוך כנות פנימית גדולה אשר גורמת לו לגלות את תחושת האכפתיות מבלי לחוש כי הדבר בא על חשבונו באיזושהי צורה.
יש בתחושת האכפתיות משום תחושת ויתור על האגו מאחר וכאשר אדם מסוים חש כלפי אדם מסוים אחר את אותה תחושה, הרי בא הדבר מתוך דאגה כנה ורצון להשתתף עם אותו אדם במצוקתו והדבר נובע בין היתר מתוך הבנה כי יתכן ואותה האכפתיות תוביל בסופו של דבר את האדם האכפתי לבצע מעשים מסוימים אשר יעניקו לאדם האחר חמלה או השתתפות מצידו של האדם האכפתי כאשר אותה תחושת ויתור על האגו נובעת בין היתר מתחושה שנגרמת בין היתר מאשמה עצמית אשר הייתה יכולה להיגרם מכך שאותו אדם לא גילה בעבר אכפתיות לגבי מעשים מסוימים ונקיפות המצפון הובילו אותו להרגשה שהפעם בניגוד לפעמים קודמות הוא כן ישתתף באופן אקטיבי ופעיל בהרגשה של ההשתתפות.
כאמור האכפתיות קיימת באופן פעיל יותר אצל אנשים מסוימים אשר נחשבים ליותר רגישים מאשר אצל אנשים שנחשבים פחות רגישים.
האכפתיות וההשתתפות בתחושותיו וברגשותיו של הזולת גורמת אצל אותם אנשים אשר מוגדרים ככאלה לעיתים לפעולות אקטיביות אשר באות לידי ביטוי באופן של התנדבות מתוך רצון לעזור לזולת, לסייע לאנשים אשר נדרשת להם עזרה והדבר מהווה לאותם אנשים לסיפוק גדול ממקום של תעצומות הנפש.
אנשים אשר מוגדרים מבחינת היעוד שלהם והדרך שלהם למשל כמטפלים, קיימת בהם באופן ברור ומובהק המידה הרבה של אכפתיות והשתתפות מאחר והם באופן טבעי רוצים להעניק מתוך התכונות האנושיות והאוטנטיות שלהם ומהווה הדבר עבורם גם קבלה גדולה ישירות מתוך הנתינה.
סביר להניח כי אותה התנהגות אנושית של נתינה מוסברת בכך שהאדם האכפתי נוהג כך בין היתר מאחר והוא היה מצפה שינהגו בו באותו אופן ולכן בין אם במודע ובין אם שלא במודע, התנהגותו האכפתית יש בה גם ציפייה מסוימת.
מן העבר השני, כפי שאדם יכול להיות אכפתי, באותה המידה יכול הוא לבחור בקיצוניות השנייה והיא חוסר האכפתיות הבאה ממקום של זילזול ואדישות.
חוסר הרגישות גורם לאנשים מסוימים פשוט להתעלם באופן מודע ממצוקתו של אדם אחר בעיקר מתוך מקום של חוסר רצון לוותר מעצמך עבור אנשים אחרים והדבר נובע בעיקר ממקום של חוסר שלמות עצמית, חוסר שביעות רצון ופנקסנות רבה הנוקטת בעמדה של אם לאחרים לא אכפת ממני אז באופן ברור גם לי לא אכפת מאחרים מאחר וכנראה זה בא על חשבוני.
כאמור אדם אכפתי לא יכול להיות מונע מתוך חשבונאות ופנקסנות מאחר שאדם אכפתי אמיתי תמיד יהיה במאזן של נתינה גדולה הרבה יותר מאשר של קבלה אולם למעשה הדבר הפוך לחלוטין ואותם אנשים אשר קיימים בהם המידות הללו של נתינה, אכפתיות, אמפטיה ואהבה רבה אל הזולת, רק מקבלים ולמעשה נובע הדבר ממקום מועצם ומעצים.
קיימים אנשים אשר מה שגורם להם להיות אכפתיים היא הדאגה ממקום של חרדתיות יתר.
האכפתיות וההשתתפות שלהם נובעת ממקום של חשש לעצמם באופן בלתי מודע ומפחדים שונים ביחס לעצמם.
לשם הדוגמא, אדם אשר יבקש להתנדב בבית החולים, נעשה הדבר בין היתר מרצון למנוע מעצמו את הצורך שיטפלו בו ועל ידי יישום התחושה שקיימת בו הוא למעשה “מוריד” מעצמו את החשש הזה.
לעיתים, כמו גם בעוד דוגמאות, קיימת גם סיטואציה של אכפתיות יתר אשר במינון לא נכון, יכולה להצטייר כאלמנט מציק ומעיק.
קיימים אנשים אשר מרוב דאגה לזולת יכולים להגזים עם אופן התנהגותם כלפי האחר, וניתן כמובן להביא את הדוגמא של אמא פולניה אשר מתוך אכפתיות יתר גורמת לילדיה ולקרובים אליה לתחושת אי נוחות קיצונית והדבר מוביל את הסביבה לפתח תחושת ריחוק וניכור כלפי אנשים אשר “מואשמים” בטרחנות במקרה הזה.
כאמור, מנעד הרגשות המעידים על אכפתיות, דאגה לזולת, אמפתיה ורצון לסייע ולעזור הינו רחב ובעל אפשרויות רבות ומגוונות, החל מאכפתיות מוגזמת מן הצד האחד וכלה באדישות תהומית וחוסר התייחסות טוטאלית מן העבר השני, כאשר הדבר נובע בעיקר מתוך מקום של עניין באותו מקרה מאחר ואדם מסוים יכול לחוש אכפתיות רבה כלפי מישהו אחד ובאותה סיטואציה יכול גם לחוש חוסר אכפתיות אם אין לו את העניין המסוים אשר מאפשר לו לגלות אכפתיות.
במילים אחרות, האכפתיות של אדם מסוים יכולה להיגרם כתוצאה מעניין מסוים שיש לו, לדוגמא כאשר גבר מסוים מגלה אכפתיות כלפי אשה מסוימת יתכן והדבר נגרם כתוצאה מכך שהוא מגלה בה עניין וזו הזדמנות עבורו ליצור תחושה נעימה אצל אותה אשה באמצעות ביטויים של אכפתיות, על מנת להמחיש באופן הזה את רוחב ליבו, דאגתו ורגישותו במקרה הזה.
כפי שבאותה מידה, חוסר אכפתיות יכול כמובן להעיד על חוסר עניין באותו ההקשר.
כפי שאכפתיות יכולה לקרב בין אנשים מסוימים כך באותו אופן או באותה המידה, חוסר אכפתיות יכולה להרחיק.
במקרה של יחסים בין בני זוג, במצב סטנדרטי קיים מצב מאוזן של אכפתיות ואולם במידה ואחד מבני הזוג מתלונן על כי הצד השני כבר פחות אכפתי שהרי הדבר יכול להרחיק ביניהם ובמידה ואחד מבני הזוג מגלה עודף אכפתיות במידה חיובית, ניתן לאמר כי הדבר יכול לקרב ביניהם בזכות אותה אכפתיות.
כאמור, האכפתיות הינה תכונה אנושית ראויה אולם היא מהווה גם תשתית להתנהגות צבועה ואינטרסנטית במידה והאכפתיות אינה כנה ומגיעה ממקום תועלתני.
ואולם מקובל אצל רוב האנשים כי הם יעדיפו אכפתיות מאשר חוסר אכפתיות ויעריכו יותר אנשים אכפתיים מאשר אנשים אדישים, מזלזלים ולא מחויבים.
ברור ומובן כי לאדם שיגדיר את עצמו כאדם אכפתי תהיה לו היכולת לייצר מעצמו אנרגיות חיוביות על מנת שיהיה לו מאיפה להעניק את האכפתיות.
