15.7.2021
בבוקר זה משחרר אני מתוכי את ההפכפכות
יכולתו של האדם, להביט לעיתים על עצמו ועל דרכו מן הצד, באופן אובייקטיבי וללא משא פנים, משמשת אותו לצורך רב חשיבות ובעל משמעות רבה עבורו.
כאשר חוכך אותו אדם בדעתו אודות משמעויותיה השונות של דרכו, של הויתו, של מהותו ושל תשתית קיומו, שהרי שומר אותו אדם לעצמו את אותה יכולת, שהיא נובעת מן הצורך לשנות את דעתו במידה וחש כי דעתו אינה יציבה.
ואולם, כאשר חוכך הוא בדעתו, לאחר שמשנה הוא את דעתו בפעם הראשונה ועדיין חש הוא בבטנו תחושה עמומה ואולם נוכחת של היסוס, פקפוק וחוסר נוחות, שאז מבחנתו, שהרי לא נחה עליו דעתו ומרגיש הוא צורך לשנות שוב את החלטתו.
פעולתו זו נחשבת להפכפכות וחוסר יציבות.
נהוג לייחס לאנשים מסוימים תכונות מסוימות אשר מייחדות אותן באופן מובהק, כגון חוכמה, רוע לב, אופטימיות ודעתנות ואולם קיימות מן העבר השני תכונות אשר הינן תלויות סיטואציה באופן מובהק. למה הכוונה?
קיימים תדרים אשר ניתן לייחס אותם לרובד הראשון והמשמעותי ביותר שהם מורכבים ומסובכים ומהווים עבור האדם כמו מערכת הפעלה בסיסית, כגון שיפוטיות או דעתנות ואולם קיימים תדרים מסוימים אשר הינם כבויים בדרך כלל ברוב הזמן ואולם הינם תלויי סיטואציה ונסיבות, לדוגמא – הססנות אשר אותו תדר, במידה ובא לידי ביטוי, נובע מן הנסיבות וסממני האירוע אשר התרחש.
אותם תדרים אשר מצויים בו, כאדם, באים לידי ביטוי משמעותי רק כאשר נוצרות נסיבות אשר מצדדות את התחושה המסוימת אשר באה לידי ביטוי מבחינתו של האדם.
אין כל רע בהפכפכות, למרות שיכולה זו להיחשב לתכונה שלילית במקרים לא מעטים, מאחר ובמידה והאדם אשר חש במקרים מסוימים כי אין בידו מספיק נתונים אודות אירוע מסוים, שאז טבעי הדבר מבחינתו כי בחירותיו לא יהיו שלמות.
לחצים סביבתיים כמו גם תחושה של חוסר החלטיות מובהקת, מובילה את האדם לשנות את דעתו כאשר אין היא רגועה.
אותה דעה אשר נובעת היא מתוך הוויתו ומתוך מודעתו, נחשבת למוצקה ומבוססת רק כאשר נתמכת היא באינטואיציה חזקה מאוד אשר מונעת מן האדם את ההיסוס.
לדוגמא – כאשר שואלים אדם מסוים אם מוכן הוא להמר בכל רכושו כי למחרת תזרח השמש למשל,
שהרי לא תהיה לו לאדם, כל סיבה לחוש הססנות ופקפוק ולכן דעתו תהיה יציבה, בוטחת ומלאת החלטיות.
ואולם, כאשר מדובר בנסיבות אירוע ובתרחיש אשר מבחינתו של האדם בנתונים חלקיים, או חוסר הבנה וידיעה של הפרטים, שאז גם בהתבסס על מאורעות וחוויות עבר אשר סתרו והנגידו את תחושותיו, שאז לא מן הנמנע כי יחוש הוא חוסר ביטחון, היסוס פקפוק ותהיה ויחוש הוא צורך להפוך את דעתו פעם אחר פעם, עד כי יחשב הדבר להפכפכות מובהקת.
כאשר אותן שעות של מחשבות והיסוסים לא מובנות לו, לאדם, שאז זקוק הוא לעצה טובה על מנת למצוא את נתיב הישועה ואת דרך הישר מבחינתו ואז כאשר נמצא אותו מורה או מדריך, ובוטח אותו אדם מהוסס והפכפך בו ובמחשבותיו, שאז יכול הוא לשים את מבטחו באותו אדם ללא צורך להפוך שוב ושוב את דעתו.
כאשר מצויות בידי האדם וברשותו נתונים מספקים ומלאים, שאז אין למעשה סיבה להזקק לאותה הפכפכות מאחר ואותו הידע ואותם נתונים אשר מצויים ברשותו מעניקים בעבורו את הביטחון המלא בעצמו כי אין סיבה להסס ולפקפק ולכן כאשר מצב זה מתרחש, משמעו כי אין לאדם ספק.
במידה ומדובר באדם מחובר, מואר ובעל יכולות גישה למקורות ידע עליונים, שאז גם אם חסרים לו נתונים בדוקים ומוסמכים, ישלים הוא את הנדרש באמצעותה של האינטואיציה, החוש השישי או כל שם והגדרה שתהלום את מידותיה של אותה תכונה, של אותו תדר ושל אותה תחושה.
מקורות הידע במקרים הללו הינם בעלי חשיבות עליונה לאדם המסוים כאשר שואל הוא את עצמו שוב ושוב בנוגע לסוגיות אשר אין הוא בטוח ובוטח בעצמו.
אותה הפכפכות וחוסר החלטיות נחשבת כתכונה וכתדר “בולע” אנרגיות מאחר ותדר מסוים מסוג מסוים איננו שקול ואיננו דומה בתכונותיו הגולמיות בנוגע לעומס אשר מפעיל על מאגר האנרגיות הטמונות באדם, בכל אדם, כאשר התדרים המתעתעים ביותר הינם הללו אשר נחשבים לשליליים ואולם יכולים גם לתרום באופן מובהק לאדם.
כוונת הדברים היא כי לעיתים אותה הפכפכות יכולה דווקא לתרום לאותו אדם במקרים מסוימים ודווקא לאותת ולסמן עבורו כי אותה הססנות וחוסר החלטיות נובעת מסימנים ורמזים ששולחת השגחתו הפרטית של האדם המסוים על מנת לסמן לו כי עליו לקחת צד ולהביע דעה בכל מקרה ואז אותה הפכפכות דווקא תורמת לו באופן ברור את התשובה – כשיש ספק אין ספק.
