כל תהליך שמתחיל בטיפטוף איטי הופך אט אט לזרימה יותר ויותר חזקה ככל שעובר הזמן. כל עוד יש סיכוי יש עוד תקווה, התקווה הינה רגש מלא אור ואופטימיות.
המוני אדם עומדים במתח באיצטדיון כדורגל מול הבעיטה המכריעה של המשחק.
מחצית הצופים עומדים ומתפללים בתקווה, כי הכדור יכנס לרשת ואילו מצד שני, 50% נוספים עומדים ומתפללים בכל כוחם ובתקווה רבה כי הכדור לא יכנס לרשת. זוהי סיטואציה הלקוחה מתחום הספורט ואולם הציפיה והתקווה למשהו שיקרה מול משהו שלא יקרה היא למעשה זו המייחדת את התקווה כי למעשה לכל אחד ולכל אדם יש מספר דברים להם הוא מקווה ולהם הוא מצפה ולעיתים לא רחוקות אף מקדיש לכך את כל חייו, מרצו והאנרגיות שלו.
מאחר והתקווה הינה רגש, היא גם משותפת לאנשים רבים בו זמנית, מה שלמעשה הופך את התקווה לרגש יחסית פשוט להבנה. בדרך כלל התקווה מובילה לרגשות אחרים וע”י כך מהווה רגש ביניים, מובילה התקווה את האדם בין היתר גם לאמונה בטוב מאחר ובלי תקווה ואמונה לא יתקיים משהו ספציפי.
ההבדל בין תקווה ואמונה מתרחש בכך שהתקווה למעשה היא טהורה ולעיתים אף תמימה, האמונה לעומת זאת מבוססת על היתכנות מסויימת כי יקרה הדבר.
התקווה שבסופו של דבר יקרה הטוב או אולי תגיע הגאולה מחזיקה את עם ישראל שנים רבות בציפיה למשל למשהו שאיש אינו מסוגל להבין את משמעותו או את פישרו אך עדיין התקווה לביאת המשיח הינה מאורע אשר דורות של מאמינים מתכווננים אליו כל חייהם.
התקווה לימות המשיח מאחדת למעשה את כל עם ישראל מזה דורי דורות וכולם מייחלים ומקווים כי יום זה יגיע במהרה בימנו.
ואולם ההבנה כי תקווה היא גם משהו שעלול לא לקרות לא קיימת כי כל עוד קיימת התקווה – יש עוד סיכוי.
כמו כל תהליך שינוי גם כאן ההתכוננות הינה למעשה הדרך.
כל תהליך שמתחיל בטיפטוף איטי הופך אט אט לזרימה יותר ויותר חזקה ככל שעובר הזמן.
וממבט על ניתן בהחלט להגיד שהדברים החלו לנוע קדימה.
היכולת להבין כי הבחירה האנושית המודעת בין טוב לרע הינה זכות אשר ניתנת כמובנת מאליה בימים אלה מנוטרלת לרוב ע”י אמונות טפלות, גזענות, שקרים, שטיפת מח ועוד אלמנטים אשר גורמים לו לאדם לא לחשוב באופן הגיוני אלא באופן מוטעה.
הבחירה בטוב על פני הרע מחדדת היטב את ההגדרות של “טוב” ורע” וע”י כך הופכת את הדברים לברורים ובהירים בעצם.
כוחות הטוב מול כוחות הרשע זוהי תמצית יום הדין בביאת המשיח.
על מנת שהמטאפורה על ביאת המשיח תתקיים, האדם אמור לעבור טרנספורמציה חשיבתית מובהקת ועמוקה ע”י שחרור מודע של רגשות אשר מעכבים אותו ולא מאפשרים לו לשחרר מתוכו את כל מה שגורם לו להרגיש את כל הרגשות השליליים.
המודעות לכך שאנרגיות חיוביות מעצימות את נפש האדם ואילו אנרגיות שליליות מנמיכות ומדכאות הינה פשוטה למדי להבנה ואף מוחשית מאוד.
מחשבה על משהו טוב שיקרה מול מחשבה על משהו רע שיקרה הוא מאוד מוחשי ואף מלווה בתחושות גופניות רבות.
אדם שאין לו תקווה בטוב, זהו אדם אשר צפוי להכנס לדיכאון ולאנרגיות שחורות ולכן אם אין לו תקווה, אזי יש צורך דחוף לגרום לו למשהו שיתן לו תקווה באופן מידי.
במידה ויש קושי לתת לאדם מסוים תקווה כי מצבו באמת קשה, צריך לשאול אותו מהו מקווה ומאחל לאנשים יקרים לו, שהרי ידוע כי אנשים מסוימים קל להם לאחל לאחרים מאשר לאחל ולקוות עבור עצמם, אולם זוהי גם דרך טובה להמחיש להם את האור ואת התקווה.
