החופש

החופש.

ללא מהות החופש לא ניתן לאדם לנהל חיים מאפשרים וכי אדם אשר אינו מרגיש חופשי הינו אדם אשר אין לו רצונות אמיתיים משלו מאחר ואדם שמרגיש כלוא שהרי אין לו דבר אחר שהיה רוצה יותר מאשר את החופש.

אפשר וניתן לתת את הדוגמא של בית הכלא כדוגמא למצב אשר בו לא מתקיים מושג החופש ואולם גם ללא חומות גבוהות ועבות וגם ללא גדרות תייל מחושמלות המקיפות את החומות מכל עבר יכול אדם לחוש כי אין לו חופש מאחר ומושג החופש הוא מופשט וללא גבולות אמיתיים וברורים, ומתייחס גם באופן כללי לחרות האדם באופן כללי, לעצמאות, לחופש הביטוי, לחופש הדת ולחופש חברתי.

נהוג לחשוב כי מאז תקופת העבדות אשר למעשה שללה באופן גס ומוחלט את החופש לאדם, לא התקיים למעשה באופן כה חד וברור מושג החופש או היעדר החופש ואולם כמובן שקיימות אפשרויות רבות להמחיש ולהסביר ולהגדיר את החופש, ובעיקר עבור אנשים אשר ההגדרה של החופש עבורם הינה יכולת קבלת ההחלטות באופן עצמאי וללא התערבות או כפייה מחשבתית.

למעשה באופן בסיסי ולא מתפשר האדם אמור להיות מסוגל לבחור את מסלול חייו וגורלו בצורה חופשית בהנחה והוא חפץ בכך. ואולם אם נבחן את הנושא מבחינה של אמונה שהרי ידוע וברור כי גורלו של אדם נבחר עבורו עוד טרם לידתו ואם נעמיד את הדברים באופן מוחשי, אין לחופש מסוג כזה בדרך חייו של האדם למרות שקיימות לו אפשרויות רבות לא ללכת בדרך שנקבעה לו ואז הוא רק מאריך אותה אולם בשלב כזה או אחר הוא חוזר אליה, מנוסה יותר ועם הבנה רבה יותר לגבי הדברים, כלומר חופש במובן הזה מתקיים בהחלט אולם תלוי בנקודות ההשקפה של אותו אדם וכמובן שתלוי גם באמונתו ועד כמה היא חזקה ומשמעותית עבורו.

למעשה כדי לפרש כהלכה את האמירה הרווחת בדבר מה שצריך לקרות קורה והרשות נתונה, שהרי משמעות הדברים הינה כי החופש לבחור הינה הדרך שבה בוחר האדם להתמודד עם מה שקורה, אם בטוב או אם ברע, אם בחיוב או האם בשלילה וזו למעשה האפשרות לבחור והחופש לבחור.

הבחירה בטוב ובאופטימי על פני הרע והפסימי זו למעשה הבחירה והחופש גם של אדם אשר רשמית הוא כלוא.

במשך פרקי זמן ארוכים למדי במהלך ההיסטוריה האנושית היה נהוג ומקובל כי אנשים מסוימים לא זכו בחופש.

החברה האנושית, בחלקים גדולים שלה, כללה מעמדות חברתיים ברורים וחדים כאשר אחד מן המעמדות היה גזע האצולה אשר היה מורם מן העם, היה את מעמד הביניים אשר מעצם שמו היה השכבה שבין השכבה העליונה והשכבה התחתונה, היא הנחותה ביותר הלוא היא שכבת העבדים.

בני האדם נחטפו בשבי או נולדו למשפחות של עבדים ואף מתו כך באותו אופן, נמכרו מעת לעת לאדונים חדשים תמורת כסף כמו רכוש או קניין של בעליהם, החוק חייב את האדונים לדאוג לעבדים לתנאים בסיסיים כגון מקום לינה בסיסי ומזון בסיסי ובמקרים מסוימים גם לטיפול רפואי ואולם המהות היתה כי העבד הינו רכושו של אדוניו ועליו למעשה לעבוד אותו ולמלא אחר כל רצונותיו וצרכיו כמובן ללא ויכוחים וללא השתהות.

ההחפצה של אותו עבד היתה מוחלטת והם היו שייכים באופן מלא לאדוניו, ממש כמו נכס. במיקרים נדירים היה יכול אדם לשחרר את העבד שלו לחופשי אולם היתה צריכה להיות סיבה מאוד ספציפית ומיוחדת על מנת לגרום לכך.

עם התקדמות והתפתחות האדם, בסביבות ימי הביניים נוצר מצב גלובלי ובו באופן כללי רוב האנושות של אז לא זכתה להיות חופשיה ורק הגדרות תפקידים עשו הבדל בין עבדים נחותים ועבדים אשר ניהלו עבדים אחרים ועבדים אחרים אשר היו אחראיים על גביית מיסים ואולם היו עבדים בעצמם עבור אדונים מסויימים, היו רמות שונות של עבדות ורמות שונות של ליברליות אולם היו עדיין שייכים לאדון מסוים ולא היו כלל חופשיים לקום וללכת אם רצונם היה כזה.

היחס בין אדונים ומשרתים היה עצום ונבע בין היתר גם ובעיקר ממקום כלכלי מאחר והאמצעים והיכולות היו מתרכזות אצל מעט מאוד אנשים אשר היו מלכים, רוזנים, ואבירים אשר קיבלו את רכושם וממונם מהשליטים והיו בעלי קרקעות ונכסים ואילו העבדים היו מתחזקים את כל האחוזות הללו, היו מנהלים את הקרקעות ואת היבולים ולמעשה היו מתנהלים כמו יחידות עצמאיות וחלקן אף הפך בבוא הזמן לנסיכויות או ערים ממש.

למרבה האירוניה, דווקא ההתחזקות הדתית הביאה את השינוי הגדול בסיום תקופת הרנסנס ותחילת תקופת הנצרות מסעות הצלב למעשה שינתה את פני האנושות בנושא החופש.

ניתן לחלק את החופש לכמה סוגים עיקריים וראשית כל החופש האינדיווידואלי של כל אדם לקבל החלטות עבור עצמו ולבחור את דרך חייו מבחינה אישית.

הסוג השני הינו חופש חברתי ואשר שולל באופן גורף את נושא העבדות כדפוס התנהגות אשר היה מקובל פעם ואילו היום קיים אולם איננו חוקי והעונשים על הפרתו ברורים וחדים.

הסוג השלישי הינו חופש לאומי ובו עם מסוים לא יכול להיות משועבד לעם אחר, במובן הזה קיימים עדין חריגים רבים אשר באים לידי ביטוי במלחמות רבות אשר מוגדרות כמלחמות חופש ונוכל לציין כי בהיבט מסוים גם העם הפלסטינאי מניף בעולם את דגל הכיבוש ואת חוסר החופש כמוטיב עיקרי במלחמתו נגד הכובש הציוני וזאת כשבעים שנה לאחר שעובדתית העם היהודי זכה לקבל את מעמדו כעם חופשי בארץ ישראל, “היא מדינת ישראל” וזאת לאחר מאבק קשה בכובשים האימפריאליסטים הבריטים אשר נחשבו לעם כובש, כמובן שלא מדובר ברמה הנמוכה ביותר של שלילת החופש אולם מאחר והחופש הינו מושג מופשט למדי כך גם יכולת האילתור עם משמעות המילה הינו גדול ובלתי מוגבל.

ואולם בעולם אשר בו שולטים מחשבות ודעות קיצוניות, סביר להניח כי ניתן יהיה לראות את הדברים באופן שבו גם חוקים וכללים והגבלות מכל סוג למעשה הינם באופן קיצוני ברמה של שלילת חופש הבחירה המוחלט, במקום שיש חוקים שהרי הפרתם הינה אופציה אמיתית לשלילת החופש על ידי סמכויות החוק ובעצם היותו של אדם מסויים תושב של מדינה מסויימת עליו לציית לחוקיה שאחרת הוא צפוי לאבד את החופש שלו.

אין מדובר רק בצורות שילטו קיצוניות יותר ובשילטון טוטליטרי כזה או אחר אלא אפילו בארה”ב אשר מתגאה בהיותה ממוצבת וממותגת כמדינה אשר חרטה על דגלה את החופש כערך עליון ואשר מספר פעמים גם יצאה למלחמות כאשר העילה העיקרית היתה מלחמת חופש על מנת לשחרר לחופשי את העמים הכבושים מידי עמים כובשים וזאת כשוטר העולמי שבא לעשות סדר.

ואולם כמובן שהחוקים בארה”ב יכולים להיות עבור אנשים מסויימים קשים מאוד לביצוע מאחר והכללים מאוד חדים וברורים ומי שלא ממלא אותם צפוי לעונשים כבדים, כלומר בצורה כזו או אחרת, הכל עניין של השקפה.

הגיוני ואף ברור כי גם חופש יש לו גבולות גיזרה ברורים. החופש יכול להיות כזה כל זמן שהוא לא מתנגש עם ערכים אחרים או עם קביעות מוסריות כאלה ואחרות כגון חופש הביטוי, חופש התנועה, חופש העיסוק, חופש בנושא נטילת חיים ועוד.

חופש הביטוי יכול להתקיים רק כאשר הגבול הינו ברור ומוגדר כי חופש זה לא יכול לכלול גם ביזוי או העלבה או פגיעה באופן מעליב, מגדרי וגזעני ולא יכול אדם להעליל ולפגוע באדם אחר רק בזכות מימוש חופש הביטוי וחופש הדיבור והחוקים כאן הינם ברורים לחלוטין.

חופש התנועה מתקיים תחת מגבלות ותנאים ברורים גם בכביש, גם במעבר בין מדינה למדינה, החוקים ברורים וחוסר ציות שלהם יבוא לידי ביטוי בעונשים ברורים.

חופש התנועה יבוא לידי ביטוי רק בתוך הגבולות שנקבעים על פי חוק ההגבלה.

חופש העיסוק יתממש רק כאשר לא יבוא על חשבון מישהו אחר ואדם לא יכול לעשות את כל העולה על רוחו רק על מזבח החופש בכל מחיר.

מקרה קיצוני של חופש שנוי במחלוקת הינו הזכות הבסיסית של אדם להחליט בעצמו ובאופן חופשי על רצונו להפסיק את חייו. זכות זו שנויה במחלוקת גדולה המהווה נקודה בעיתית עבור אנשים רבים כי למעשה אדם אמור להיות בעליו של גופו ויכול לכאורה באופן חופשי להחליט אם מכל סיבה שהיא אין הוא מעוניין יותר לחיות שאזי מבחינה הגיונית חופשי הוא ליטול את חייו ואולם החוקים ברורים וחדים ומעשית אין הדבר כך.

ישנה חלוקה נוספת של השימוש בחופש והיא תפישה המדברת על חופש ברמות מסוימות כאשר אובייקטיבית ניתנת לאדם מסוים האפשרות לעשות ככל העולה על רוחו וזהו מצב נתון ואין איש אשר מגביל אותו או אוסר עליו ולכאורה חופשי הוא לעשות כרצונו וכאהבת נפשו בכל זמן ובכל מקום, עם מי שהוא רוצה ומה שהוא רוצה ואולם דווקא בגלל זה מצוי האדם בקונפליקט פנימי עצום מאחר ואם אין לו מטרה מאוד מוגדרת וספציפית שהרי גם עם כל המתירנות והאפשרויות, אין לו יכולת אמיתית לממש את החופש הזה מאחר והוא לא ממש זקוק לו אלא הוא צריך שיהיו לו את המגבלות ואת ההגדרות הברורות שאחרת משתרר לו כאוס מוחלט.

למעשה החופש האמיתי מתחיל בחופש המחשבה שכידוע אין יכולת להגביל מחשבות ואין יכולת לתעד מחשבות באופן שבו אם אין אדם רוצה שידעו מה הוא חושב שאזי הוא שומר את מחשבותיו לעצמו וזהו למעשה חופש.

האפשרות לחשיבה חופשית היא זו המאפשרת לכל אדם באשר הוא להגדיר לעצמו באופן חופשי מה היה רוצה לעשות ומה היה רוצה שיקרה ועל ידי כך הוא למעשה חופשי לא רק לחשוב אלא גם חופשי להגדיר לעצמו הגדרות שונות ואף יעדים שונים אותם היה רוצה להשיג וכך מתכנן לו האדם באופן חופשי תוכניות פעולה מסוימות כאשר כל זה באופן חופשי לחלוטין.

גם החופש לבצע את תוכניותיו יכול להתבצע כמובן במידה ולא יעשה דברים אשר יבואו על חשבונו של אדם אחר באופן כזה שיפגע או יעליב או יגרום לאדם אחר להתנגד באופן נחרץ למה שהוא רוצה ועושה.

החופש להתנהל בתוך גבולות ומגבלות הוא עדין חופש בעיני רבים והשאלה היחידה למעשה היא אכן המגבלה או הגבול שבו חופש של אחד לא מתנגש עם מקומו של האחר.

החופש שלך להיות אתה עצמך ולא מישהו אחר, לא לחיות עבור אף אחד אלא רק עבור עצמך ולהיות העבד של עצמך במובן של כל דבר שאתה עושה אמור לקדם אותך ואת כל מה שאתה מגדיר כחשוב ומהותי עבורך.

האהבה שלך לעצמך יכולה להגיע קודם כל ממקום של חופש בחירה עבורך ועבור מה שחשוב ומהותי לך.

חופש המחשבה שלך כאשר איננו כבול ואיננו מוגבל באופן כזה או אחר הוא זה שלמעשה יכול להוביל אותך אל דרכך ואל יעודך בדרך הקצרה, היעילה והמהירה.

יכול אתה לחוש חופשי ממגבלות שקיימות רק בראשך בלבד וזוהי הדרך היחידה אשר תקדם אותך קדימה.

קיימת לך היכולת לשחרר את מחשבתך ואת נשמתך מאזיקים, מכבלים וממגבלות וגבולות ולתת חרות וחופש לעצמך להיות אתה.

בלי חוקים, בלי מגבלות, בלי שיפוטיות, בלי השוואות, פשוט לתת לעצמך את הזכות על הבחירות שאתה עושה ולהאמין כי אותם בחירות המגיעות ממקום של אהבה עצמית, ממקום של הערכה עצמית, ממקום של אמונה גדולה במי שאתה ובמה שאתה, זו המהות האמיתית והמדויקת ביותר של החופש.

לשחרר את עצמך ולעודד את עצמך ללכת עם החופש הזה והאפשרויות שהוא מעניק על מנת שתמלא את יעודך באופן היעיל והמיטבי.

ובמילים אחרות – FREE YOURSELF TO BE YOURSELF.

החופש שלך להיות אתה, מבלי להגביל את עצמך.