המחשבה המנקרת במוחו של האדם החוטא אינה טהורה מאחר וניכר בו, באדם החוטא כי מחשבתו טמאה.
חטא הינו הפרה קיצונית של ערכים מוסריים וחוקים על פי אמות מידה אשר נקבעות על ידי כוח עליון בין אם הוא בהקשר הדתי של האמונה או אם הוא נקבע על ידי חוקים שבין אדם לחברו או בין אם הוא נקבע על ידי חוק שהוא בין אדם לעצמו.
למעשה חטא יכול לבוא כמחשבה מסוימת אשר האדם מעסיק את עצמו בה, ואשר יש בה על מנת להסית את דעתו ואת נפשו מהדרך שאותה רוצה הוא ומן המסלול אשר מבקש הוא ללכת בו ואם סוטה הוא ממנה למעשה החטיא הוא את מטרתו ולכן גם ההסבר המילולי למשמעות החטא.
על פי אמות המוסר השונות, קיימים סוגים שונים של חטאים.
החטא הבסיסי יכול לנבוע מקיום או מאי קיום של מעשה או ממחשבה או דחף אשר יכולים להוות את הבסיס ואת התשתית לקיום ולביצוע של חטאים.
למעשה נפריד בעבורך בין חטאים אשר מעוגנים בחוקים ובין חטאים אשר אינם מעוגנים בחוק.
חטאים מסוימים, במהלך ההיסטוריה האנושית ובהתגלגלות הדברים הפכו להיות מעוגנים בחוק ונאכפים על ידי מוסדות החוק.
רצח וגנבה לדוגמא הינם חטאים הנובעים מתוך מחשבה אשר אינה מחשבה ישירה ואדם אשר נתפס ונענש למעשה קיימת לו הסליחה והמחילה מבחינת החוק אולם אין היא מעלימה את המעשה שנעשה ומכאן שהחטאים רובצים על דעתו של האדם כך או כך ובכל מקרה.
אדם אשר נקבע כי ביצע את אותם מעשים למעשה סיפור חייו שזור בחטאים הללו וניתן כדוגמא את הרוצח הראשון בהיסטוריה הלוא הוא קיין אשר רצח את אחיו ושמו הפך נרדף למשמעות המונח אות קיין אשר מלווה כל אחד אשר מבצע חטא ואשר הוא מלווה אותו לאות וסימן.
ואולם החטאים אשר נחשבים לחטאים כבדים הינם בעיני המתבונן בין היתר מאחר ואם מסתכלים במשמעות העמוקה של הדברים שהרי לכל אדם יש יעוד ויש דרך אשר נקבעה לו מראש ודרך זו כוללת מן הסתם גם את חטאיו אשר הסיתו אותו מדרכו וזאת בעקבות המעשים אשר עשה אשר גרמו לו לסטות מן הדרך אשר הלך בה.
החטאים הכבדים בניגוד לחטאים הפחות כבדים רובצים על נפשו של האדם גם אם הוא משכנע את עצמו כי הדברים אשר עושה הוא לא חמורים כול כך, שהרי אין הוא מודע למשמעותם.
אדם אשר בוחר בדרך ביצוע החטאים גורם לנפשו לשאת עליה מטען כבד אשר במהלך הזמן שחולף מטען זה יהפוך כבד יותר ועם הזמן יפגע בו באופן קשה גם אם לכאורה לא יהיה ממש קשר נסיבתי בין הדברים.
הקשר שבין נפש וגוף בא לידי ביטוי באופן שבו נוצרות מחלות כתוצאה מנפש מוטרדת.
הנפש המוטרדת הינה כזו כתוצאה מדברים שונים אשר מטרידים אותה ואם כך גם אם האדם אינו מודע לכך, החטאים אשר ביצע, מבצע ואשר מחשבתו חושבת לבצע בעתיד, יש בהם כדי להעמיס בהם משקל יתר עליה ואז יעברו אט אט הסימפטומים גם אל גופו אשר יגיב באופן כזה או אחר לנפשו אשר היא מתייסרת בין אם מודע הוא או שלא.
מבלי להיכנס לחטא במשמעותו הדתית בשלב הזה מאחר ונושא זה הינו רחב ביותר, נסתפק בשלב זה לאמר כי ישנם התייחסויות שונות לחטא בדתות השונות והדת שימשה ואף משמשת היום ככסות מסוימת וחלקית לאנשים אשר רואים בה הגנה מסוימת מפני חטאים שונים שביצעו והחזרה אל מקורות הדת יש בה על מנת לכפר על חטאים אשר הם ביצעו מתוקף זה שאם ימלאו את מצוות הדת שהרי הינם מוגנים ויש להם את האסמכתא המוסרית לכך שמה שביצעו יכופר להם.
ואולם נדון עכשיו בחטאים אשר משמעותם הינה אולי פחות חמורה ואלו החטאים אשר בין אדם לחברו אשר מי שביצע אותם לא ישב בכלא אמנם אך הינם לא פחותים במשמעות של המשקל אשר יכבידו על מי שביצע אותם.
החטאים הללו אשר נחלק אותם לשתי קבוצות עיקריות הינם כאלה אשר משמעותם הינה פגיעה במישהו אחר וישנם כאלה אשר משמעותם הינה פגיעה בעצמך.
החטאים אשר בוצעו ופוגעים במישהו אחר הינם בדרך כלל נורמות התנהגות של אדם מסוים אשר מתנהג בצורה אשר פוגעת במשמעות הרחבה של הדברים בחבר קרוב, בבת זוג, בנפש קרובה או גם במישהו אשר אינו מכיר הוא ועלול לפגוע בו בין אם במודע או שלא במודע.
יכול האדם לבצע חטא כלפי אדם אחר ונביא מספר דוגמאות אשר יבהירו את משמעותם.
כאשר אדם משקר לאדם אחר ומשמעות הדבר הינה פגיעה בחטא כפול מאחר וחוץ מן השקר שהינו חטא משמעות השקר הינה חטא נוסף.
לדוגמא נביא אדם אשר משקר לאדם אחר בנוגע לרכב אשר מבקש לרכוש וידוע לו כי קיים פגם נסתר ברכב שהרי יש פה בסיס לחטא כפול אשר משמעותו הסתרת הדברים בפעם הראשונה שהיא שקר והמשמעות הנוספת היא התועלת אשר מפיק אותו אדם מן החטא שביצע במודע.
ישנו החטא אשר מבצע אדם כלפי אדם אחר ואשר אין הוא מודע למשמעות החטא כלומר יכול אדם לשקר לאדם אחר אך כל עוד השקר לא התגלה, לכאורה האדם השני לא נפגע ביודעין ואזי קיימת מחשבה אצל האדם שביצע את החטא כי למעשה הדבר לא נורא כי האדם שנפגע לא יודע שהוא נפגע.
ואולם כמובן שמחשבה זו אינה נכונה ואף לא תנקה את החטא מאותו אחד שביצע אותו.
ישנם החטאים הגבוליים אשר זה שמבצע אותם יכול ברמה מסוימת של הקשרם להשלות את עצמו ולהגיד שחטא זה אינו חטא מאחר ואין כוונה זדונית בביצוע החטא, לדוגמא אב אשר מחנך את בנו באופן כזה שיעיר לו בצורה מאוד מעליבה ופוגעת בנושא מסויים, לדוגמא אם בנו התרשל ולא נהג לפי רצון אביו ואז ננזף על ידו באופן בוטה, מחפיר ומעליב בצורה כזו שבהחלט בוצע כאן חטא קשה אשר יגרום לבנו צלקות נפשיות ופגיעה עמוקה לאורך שנים אבל הכוונה של האב בבסיסה לא היתה על מנת לפגוע בבן אלא כוונה טהורה של הפרשנות שלו לחוסך שבטו שונא בנו.
האב לא יראה את מעשהו כחטא כלפי הבן ואולם כך או כך, בוצע כאן חטא במלוא מובן המילה.
על פי ההלכה היהודית, השבת אשר הינה בין ראש השנה לבין יום כיפור נקראת שבת שובה ואשר היא השבת אשר נכללת בעשרת ימי התשובה כאשר היום הראשון הינו ראש השנה ואילו היום העשירי, הלוא הוא י’ בתשרי, הוא יום הכיפורים עצמו.
ימים אלה הינם ימים משמעותיים מבחינה רוחנית ובהם על פי האמונה נפתחים שערי שמיים והדברים אשר קורים, זוכים למשמעות כפולה ומכופלת ואף יש בהם השלכה על משמעות הדברים בשנה הקרובה.
במילים אחרות, עשרה ימי תשובה על מנת כי ניתן יהיה לנקות על החטאים אשר ביצע האדם במהלך השנה.
מבלי ליחס משמעות מיסטית לדברים נסתפק ונאמר כי על מנת שנפש האדם תהיה נקיה ומאוזנת, חשוב כי האדם יהיה מודע למשמעות מעשיו במשך כל השנה והמודעות הזו תעזור לו להגיע למצב שנפשו אינה מוטרדת מידי מדברים אשר רובצים עליה ועלולים לגרום לה להשליך את הדברים באופן כזה שיפגעו בו.
האדם המאמין יכול ממקום של הבנת הדברים להיות במצב של איזון עם עצמו במידה וידייק לעצמו וידע להסתכל לעצמו בעיניים ולהרגיש שלם ככול האפשר ואז משם יתחיל תהליך ניקוי החטאים והסליחה במשמעות הרוחנית של הדברים.
החטאים אשר מבצע האדם כלפי אנשים אחרים לא מסתיימים במשמעות הפרקטית של הדברים וקיימת להם משמעות רחבה יותר כלפי מי שביצע את החלקים הללו.
אדם אשר פוגע באדם אחר, מלבד הפגיעה עצמה אשר נפגע ממנה האדם האחר, גם האדם הפוגע יפגע בהמשך וייענש גם אם הוא לא ידע לשייך את הדברים אחד לשני.
האדם יצר לעצמו אידיאלים וערכים שונים כפי שבאים בין היתר בעשרת הדיברות כגון כיבוד אב ואם, איסור על רצח בכוונה תחילה, איסור על קיום יחסים עם נשים וגברים מחוץ למסגרת שנקבעה, איסור על אמירת שקר מכוון, איסור על גנבה ואיסור על התאוות לדברים שלא שייכים לך או ציווי על צניעות כדרך חיים.
אותם אידיאלים אלה הינם כמובן במשמעות המוסרית שלהם בגדר המלצה וניתן לו לאדם חופש לבחור בין אם למלא אחר ההמלצות הללו ובין אם לא.
ההבנה הנדרשת היא כי מי שלא בוחר למלא אחר ההמלצות הללו עלול באופן כזה או אחר להינזק.
ואולם משמעות הדברים הינה למעשה הבחירה אשר עושה האדם בין הדרך המומלצת בעבורו או בין הדרך אשר אינה מומלצת עבורו כאשר אם הולך בדרך שאינה מומלצת עבורו הרי שהחטיא את הדרך ומכאן משמעות החטא.
משמעות החטא הינה המודעות המלווה את ביצועו.
משמעות הסליחה הינה קבלת האחריות על ידי מבצע החטא.
כלומר ברגע שאדם אשר ביצע חטא ומבין הוא את משמעות מעשיו במובן הרחב של המילה ובעקבות כך גם יכול, מוכן ורוצה לקחת אחריות על מעשיו שהרי זהו השלב הראשון בדרך של הסליחה והמחילה הטהורים והמטהרים.
היכולת של האדם לבחון את חטאיו, להבין את משמעותם, לקחת אחריות ולנסות ולתקן את הדברים היא שורש החיים ושורש המודעות העצמית.
מוכרת וידועה המחשבה כי סוף מעשה במחשבה תחילה ואם יכול האדם לא לחטוא מלכתחילה שהרי חוסך הוא את הצורך לבחון את חטאיו מאוחר יותר, אולם כזכור, דרך חייו של האדם נקבעה לו מראש כולל גם חטאו.
גדולתו של האדם החוטא היא היכולת שלו לנסות ולתקן כי כנראה לא תמיד יש את היכולת לא לחטוא.
הקשר בין היכולת שלך לקבל את עצמך כמקשה אחת וכיחידה אחת מושלמת כפי שאתה כולל גם המעשים אשר עשית בדרכך עד היום היא המפתח להמשך.
