המסקנות.
ההבנה אודות סיטואציה מסוימת אותה חווה אדם מסוים בין אם חוויה זו הינה אישית, בין אם היא מקצועית, בין אם היא לוקחת הרבה מאוד זמן ובין אם היא חוויה קצרה כהרף עין ועדיין לא ברורה לאדם, שהרי ברגע שמגיעה ההבנה לתודעה שהרי בין אם שלא במודע ובין אם מדובר במחקר מעמיק ויסודי, עדין מדובר בהפקת מסקנות.
המודעות של האדם, בין אם היא בסיסית ושגרתית ובין אם הינה ברמה גבוה מאוד, נותנת לו את היכולת להפיק מסקנות ביחס לדברים אותם הוא חווה, בחוויה האישית, למעשה כל דבר אשר קורה לאדם בין אם בתקופת ילדותו, בין אם בתקופת התבגרותו ובין אם בתקופות מאוחרות יותר בחייו, עדין כל דבר שחווה בעבר, מיד מזכיר לו דברים מסוימים וכמובן באותה נשימה, מזכיר לו גם את המסקנות שהפיק באותה ההזדמנות, לדוגמא, ילד שחווה מלחמה ושמע הזעקה ורץ למקלט, המסקנה תרדוף אותו לנצח.
הדברים אותם חווה האדם והסקת המסקנות שלו למעשה מגבילה את האדם בצורה מוגבלת ומצומצמת יחסית מאחר ובמוחו של האדם, מתויקים ומתויגים אלפי פיסות מידע כאשר חלקן מבוססות על חוויות ממשיות שחווה וחלקן על דברים שלמד ושמע אודותיהם אולם לא חווה אותם על בשרו.
המסקנות האישיות אותן מפיק האדם המסוים ואשר נובעות כתוצאה מחוויות אשר חווה בעצמו מתויקות במקום מאוד מסוים ואילו המסקנות אשר קיימות אצלו כתוצאה מדברים אשר למד או שמע אודותיהם ואולם לא חווה בעצמו לעומתן מתויקות ומתויגות במקום אחר מאחר והן לא אותן מסקנות וגם לא אותו הלך רוח אשר מוביל אותו.
למעשה, אדם אשר למד אודות משהו מסוים, כגון רעידות אדמה, ולא חווה את חווית האדמה הרועדת מתחת לרגלים ואת חווית הבניין הרועד והזז ימינה ושמאלה כמו מגדל קלפים העומד להתמוטט לא יוכל לחשוב ולהסיק מסקנות באותו אופן במידה ויצטרך להסיק מסקנות אודות משהו תיאורתי.
ואולם ברור ומובן כי אנשים רבים מסיקים מסקנות כל הזמן בעיקר על סמך מידע חלקי וחסר וללא כל קשר אודות החוויה והדרך שמובילה להסקת המסקנות הנכונה.
בדרך כלל אם מדובר בהסקת מסקנות במישור האישי, כאמור יש סיטואציות מסוימות אשר גורמות לאדם לעבור חוויות מסוימות, חלקן רעות, חלקן טובות וחלקן וברובן אף ניטרליות ולמעשה הסקת המסקנות שעובר האדם יכולה להיות מאוד פשוטה כאשר מדובר בחוויה טובה כי המסקנה אותה יסיק האדם קלה יותר עבורו מאחר והחוויה טובה.
המסקנה אותה מסיק האדם אמורה לתת לו כלים לפעם הבאה שיחווה חוויה מסוימת אשר בעברו חווה ויוכל לדעת כיצד הוא מתמודד עם החוויה שוב וזה כאמור באמצעות הסקת המסקנות המסוימות.
לדוגמא – גבר מסוים אשר מפלרטט עם אישה מסוימת ואומרת היא שלא מעוניינת ואולם בעברו קרו לו מקרים רבים שהוא התעקש ולבסוף אישה מסוימת אחרת הסכימה שאז המסקנה אשר אותה מפיק הגבר היא לא לוותר אחרי סירוב אחד.
ואולם הסקת מסקנות באופן כללי כאשר מדובר במישור האישי הינה מאוד אינדיווידואלית ומתבססת על דעתו של כל אחד באופן עצמאי.
כמובן שכל אדם באשר הוא נוהג להסיק את מסקנותיו שלו ואולם רוב האנשים מסיקים מסקנות גם ובעיקר במידה ומדובר בחוויות אשר נחשבות לשליליות ואז קיימת הסבירות שלא ירצו לחוות את אותה חוויה רעה רק על מנת להגיע לבד למסקנה מסוימת אלא יסתפקו בחוויות אשר חווים אנשים אחרים ויסיקו על סמך המסקנות שהסיקו אחרים את מסקנותיהם שלהם.
לדוגמא – חוויה מינית מסוימת שאותה חווה אישה מסוימת עם גבר מסוים, מן הסתם תאפשר לאותה אישה מסוימת, במידה ותישאל לגבי אותו גבר, כי החוויה שלה הייתה רעה ולכן המסקנות שלו לגביו הינן שליליות וכך שאם אישה מסוימת אחרת תשאל ותתייעץ בנוגע לאותו גבר שהרי המסקנות שהאישה הנוספת אשר לא חוותה את אותו גבר תתבססנה על מסקנות שהסיקה אישה אחרת ואולם היא תסיק מבלי לחוות.
מן העבר השני, קיימים לא מעט אנשים אשר המסקנות שלהם אודות חוויות מסוימות שלא חווה עדין נותרו פתוחות ובסימן שאלה מאחר וכנראה תכונת אופי המייחדת אותם הינה בין היתר הסקרנות.
כאשר מדובר בחוויות אשר יכולות להיות טובות עבור צד אחד וגם ובאותה מידה רעות עבור הצד השני, תמיד קיימת הסקרנות והפקת המסקנות הינה מורכבת וסבוכה מאחר וכל אחד מביא את הפרשנות שלו ואת תכונות אופיו כאשר מתבקשים להסיק מסקנות אודות אותה חוויה בדיוק כאמור אנשים מסוימים יסיקו מסקנות מסוימות ואילו אנשים אחרים יפיקו מסקנות שונות על אותה חוויה בדיוק, לכן כאשר מדובר בחוויה מסוימת, כל אחד אשר הינו סקרן, בדרך כלל יעדיף לחוות את הדברים על בשרו מאשר לקבל באופן גורף מסקנות שלא דם אחר אשר מפרש לפי אמות המידה שלו.
במישור המקצועי, הסקת המסקנות הינה נושא רחב מאוד וטומן בחובו את כל תחום הלימודים התצורתיים ואף את הלימודים המעשיים.
בתחום הלימודי, כל הסקת מסקנה אמורה להיות בדרך כלל מבוססת על מחקר מסוים אשר אמור להחליף את החוויה האישית ומתבססת על העלאת נושא מסוים לדיון וליבון ואז כפועל יוצא של המחקר המעמיק יותר או המעמיק פחות, מגיע שלב הסקת המסקנות לאותו נושא.
למשל – מחקר בנושא איכות השינה של אנשים, אשר עורך גוף מסוים אשר מוכר מזרנים אורטופדיים, המחקר יהיה מבוסס על עדויות אשר יילקחו מאנשים רבים אשר סובלים בין היתר מבעיות גב ובעיות נוספות אשר מורידות להם מאיכות השינה שלהם ואז המחקר יצביע על לא מעט אפשרויות בהן מזרן אורטופדי איכותי שיוריד באופן ניכר את הכאבים ואת הבעיות ולכן המסקנות במקרה הזה יהיו ברורות אולם כמובן גם וללא ספק מגמתיות לחלוטין מסיבות ברורות.
ואולם, קיימים גם מחקרים מסוימים אשר לא ממומנים על ידי גוף מסחרי כזה או אחר או גוף אינטרסנטי כזה או אחר אלא גוף מחקרי אובייקטיבי לכאורה כמו אוניברסיטה מסוימת אשר חוקרת תחום מסוים כעבודת גמר של סטודנט מסוים אשר מבקש להוכיח את הקשר הנסיבתי בין שני גופים בתחום הפיזיקה ואשר קשורה לתחום התעופה.
שהרי במקרה זה, במידה ולא נערך עדיין מחקר בתחום שהרי אותה אוניברסיטה באותה עבודת גמר למעשה מבצעת את המחקר הראשון והיא זו אשר תסיק את המסקנות הראשונות בתחום.
אם כבר נערכו בעבר ובפעמים נוספות מחקרים זהים או דומים, שהרי אותו סטודנט, בעבודת הגמר שלו, יוכל במידה ויחפוץ, להתבסס על המחקר ואף על המסקנות אשר הוסקו באותו מחקר ואולם במידה ויחליט כי הסקרנות מובילה אותו, שהרי קיימת וודאות שירצה להסיק את המסקנות שלו מתוך החוויה שלו ולא מתוך חוויות ומסקנות של מישהו אחר.
מעטות מאוד וכמעט לא קיימות המסקנות אשר יהיו תמיד נכונות ומדויקות לחלוטין פעם אחר פעם וללא סטיות מן התקן הרלוונטי, כגון המסקנה שמוסקת על ידי פרמדיק למשל אשר קובע מוות של אדם מסוים אשר ליבו הפסיק לפעום ואין הוא נושם יותר וגופו לא מגיב להחייאה אשר מבצעים בו, שהרי קביעת מוות של אדם מסוים הינה מסקנה אשר ברוב המוחלט של המקרים גם מתאימה לעוד הרבה מאוד פרמדיקים אחרים, אם כי ניתן בהחלט לציין כי פרמדיקים אשר לדוגמא הינם עקשנים גדולים או באותה מידה גם סקרנים גדולים, ימשיכו לבצע החייאה במקומות אשר פרמדיקים אחרים, עקשנים פחות ואולי סקרנים פחות כבר יקבעו מוות קליני ובהחלט קרו מקרים בעבר כאשר אנשים שמתו מוות קליני, הוחזרו לחיים על ידי פרמדיק עקשן ונחוש אשר באותו רגע החליט ללכת נגד המסקנות אשר הוסקו על ידי אנשים אחרים.
משמעות הסקת מסקנות עבור האדם בין אם מסיק הוא את מסקנותיו בעצמו ובין אם נותן לאחרים להסיק את המסקנות עבורו ובין אם משלב את מסקנותיו בכוחות עצמו יחד עם מסקנות של אחרים הינה כי מסקנה מסוימת אשר מקובלת על אותו אדם למעשה תוליך אותו בדרכו ואף תקצר לו תהליכים ארוכים של לבטים מסוימים אודות נושאים מסוימים אשר מתלבט הוא בהם.
אדם אשר מתקשה בקבלת החלטות למעשה סביר להניח כי יתקשה באותה מידה בהסקת מסקנות עבור עצמו וכמובן גם עבור אחרים באותה מידה ואף יותר מכך.
מודעות עצמית ברמה מסוימת מאפשרת גם קבלת החלטות מהירה וגם הסקת מסקנות מהירה ולמעשה החלטה שמתקבלת ואשר מבוססת על הסקת מסקנות תהיה החלטה נכונה יותר עבור אנשים מסוימים אשר בדרך כלל לא יכולים ואף לא רוצים לבסס את החלטותיהם על תחושות בטן ואינטואיציה אלא על מסקנות מבוססות ככל שניתן.
אנשים אשר מבססים את ההחלטות אשר נוטלים הם על מסקנות אשר הסיקו כתוצאה מחוויות שחוו, מחוויות וממסקנות אשר הסיקו גורמים אחרים וכמו כן במידה כזו או אחרת כן מסתמכים גם על תחושת בטן פנימית למעשה “מפזרים את הסיכון” באותה קבלת החלטות וניתן להמחיש את הדבר באמצעות נוסחה מסוימת – קבלת החלטה אשר מבוססת על חוויה אישית, בתוספת חוויות מסוימות של מחקרים נוספים בתוספת תחושה פנימית מסוימת אמורה לתת תוצאות מסוימות ברמת דיוק מסוימת.
ממבט על נוכל לתת במקרה הזה שתי דוגמאות אשר ימחישו את הנושא.
האחד לקוח מן התחום הרפואי והשני לקוח מתחום ההשקעות. שתי הדוגמאות מתאימות לאנשים מסוימים ולגופים מסוימים ואולם כמובן שנושא זה הינו רחב ולמעשה אינסופי מאחר והוכח בעבר ואף במחקרים מעמיקים כי כנראה אין תשובה מוחלטת לשום נושא.
כאשר קיימת החלטה מסוימת אשר אמורה להתקבל אודות המלצה רפואית של רופא מסוים לחולה מסוים אודות ניתוח מסוים אשר הרופא ממליץ לחולה לעבור, שאז נוסחה מסוימת אמורה לקחת בחשבון את חוות דעתו של הרופא המסוים ואשר מתבססת על ניסיונו המסוים ואף על נסיונם של רופאים אחרים, הנוסחה לוקחת בחשבון את ניסיונו הרלוונטי של החולה במקרים בה כבר עבר פרוצדורות מן הסוג הזה או את ניסיונם והמלצותיהם של אנשים אשר מכיר הוא והאלמנט הנוסף כאמור הינה התחושה האובייקטיבית אשר חש הוא כתחושה לא מנומקת ולא מוסברת הלוא היא תחושת הבטן.
כלומר אם הרופא אומר שחוות דעתו היא לבצע ניתוח קוסמטי של הגדלת חזה עבור אישה מסוימת וכי הסיכון הוא להערכתו הוא כ- 10% שהם האחוז הסטנדרטי של ניתוח שמסתבך ומשתבש ובנוסף החולה מתייעצת עם חברות שעברו ניתוח דומה ושם אחוז הכישלון הוא 20% ובתוספת תחושת הבטן שלה שהפחד שולט בה, שהרי רוב הסיכויים הם שלא תעשה אותו.
ואולם אם מדובר בניתוח או פרוצדורה אשר חייו של האדם תלויים בתוצאותיו, שאז הסקת המסקנות וקבלת ההחלטות תהיה על פי אמות מידה אחרות ושונות כי אז החישוב הוא אחר, הנוסחה תיקח בחשבון יותר חוות דעת מקצועיות ויותר חוות דעת של אנשים אשר עברו ניתוח דומה ואילו תחושת הבטן כנראה תשחק פחות משחק אצל רוב האנשים וכך שהנוסחה משתנה בהתאם לנסיבות האירוע.
הסקת מסקנות המובילות לביצוע המעשים בפועל במקרים הללו נותרות בדרך כלל כמסקנות בלבד וכל מקרה לגופו של עניין מאחר ובדרך כלל רופאים לא מסיקים וממליצים באופן חד וברור ושאינו משתמע לשתי פנים אלא מותירים לספק את מקומו הנכבד.
ממבט על ניתן לאמר כי עדיף לקבל החלטה אשר תהיה מבוססת על מסקנות ברורות וחד משמעיות ככל שניתן ולא לתת לספק את אחוז ההחלטה הגבוה ביותר מאחר והסקת מסקנות לא מבוססות על כלום הינה בדרך כלל מסוכנת ולא רציונאלית.
גם בתחום שוק ההון וההשקעות, מקובל להסיק מסקנות על סמך העבר ועל פי אמות מידה מסוימות אשר מקובלות כמדדי בדיקה מסוימים אשר יודעים לנתח מגמות וסיטואציות עסקיות מסוימות ולתת לכל מי שנדרש לכך כלים מסוימים אשר יכולים לשקף תוצאות מסוימות אשר יכולות לסייע בקבלת החלטות על סמך מסקנות מבוססות.
ואולם בתחום ניהול הסיכונים, להיסטוריה יש משקל רב ולתוצאות עבר יש החלט ערך לגבי התנהגות עתידית.
לדוגמא – בית השקעות מסוים אשר המליץ ללקוחותיו ולמשקיעיו להשקיע בחברה מסוימת בתחום הנדל”ן ואותה חברה קרסה וההשקות ירדו לטמיון, שהרי בעתיד באותו בית השקעות יהיו מאוד זהירים לגבי המלצות דומות ובדרך כלל ללא קשר ממשי להשקעה הספציפית אלא מדובר בחשש רב מליפול באותו מקום.
נהוגה אצל משקיעים רציניים האמירה המעניינת הגורסת כי ידע מוקדם רב מידי עלול לקלקל את קבלת ההחלטות יוצאות הדופן.
