העצלנות.
התנהגות אמנם מתפרשת באופן שלילי אולם ניתן בנקל להסביר אותה עבור הללו המוגדרים כעצלנים ובעבור אותו אדם המוגדר כעצלן.
כאשר אדם מסויים, חסר מוטיבציה וחסר עניין לבצע סוג כזה או אחר של משימה או מטלה שהרי אם חוסר המוטיבציה וחוסר העניין מכריע אותו ואין הוא מבצע את חובתו שהרי ניתן להגדיר אותו כעצלן.
אם הוא חי את חייו באופן כזה שרוב רובם נוהג הוא מנהג עצלנים שהרי הינו עצלן כרוני.
ואולם אותו עצלן יוכל בקלות לתרץ ולהסביר בפשטות את הסיבות לעצלנותו מאחר ואין הוא רואה את התנהגותו כעצלה אלא ימצא כל מיני סיבות ותירוצים לחוסר המעש שלו, יוכל הוא ראשית כל לאמר כי משימה מסויימת אשר הוטלה עליו, אין היא כלל מסמכותו ומתפקידו לבצעה ולכן בעיניו של מישהו אחר, הוא יוכל לאמר כי אותה משימה כלל אינה ברמה שלו ושאז זה לא לכבודו לבצע אותה, יוכל הוא לאמר כי למעשה הוא מאוד רוצה לבצע את המשימה אולם לא הבין אותה כראוי ופחד לקלקל את הדברים והעדיף לא לעשות אותה, ועוד ועוד תירוצים.
כפי שהשקרן לא מודע לזאת תמיד כשהוא משקר ושאז לעיתים מתוך אמונה פנימית ומתוך זה שאינו משקר לעצמו שאז משקר גם לסביבתו מבלי לחשוב שהוא משקר כך בדיוק גם העצלן, מתרץ תרוצים ומוצא סיבות לעצמו מדוע לא יבצע משימה או מטלה או דרישות תפקיד ראשית כל ולאחר ששכנע את עצמו שאז יקל עליו להפיס אחרים ולהסביר להם מדוע הדברים לא נעשים וכמובן שעצלנות הינה הסיבה האחרונה שהוא יכול לעלות על דעתו כסיבה הנכונה והמדוייקת.
על מנת לפרש התנהגות עצלנית יש להבין כי אצל רוב האנשים נובעת העצלנות מאנרגיות שליליות ומחוסר סיפוק ומחוסר שמחה המביאות אותו לתחושה של חוסר עניין קיצוני בנוגע למשימה שעליו לבצע ולכן על מנת להמנע ממצב של התנהגות עצלנית ראשית כל יש לגרום לאותו אדם להתחבר למהות הדבר ולתת עניין ומוטיבציה לדברים כי שאז בשניה אחת יחדל אותו אדם להרגיש חוסר תכלית וחוסר חשק ובמידה ויהיה עניין משמעותי מבחינתו שהוא יתנפל על המשימה ואף יסיים אותה בנקל וללא עוררין ועל הצד הטוב ביותר, לדוגמא משימה אשר אין שכרה בצידה אל מול משימה אשר מתגמלת.
זהו אחד ההבדלים אשר ניתן לציין עבור מישהו אשר עובד במקום מסויים כאשר לידו יושב מישהו אשר מבצע את אותה משימה בדיוק שהיא לתקן שעונים מסוג מסויים כאשר ליד כל אחד משניהם ערמה עם שעונים מקולקלים עם אותה תקלה. ההבדל הוא שלראשון קיים תגמול של מטבע זהב אחת על כל תיקון ואילו לשני של עשר מטבעות, שהרי יהיה קל להגיד מי הוא מי מאחר והמוטיבציה של השני תהיה גבוה יותר והוא יעבוד במלוא המרץ, מה גם שאם תהיה ביניהם תחרות מי מרוויח יותר כסף שאז גם האגו ישחק פה את תפקידו כראוי.
עצלנות מסוג כזה למעשה ניתן להבין את משמעותה מאחר והיא איננה עמוקה יותר מידי ואולם קיימת עצלנות קשה יותר שהינה העצלנות הכרונית ואשר היא מחדדת היטב את חוסר האיזון האנרגטי המצוי אצל אנשים כאלה.
העצלן שומע קולות פנימיים המשכנעים אותו לא לבצע את המשימה הדרושה והוא אכן משתכנע בנקל כי המחיר אותו הוא נדרש לשלם הוא מעט רגשות אשמה, ביקורת, כעס מסויים ותו לא.
מצד שני האדם החרוץ מתנהג בדרךכלל באופן מתנשא כלפי אחיו העצל, שופט אותו על התנהגותו, מבקר אותו על מעשיו, לועג לו על הקטנת הראש ועל גילוי הטיפשות לראייתו, ואף לעיתים מרחם הוא עליו ואף אומר לו איזה מזל יש לו שהוא לא כמוהו.
אולם כאמור בעיית העצלנות, וללא ספק זוהי בעיה, נובעת היא מחוסר איזון אנרגטי בנפשו של האדם העצלן ובאותו אופן גם ניתן לציין את הדחיינות כאחותה המפונקת של העצלנות.
סיבות לא מעט נוכל לציין בנושא זה ואולם בראש ובראשונה חוסר שלמות אשר נובעת מחוסר עניין לגבי המשימה, שנית רגשי נחיתות אודות יכולתו של האדם לבצע דברים באופן טוב ומושלם שאז המוטיבציה יורדת כי הסבירות שהביצוע יהיה חלש ואז יאלץ לבצע שוב אך מלווה במבטי תוכחה ולעג מחבריו על הביצוע הנלעג.
יתכן ועצלנות הספציפית נובעת בין היתר מכך שאותו אדם הינו באותו זמן באנרגיות חיוביות מעטות בלבד ומכאן שדי ברור כי לא יוכל לגרום לעצמו לעשות מעשה מאחר ואין לו טיפת אנרגיה אחת מיותרת.
ומצד שני קיימת גם הדחיינות הנובעת מסיבות נפשיות כגון הפרעות קשב וריכוז, חרדות ביצוע, הערכה עצמית נמוכה, תבוסתנות צרובה וחוסר יכולת של האדם להוריד מעל עצמו תיוג מסויים וספציפי של דחיין או עצלן.
דחיינות יכולה לבוא גם ממקום של חוסר רצון להשלים עם מצב מסויים ונסיון פסיכולוגי למשוך מצב או סטטוס מסויימים עוד מעט.
ואולם הסיבה העיקרית לדחיינות הינה משמעות שלילית לאלמנט חיובי. הפרפקציוניזם.
אנשים אשר הינם פרפקציוניסטים באופן קיצוני, ירגישו קושי גדול בלהתפשר על תוצאות פחות ממושלמות ולכן יעדיפו לדחות את ביצוע המטלה עד כי יהיו משוכנעים מעל לכל ספק כי הם יכולים לבצע אותה בשלמות ואם לא שאז פשוט יעדיפו לדחות אותה שוב ושוב ושוב, ומכל מיני סיבות רלוונטיות יותר ורלוונטיות פחות.
כמובן שגם מחשבות טורדניות שמנקרות במוחו של אדם יכולות לחלוטין לגרום לו למצב של דחיינות מאחר ומוחו אינו פנוי לביצוע המשימה מאחר וטרוד הוא ואיננו פנוי מספיק אולם השורה התחתונה הינה שהמשימה לא בוצעה.
העצלנות והדחיינות נגרמות כתופעה אנושית אשר קורת בין היתר מהכחשה של המציאות והעדפה אחרת על פני מה שאמור להתבצע, ההכחשה הזו מובילה אותם למקום של תיסכול על כך שהם משוכנעים שאין להם יכולות לבצע את המשימה באופן שהם יזכו לתישבוחות אלא רק לביקורות ושיפוטיות והשוואתיות ולכן מרפה הדבר את ידיהם והם מעדיפים לא להתחיל כלל בדברים.
דחיינות ועצלנות הינם מוטיב ואלמנט חזק מאוד ומשמעותי אצל קבוצות גילאים אשר מצויות בתקופות תפר בחייהם כגון – אחרי צבע ולפני ילדים או סיום לימודים ולפני עבודה או תקופת ביניים, ישנה התגברות של דחיינות המתבטאת בכל תחום בחיים, החל בקושי לייצר סדר יום קבוע בטוענות של “חוסר זרימה”, קושי בניסיונות לקבוע פגישות מחשש שיאבדו אופציות אחרות ומעניינות יותר ועד לקיצון שהינו חוסר יכולת לקחת מחוייבות ואחריות על דברים פשוטים.
כאמור העצלנות והדחיינות הינן בעיה מנטאלית הניתנת לפתרון בנקל אולם יש צורך לשיתוף פעולה רב.
