צורות התנהגות שמאפיינות את האדם ואשר חוזר הוא עליהן שוב ושוב. מתוך נפש האדם ומתוך דרכו נובעים אותם הרגלים אשר מאפיינים אותו בעיני הסביבה ובעיני האנשים שמסביבו, זוהי צורת התנהגותו וצורת חייו ומאפייניו אשר מזהים אותו.
ההרגלים מחולקים למספר צורות התנהגות מסוימות, נחשבות יותר ונחשבות פחות, מקובלות יותר ומקובלות פחות אולם ישנם מספר הרגלים אשר הינם חשובים ומהותיים לאדם ואשר ללא קיום אותם הרגלים שאז יקשה עליו בתפקודו היומיומי, ההרגל הראשון הינו השליטה העצמית ואשר זהו הרגל אשר גורם לאדם להתנהג באופן שבו הוא שולט על עצמו, על יצריו, על פי הנורמה החברתית המקובלת ואשר האדם מקבל סימנים ורמזים הן מעצמו והן מסביבתו בדבר הדרך הנכונה והמתאימה ביותר שעליו להתנהג. שליטה עצמית מתבססת על תפקוד ומיומנות שליטה, על יכולת ההקשבה, יכולת ההפנמה, יכולת זכירה מסוימת של דברים, דחיית סיפוקים, איפוק עצמי, נימוס וצורת דיבור ראויה וכמובן היכולת לשפוט את עצמך באופן אובייקטיבי ככל האפשר אם וכאשר הדברים עומדים למבחן כלשהו.
שליטה עצמית הינה הגורם שבזכותו האדם מנהל את עצמו באופן יעיל ככל האפשר אולם עם זאת מתאים את עצמו למציאות הדינמית והמשתנה ועוזרת לו להתגבר לדוגמא על מצבים קיצוניים וסיטואציות לא נעימות בחלקן אשר נתקל הוא בהן, כמו כן ישנה חשיבות גדולה לשליטה העצמית בפיתוח ושמירה על יחסי גומלין עם הסביבה ועם אנשים אשר אותו אדם מנסה לייצר איתם קשר כזה או אחר ולמעשה מונעת ממנו להתנהג באופן כזה אשר הסביבה תדחה אותו ולא תפנים אותו אליה.
שליטה עצמית הינה למעשה הרגל אשר נרכש ומשתכלל ומשתנה כל הזמן כתוצאה מאינטראקציות שונות אשר יש לו לאדם ואנו ממבט על יכולים לציין כי השליטה העצמית הינה מפתח חיוני ביותר עבור האדם, כל אדם, על מנת לייצר את הכבוד ההדדי בין אדם לאדם אחר.
הרגלים טובים והרגלים רעים הינם מרכיבי אופיו ואישיותו של האדם וכמו ששליטה עצמית חיובית יכולה לייצר לאדם אנרגיות חיוביות למעשיו המגובים בשליטה עצמית, כך גם ההפך, במידה והוא מגלה חוסר בשליטה עצמית.
שליטה עצמית נמוכה, בעוצמה נמוכה באה לידי ביטוי בהתנהגות אשר למעשה פוגעת הן באדם והן בסביבתו והיא נובעת מכמה סיבות, בעיקר רגשיות ובאה בתגובה מיידית ואימפולסיבית על דברים אשר מוצאים את האדם ממקומו הנוח, אם זה מישהו שמעצבן אותו מייצר אצלו באופן מיידי תגובה אשר מעידה כאלף עדים על חוסר בשליטה עצמית, והדבר למעשה כרוך וקשור באופיו ובאישיותו של אותו אדם.
חוסר בשליטה עצמית מאופיינת בדרך כלל בהפרעות מסוגים שונים כגון הפרעות קשב, התפרצויות כעס, התפרצויות זעם, הפרעות כפייתיות שונות והדבר מתחיל לבוא לידי ביטוי כבר בגיל צעיר ותפתח עוד ועוד ככל שהאדם חווה יותר ויותר אירועים שגורמים לו לחוסר שליטה עצמית.
היכולת לשליטה עצמית הינה כאמור מפתח חשוב ובמידה וקיים רצון לשפר את הדבר שהרי קיימת שיטת החיקוי של מודל מסוים שאותו מאמץ האדם כאות ומופת ודוגמא להתנהגות אשר כוללת בתוכה גם יכולת שליטה עצמית וזו למעשה הדרך היעילה ביותר לשפר את הנושא.
ניתן לתת דוגמאות לא מעט להרגלים אשר משתרשים באופיו של אדם ולמעשה גורמים לו נזק ואינם תורמים לו מאומה אולם ממשיך הוא לעשות אותם באופן כזה שניתן לאמר באופן מפורש כי מדובר בדפוסי התנהגות ברורים וחדים.
הרגלים שלילים כגון אכילה כפייתית, קיום יחסי מין לצורך הפגת בדידות, שתיית אלכוהול לשוכרה יכולים בשנייה הראשונה לגרום לסיפוק מסוים ורגעי ואולם האפקט המצטבר הינו למעשה אנרגיות שליליות ותחושה כללית רעה בעיקר כתוצאה מתחושת ריקנות שנוצרת והינה למעשה הרגל רע ושלילי אשר מניעתו מראש הייתה מסבה את התועלת כמו כן את הסיפוק הנפשי אשר מתלווה לאדם בכל פעם שהוא מצליח להבין כי הוא השתלט על מנגנון פנימי שגורם לו בסופו של דבר לאפקט שלילי.
כאשר האדם בא לעולם, למעשה אין לו הרגלים כלל, לא הרגלים טובים ולא הרגלים רעים, לא הרגליים חיובים ולא הרגלים שלילים ואולם דרכו וחייו מובילות אותו לסגל לעצמו דפוסי חשיבה מסוימים המובילים אותו לרכוש הרגלים ועל פיהם למעשה לנהל את חייו.
המחשבה ההגיונית אומרת כי קיימת לאדם לבחור את הרגליו ואולם ניתן לציין בוודאות כי האדם הממוצה למעשה אוהב הרגלים באופן גורף והדבר נובע מן הסיבה כי לייצר הרגל חדש גורם לאדם למאמץ לא קטן של חשיבה רבה וכמו כן גם תרגול של אותו הרגל על מנת שישתרש ויוטמע.
שינוי בהרגלים גורם לאדם לאתגר גדול וצריכה כמובן להיות סיבה לכך מאחר והרגלים טובים שמושרשים אצל האדם לא מהווים בעיה אלא רק אתגר איך לשמר אותם ואילו הרגל שלילי הוא בעצם הבעיה מאחר והרגלים שלילים מהווים את האתגר האמיתי.
שינוי הרגלים בנושא של תזונה נכונה או דרך חיים מסוימת למעשה מצריכה מן האדם תכנון קפדני של מעשיו ולראייתו כנראה גם ויתורים על דברים.
ההרגלים הרעים והשלילים יכולים להיות מתויגים למעשה גם כסוג של התמכרות ואם לאדם מסוים יש את ההרגל לקום בבוקר ולעשן סיגריה שהרי יקשה עליו מאוד לשנות את ההרגל הזה מאחר וזאת התמכרות לכל דבר. באותה מידה מישהו שרגיל לסיים ארוחה עם ממתק שהרי צריכה להיות סיבה מאוד ספציפית מדוע הדבר הזה יישתנה.
על מנת להתחיל בשינוי של הרגל מסוים ראשית על האדם להבין שהרגל מגיע כתוצאה מגירוי מסוים אשר יוצר למעשה את התזכורת הפנימית או את הקול הפנימי שקורה לו לשים לב להימצאות ולנוכחות של אותו הרגל. ברגע שקיבל האדם סימן ותזכורת, הוא מבצע את הפעולה כגון הרגל של עישון סיגריה לאחר קבלת סימן כי היא חסרה לו ולבסוף לאחר הפעולה אותה הוא מבצע שאז מגיעה התוצאה שהיא השלב הסופי של ההרגל.
כך נוצרת למעשה הפעולה של ההרגל אשר כרוכה יחד עם הרצון של האדם למעשה אשר רגיל הוא אליו ואף מוצא בו תגמול מספק באופן כלשהו.
קיימת דרך לשינוי ההרגלים בכך שראשית יש להבין את ההקשר של אותו הרגל למידת השכר והעונש אשר מייחדות כל הרגל, לתייג אותו כמשהו שקיים אתגר לשנות ואף להגדיר היטב את המטרה הברורה לכך, ושאז כאשר מגיע הגירוי שהרי להימנע מהביצוע שלו בהבנה כי הסיפוק הגדול ביותר הינו בהצלחת השינוי עצמו מאחר ואין סיפוק גדול יותר מאשר הצלחה בשינוי הרגלים עבור האדם.
הדרך הטובה והיעילה ביותר לשנות הרגלים מגונים ולאמץ הרגלים חיוביים הינה פשוטה ולמעשה אף מתבקשת, יש להכין רשימה מדוייקת של ההרגלים, של כולם, מבוקר ועד ערב כולל הטובים וכולל הרעים, כולל הרגלים אשר קורים בתדירות נמוכה אפילו של כמה ימים.
כאשר מצויה רשימה כזו ניתן להחליט על אילו הרגלים רוצים לוותר ועל אילו הרגלים רוצים לשמר, על כל הרגל שרוצים לשנות צריך לנתח באופן מודע את שלושת השלבים שלו – הגירוי או ההנעה לפעולה, הפעולה עצמה והתוצאה.
כאשר ההרגל ממופה בצורה כזו ניתן להבין אותו יותר לעומק ואז לזהות אותו ברגע שנוצר ואז לקבל כמו התראה מוקדמת על מנת כי תינתן הבחירה למנוע אותו מראש.
זוהי כמובן עבודה קשה ומאתגרת וכמו כן כרוך בה אלמנט של משמעת עצמית ברורה. אולם הרגלים רעים שמפנים את מקומם נותנים לאדם את היכולת לאמץ במקומם הרגלים אשר תורמים לו ואף יוצרים אצלו איזון אנרגטי חיובי.
