8.9.2021
בבוקר זה משחרר אני מתוכי את השיפוטיות .
מקורה של השיפוטיות הינו הרצון לשנות סידרי בראשית כאשר המציאות משקפת משהו אחד ואילו האדם מבקש לשנות אותה מאחר ולפי דעתו או לפי הבנתו אין באותה מציאות איזון.
כאשר אדם מסוים נקלע למציאות מסוימת אשר רואה הוא אותה באופן אחר, למעשה מנסה הוא לפרש את אותה סיטואציה באופן כזה שתהיה תואמת לאלמנטים ולחוויות אשר כבר עבר בעצמו ומנסה הוא להסביר לעצמו ולבאר לעצמו על מנת שיוכל להכילה.
לדוגמא – כאשר רואה האדם את בנו מבצע פעולה אשר איננו חושב שזו הפעולה הנכונה, שהרי היה עושה הוא עושה את הדבר בצורה אחרת, במידה ומאמין הוא בדרכו ואף ביכולתו שהרי ישפוט את בנו וישקף עבורו את הדרך הנכונה לביצוע המעשה, ואולם אופן האמירה והתדר, הם אלו אשר מגדירים את אותו שיקוף כשיפוטיות.
האבחנה המסוימת אשר מתייגת הארה וניסיון לסייע מתוך כנות פנימית ובין שיפוטיות הינה ההבחנה בין תדר אשר משדר חיוב ובין תדר המשדר שלילה.
כאשר מקבל האדם שמנגד תשדורת מאותו אדם שמונע על ידי אנרגיה חיובית שהרי במידה וחש הוא אחרת, כלומר חש הוא תשדורת של שלילה, שהרי אותה הארה משנה צורה ומתפרשת כשיפוטיות וכך גם התגובה המגיעה מן הצד הנשפט.
במידה והאדם המבקר אומר את דבריו מתוך תחושת שלילה כגון כעס או עלבון, שהרי התדר המשודר ממנו מגיע אל הצד השני באופן כזה שגורם לאנרגיה שלילית וכך שאותו אדם מרגיש כי תוקפים אותו ואז מחזיר מלחמה ומתגונן. זאת תמצית ההבנה אודות ההבדל בין הארה ב-א’ לבין שיפוטיות.
