הצניעות

אנשים אשר מהותם הינה חוסר צניעות שהרי מן הסתם הינם מוחצנים בכל דבר, הן באופן לבושם, והן באופן דיבורם, הן במכוניות שהם נוסעים והן בבתים שלהם, התנהגות אשר אינה צנועה, הינה למעשה שחצנית.
ואולם אם ננסה לא להיות שיפוטיים בנוגע לתכונה זו שהרי האדם הממוצע אשר לפתע זוכה לסכום כסף עצום ורב, אשר נופל עליו לפתע פתאום ויכול הוא לרכוש דברים אשר קודם היו מבחינתו אלא רק חלום רחוק, הרי סביר להניח כי ירכוש לעצמו סממנים אשר יעידו עליו כי הפרוטה מצויה בכיסו בשפע וישלים את כל השנים בהם חסך ולא קנה והרגיש מסכן.
נהוג לומר כי אנשים שיש להם כסף אולם הם שמרנים, צנועים, לא יפגינו באופן ראוותני את העובדה כי לא חסרה הפרוטה בכיסם ואולם האם מדובר פה רק בחומר או שמה הצניעות הינה יותר בהיבט הרוחני ? גם וגם ולא ניתן לעשות הפרדה כלל.
הצניעות הינה דרך התנהגות שבאה לידי ביטוי בכמה וכמה אופנים. צניעות במובן הרוחני נחשבת למידה ראויה ביותר אולם נובעת בעיקר מאופי מאופק ורגוע אשר אינו נותן מקום להפגנה של חומר או להפגנה של חוסר צניעות מאחר וחוסר צניעות פירושה גם לגרום לאנשים לקנא בך.
יש אנשים אשר עצם הידיעה כי קיימים אנשים אשר מקנאים בהם על דברים מסויימים, הווה אומר מבחינתם כי הם מאוד מוצלחים וכי אם מישהו מקנא בהם זה אומר שהוא רוצה להיות כמותם, כמין מודל לחיקוי וזה נותן להם תחושה של מצליחנים, תחושה של מושלמים וכמובן שהם ישמחו להפגין את המצליחנות הזו לכל עבר. זוהי למעשה דרך חיים אשר כמובן יש איתה דעות חלוקות לכאן או לכאן.
למעשה הצניעות הינה מידה מאוד חשובה ומדרגה רוחנית גבוהה ביותר ובאה ממקום של הצנעת האני העצמי עם כל המובנים, הן במובן החשוב ביותר שהינו הפנמת האגו והן מבחינת כפי שצויין גם קודם הפנמת היכולות הפיננסיות של אדם על מנת לא לגרום לאחר תחושה לא נעימה בגלל שלך יש ולהוא חסר, זוהי למעשה התנהגות מוסרית גם ברוח וגם בחומר. אחד אשר משליך על השני ואחד אשר כרוך בשני.
הצניעות היא בראש ובראשונה דרך חיים אשר מאמינה בכל מאודה בזה שלמעשה כל האנשים שווים ואין בסממנים החיצוניים בכדי לשנות עובדה זו, הרחבה של ואהבת לרעך כמוך גם אם יש לו פחות כסף ממך, צניעות פירושה התנהגות אשר נותנת את הכבוד ואת המקום הנוח גם למי שלכאורה הינו פחות ממך, וכאמור הדברים ניראים לעין ולא מובלטים באופן כזה שיוכל אדם אשר אין לו אמצעים להרגיש את החוסר הזה בהשוואה לאדם שיש לו.
ואולם צניעות במובן הרחב של המילה היא התנהגות אשר לא תביע שום התנשאות או לחילופין תחושת עליונות על האחר גם אם לכאורה מדובר באדם חכם ומשכיל אשר מנהל שיחה אקראית עם אדם אשר רצה הגורל והינו מספק שירות מסוים לאותו אדם, אם כך האדם הצנוע, ינהג באותו נותן שירות בנימוס בתודה ובחיוך כאילו היה זה חברו הטוב וללא התנשאות וללא משוא פנים ובאופן אשר כרוכה בו הצניעות. יש בהם לא מעט תכונות טובות באנשים הצנועים ואחת המידות הטובות שבהם היא התחושה כי הם אינם מאיימים על מעמדך ואינם מחפשים את ההתרסה או את תחושת העליונות.
האדם הצנוע באופן כוללני הינו בדרך כלל בעל ביטחון עצמי אולם ביטחון מסוג שקט של מודעות עצמית ולא בשום אופן מודעות חיצונית אשר כמובן באה ממקום של חוסר בטחון במה שיש בפנים ובעקבות כך קיים רצון להפגין כלפי חוץ.
האדם הצנוע מודע ליכולותיו ואין בו את הצורך להפגין את כוחו או את יכולותיו מאחר והוא יודע מה הוא שווה ואין לו צורך להוציא זאת החוצה גם על מנת לא לבלוט ולא למשוך אש אולם שוב, מן הטעם הכנה של צניעות שבמקרה אין בה רצון לפגוע בצד השני. ואולם אם ננסה לתת נקודת ראיה של הדברים באופן אחר, שהרי אם מודדים את האדם בין היתר על פי כמות האנרגיות החיוביות שלו אל מול כמות האנרגיות השליליות שלו ועל פי זאת נוכל לאמר האם האדם מאוזן ומצוי בטוב, שהרי כנראה צביעות תהיה לאמר כי אין לו לאדם שמחה כאשר רוכש הוא מכונית בסכומים מופרזים ולמעשה גורם לו הדבר לשמחה גדולה מן הסתם גם לעליה חדה במפלס האנרגיות החיוביות שלו ואזי אם כך התנהגות לא צנועה גורמת לו לאדם אנרגיות חיוביות, וכך כל בוקר כאשר נכנס למכוניתו ומחייך חיוך גדול.
ואולם מכיוון שכך ניתן לומר כי אכן הצניעות הינה יחסית וניתנת כמובן לפרשנות רחבה הרבה יותר מאשר סממן חיצוני כזה או אחר.
מותר לאדם להיות בעל אהבה גדולה למכוניות יפות ויקרות, מותר לו בהחלט ללבוש כל הזמן בגדי מעצבים יקרים, מותר לו בהחלט לגור בבית מפואר ונוח ומותר לו גם לנסוע 5 פעמים בשנה לחוץ לארץ כי בסופו של דבר זה לא מה שהופך אותו לאדם לא צנוע אלא ההתנהגות שלו במיקרים הללו היא זו שמקלקלת לו את המידה, במילים אחרות הצניעות הינה המחשבה והרצון לא לפגוע באחר ולכבד את האחר, וכל זמן שאותה צניעות היא בהתנהגות שהרי עומד הוא בפיתוי ובניסיון.
לדוגמא, אדם אשר צובר לו מכוניות פאר ואינו מתריס על כך ועדין התנהגותו הינה דבר יוצא מן הכלל, עוזר הוא לזולת, תורם בסתר לצדקה, מברך בשלום בנימוס אנשים, נותן מילה טובה ומכבדת והתנהגותו הינה כשל אדם שמכבד את הבריות שהרי אין כל רע בעובדת היותו בעל אמצעים ולא זה מה שהופך אותו ל”לא צנוע”.
צניעות במובן הרחב של המילה מגיעה גם במובנים מסויימים כצניעות מינית בעיקר אצל נשים. אשה יפה וסקסית המתלבשת בהתאם ובאופן מאופק ולא מתריס קיימת מסביבה הילה מסוימת ואילו אישה אשר מתלבשת באופן פרובקטיבי ומנקר עיניים שהרי היא איננה צנועה בלבושה ונועד הוא על מנת לנקר עיניים, לגרום לנשים אחרות לקנא ונועד למשוך גברים מהמקום של הרצון לשדר מסרים מיניים אשר יהיו כמו ריח הפרחים לדבורים.
התנהגות זו מאוד בולטת ומגיעה בהחלט ממקום של אגו, השוואה, שיפוטיות ועוד תכונות אשר לחלוטין מעידות על חוסר צניעות ולאו דווקא בלבוש הלא צנוע אלא במשמעותו המכוונת.
אישה יכולה להבליט את יופיה בעיקר אם היא לא משדרת משהו זול אלא משהו מאופק יותר והדבר אף מורכב ומוערך הרבה יותר אף בעיני עצמה.
הצניעות המודרנית למעשה מעידה על דבר עיקרי שהוא מודעות עצמית גבוהה. הצניעות המודרנית נותנת לאדם בעל היכולות, האינטיליגנט, המצליח את כל האפשרויות החומריות להפגין כלפי חוץ אולם בדרך כלל הוא יבחר ממקום של מודעות עצמית מפותחת לא להבליט את התכונות אשר קשורות בחומר אלא דווקא ישמח למודעות העצמית הגבוהה ממקום של שקט ורוגע ולא מן המקום המתנשא שמעיד לרוב על ביטחון עצמי נמוך וירוד.
צניעות אינה בשום פנים ואופן סגפנות.
אין לו צורך לאדם לחיות מתחת ליכולותיו הכלכליות רק על מנת להצדיק את הצניעות בכל מחיר ולקדש אותה באותה מידה שהאדם לא צריך לענות תשובות לא נכונות רק כדי לתת לאנשים אשר איתו תחושה נוחה שהוא לא מתנשא.
הצניעות הינה בראש ובראשונה תכונה אשר משקפת את מצבו המנטלי של האדם, לדוגמא תרחיש שבו אדם נוסע ברכב יקר והדבר נעשה ממקום שרוצה אותו אדם לפנק את עצמו כי עבד קשה ומגיע לו להתפנק ולא גנב מאף אחד ואף אין לו רצון לגרום לאחרים להרגיש לא נוח עם זה ומצד שני אדם אשר הפרוטה לא מצויה בכיסו ולוקח הוא הלוואות שונות על מנת לרכוש את הרכב היקר ובמודע מבין כי הרכב הוא כמו אמצעי על מנת להפגין משהו שיקרי, מעוות ומסולף שהרי זוהי חוסר צניעות.
אצל אנשים אשר נמצאים במקום שהינם מהווים דוגמא ומופת כגון אנשי ציבור כמו גם אנשים אשר דעתם נחשבת והינם מובילים חברתיים כגון שחקנים, זמרים ועוד כאלה, ישנה חשיבות גדולה עבורם בשמירה על מידות של צניעות וחוסר רצון לנקר עיניים מאחר ומשמשים הם כדוגמא ומופת עבור אנשים רבים והצניעות היא עבורם ערך חשוב.
הצניעות למעשה מונעת מהאגו להשתלט על האדם באופן שבו הוא לצורך העניין אלמנט הפוך לאגו ולביטויו השונים.
לסיכומו של דבר, אדם אשר הינו אדם צנוע יודע להפנים את האגו שלו ולא נותן לו דרור לעומת האדם אשר נותן לאגו להוביל אותו ואזי אינו צנוע יותר. גם אצל דתיים הצניעות הינה למעשה באה לידי ביטוי בלבוש צנוע ואולם אין בהכרח כי מי שלובש בגדים צנועים, צנוע גם בפנים ולכן נאמר כי הדברים הינם מן הפנים החוצה ולא כמו בדוגמא זו מן החוצה אל הפנים.

חלק ב’

הדרך המאפשרת לאדם לחיות את חייו באופן כזה אשר יאפשר לעצמו לשמור על איפוק ושמרנות ואי הפגנת מראה חיצוני אשר יבלוט ויגרום לאנשים אחרים בין אם בסביבתו הקרובה ובין אם במצב שרואים אותו בפעם הראשונה מאחר כי מעדיף הוא שלא ימשוך תשומת לב אשר תביך אותו או תגרום לאנשים אחרים להיות נבוכים. אותה מבוכה אשר נגרמת לאותו אדם אשר מידותיו הינן צניעות למעשה נגרמות מכמה וכמה גורמים.

הגורם הראשון לכך שאדם מסוים הינו צנוע הינו למעשה כאשר אותו אדם מסוים מסתפק במועט על מנת לא לנקר עיניים ונובע הדבר מאחר והינו בעל אמצעים ומצליח ואולם אמונתו היא כזו שהעובדה כי בעל אמצעים הוא ואילו האדם הממוצע אינו כזה, שאז במידה ויכריז על עצמו שהוא כזה, יגרום לאנשים לשפוט אותו באופן לא אובייקטיבי והוא איננו רוצה בכך ולכן מנסה להצטנע ככל שביכולתו, אותו אדם למעשה לא עושה זאת ממניעים טהורים אלא עניינים ואף אינטרסנטים ואולם לא ממקום שלילי.

האדם הצנוע האמיתי והאוטנטי למעשה יתנהג ככזה באופן דיבורו ובאופן התנהגותו כלפי אחרים כלומר מן הפנים אל החוץ ולא יחבר את הדבר בשום צורה  אל האלמנט החיצוני כלומר אדם מסוים יכול לנהוג בצניעות ובמתינות כלפי אחרים גם אם ידור בבית מפואר וייסע ברכב יקר ואולם גם אם יתהדר בתואר מכובד כגון ראש עיר או שר בממשלה ועדין יתנהג כאחד האדם ויאמר שלום בחיוך רחב ויכבד את הזולת באופן כנה ואמיתי שהרי אדם צנוע הוא ללא ספק.

ניתן בהחלט לאמר כי מעטים הם האנשים הצנועים באופן הזה וכי עם עליית כוחו ועוצמתו של אדם מסוים, באופן בלתי נתיק הופך הוא ליותר חשדן באנשים אחרים ואט אט משנה את אופיו הצנוע ומנהגי הצניעות אשר אפיינו אותו לפני שהחל לתפס במעלה הסולם החברתי.

כמובן שבמקרים הללו חשוב ביותר המקום שממנו הגיע וצמח ואילו ערכים ספג הוא באותו מקום מסוים.

הצניעות במקרים הללו נובעת לא פעם מחוסר אמצעים בעבר ומערכים אשר נצרבו בו ובנשמתו.

האדם המסוים שמכיר בערך עצמו ומודע לעצמו באופן כנה ואמיתי בדרך כלל ינהג באופן צנוע, כנה ואמיתי ולא מתרברב כלפי הזולת.

מודעות זו למעשה נובעת מחיבור חזק מאוד לפנימיות ולרוחניות אשר קובעת במקרים הללו את הידע הרחב שקיים אצל אותו אדם מאחר ומבין ומפנים הוא את העובדה כי הוא נמצא במקומו ובייעודו מסיבה מאוד מסוימת מאחר וכך נקבע עבורו ואין למעשה יכולת או צורך לערער על כך מאחר וזו דרכו.

כאשר אדם מסוים בעל חוכמה והבנה וידע, שהרי בדרך כלל יחוש כי רוב האנשים אשר מתנהל הוא מולם, פחותים ממנו ולכן יהיה סביר מאוד להניח כי תבוא מחשבה זו לידי ביטוי גם בחוסר צניעות ואולי גם התנשאות מסוימת הגובלת בזלזול מופגן.

ואולם כאמור האדם המודע לעצמו ולסביבתו ולאופן התנהגותו ישאף ככל שביכולתו לא להפגין את אותה החוכמה מבלי שתהיה לכך סיבה אמיתית ומוצדקת מאחר וכך יחשב הדבר לראוותנות, התנשאות וחוסר צניעות.

האדם הצנוע המודע לכוחו וליכולותיו לא יחוש מורם מן העם גם אם באופן אובייקטיבי הוא יכול לאפשר זאת לעצמו ואולם כאמור אמונתו הפנימית כי הוא בעל יכולות על מנת לעשות טוב ולנצל את חוכמתו ויכולותיו על מנת לסייע ולכוון ולא על מנת לנצל אחרים, זוהי למעשה המידה הטובה בצניעות והמנגדת אותה  לדרך הגאוותנות וההתרברבות אשר הינן ההפך מן הצניעות.

אדם אשר הינו בעל יכולות רבות ואולם מנצל אותם אך ורק לטובתו מבלי לחלוק את הטוב הזה גם עם אנשים הנקרים על דרכו ומתנהג כלפי אנשים אחרים באופן אינטרסנטי שהרי גם אם יתנהג באופן צנוע שהרי זוהי צניעות לא אמיתית אשר באה מן הלב.

מידותיו הטובות של האדם כגון גמילות חסדים ולא רק בכסף אלא בעיקר בחיוך, התנהגות טובה ומיטיבה, ומתן עזרה ללא התגאות בכך זוהי הצניעות בהתגלמותה.

אדם עשיר אשר תורם לעניים ומכריז על כך בראש חוצות שהרי הצניעות ממנו והלאה וזו למעשה דרך עקומה להפגין את עושרו ואת יכולותיו.

צניעות הינה ערך עליון בעולמות מסוימים אשר באה לידי ביטוי באופן לבוש צנוע בעיקר אצל עמים ודתות אשר מאמינים כי חוסר צניעות בלבוש עלולה לגרום לאדם להשחתת מידות ולהתנהגות לא צנועה זו בעיקר ניתן לתת בתור דוגמא את העדה החרדית אשר לבוש צנוע הינו ערך עליון ומסביר את העובדה כי כולם מתלבשים באותו אופן, אותם צבעים, שחור ולבן, על מנת לא לנקר עיניים ולא לבלוט יתר על המידה וכך גם בצבא ובמשטרה של מדינות רבות, שם הלבוש הינו אחיד וצנוע ובא לסמל מידות טובות כלפי חוץ.

ואולם כמובן שזוהי לא צניעות אמיתית אלא  סוג של אמירה אשר אינה כנה והינה מוכתבת ואם הייתה לאדם הדתי אפשרות ללבוש בגדים צבעוניים כל השנה כמו בפורים, שהרי היה עושה זאת בלב חפץ מאחר ולא מאמין כי הצניעות מתחילה באופן לבוש פשוט ואחיד.

תלבושת אחידה אשר הייתה נהוגה בבתי הספר נועדה על מנת לא ליצור פער מנקר עיניים בין ילדים שהפרוטה מצויה בכיסם ובין אלה שלא.

ממבט על נוכל לציין באופן ברור ומובהק כי אנשים רבים ותרבויות רבות מפרשות את הצניעות באופן אחר וכל אמונה על פי דרכה ואין בצניעות חיצונית מוצנעת לסמל את הצניעות הפנימית.

כיום, יותר מתמיד, המראה החיצוני הוא המקור היחידי אשדר יכול להעיד על אותו אדם מסוים, אין לאדם אשר לבוש באופן צנוע בקוד לבוש מסוים יכולת לבלוט ואילו אנשים ובעיקר נשים אשר לבושות באופן לא צנוע עושות זאת במודעות מלאה ועל מנת להפגין דברים מסוימים כלפי חוץ במין סוג של התרסה מסוימת.

הצניעות היא למעשה צביעות וההפך.

אדם מסוים אשר מערבב את אופיו הביישני יכול למעשה לתרץ אותה בסיבות של צניעות וכאמור אדם עשיר אשר מתלבש בצניעות למעשה פוחד מעין הרע שיטילו בו כל מיני אנשים שעלולים לנטור לו טינה על כך שהוא עשיר והם לא ולכן יעדיף להתלבש באופן צנוע מסיבות אשר אינן כנות.

הבחירה של האדם היא למעשה זו אשר אמורה לקבוע עבורו את דרך התנהגותו ואופן הפגנת עצמו כלפי חוץ.

אשה מסוימת אשר מתלבשת באופן לא צנוע ואולם שלמה היא ומלאה ומחוברת לעצמה, עושה זאת קודם כל על מנת להרגיש טוב עם עצמה ולא על מנת לתת לאנשים מסביב סיבה לדבר עליה.

כל אדם אשר מנסה למשוך תשומת לב בסביבתו באמצעות התנהגות לא צנועה עושה זאת למעשה מתוך חוסר ביטחון וחוסר וודאות אמיתית לגבי משמעות העצמי בעיניו.

הצניעות הינה מחשבתית ונובעת משלמות וצלילות המחשבה ובאה באופן טבעי ורגיל וללא מאמץ מסוים.

ברגע שהאדם מכריח את עצמו להיות צנוע, נובע הדבר רק מפני שהוא איננו צנוע במקורו וצניעות לא אמיתית ולא כנה אין לה ערך כלל.

צניעות הינה תכונה המשקפת בסך הכל אלמנטים נוספים אשר קיימים באדם ולא ערך בפני עצמו וכאשר מגיעה הצניעות ומתחלפת בצביעות ההבדל היחידי הוא רק באותה החלפה בין האותיות נ’ ו- ב’.