23.7.2021
בבוקר זה משחרר אני מתוכי את העיכובים
כאשר מביט האדם על הדרך אשר עשה בעבר, עושה בהווה ועתיד לעשות בהמשך דרכו, שאז יכול הוא להבין את משמעותם של העיכובים באותה הדרך מאחר והזמן אשר חולף בעצלתיים הוא הסממן העיקרי אשר מקף עבור האדם את העמידה ביעדיו ומטרותיו מאחר ואם לא היה קיים מיימד הזמן, שאז לא היו דברים מתעכבים.
מושג הזמן עבור האדם משמש אותו במהלך חייו באופן אינטנסיבי ומשמעותי ולמעשה מלווה אותו בכל צעד ושעל במהלך דרכו בין אם מודע הוא לכך וגם אם לא.
כאשר מוטלת על האדם משימה לביצוע שאז משמעות הזמן מקבלת תוקף משמעותי ומוחשי באופן מובהק מאחר וכל משימה או כל אלמנט לביצוע מוקצב ואף נמדד במימד הזמן, כלומר כמה זמן יעבור מרגע שהתחילה המשימה ועד שהוכתרה בהצלחה או שהוגדרה ככישלון מהדהד וצורם.
כאשר אלמנט מדידת הזמן משתבש עבור האדם מכנה הוא זאת בשם “עיכוב” מאחר וציפייה מסוימת שאירוע מסוים יארך שעה וחצי ואילו הלכה למעשה לאחר שעה וחצי טרם הסתיים שאז הגדרת הפער בין הרצוי למצוי נקרא עיכוב ולמעשה מתקיימת חריגה מלוחות הזמנים אשר נחצתה ונצפתה מראש ומבעוד מועד.
משמעות הדבר הינה כי עיכוב בעיני רבים יכול להתפרש ואף להיתפס כשלילי ואף מובן כי במקרים שבהם ישנה התחייבות לעמידה בלוחות זמנים בפרויקטים מסוימים ואשר עיכוב בביצוע גורר בעקבותיו הפרה של תנאי אותו הסכם ומתוקף אותן הבנות והסכמות קיים אף פיצוי מוסכם עבור הללו אשר נפגעים מאותו העיכוב.
ואולם כידוע לכל דבר יש הגדרה ועיכוב במשמעות הרחבה של משמעותה הינה דחיה והעברה של זמן ממקום למקום על ציר הזמן.
מימד הזמן בטבע אינו קיים למעשה מאחר ובטבע קיימת מחזוריות אשר מתרחשת כבדרך הטבע ואף חיה או מיקרואורגניזם באשר הוא איננו משתמש בשעון או בכל אלמנט מדידה אחר של אפקט הזמן, מכאן שהטבע מייצר עבור עצמו את המחזוריות הנדרשת לו, כגון עונות השנה, זריחת השמש ושקיעתה, מסלול תנועת הירח והכוכבים, מחזורי החיים של חיות אשר גם להן יש את פרק הזמן אשר נלקח מרגע שנכנסות הן להריון ומולידות הן ללא מדידת שבועות כמו אצל האדם.
למעשה, האדם הוא זה שברא את אלמנט מדידת הזמן כאמצעי עזר עבור עצמו על מנת לתת את גבולות הגזרה ואת ההגדרות הנדרשות לו על מנת לתת גבולות וחוקים רק על מנת שניתן יהיה לכפות את אותם חוקים ואת אותן גבולות, הגבלות ומגבלות מבלי שיהיה באמת צורך בהם.
מכאן, שלמעשה עבור מי שמושג הזמן איננו נדרש כלל עבורו, גם לא יבחין כי מתקיים עיכוב.
האדם המחובר והמסוגל לראות דברים מנקודות מבט גבוהות יותר ואשר מאמין כי כל דבר אשר מתרחש, כתוב ומתוכנן “מלמעלה”, שאז אלמנט הזמן פחות רלוונטי מבחינתו ומשמש אותו אך ורק במגעיו ובממשקיו עם העולם הסטנדרטי.
משמעות הדבר, במונחים מיסטיים ורוחניים הינה כי כל דבר אשר מתרחש וקורה, מונח באופן מדויק ומובהק על ציר הזמן הוירטואלי וכך שלמעשה אין דחיה או עיכוב וכל דבר מתרחש בדיוק בזמן ובתזמון אשר נקבעו זה מכבר.
באותם עולמות עליונים מונח הזמן לא קיים מאחר ואין לו שימוש כלל.
יחסי הגומלין בין נשמות לא מתבסס על זמן, לא מתבסס על זמינות ולא מתבסס על הזדמנות, שהן כידוע כולן הגדרות המבוססות על אלמנט הזמן.
בפרקטיקה המעשית של הדברים, משמעות הדבר היא כי פגישה בין שתי נשמות מתרחשות כבר בעת היווצרותן וכי כאשר נשמה מתגלגלת לגוף מסוים, שאז מסלולו של אותו גוף קבוע מראש, מרגע שבו מוגדרת תחילתה של היווצרותו שהיא למעשה הנחיתה הרכה על האדמה הגשמית וכך שזוכה אותו אדם לתאריך לידה ולשעת לידה ממש כפי שכאשר מסיים הוא את תפקידו וממשיכה נשמתו אל מימד אחר, שאז ערך הזמן אשר עבר בין שני אותם מאורעות נמדד בזמן, ואולם אין חשיבות למעשים ולאלמנטים אשר הותיר אותו אדם והותרה נשמתו הוויתו על תפקידו המוגדר, בלי קשר לזמן ובלי קשר למימדים אשר לא משנים את מהותו הנשמתית של אותו אדם.
כאשר נפגשת נשמה אחת עם נשמה נוספת, שאז מימד הזמן לא משחק פה שום תפקיד מאחר ואותן נשמות מהוות מצבור של אנרגיה אשר יחד מייצרות אנרגיה חדשה וזה למעשה העניין.
בעולמות עליונים בהם הדברים ברורים ושקופים אין כל צורך או חשיבות לעמידה בזמנים מאחר ודברים שעוד לא קרו בעולם הסטנדרטי, קרו ממבט על, הכל עניין של אמונה והכל עניין של השקפה.
כאשר אין נקודת התחלה ואין נקודת סוף שאז גם אין עיכובים.
ממש כפי שאם אין גבולות אז גם אין חופש, שאז על אותו משקל גם אין דחיה ואין עיכובים והכל מדויק ומושלם, פרט ליכולת ההפנמה וההבנה של אותם מימדים ואלמנטים אשר נדרשת העמקה וחיבור אל מקורות הידע האינסופי שגם שם, לא מתעכבים הדברים ומצויים הם שם עבור כל הללו אשר חפצים באותו הידע ואף באותם מסרים אשר הבנתם מורכבת וסבוכה עבור הללו אשר מסבכים ומרכיבים ואילו עבור הללו שאמונתם שלמה, לא נדרשים הם כלל לאותן הגדרות מגבלות ומוגבלות.
