אדם אשר עושה דרכו בינות מהמורות ומחסומים בנתיבי חייו ההולכים ומנווטים על ידי כוחות עוצמתיים אשר מהווים את הסקרנות ואף את האתגרים המשמעותיים של חייו מביאים אותו לא פעם אל מצבים מסוימים אשר מחייבים אותו למצב של התקלפות.
מצב זה מתרחש כאשר הוא מרגיש כי הוא רוצה לחשוף את רגשותיו בצורה אשר עלולה אמנם לפגוע בו ואולם מן העבר השני עתיד להתרחש תהליך טבעי של שינוי והתחדשות משמעותי.
למה הכוונה? הקליפה נועדה במקורה להגן על התוכן הפנימי וממש כפי שלביצה יש קליפה אשר עוטפת אותו כך העור החיצוני, המעטה החיצוני הינו למעשה המעטפת והקליפה של הנפש.
למעשה התפקיד המשמעותי ביותר של הקליפה הוא לאסוף ולחבר את התוכן הפנימי.
התפקיד הנוסף הינו להגן על התוכן מפני פגיעה חיצונית ולמעשה הקליפה מהווה גם כשריון הגנה כמו אצל צב אשר ללא השריון הופך ליצור פגיע ורגיש פי כמה וכמה.
ואמנם בדוגמא של הצב, השריון מהווה מבחינתו משקל יתר שהופך את תנועתו לאיטית ומוגבלת עקב משקלו הגדול שמפריע לצב להתנהל והופך אותו למסורבל.
משמעות הדוגמא הינה כי גם להגנה וביטחון יש מחיר כבד של מוגבלות ולכל יתרון קיים מן העבר השני גם חיסרון.
הקליפה העוטפת של אלמנט מסוים יכולה גם להיטיב איתו באופן משמעותי ואולם יכולה אף להרע איתו בדיוק באותה המידה.
אצל כל יצור חי, ההגנה אשר עוטפת אותו משחר היווצרותו מהווה החלטה וקביעה של הטבע.
היווצרות והתפתחות של אלמנטים מסוימים אשר מבוססים על חיבור וקשר מסוים ביניהם מייצרים את עקרון ההדדיות וכמובן כי גם מוגנים מפגיעה אשר יכולה להיווצר ולהתרחש על ידי החיבור וההשקה ביניהם.
תפקיד המעטפת או הקליפה הוא לייצר את הגבול המסוים בין אם דק או עבה, בין החיצוניות לפנימיות במובן הרחב של המילה והמשמעות.
הפנימיות, מעצם היותה כזאת מובדלת מתוך החיצוניות ולמעשה אינה גלויה וסמויה היא מן העין, ולכן מהווה תעלומה עבור הללו אשר מאמינים רק במה שהם רואים, שומעים, מריחים, נוגעים או טועמים…
הפנימיות מוגנת ועטופה בידי המעטפת או הקליפה.
כאשר מתרחשת בטבע סיטואציה של השלת הקליפה מעל אלמנט מסוים מתרחש לו שינוי.
אותו השינוי הופך את האלמנט המסוים אשר השיל את קליפתו לאלמנט אחר.
בסיסו של אותו אלמנט, ליבו, מוחו ואף נפשו ורוחו, במידה ונוכחת היא, נשארים זהים ואולם מראהו שונה ולמעשה מהווה גרסה אחרת ושונה של המקור בטבע.
כך גם באופן מדוייק ניתן להסביר מצב שבו אדם מסוים מסיר את המעטה ואף משיל את קליפתו בין אם לפרק זמן קצר ורגעי או לפרק זמן ארוך ומשמעותי.
הסרת הקליפה מהוה עבור האדם שינוי מאחר ומסיר הוא הגנה מסוימת אשר מגינה עליו מפגיעה אפשרית אשר עלולה ליצור אלמנטים מזיקים על פנימיותו וכך שהמעטה החיצוני חשוב עבורו באופן משמעותי ביותר.
ואולם גם אצל האדם, ההגנה והקליפה העוטפת עלולה לעיתים להוות חיסרון גדול ואף מגביל וחוסם.
הסרת הקליפה יכולה להתרחש במספר מקרים ובכמה אופנים עבור האדם, ומהווה הדבר גם טקטיקה מסוימת עבור אנשים מודעים להימצאות הקליפה.
למה הכוונה? אנשים מסוימים משתמשים בקליפות שלהם בצורה יזומה ומתוך מודעות מלאה למה שהדבר אומר, כלומר יכולים הם לעטות על עצמם מסכות והגנות וקליפות ועטיפות באופן מכוון והגנתי ויכול להיחשב הדבר להתנהגות של זיקית בטבע, שלמעשה מחליפה באופן ויזואלי הגנות ומעטפות כאשר הדבר בא לידי ביטוי בצבע החיצוני בלבד שמתאים כבדרך הטבע את צבע המעטפת לצבע הסביבה ומשמש הדבר כהסוואה מושלמת.
מנגנוני ההגנה של האדם הינם גם פיזיים וממשיים וגם נפשים ומנטאליים ואין קשר אמיתי בין השניים.
אדם מסוים שהינו חזק פיזית ועמיד יותר מאדם אשר גופנית הינו חלש יותר, לא בהכרח גם יהיה חזק מספיק מבחינה מנטאלית ואולם האדם החלש יותר מבחינה גופנית יהיה בעל יכולת נפשית עוצמתית יותר ממש כמו חוק הפיצוי בטבע שמבוסס על עיקרון ההדדיות.
זהו ההסבר המדויק לתפקיד ההגנה או תפקיד הקליפה וכאשר רוצים להגיע אל התוכן הפנימי צריך למעשה לבצע את פעולת הקילוף ואז מתרחשת גם ההתקלפות בין אם באופן יזום או גם כבדרך הטבע, ואולם כך או כך, במידה והתהליך יוצא לדרך, שהרי במקרים רבים אין דרך אחורה והקליפה נותרת עזובה וחסרת שימוש ממש כמו שאריות הנפש.
