הכבוד

מתוך בחינה עמוקה של נפש האדם הפרושה לפני הכל בפני עצמה, נובע כי הערכה העצמית שלו נותנת לו גם את כבודו.

אדם אשר הינו מתיחס אל עצמו בכבוד למעשה נותן ללא ידיעתו את הסיבות הטובות ביותר לאחרים לא לנהוג בו בכבוד.

מהי התנהגות מכבדת ואיך היא באה לידי ביטוי?

הכבוד הוא ראשית כל ולפני הכל התנהגות ונורמה אשר מושרשת בתוך נושא חינוך והערכים של מסורת ושל אמונה שקיימים דברים אשר הינם משמעותיים והתנהגות מכבדת הינה גם כלפי אנשים ואמונתם וגם כלפי אנשים ודרך התנהגותם החיצונית.

הכבוד למישהו הוא התחשבות גדולה אשר מקובלת כנורמה של יחסים טובים בין אדם לחברו וקיימים כללים ברורים לגבי התנהגות, דיבור ויחס מכבדים.

חוסר כבוד מצד שני אינו עברה ממש, כי איננה קשורה במוסר באופן ישיר אולם כללי ההתנהגות אשר המקובלים יתנו לכבוד למקום של כבוד מן המעלה הראשונה.

שימושים רבים למילה כבוד ופרושים רבים לה אולם אין היא מפרשת משהו באופן מוחלט מאחר וכל אחד יכול לפרש את משמעותה בדרכו שלו, כמו גם תרגום של משמעות מתן כבוד או חוסר מתן כבוד למישהו משתנה בדרך כלל מאדם לאדם וממקרה למקרה.

כמו בימי קדם כמו גם היום, לכבוד יש בדרך כלל סממנים חיצונים אשר יכולים להוות גם ראיה מן הצד על דברים, נהוג במקומות מסוימים בתרבויות מסוימות לתת כבוד באמצעות התנהגות של הצדעה בצבא, כבוד לאנשים יכול לבוא גם במחווה של פינוי הדרך ומתן מעבר וגם פתיחת דלת עבור אנשים או פינוי מקום ישיבה או מתן זכות קדימה ועוד ועוד.

מריבות וסיכסוכים רבים ניצתו בעבר על רקע של כבוד או יותר נכון חוסר כבוד מופגן אשר מהווה הילה כבדה ומשמעותית לצאת ולדרוש את הכבוד האבוד אשר נרמס בצורה או באופן אחר.

מכאן שהתנהגות מכבדת יכולה לנבוע מתוך כללים ונורמות מקובלות ואשר חריגה מהן יכולה לתת תחושה לא טובה לאותו אחד שמצפה לקבל כבוד באופן מופגן גם אם הוא לא בטוח שהוא יכול, אמור או מסוגל להתמודד עם תחושת חוסר הכבוד.

על מנת לפרוט את הדברים ניתן לפרש את הכבוד על ידי מתן דוגמאות שונות בראש ובראשונה הינה נושא כבוד האדם באשר הוא אדם.

נהוג לחשוב כי מונח הכבוד במקרה הזה מתייחס לכבוד עצמי, שהוא כמובן קשור לאגו, כבוד המשפחה במשמעות של “כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך”, וכמובן כיבוד כדרך התנהגות.

כבוד האדם והחופש שלו למעשה מדבר על זכויותיו של האדם מתוקף היותו אדם והינם כללים בסיסים ומוחלטים כגון שמירה של חיי אדם, כיבוד גופו, כיבוד נפשו ונשמתו, שמירה על כבוד רכושו וכמובן את חרותו ואת זכויותיו הבסיסיות.

ואולם האם מיקום הכבוד כהגדרה חוקית יכולה למצב אותו כמשהו אשר הינו חובה ? כנראה שלא.

הפרה של כבוד הינה יומיומית ומן הסתם לא ניתן לכפות באולם חופשי התנהגות מכבדת מתוך כללי מוסר אשר משתנים בכל רגע נתון ומאדם לאדם.

ואולם דומה כי קיימת ציפיה מסוימת אצל אנשים מסויימים לדברים אשר הינם מעל להגדרות ואשר מעוגנים בנורמות מקובלות כגון מתן כבוד מתוך יראה וחשש, כלפי אנשים אשר הינם במעמד גבוה יותר, כגון הורה או מפקד או מנהיג או מורה ועוד.

מתן הכבוד במקרה של סמכות הינו במקרים רבים נגוע באינטרס ואולם הינו המשמעותי ביותר כי במקרה של הפרה קיימת גם ענישה או סנקציה וכפי שציינו קודם, במקרה של חוסר כבוד או התנהגות לא מכבדת מביאה במיקרים קיצוניים למריבות וסיכסוכים משמעותיים.

התנהגות מכבדת ושמירה של כללים מסויימים מהווה תשתית מסויימת לחברה מתוקנת ונכונה.

הזכות לקבלת כבוד ניבנית מתוך התנהגותו של האדם וביחסים שלו עם עצמו ועם סביבתו כאשר נהוג במערכת יחסים מכל סוג שהוא כי אדם אשר חולק כבוד לאחרים ומתנהג באופן מכבד שאז כמובן כי הציפיה שלו היא לקבל את הכבוד באותו אופן.

אין חולק על כך כי כמו בכל סיטואציה אשר מצויה בין אנשים ואשר צד אחד אינו חולק כבוד למשנהו שאז האיזון ביניהם מופר או שלא היה קיים מלכתחילה מאחר כי אם צד אחד מכבד את הצד השני ואילו הצד השני אינו נוהג בכבוד שהרי הדברים אינם שווים וניכרים הבדלים אשר נובעים או ממקום של הסכמה ומתוך כך שלא קיימת מחלוקת כמו בצבא למשל, אולם ברור כי אדם אשר דורש לקבל כבוד אולם אינו יודע ואינו מוכן אף הוא לכבד שהרי נובע הדבר מתוך חוסר איזון פנימי שלו ויכול לקבל משמעות שלילית הן כלפי עצמו והן כלפי הסובבים אותו כמו מפקד או מנהל אשר מסתתר מאחורי מעמדו על מנת לזכות ביחס מועדף או במפגן חיצוני של כבוד אשר ידוע וברור כי הינו צבוע, מלאכותי ולא אמיתי.

ביחסים אשר מגיעים ממקום של שוויון, הרי התנהגות מכבדת אמורה לזכות בתמורה שווה ועל אותו משקל, התנהגות אשר אינה מכבדת מן הסתם תגרור חוסר כבוד גם מן הצד השני.

כאשר אדם מתייחס בכבוד לזולתו שהרי ניתן לבחון את מניעו האם הינם עבור קבלת תמורה או האם התנהגות מכבדת שלא על מנת לקבל תמורה היא המשמעות האמיתית.

מתן כבוד בתור ערך של האדם וצורת חיים היא המהות והחשיבות הגדולה מאחר ובמידה ואין מחשבה תועלתנית ומגיע הדבר ממקום פנימי וערכי שאז נמצא האדם בהגשמה ובאיזון.

בדיוק כמו אהבה, כך גם הכבוד האמיתי, הטהור והאינו מתחסד יכול להגיע מן הפנים אל החוץ.

אדם אשר ראשית כל מכבד את עצמו, שהרי יכול הוא גם לכבד אחרים באופן כזה אשר לא יתפרש כצבוע ולא אמיתי.

על מנת שאדם יוכל לכבד את עצמו באופן ראוי, עליו להיות בעל יכולת ראיה אובייקטיבית בעיקר על עצמו ולדעת במדוייק את המקומות המסוימים אשר מייחדים אותו ואת מקומו בעיני עצמו ובמילים אחרות, אדם בעל התנהגות מכבדת הוא, יבוא הדבר ממקום פנימי של הערכה רבה את עצמו ואת תכונותיו ומגיע הדבר מתוך כנות פנימית לעצמו ורק אחר כך יכול הדבר לצאת גם אל אחרים.

אדם אשר מכבד למשל את הוריו נובע הדבר מתוך כנות פנימית כי הם מקבלים את הכבוד ממקום של זכות ולא ממקום של חובה.