תיקשור בנושא הפשטות

31.3.2021

בבוקר זה משחרר אני מתוכי את הפשטות.

משמעות דרכו של האדם, עת פוסע הוא אל עבר ייעודו ומטרתו מורכבת ומסובכת היא מאחר ואיננו יודע מה צופן המחר.

במידה והיא פרושים חייו של אותו אדם לפניו ויכול היה לדעת מה מתוכנן לו ושהרי יכול היה להיערך בהתאם מלכתחילה ובאמצעות כך להתכונן מבעוד מועד ואולם כידוע, המחר אינו ידוע…

זוהי בדיוק הפשרה אשר עושה אותו אדם כאשר מגיח אל העולם בתור עולל פשוט ואשר משמעותו היחידה היא אכילה ושינה, שהן משמעותה הבסיסית ביותר של הפשטות וחוסר המורכבות.

ככל שמתגבר אותו תינוק, מתחיל להבין ואף להפנים את משמעות החיים ואת הדקויות של כל דבר ודבר, כך הולכים חייו ומסתבכים. ואולם יכולתו של האדם לשמור במובן מסוים על האותנטיות, הצניעות וההליכה בדרך הישר כך יכול אותו אדם לשמור על האיזון בחייו.

יכולתו של האדם לשמור על ניצוץ הפשטות מהווה עבורו את תכלית חייו ואת תמציתם, מה הכוונה?
המחשבות הטורדניות אשר חולפות בראשו של האדם כאשר חושב הוא על יום המחר, על המצוקות, על הקשיים, על הבעיות שצופן יום המחר, כך יותר ויותר קשה  היא עבורו אותה הדרך.

כאשר מביט האדם על הדרך אותה עבר כבר בחייו בעבר, כאשר מביט האדם על הדרך הנוכחית שבה הולך הוא, כל מה שנותר בידו הוא זכות הבחירה בין ראיה אופטימית על המשך דרכו וכך זוהי למעשה “הרשות נתונה”, כלומר ראיה אופטימית, חסרת דאגה וחסרת משמעות אל נוכח האפשרויות אשר באות בחשבון מבחינתו.

אותה התבוננות מהווה למעשה את ההתכוננות אל מה שנותר עבורו מבחינת שארית חייו.

כאשר עושה האדם השוואה בין הישגיו והצלחותיו ובין ניסיונותיו וכישלונותיו ביחס לאנשים אחרים שאותה מכיר הוא, הרי ששם הוא את עצמו במרכזה של תחרות סמויה ואשר באופן ודאי יפסיד הוא בה מאחר ותמיד הדשא של השכן ירוק יותר, נעים יותר, פורח יותר וכמובן יקר יותר ואיכותי יותר ואולם אם ינטרל אותו האדם את ההשוואתיות לאחרים ויתמקד כל כולו בשבירת מחסומים ותקרות זכוכית אך ורק בהשוואה לעצמו שהרי יוכל להביא את האושר המוחלט מאחר ובמידה וילמד וישכיל אותו אדם להיות שמח בחלקו ויוכל לשמוח מן הדברים הבסיסיים, הפשוטים והנכונים עבורו, שאז ניטלת ממנו הדרישה לסבך כלי דבר אך ורק בגלל שאינו מצליח להבין את משמעות הדברים המורכבים, דבר ששואב ממנו כמות עצומה של אנרגיות מבוזבזות לשווא כך בניסיון להבין.

ההסתפקות במועט מהווה עבור האדם, כל אדם שבוחר באותה הדרך את הניצחון של הרוח על החומר, מה הכוונה?

האדם שחי את חייו מתוך תחרות בלתי פוסקת עם אחרים על הנושאים החומריים, למעשה חי חיים של מחסור וחוסר, גם אם לא חסר לו דבר מאחר ולאחרים יש יותר ויש אחרים שיש להם יותר, יותר כסף, יותר הצלחות, יותר בריאות ויותר אופטימיות ואולם במידה ומסתפק האדם בראיה בלתי השוואתית ובלתי שופטת, שהרי מתמקד ומתרכז הוא בהתבוננות סלקטיבית אודות הטוב והחיובי בחייו וכך שהאבחנה המדויקת הזו מקליטה דווקא את החיובי לעומת השלילי שמנוטרל הוא עקב כך.

נקודות האור המרצדות אל מולו דל אותו אדם הן האחיזה שלו בפשוט ובלא מסובך וכך שבחירה בדרך חיים כזו, מאפשרת לו חיים קלים ונוחים לאין שיעור.

במהותו הבסיסית, האדם נולד טהור ונקי ולא מורכב ובעל משקעים ורק סך חוויותיו אשר חווה, בין אם טובות ובין אם רעות הן אלו אשר מעניקות עבורו את ההשוואה אל צורות חיים אחרים ומן הסתם, אותה חוסר צנעה וחוסר הסתפקות במיעוט הן אלו אשר משבשות אותו ואף מבלבלות אותו בעליל.

במידה ותמצית חייו של אותו אדם אשר מתלונן כל העת אודות כך שלא טוב לו, שהוא לא מצליח להגשים את עצמו, שהוא טרוד ודואג ביחס לעתיד ועוד ועוד, שלמעשה מבזבז את זמנו, שגם אין לו מושג כמה נשאר לו ממנו, לרוב.

במידה ואותו אדם היה משכיל לנטרל את אותן מחשבות סרק אשר אינן תורמת לו מאומה שהרי יכול היה לנצל את אותו זמן לצורך הערכה של הטוב בחייו וכך היה האיזון האנרגטי שולט בחייו והופך אותם למאוזנים.

אותה הבנה בסיסית אודות התדרים ההפוכים, ויכולתו של האדם למצוא את עצמו בין האור והחושך, בין הטוב ורעו בין האופטימי לפסימי וגם בין הפשוט למורכב, הוא זו אשר נותנת בידו את זכות הבחירה ואת הרשות הנתונה.

האדם המאמין והמחובר אל הווייתו ואל נשמתו יודע ומפנים את העובדה כי יש שלם אבל אין מושלם ועליו לגלם בתוך אמונה זו את תמצית חייו, יכול להיות מאושר מאחר והוא בוחר להיות שמח בחלקו מבלי לראות מה היה יכול להיות אילו…

זו למעשה המשמעות של אותה התבוננות על חצי כוס המלאה או במילים אחרות, החיפוש אחרי הטוב והחיובי ולא התבוננות שלילית על מה היה יכול לקרות אם הדברים היו קורים אחרת, עליו לקבל את העובדה כי מה שהיה היה אמור לקרות וזו הקבלה למעשה של משמעותה הפשוטה של הראיה החיובית.