יכולתו של האדם להגיע למצב של איזון פנימי מתוך ויתור על ערכים ועקרונות מסוימים אך עם זאת לקבל את פני הדברים כמות שהם מבלי לחוש תחושה רעה.
למעשה הפשרנות הינה היכולת להגיע למצב של פשרה ומתינות בין אנשים, בני זוג או אפילו מדינות אשר נמצאות במחלוקת או סכסוך או בחילוקי דעות ואשר כאשר אין ביניהם הסכמה שאז הינם נמצאים בחוסר איזון או בחוסר שליטה על המצבים אשר הם מתמודדים איתם ואז הרוחות סוערות ודומה כי אפסו הסיכויים כי תהיה ההסכמה ואז לפתע נמצאת הדרך, דרך הביניים, היא דרך הפשרה.
ניתן לאמר כי פשרנות הינה למעשה תכונת אופי אשר מאפשרת לאנשים מסוימים לפשר ולגרום לשני הצדדים אשר קיימת ביניהם מחלוקת לראות לרגע את הדברים עין בעין ואז לשים את הויכוח בצד ואת חילוקי הדעות מאחורה, להגיע לפשרה ולצאת לדרך חדשה שהיא דרך שונה ואף אחרת מהדרך של המחלוקת ואי ההסכמה.
הפשרנות בעיני אנשים מסוימים הינה חוסר יכולת לנצח את הצד השני ומכיוון שכך קיימים אנשים אשר רואים בדרך הפשרה סוג של הפסד או ויתור ולכן הם אינם מוכנים בשום פנים ואופן לפשרה ומקשים את ליבם.
ישנם אנשים אשר הדרך היחידה מבחינתם הינה דרך הפשרה מאחר והם אינם מוכנים ואף אינם מספיק מוכשרים על מנת לנהל ויכוחים ודיונים אודות נושאים אשר דורשים ליבון לצורך השגת הישגים ויעדים מסוימים ולכן הם באופן מידי נוטים לדרך הפשרה ואכן להם כנראה שדרכם היא יותר ויתור מאשר פשרה אולם הם ישאפו להראות כי הם פשרנים ולא ותרנים ממקום של חוסר רצון להראות שהם למעשה מפסידים ולא מנצחים. כלומר, הפשרנות יכולה לשמש עבורם סוג של תרוץ לחוסר היכולת שלהם להיות נחושים ומתמידים בויכוחים ודיונים ארוכים ולכן הם משתמשים בפשרנות כתירוץ.
ואולם האמת היא שפשרנות הינה תכונת אופי מולדת והינה למעשה יכולת אשר אינה נרכשת אלא צרובה היא בנפשו של אדם.
גם אצל אנשים אשר מחוברים היטב לתחושות הפנימיות שלהם, הפשרנות היא תכונה מולדת באותה מידה שעקשנות ועמידה על שלהם ללא פשרות יכולה להיות כזו מאחר והם חשים את המצב שבו הם נמצאים והם יודעים היטב מהי הדרך הנכונה לפעולה ולקבלת ההחלטות ולכן במידה וקיימת להם האפשרות הריאלית והמציאותית לזכות ולהרוויח באופן מסוים, הם לא יהססו וילכו עם הדברים עד הסוף על מנת לנצח מאחר והם חשים זאת היטב באינטואיציה.
ואולם במידה והם מרגישים כי הדרך היחידה עבורם היא דרך הפשרנות, זה נובע מכיוון שהם מבינים כי הצד השני כנראה צודק במקרה מסוים והם יכולים להפנים את העובדה הזו ומבקשים לחסוך לכולם את הזמן, המחלוקת, בזבוז האנרגיות המיותרות ואף את התחושות השליליות הנגרמות לא פעם כתוצאה מויתור או הפסד ולכן מעדיפים מן הסיבות הללו לקחת את הדברים לכיוון של פשרה.
ישנם סוגים רבים של פשרות ופשרנויות, הן אם בחיים העסקיים, הן בחיי הזוגיות והן בין אדם לעצמו.
הפשרנות העסקית בדרך כלל נובעת מרצון משותף של שני צדדים עיסקיים לסגור עיסקה באופן שירצה ככל שניתן את שני הצדדים באופן כזה שירגישו כי כל צד הלך לקראת השני הן בהקלת הדרישות מצד אחד והן ברצון הכנה לשתף פעולה.
יכולים הדברים להגיע הן מתוקף הסכמים ארוכי טווח או ממיקוח על מחיר של תפוחים בשוק ואולם בו ברגע שבה נוצרה הסכמה וסולקו הצידה כל הפערים למצב שבו כל צד מרגיש כי הוא הלך לקראת הצד השני והצד השני מרגיש כי הצד האחד הלך לקראתו שאז התחושות נעימות יותר וקיימת אווירה אשר למעשה מאפשרת את הפשרה. ברגע שנוצרה פשרה נהוג לבצע טקס מסוים, בין אם חתימה על הסכם בכתב או לחיצת יד סמלית או אמירה בקול רם בפני עדים מסוימים ואז למעשה אותו הסכם פשרה נכנס לתוקפו, לשביעות רצון כל הצדדים.
גם כאשר שני הצדדים בוויכוח מסוים הינם בני זוג, גם פה נוצרות סיטואציות ומצבים אשר נוצרת מחלוקת מסוימת או ריב מסוים ואז נוצר הצורך בניסיונות פישור.
כאשר אשה מסוימת מרגישה כי בן זוגה אינו מעניק לה מספיק אהבה לשם דוגמא, היא מרגישה כעוסה ואף זועמת במקרים מסוימים ולכן במידה והגבר מבקש לסיים את תחושת הכעס שלה שאז הוא אמור גם לבוא לקראתה במובן מסוים ולהגיע איתה לעמק השווה, משמעותה פשרה.
בין בני זוג יכולה להיות פשרה כל עוד שני הצדדים בין אם מרצון ובין אם ממחשבה שזו לא השעה למריבות ולפרידות, ואולם בעיקר בזוגיות בניגוד לעסקים, הצורך בפשרה הוא גדול הרבה יותר מאחר וקיימת המשפחתיות אשר נותנת אף היא את המסגרת לאותה פשרנות ואת הסיבה.
ואולם בדרך כלל בין בני זוג ובתוך מערכת זוגית קיים צד אחד אשר הינו פשרן יותר וצד אחד אשר הינו פחות פשרן ונוצרת סיטואציה כמו מודל אשר גורם לצד הפשרן לוותר בדרך כלל.
הפשרנות של אדם כלפי עצמו מגיעה מסיבות שונות.
היכולת של אדם להשלים מידי פעם עם כישלונות, או חוסר הצלחות מאלצות אותו להתפשר עם תחושותיו.
הרצון “לחיות בשלום” עם עצמו מאלצת את האדם לא פעם לקבל את עצמו כפי שהו ולהבין כי הוא אינו מושלם ויכול לטעות או להיכשל ואין הדבר נורא והוא יכול לספוג מידי פעם גם את העובדה כי הוא צריך להתפשר על הדברים. כמובן שמומלץ במקרים כגון אלה להתפשר מתוך בחירה ולא מתוך אילוץ שאז למעשה זוהי ותרנות ואולי גם ותרנות מתוך פחד וחוסר ברירה.
הפשרה אשר מגיע האדם עם עצמו צריכה להיעשות על ידי משא ומתן עם עצמו לגבי הנקודות שאותן הוא מוכן להתפשר עליהן ועל הנקודות המסוימות אשר אין הוא מוכן להתפשר עם עצמו ואז כאשר ישנה הסכמה בינו לבין עצמו אז הוא יכול להתפשר כראוי.
הפשרה וההסכמה וההפנמה של אדם הינה למעשה הכי חשובה לצורך שיש לו “לחיות בשלום עם עצמו”. זו השלווה הפנימית והאיזון הפנימי.
