15.8.2021
בבוקר זה משחרר אני מתוכי את האכפתיות.
כאשר מגיח האדם אל אוויר העולם, שהרי כל מעשיו וכל דרכו מכוונים אל מטרת חייו אשר מסומנת עבורו כייעודו הקבוע וכל אשר עושה הוא במהלך חייו ובמהלך דרכו אל אותה מטרה בין אם מודע הוא לכך ובעיקר אם לא, נותן הוא את דעתו למעשים מסוימים אשר נוגעים אליו יותר מכל ולאותם מעשים אשר קשורים ואף כרוכים בנשמתו, נעשים הדברים מתוך אכפתיות.
כאשר מתרחשת על האדם סיטואציה מסוימת אשר גורמת לו לתחושה שמבקש הוא להתערב ולשנות את אותה סיטואציה שהרי כאן בדיוק נמדדת האכפתיות שלו.
מה הכוונה?
אם לאדם קיימים מספר גורמים אשר מהם חשוב לו במיוחד כגון אנשים מסוימים אשר חשובים לו במיוחד שהרי אך טבעי שיהיה לו אכפת מהם ואז באופן טבעי מתעוררת האכפתיות לפעולה.
האכפתיות, מורכבת ממספר תדרים וממספר תחושות והרגשות ובהם החמלה, החיבה ואף הרגישות כאשר אותו ערבוב של תחושות גורם אף הוא לתחושות מסוימות אשר נובעות מאותה אכפתיות והיא באותה רגע הופכת לאכפתיות מעשית במקום אכפתיות תאורטית.
ההבדל הדק בין שני סוגי התחושות הוא פשוט כשם שיש קנאה פסיבית וקנאה אקטיבית כאשר הראשונה נשארת בדל”ת אמותיו של האדם ואינה מוקרנת החוצה ואז נשארת רק בגדר תאוריה בעוד שאחותה האקטיבית יוצאת החוצה בעוצמות משתנות.
כך גם האכפתיות, במידה ונשארת בגדר תחושה פנימית, שהרי מקננת היא פנימה וגורמת לאותו אדם רק לחוש אכפתיות, אמפטיה, השתתפות כנה בצער ותו לאו.
ואילו אכפתיות פרקטית גורמת לחש אותה לקום ולעשות מעשה אשר יבטא הלכה למעשה את התחושה העמומה.
ישנם אנשים אשר הינם אכפתיים אך ורק לדברים מסוימים אשר נוגעים אליהם ישירות ובאופן מובהק וישנם אנשים, נדירים בדרך כלל, אשר הינם כבדרך הטבע, אכפתיים בנוגע לכל דבר כמעט ובמיוחד לאנשים וכך שמנגנוני החמלה שלהם עובדים שעות נוספות והינם פרו אקטיביים ביחס לכל מה שקורה מסביבם וכנראה גם עוסקים במלאכה אשר קשורה באופן הדוק להווייתם ואף לנשמתם בעלת האכפתיות היתרה.
כאשר מדובר באנשים כאלה, שהרי סביר להניח כי ימצאו את ייעודם בטיפול, בין אם נפשי ובין אם גופני באחרים ואולם לגבי עצמם, לא כך הוא הדבר מאחר ואנשים אכפתיים באופן קיצוני בדרך כלל לא נשאר להם זמן לדאוג גם לעצמם ואולם כך הם בנויים וכך בנויה נשמתם באופן כזה שיאפשר להם למצות את תכונות האופי הדומיננטית כל כך.
כאשר לאדם אכפתי יוצא לעיתים לסייע לאדם אחר שהרי חש הוא כי ממצא הוא את עצמו ובעצם נמצא הוא בייעוד שלו ולכן תחושת הנתינה שחש הוא ברגעים הללו מעניקים בידו את הרצון להמשיך ולהיות אכפתי מאחר והתמורה המתקבלת מאותו אדם אסיר תודה אין לה שום תחליף ראוי וזאת תחושה אשר ניתן להגדירה גם כהתעלות הנפש עבור הללו אשר הנתינה הינה חלק בלתי נפרד ממנגנוני נפשו.
כאשר אותה נתינה הינה אקטיבית, שאז בדרך כלל יש אצל אנשים מסוימים אשר אינם מונעים מסיבות חפות מאינטרס, ציפייה לקבל בחזרה.
כאשר אותה ציפייה אשר הינה לעיתים בלתי מודעת באה לידי ביטוי, שאז אותו אדם אשר למראית עין הינו אכפתי ואולם הלכה למעשה נותן הוא תשומת לב ומקדיש זמן ואולם אינו מקבלת תמורה כלשהי, שאז מבין הוא במעמקי נפשו כי הוא אינו לגמרי נקי מאינטרס ואז נוצר קונפליקט.
הנתינה וההענקה לזולת בתור דרך חיים הינה מדרגה עליונה מבחינה רוחנית ועומדת בקנה אחד עם ההנחיה “ואהבת לרעך כמוך” אשר למעשה מגדירה את הנתינה העצמית כערך עליון מן הטעם הפשוט אשר מסביר כי במידה ולא יהיה לך מה לתת לאחרים שהרי קודם כל צריך אתה להתמלא באנרגיות טובות וגם בתעצומות נפש על מנת שתוכל לחלוק בהן עם אחרים ובלתי אפשרי כי תיתן מעצמך במידה ואין לך מה לתת מאחר ואותה נתינה תהיה עקרה מעצם טבעה וכך גם הקבלה מן העבר השני מאחר וכידוע שעם כוונות טובות בלתי אפשרי לשלם במכולת.
לאנשים אכפתיים יש מודעות סביבתית מפותחת במיוחד ולכן גם חוש הצדק שלהם מפותח גם הוא וכפועל יוצא של כך, הם בדרך כלל פעילים יותר בהתנדבויות ותרומות שונות לזולת.
אצל אנשים אכפתיים, קיים צורך אמיתי ואוטנטי להעניק לזולת אנרגיות חיוביות ולא באמת משנה אם זה מישהו מוכר או סתם מישהו שהיקום שלח אותו במקריות לא מקרית.
כאשר אדם אכפתי מצוי בסיטואציה מסוימת אשר נבצר ממנו לבטא את ייעודו המסומן עבורו שאז כבדרך הטבע גורם לו הדבר לחוש רע עם עצמו וכך שאדם אכפתי אשר אין לו במי או במה להפנות אליו את אותה אכפתיות גורם לו הדבר לתחושות רעות ושליליות ואז מחפש הוא תחליף הולם לנתינה מסוג אחר.
לדוגמא – מטפל מסוים אשר אחד המטופלים שלו החזיר נשמתו לבורא, זקוק לקבל תחליף באופן מיידי מאחר ו”בלוטת” הנתינה שלו עדין ממשיכה במלוא התפוקה לייצר את אנרגיית הנתינה וכך שמתמלא הוא ברצון נשמתי לתת ולהעניק ובמידה ולא יקרה הדבר, שאז יוצא הוא מאיזון אנרגטי.
משמעות הדבר הינה כי אדם אשר מהותו ונשמתו ואף הווייתו היא נתינה שהרי חייב הוא אותה וכאשר נבצר הדבר ממנו שהרי מבחינתו מוציא אותו הדבר מאיזון ומשמעות הדבר הינה כי עליו למצוא תחליף במהירות על מנת להישאר מאוזן ואין הדבר קשור כלל לאנשים אחרים אלא עליו לקבל את העובדה כי כך הוא בנוי.
כאשר אדם אכפתי מנסה לתת לאחר והאחר מסרב לקבל שאז גורם הדבר לאותו אדם לעוגמת נפש אמיתית ולוקח הוא ללב באופן קיצוני.
מדוע עם כך מסרב אדם לקבל מאדם אחר?
הסיבות לכך נעוצות בעיקר בסיבה אחת – אגו.
האדם הממוצע, הסטנדרטי, זה שמבין רק את מה שהוא רואה, שומע, מריח, נוגע או טועם, מתקשה לקבל את הנתינה הכנה מאחר ולכל דבר מבחינתו יש תמורה ואין דבר כזה “לתת סתם”.
משמעות הדבר היא כבדה וקיצונית ומהווה קושי עצום למי שמורגל בנתינה.
כאשר אדם מסוים מסרב לקבל מאדם אחר, שאז גורם הדבר לראקציות המשך.
משמעות הדבר הינה כי אישה מסוימת אשר מקבלת תשומת לב ואכפתיות מגבר מסוים אשר איננו מטפל בה בתשלום או מתוקף תפקיד מסוים שאז במידה והיא איננה “יודעת לקבל” שאז מן הסתם תחפש היא את הרציונל ההגיוני אשר מסתתר מאחורי אותה נתינה ואכפתיות וכאן קיימת מבחינתה רק אפשרות אחת והיא שאותו גבר מעוניין בה ובגופה ומכאן שהדברים משתבשים מאחר והגבר מבקש לתת ממקום של מצוי נשמתי ואילו היא חושדת בו ובכנות כוונותיו ואז נוצר קצר בתקשורת ביניהם והדברים משתבשים ונוצר נתק אשר פוגע בשניהם, בגבר בגלל שהוא ביקש לתת ונחשד הוא בדברים אשר לא התכוון כלל ואילו היא הופכת להיות עוד יותר חשדנית ומונעת מעצמה לקבל גם בהמשך מאחרים אשר מבקשים לתת.
האם ניתן לגרום לאדם אכפתי להפסיק להיות כזה?
כנראה שלא.
ואולם במידה ואותו אדם אכפתי יבין ויפנים את העובדה כי הוא ” כזה”, כלומר שאכפתיות דורשת תנאים מסוימים שיתקיימו, שאז יהיה לו קל יותר להיות “כזה”.
מה הכוונה?
כאשר אדם מסוים לא מודע להיותו אכפתי ולא מודע לפעולות מניעתיות אשר נדרש הוא לבצע על מנת להביא את האכפתיות שלו שהיא עבורו ערך עליון, שאז יפגע הוא שוב ושוב על ידי אנשים שלא יבינו אותו כמו שצריך ואף יחשדו בו, יאשימו אותו בדברים ויטפלו עליו כל מיני אלמנטים שלילים שלא קיימים בו והכי גרוע, ימנעו ממנו להגשים את ייעודו ואת מטרתו הנעלה שהיא רצונו הנשמתי להגשים את ייעודו וכידוע כאשר אדם מסוים מתרחק מעצמו ומייעודו שאז מתוך מפחי הנפש עלול הוא להיפגע הן בנפשו והן בגופו.
