17.9.2021
בבוקר זה משחרר אני מתוכי את ההחמצות.
כאשר פוסע האדם בנתיבי חייו אל עבר ייעודו הנבחר עבורו, מוצא הוא מעת לעת הזדמנויות אשר נקרות על דרכו.
אותן הזדמנויות אשר צצות לפניו, מאפשרות לאותו אדם לקבל החלטות אודות משמעותן ולדון עם עצמו האם מבקש הוא לקחת אותן ולנסות לממשן או שלא.
כאשר מבקש האדם לבצע דבר מה עבור עצמו, לדוגמא: רכישת נכס מסוים המוגדר מבחינתו כהזדמנות יוצאת דופן, שאז נכנס הוא לעומק הנעניין ובודק במידת האפשר את כל הבדיקות הנדרשות על מנת לקבל את מירב הפרטים אשר נדרש הוא להם על מנת לקבל את ההבנה באם רוצה הוא לממש את ההזדמנות המסוימת.
ככל שאותו אדם עירני למתרחש סביבו, יאמץ הוא את המסקנות המתבקשות וינצל הוא את ההזדמנות אשר צצה עבורו.
יכול אותו אדם, במידה ומודע הוא אל הדברים אשר מתרחשים סביבו, לנצל עוד ועוד אלמנטים ומאורעות אשר ניתן להגדירם כהזדמנויות ואולם במידה והוא איננו עירני למתרחש, שאז מישהו אחר יקדים אותו ויחטוף את המציאה לפניו.
ואכן, ניצול הזדמנויות באופן חיובי זוהי לא סתם מליצה אלא דרך חיים עבור אנשים רבים.
משמעות הדבר הינה כי יכולתו של אדם מסוים לנווט את עצמו במהלך דרכו תוך כדי תשומת לב מרבית למתרחש סביבו ולזיהוי אלמנטים אשר יכולים להיטיב איתו ועם דרכו, רצונותיו, שאיפותיו ותשוקותיו וכך שבמידה ועירני הוא ומצוי בתדר נכון וחיובי מבחינתו, שאז יוכל לזהות מצבים מסוימים הניתנים להיקרא הזדמנות.
כל דבר אשר מבקש אותו אדם לעצמו ומייחל הוא להשיגם, ניתן לקרוא לכך ניצול הזדמנות ואז זה הזמן להפוך את המחשבה למציאות הלכה למעשה.
ואולם לעיתים, כאשר מבקש אותו אדם לממש את רצונו בדבר אותה הזדמנות ואף לממש אותה הלכה למעשה, יכולים להתרחש דברים בלתי צפויים ובלתי מתוכננים ולשבש הכל.
כאשר משתבשים דברים מסוימים שאז אותה הזדמנות הולכת ומתרחקת ממנו.
לדוגמא – נכס אשר מוגדר מבחינתו כהזדמנות מתגלה כנכס אשר מוגדר כבעייתי מכיוון שזהו נכס אשר מצוי בסכסוך בין שני אחים אודות זכויות בעיזבון של אביהם המנוח ומצוי הוא בתהליך משפטי ארוך אשר לא ניתן לצפות את סופו ואף את תוצאותיו ועובדה זו לבדה משנה עבור האדם המסוים את ההסתכלות על אותה הזדמנות ובאופן מידי יוצא הוא מהגדרה של “מציאה” והופכת היא להזדמנות מוחמצת.
תחושת ההחמצה הינה חמצמצה ומאכזבת ולכן קרויה היא בשמה החמוץ.
ואולם לא כל כישלון או חוסר הצלחה להשיג דבר מה חייב להיות החמצה.
מה הכוונה?
כאשר מתהווה האדם לדבר מה ומונע הוא מתוך תשוקה עזה שאז במידה ומוחמצת אותה הזדמנות עולה הדבר בקנה אחד עם אותה הגדרה של החמצה, אם לא קיימת השתוקקות מבחינתו, שאז לא מתקיימת גם תחושת ההחמצה.
כאשר מדובר באדם מאמין החש בנפשו כי דברים מסוימים קורים עבורו מאחר וכך צריך לקרות ואם לא קורים שאז כנראה לא היו אמורים לקרות, שאז שלם הוא עם הדברים וחש פחות תחושת החמצה ואכזבה ויותר ויותר השלמה עם הדברים שמתרחשים באופן מסוים ואז יכול הוא לומר לעצמו כי כנראה שאותו נכס לא היה אמור להיות שלו מלכתחילה.
במילים אחרות, לא אפשרי לקחת משהו שהוא לא שלך.
ואולם אותו אדם מסוים אשר ניחן באמונה רבה אודות הדברים יכול ולהמשיך ולנסות כל פעם מחדש לנצל הזדמנויות אשר נקרות אליו מאחר ובמידה ולא ינסה, לא יוכל לדעת אם אותה הזדמנות נמצאת שם בשבילו או שמה עבור מישהו אחר, הכל עניין של החלטה ואמונה בדרך, כלומר במידה ואדם חיובי הוא ומאמין, שאז ינסה לנצל הזדמנות ובמידה ולא תצלח עבורו שאז ינסה שוב ושוב עד שיצליח ולא יחוש כלל תחושת החמצה אשר טעמה מריר חמצמץ אלא יפנים עבור עצמו כי דווקא ההתמדה שמגלה הוא והרצון אשר מצוי בראשותו יביא אותו בסופו של דבר להצלחה.
יכולתו של האדם להתגבר על האפקט השלילי שבא בעקבות החמצה היא זו אשר מגדירה אותו כאשם אופטימי ולא פסימי וכך שאנרגיות חיוביות הינן ערובה להצלחה בכל מקרה.
