היצירתיות

מזה שנים רבות, עוד מתחילת ימי האנושות שהאדם הלך תמיד שבי אחרי היצירתיות שבו במידה והיתה קיימת בו התכונה המופלאה הזו.
ציירים, מוזיקאים, פסלים ואומנים היו תמיד מורמים מעם בזכות הכישרון יוצא הדופן שלהם ובזכות אופן מחשבתם השונה ובזכות היותם אנשים יוצאי דופן באופן כללי.
ואולם האם האדם אשר קיימות בו מידות ותכונות של יצירתיות הינו באמת יוצא דופן? בהחלט כן.
למעשה אנשים המוגדרים יצירתיים הינם בעלי יכולת לחשוב באופן שונה ומיוחד ובאופן לא סטנדרטי.
יש ליצירתיות מספר משמעויות והיא רב מימדית ורב שיכבתית, ראיה שונה של הדברים, אבחנה שונה, שימוש מעט שונה בחושים ובכישרונות אשר קיימים לאדם מסוים זהו למעשה העניין שהופך את האדם היצירתי לכזה.
יכולת החשיבה מחוץ לקופסא או באופן חריג הינו למעשה עניין משמעותי ובעל חשיבות עליונה לאנשים המוגדרים יצירתיים.
ואולם האם אפשר לשייך יצירתיות אך ורק ליצירה של סיפרות, מוסיקה, אמנות מודרנית ועוד כל מיני דברים סטנדרטים או שיצירתיות הינה יכולת מוחית?
היצירתיות הינה תפיסת עולם ודרך חיים וחשיבה מסויימת אשר בראש ובראשונה מתבטאת בתדר מסויים אשר הינו ייחודי ומיוחד ואו שהינו יותר מפותח ומשמעותי אצל אנשים מסויימים או שהינו לא מפותח וכמעט בלתי מורגש אצל אנשים שאינם מוגדרים כיצירתיים ואולם על מנת להמחיש את נושא היצירתיות – זהו תדר שמורכב מכמה וכמה רבדים, כמה וכמה מימדים וכולל בתוכו בראש ובראשונה את היכולת לחוש את אחד מחמשת החושים באופן משמעותי יותר ואף לתת לו ביטוי מובלט יותר.
חוש השמיעה כאשר הינו מפותח יותר מהחושים האחרים, שהרי סביר מאד להניח שאותו אדם שהמוסיקה הינה היצירתיות שלו, שומע את ההבדלים הדקים בין צליל לצליל, יודע להפריד בין צלילים עמוקים של בס ובין צלילים עילאיים של טרבל, יודע במיקרים מסוימים לגרום לעצמו לחבר צלילים מסוימים לכלל יצירות מוסיקליות אשר מקובלות כשירים ובמיקרים רבים גם יודע לעשות לעצמו הפרדה בראשו ולזהות תווים וצלילים בעזרת שמיעה אבסולוטית אשר קיימת אצל כחצי אחוז מהאוכלוסיה.
אנשים אשר חוש הריח שלהם הינו מפותח וחוש הטעם שלהם הינו מדוייק, סביר להניח כי עיסוקם העיקרי יהיה תחום הבישול מאחר ויחשבו לאניני טעם באופן יוצא דופן מאחר והחוש המיוחד שלהם הינו חד ומדוייק ומחובר היטב למוחם באופן כזה שיוכלו לזהות טעמים וריחות שמהם מורכבים מאכלים מסויימים ואף יוכלו לחבר את מימדי הטעם והריח למטריצה מיוחדת אשר ממנה יוכלו לדמיין טעמים מסויימים וריחות מסויימים ולמעשה היכולת לדמיין את הטעמים והריחות הללו ולחבר אותם אל מקום מיוחד במוח אשר שם מתרכז תדר היצירתיות שלהם יתן להם את היכולת המיוחדת שלהם. כמובן שגם חוש נוסף משתמש אצלם יותר והוא חוש המישוש או חוש המגע אשר הינו חוש אשר פעיל מאוד אצל כל האנשים היצירתיים כגון מעסים, רפלקסולוגים ועוד מטפלים מאחר ויש לחוש זה את הנגיעה בכל מה שנחשב יצירתי, ואינו מתיחס רק לבעלי כישרון ספציפי.
חוש המישוש מפותח גם אצל אומנים אשר יוצרים מוסיקה כאשר בעזרתו הם מפעילים את כלי הנגינה, מחזיקים את המכחול או העט, מחזיקים את הסכין או את הקלחת, מערבבים ויוצרים מאכלים יצירתיים.
ככל שחוש מסויים מפותח יותר, הוא בעל משמעות גדולה ורחבה יותר עבור בעליו. אדם יצירתי למעשה באופן מסויים מחובר ומודע הרבה יותר לתכונות היצירה שלו ואף צריך לספק את הצורך ליצור ואם אינו עוסק באופן פעיל ביצירה שלו שהרי הדבר משפיע עליו לרעה ומייצר אצלו עצב, תיסכול ואף דיכאון אשר מוביל אותו כידוע למקום של מחשבות טורדניות ומשם ליצירה של אנרגיות שליליות ולחוסר איזון מנטאלי, נפשי וגופני.
היכולת ליצור הינה למעשה כישרון מולד אשר במידה ומסלול חייו של האדם מוביל אותו לפתח את כישרונו ואף להתמקד בו שהרי נהוג לומר כי האדם מוצא את יעודו ואת מיקומו בחיים ונהוג להבין כי אדם כזה למעשה ממצא את כישרונו ובזכות זה מוצא הוא את האושר שנובע מתוך הסיפוק שלו.
יצירתיות אשר באה לידי ביטוי דרך אחד מחמשת החושים המוכרים הינה מובנת לרוב בני האדם למרות שקיימת מחשבה כי כישרון אפשר לפתח, מכאן שכישרון מולד יכול להיות חזק ומשמעותי הרבה יותר מכישרון חלקי אשר מנסים לפתח בעזרת טריקים שונים ולמידה וניסיון להגביר את הכישרון באופן מלאכותי, דבר אשר לעיתים מיותר ואף מתסכל עבור אלה אשר כישרונם מוטל בספק.
היצירה קשורה לחלוטין ליצר, כי יצירה היא מלשון י.צ.ר. . כאשר אדם מסויים יוצר או בעל יכולות יצירתיות שהרי הינו מחובר ליצרים שלו, כלומר היצירתיות מחוברת באופן מוחלט לנשמתו של האדם וליעודו ולמקומו בעולם ולמעשה מהווה את יסוד קיומו ומקומו ביקום בגילגול חייו הנוכחי.
יצריות מחוברת אצל האדם לתשוקה, תאווה ורצון עז והצורך העצום לתת ליצרים שלו מקום בחייו הינם משמעותיים מאוד ובעלי תפקיד מהותי באפשרות שלו לייצר לעצמו את מהותו וכאמור אדם אשר אינו מחובר ליצר שלו וליצרים שלו ולייצריות שלו, כאמור הינו אדם אשר לא יכול לבוא לידי ביטוי ולפיכך אין לו אנרגיות חיוביות והוא מרגיש ככלי ריק מתוכן ואכן תחושה זו נכונה ומדוייקת.
כל דבר שקשור ביצירתיות של האדם קשור למעשה לייצר ולהטיותיו השונות, יצירתיות משמעה במובן הרחב של המילה – היכולת “ליצור” כלומר “לברוא”.
להוציא מתוך עצמך את הדברים אשר טמונים בך ולגרום לדברים לקרות זה משמעות הנתינה של תוקף למי ולמה שאתה.
היצירתיות אשר באה לידי ביטוי בצורות שונות ובאופנים שונים, מביאה את האדם למצבים קיצוניים, לידי מיצוי עצמי באופן הבוטה ביותר מאחר והתדר המאפשר לו ליצור יכול להוביל אותו במידה והתדר אינו נקי ומושפע מגורמים מסיחים ליצירה שלו, ליצירה שלו להיות לא מספקת בעיניו ולכן חשוב כי אדם אשר מודע לעצמו יבין את החשיבות ואת הקשר הבלתי נתיק בין יצירה ליצר.
בהנחה ואדם יוצר משהו ממקום של תשוקה ותאווה, הדבר יהיה קשור יותר ויותר לאגו, למעשה יצירתיות הינה באופן מובהק קשורה לאגו ולכמה האדם מודע לעצמו ולשלמות שלו, אם אדם יוצר יצירה מסויימת, כגון שיר או פסל או תבשיל או עיצוב מסויים והוא הרגיש מאוד מחובר ומאוד שלם עם אותה יצירה אולם התגובות שקיבל היו פושרות ואף לא מחמיאות, לא משנה עד כמה אותו אדם יהיה שלם עם עצמו עדיין הפגיעה היא באגו כלומר היצר הינו אחד המימדים של האגו.
היצירתיות של אדם מסויים קשורה לנישמתו, למהותו, לקיומו ולתחושות הקיצוניות שלו, לתשוקה שלו, לתאווה שלו כמו גם לדימיון שלו ולפנטזיות שלו.
היצירתיות קשורה בקשר בלתי נתיק ליצריות שלו ולרצון שלו לממש את כל הדברים הללו.
אדם אשר לא מוציא מן הפנים אל החוץ את היצר שלו, צובר עוד ועוד תיסכולים ודיכאון אשר עלול באופן מוחלט לפגוע בו באופן קשה ביותר.
הקשר המובהק בין היצר / הדחף שהינו למעשה כאמור מימד של נפשו של האדם ושל נשמתו ובין היכולת להביא זאת לידי ביטוי הינה נדבך חשוב ומשמעותי ביותר עבור כל אדם.
אדם אשר כולא את יצריו ונשמתו, את תשוקותיו ואת תאוותו ואת כישרונותיו המתפרצים רק בגלל סיבות אשר לא קשורות, שהרי חוטא ומחטיא את מטרת קיומו והווייתו ולכן עליו להתחבר אל עצמו ואל נפשו ואל נשמתו, אל יצריו ותשוקתו ואל רצונותיו ויממש את עצמו כי רק כך יוכל להיות באיזון ואף לייצר אנרגיות אור, אנרגיות אהבה ואנרגיות מרפא עבורו ולאחר מכן גם עבור הסובבים אותו.
היכולת לחבר בין האש הלוהטת המיוצרת בנפש האדם ובפנימיותו, היכולת לדייק את היצר, את התשוקה העצומה לבין התדרים החדים אשר באים לידי ביטוי באמצעות החושים באה לידי ביטוי למקום של יצירה מושלמת.
האדם צריך לחבר את הדחף ואת היצר למקום של עשיה מודעת על מנת לחוש סיפוק, שמחה והגשמה עצמית.