שרון ממי

פליטות הפה.

דרכו של האדם, הרצופה במאורעות ובהתרחשויות מסוימות הקורות מעת לעת ואשר יוצרות שיחות בין אנשים מסוימים אשר קיימים בהם קשרים מסוימים, שהרי סוג התקשורת הסטנדרטית ביניהם הוא השיחה והדיבור השגרתי והשגור.

לעיתים בעת שמופעלת המחשבה בתדרים אחרים מתדרים הסטנדרטים שהרי משתבשים דברים מסוימים בין הנפש המשדרת אל ההכרה דברים מסוימים ואז מתחוללת טעות או שיבוש מסוים והאדם בהיסח הדעת מביע בקול רם ומבלי להתכוון דברים קצרים אשר נובעים ישירות מתוך תת הכרתו ישר אל החוץ מבלי לעבור סינון או מיון אשר דרשו מן האדם מחשבה ארוכה או הרהור או מלמול ולכן נחשבת זו לאמירה כנה ואמיתית וטהורה למרות שמה המוזר – פליטת הפה הנודעת לשמצה.

כאמור, לעיתים נקלע אדם מסוים לסיטואציה שבה מנהל הוא דין ודברים עם אדם מסוים אחר, או שמה במקרים מסוימים נוספים הוא נושא דברים בפני אנשים אחרים ומשמיע את דעותיו, מחשבותיו ואף את הגיגיו, שהרי ובמידה ומתרחשת פליטת פה מסוימת, היא יכולה לנבוע מכמה אפשרויות וסיבות, כאשר האחת היא פליטת פה כנה ותמימה אשר התרחשה עת נשתבשה דעתו של אותו אדם מתוך כך שחשב הוא על דברים נוספים תוך כדי השמעת הדברים ויצא הוא מתוך מצב של ריכוז מסוים למקום של חוסר ריכוז בין אם רגעי או בין אם יותר מרגעי וכך או כך שכח הוא לרגע קט את משמעות הדברים ואף את הקשרם בין מה ששומעות אוזניו, בין מה שמפיק פיו ובין מה שקולט מוחו באותו רגע.

במידה והאדם המסוים הינו מודע לעצמו ולסביבתו שהרי פליטת הפה התמימה והמקרית לא יכולה להתרחש כלל.

ואולם מן העבר השני קיימות פליטות פה אשר אינן תמימות ובאות מחוסר ריכוז ואף מתוך שיבוש מסוים אלא זו פליטת פה מכוונת ואף מתוכננת ואשר מגיעה מתוך כוונה מראש אשר עלולה להתפרש כפליטת פה תמימה ומבוימת היטב ולכן משמשת אנשים מסוימים על מנת למלא צורך מסוים, טקטי בדרך כלל כאשר יכולים הדברים לנבוע מתוך משא ומתן או דיון או החלפת דברים מילוליים ואשר נקלעים לפרשת דרכים אשר אמורה אותה פליטת פה מכוונת להסיט את הדברים לכיוון מסוים.

לדוגמא – אדם מסוים אשר נמצא במשא ומתן מסוים לגבי נכס מסוים ומנסה להמחיש למוכר הנכס שיוזיל את המחיר המבוקש ולכן פולט בטעות “כי הוא במשא ומתן מתקדם בנוגע לרכישת נכס אחר” ואז אותה פליטת פה מכוונת משמשת כ”רמז” אשר אמור לשנות את מהלך השיחה באופן מסוים.

גם פליטות פה תמימות בין אם במרכאות או שלא יכולות לשמש ככלי יעיל עד מאוד במידה והמשתמש בהם מודע היטב לתזמון אמירת הדברים.

פליטת פה תמימה נחשבת בדרך כלל בהיבטים הסטנדרטים כחוסר טאקט ממדרגה ראשונה.

לדוגמא – גבר מסוים אשר מעיר הערה בנוסח של “את בהריון, נכון?” כלפי אישה מסוימת אשר איננה בהריון ואולם אישה מלאה ובעלת עודף משקל רב היא, שהרי אותה פליטת פה תמימה אשר נחשבת לבעלת חוסר טאקט ממדרגה ראשונה, יכולה להיחשב מן העבר השני, במידה והדברים מתוכננים מראש ונאמרים על מנת להשיג הישג טאקטי מסוים לטאקטיקה מחושבת ומתוזמנת היטב.

לדוגמא – אם אותו גבר פלט את אותה אמירה בטעות, יכול הוא לאלתר ולתקן את הדברים ולאמר כי נשים בהריון נראות יפות וזוהרות ובעלות הילה מדהימה ואז כל נושא השומן נזנח הצידה.

כאמור, נושא פליטות הפה בהיבט הצר של המילה או ככלל נושא הטאקטיקה והאסטרטגיה המילולית הינו נושא רחב יריעה אשר מהווה ללא צל של ספק כלי עבודה יעיל ומרתק ויכול במקרים רבים להעיד על כנותו או חוסר כנותו של אותו אחד או אותה אחת אשר פולט או פולטת אמירות מסוימות בתזמון מסוים וכמובן שיכולות להיות אלו פליטות פה המגיעות ישר מתת ההכרה או שיכולות להיות אלו פליטות פה אשר עוברות מסלול מתוכנן ומתוזמן באופן מודע ומדויק ואשר נועדו להטיח דברים בנקודה מאוד מסוימת ועל מנת להשיג משטרה מאוד ספציפית.

המשמעות של הדברים הינה אחת, כפי שאותו אלמנט מסוים יכול להיות חיובי ומשעשע מצד אחד, כך בהתכוונות שונה, אותו אלמנט עצמו יכול להיות שלילי ומאיים בדיוק כמו כור אטומי כך גם פליטות הפה.

דרכו של האדם, העוברת במחוזות חייו, פתלתלה וארוכה, נוגעת בנקודות מסוימות במהלך ההתפתחות המשמעותית אותה עובר הוא ויכול לעיתים להיקלע למצבים אשר מעיבים עליו ועל מצבי רוחו, מאחר ואין לו לאדם המסוים יכולת מולדת להבין את כל מעשיו ואת כל דבריו ולכן בכל פעם שמגיע אותו אדם למחלוקת מסוימת בינו לבין עצמו, שאז אין לו אלא לנסות ולקחת את נקודות העצב ולשזור אותם האחת בשנייה על מנת כי לא יהיה לו שום צורך בהתמודדות עם העצב והעלבון אלא יוכל לתת למחשבתו השמחה לשלוט על חייו ועל דרכו.

העליצות הינה תדר מסוים ומשמעותי מאוד עבור אותו אדם המאמין בכל ליבו כי עליו לתת דגש חזק עבור עצמו בהווייתו המתפתחת ולהעניק קורת רוח בכל סיטואציה שבה מתקשה הוא וישזור את עליצותו בכל כוחו וכך חייו יהיו מיטיבים ונעימים הרבה יותר.

עוד במהלך ילדותו המודעת, נקלע האדם המסוים לצערו למצבים מסוימים אשר חפץ הוא לשנות ולא תמיד מבין ולא תמיד יודע מהי הדרך הנכונה ביותר עבורו להתמודד עם החלטותיו ועם מחשבותיו בנוגע להתמודדותו עם אותם רגעים מסוימים אשר מתקשה הוא וכבדה נפשו ולא יכול להגיע להחלטות חשובות והרות גורל עבורו.

העליצות המסוימת אשר קיימת אצל אותו אדם היא למעשה מקור לתחילת שמחתו היחסית.

העליצות תורמת לאותו אדם את ההתפרצות של האנרגיות החיוביות הנדרשות לו על מנת לעלות על דרך המלך מבחינתו ויכול לגרום אף הוא לאנשים נוספים לעלות על דרך המלך ואף הם להיות עליצים ושמחים על מנת כי יוכלו להתמודד עם המצבים המאתגרים אשר קיימים בחייו של כל אדם והיכולים להסית אותו מדרכו וממסלול חייו.

אותה נוסחה פשוטה אולם יעילה להפליא למעשה מאפשרת לאדם, לכל אדם, לקבל יותר ויותר כוחות ויותר ויותר השפעה חיובית על דרכו ואל מחשבתו.

חשיבה חיובית הינה המפתח העיקרי המאפשר את הצוהר הסגור לנפשו של האדם להיפתח.

נפשו הפתוחה של האדם מאפשרת לה לתקשר עם נפשות פתוחות אחרות הנמצאות בסביבתה הקרובה מאחר ונפש נכאה ועצובה נתפסת אל נפש נכאה ועצובה נוספת וכך שנפש אשר נגועה בעצב משפיעה על נפש ניטראלית אחרת ונפש עליצה ושמחה משפיעה אף היא באורח פלא על נפש שמחה אחרת והדבר מדבק וגורף עד מאוד.

העליצות תורמת לאדם את משמעותו השמחה ואף נותנת בידו כאמור את היכולת להשיג את שאיפותיו הנחשפות על מנת כי יוכל להגשים את עצמו ואת דרכו ואת מטרותיו.

יכולתו של האדם להוציא מן הפנים אל החוץ את דבריו אשר מרגיש הוא צורך לאומרם בקול רם, שהרי דברים אלו הינם מהותיים ובעלי משמעות רבה וחזקה.

הדברים אשר נאמרים בקול רם ומתוך כוונה שישמעו כוונתם משמעותית הרבה יותר מן הדברים אשר אינם נאמרים או שנאמרים בחצי פה בהיסוס רב.

כוונת הדברים המפורשת היא זו אשר הינה בעלת המשקל המשמעותי ביותר וכך גם פעולתם המיידית.

דברים אשר נאמרים באופן מובהק ומתוך כוונה כאמור יש להם משקל רב כלפי היקום, וברגע שקיימים הם כעובדה בלתי ניתנת לערעור, הם חזקים ועומדים בפני עצמם ומתחילים לפעול את פעולתם.

רצוי ומומלץ איפה עבור כל אדם אשר משמעות דבריו וכוונותיו חשובה לו, שיאמר באופן ברור ומובהק את הדברים על מנת שישמעו באופן ברור וחזק ויעשו את שלהם במשמעות הדברים.

אמירות אשר הינם מהוססות ולא ברורות באופן הגייתם ואף באופן השמעתם מהוססות מאחר ואין הרבה משמעות מאחורי מי שמשמיע אותם כיוון שהוא בעצמו לא מאמין באופן מלא במשמעות המלאה ובתוכן הדברים הברורים.

אמירות מהוססות אשר נאמרות מפי אדם מהוסס ודאי שלא יהיה בהם משקל רב ואף ישמעו כלפי הצד השני בלתי מבוססות וכמובן שבלתי אמינות בעליל.

אמירות אשר נאמרות באופן ברור, חד, פשוט ומובן יש בהן כוח רב ואף נשמעות בצורה נכונה ורהוטה.

כל אחד אשר עיסוקו ופעילותו כרוכה בדיבור כלפי אנשים נוספים, שהרי אופן אמירתו את הדברים יש בה משמעות מרכזית ומבין הוא היטב את חשיבות צורת אמירת הדברים על מנת שמשמעות האמירות תגיע אל שומעיה ומאזיני האמירות באופן אשר התכוון להגיע ולא באופן אקראי וחסר תכנון.

אמירות מסוימות שנאמרות בצורה מסוימת ומגיעות אל השומעים באותו אופן ובאותו תדר, יעבדו ויפעלו את פעולתן האפקטיבית היעילה.

ניתן בנקל להבחין כאשר אדם מסוים אומר את דבריו באופן אשר לא יהיו דבריו משכנעים ואף לא מבוססים כי אז הוא איננו מדבר באופן שוטף ורהוט, מפסיק הרבה באמצע, לעיתים מגמגם ומחסיר מילים באופן תמוה ונשמע ממש לא רהוט ורצוף ודיבורו באופן כללי לא מעורר אמון.

כל התשדורת אשר יוצאת ממנו היא לא אמינה ולא משכנעת וניתן לאמר כי התקשורת שלו לוקה בחסר.

מן הסתם, גם אם אומר אותו אדם מסוים דברים אשר הינם חשובים ומשמעותיים לא יגיעו הללו אל אוזני השומעים מאחר ואינם נאמרים באופן כזה אשר יכולים להגיע אל המקשיבים מאחר ואינם נשמעים ראויים כלל.

ואמנם ניתן לאמר כי אמירות אשר נשמעות משמעותיות ונאמרות בטון ובחיתוך דיבור מסוים, יש בהן יתרון רב ומשמעותי על פני דברים אשר נאמרים באופן חלקי ואף מהוססים ואין בהם משמעות רבה ובעלת משקל.

כאמור דברים שנאמרים בעוצמה, בדמגוגיה, תוך כדי שינויים ווקאליים וטונציות מגוונות, רבים הסיכויים כי יגיעו באופן מלא ואפקטיבי וכך גם יושמעו.

למעשה, אמירה דעתנית אשר נשמעות משכנעת בעלת משמעות רבה מגיעה אל הצד השני כאמירה בעלת עומק ותובנות רבות וכך גם אמורות להיאמר, כאמירות דעתניות ומוסמכות.

אמירות אשר נשמעות דעתניות ובעלות סמכות פועלות את פעולתן באופן יעיל הרבה יותר מאשר אמירות אשר לא נשמעות מוסמכות ובעלות משקל משמעותי.

יכול אדם מסוים לא להבין כל כך במשמעות דבריו ואף יכול להשמיע דברים ואמירות בלתי בדוקות עד הסוף ואולם אם עדיין יאמר את דבריו באופן סמכותי ובעל משמעות רצינית, שהרי סביר להניח כי האנשים אשר מקשיבים לו, יאמינו ואף יקחו ברצינות רבה את דבריו ואת משמעותם ופרשנותם הברורה.

הדברים הנשמעים משכנעים ובעלי הגיון מסוים הם האמירות אשר אמורות לעשות את פעולתן במקרה ויש צורך לאדם המסוים לשכנע ואף להניע לפעולה את השומעים מתוך מקום של פסיביות למקום של אקטיביזם.

אמירות דעתניות המתבססות על ידע וסמכות בנושא מסוים הופכות באופן אוטומטי את הדובר למומחה בתחומו.

אדם מסוים אשר נשוא דברים בהרצאה לדוגמא בנושא מסוים אשר מתמחה הוא בו, ואומר את דבריו באופן חד, ברור, צלול ובאופן מעניין, שהרי דבריו נשמעים משכנעים וברורים, הגיוניים ואף משעשעים במידת מה מאחר ותורת הדיבור והשמעת האמירות הינה אומנות ברורה ונדירה וזה אשר משמיע את דבריו באופן אנרגטי ורב עניין, אין ספק כי אמירותיו יהיו בעלות משמעות רבה בעלות משקל רב ומשפיע על השומעים.

בעבר הרחוק, הנואמים אשר נשאו נאומים חוצבי להבות, היו מומחים בתחומם ונחשבו לנואמים מוכשרים ובעלי סגנון מסוים משלהם והשומעים היו רוכשים כבוד רב ושותים את דבריהם בצמא ומעריכים מאוד את החוכמה הרבה אשר הושמעה באותן אמירות.

כיום לא השתנתה המהות  אם כי המדיות השתנו ויכול כל אדם באמצעות הטכנולוגיה לשמוע נאומים בעלי עניין עבורו באופן קל וזמין.

קיימות לא מעט טקטיקות דיבור אשר הינן אפקטיביות ומשיגות את הישגיהן במידה ונאמרות באופן מסוים.

כמובן שטון הדיבור והמסרים העוברים תוך כדי דיבור יש בהן משמעות רבה ודברים אשר נשמעים מפויסים ואף רגועים ואולם משמעות הדברים היא קשה ושורטת שהרי קיים פה פרדוקס מסוים ומעניין וגם ההפך, במידה ודברים רכים ורגועים מוטחים בשומעים באופן אגרסיבי ובקול רם וזעוף שהרי גם הם יושמעו בצורה שונה ובעלת עניין ואולם בסופו של דבר, הדברים אשר לא שייכים להקשרם בסופו של דבר מאבדים משמעות עבור הללו אשר מקשיבים.

בסופו של דבר הדברים הנאמרים, צריך שתהיה להם משמעות אחידה וברורה כי אחרת המכנה המשותף הנמוך ביותר חייב להבין ולא לאבד את משמעות הדברים כי אז רק חלק קטן מתוך קהל השומעים יצליח להבין את משמעותם ואז זה המשמיע את אמירותיו העלה חרס בידו ולא הצליח להמחיש את משמעות דבריו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הניצוץ המסוים אשר מצוי באדם ואשר גורם לו פעם אחר פעם להפעיל את מערכות גופו והחיבור המיוחד אשר מאפיין אותו נקרא פעלתנות.

למעשה בכל פעם שאותו אדם מסוים נוקט בצעד מסוים אשר גורם לו לעשות מעשה הינו פעולה בזכות עצמה ומונעת ממנו להיות סטטי ונייח.

הפעילות עצמה יכולה להיות רב גונית ומגוונת ומונעת על ידי דחפים מסוימים אשר מתרחשים בגלל סיבה מסוימת בכל פעם מחדש.

למעשה הפעלתנות המסוימת אשר גורמת לאדם לעשות מעשה היא זו אשר נותנת לו את מנעד התנועות, הפעולות וסך כל הנגישויות לסך כל רצונותיו ואף לתחושותיו הן הפנימיות והן התגובות הרצוניות ואף הלא רצוניות ומביאות לידי ביטוי את הדקויות שמפרידות אותו מאנשים מסוימים אחרים.

הפעלתנות מובילה את האדם המסוים בדרכו גם אם אין הוא מודע לכך כל הזמן.

הפעילות אצל האדם מתחילה למעשה בתגובות שאותן הוא מגיב להתרחשות מסוימת אשר קיימת בתודעתו לפתע פתאום.

אותה התרחשות אשר יכולה לצוץ לפתע במוחו ומהווה כמו רפלקס מסוים אשר מפעיל תגובת שרשרת אשר משולבת היא בדרך כלל בפעילות מוחית וגופנית גם יחד.

באותו רגע אשר המוח נותן הנחייה לגוף הדבר קורה וקיימת ומתרחשת אותה פעלתנות אשר מניעה את האדם לביצוע פעולות מסוימות בין אם מבחירה ובין אם מתגובתיות על התרחשויות סביבתיות כאמור.

קיימים אנשים אשר הינם פעילים יותר וקיימים גם כאלה אשר פעילים גם פחות ואולם אין סטנדרט אחיד אשר תואם לכולם, כל אחד ואמות המידה שלו וכל אחד עם פעילויותיו שלו, כאשר כמובן לכל אחד יש את ההגדרות שלו ואת הנורמות שלו בהשוואה לעצמו.

אדם מסוים אשר מוגדר כאחד אשר אינו פעלתן במיוחד למעשה מאופיין בתכונות אופי פסיביות ובדרך כלל גם יתנהג באופן מסתייג ומרוחק, לא יזום דברים וכנראה גם שיחשב בעיני הבריאות כאחד שניתן להשפעה בקלות ולא יוביל אחריו עוד אנשים מאחר והינו פסיבי באופן מובהק.

אותה פסיביות למעשה, ברגעים מסוימים, תבוא לידי ביטוי בחוסר החלטיות ובקושי בביצוע כל מיני מטלות המחייבות עודפים מסוימים של רצון, יוזמה ואקטיביות ולכן כאשר אותו אדם יעמוד בפני סיטואציות בחייו ובהן תעמוד פעלתנותו למבחן, שהרי בדרך כלל הוא לא יעמוד באותם מבחנים ויאלץ לסגת אחורה בחוסר פעלתנות בעוד שאנשים מסוימים אחרים יהיו פעילים יותר ממנו ומן הסתם גם ישיגו את מטרותיהם בעוד שאדם לא פעלתן ישתרך מאחור וייגרר אחר אותם אשר מוגדרים כפעלתניים.

ברוב המקרים הפעלתנות נוצרת כתוצאה וכתגובה למוטיבציה מסוימת אשר גורמת לאותו אדם מסוים לעשות מעשה כאשר אותה מוטיבציה מסתירה מאחוריה את המניע המסוים ואת האינטרס אשר גורם לאדם לעשות מעשה פעיל.

כאשר יש לאותו אדם את העניין ואת הרצון לגרום לדברים לקרות באופן מסוים שאז ובדרך כלל גם מתכנן את הדברים באופן כזה שרצף של פעילויות מסוימות אמור להוביל אותו בדרך אל השגת התוצאה, בין אם כל הפעולות מתבצעות בפועל על ידו או שהוא משלב בהם גם פעולות של אנשים אחרים כמו למשל תחרות ספורט מסוימת אשר משלבת פעילויות של מספר אנשים בצוותא שאז אותה פעילות הינה גם נחלתם של אחרים והינם תלויים אחד בשני.

בוודאי שפעילות משולבת כזו מצריכה גם תאום של סך כל הפעילויות על מנת שלא יוצר בילבול ותיווצר אנדרלמוסיה לא מתוכננת.

בעוד שקיימים אנשים מסוימים אשר אינם פעלתנים באופן מיוחד, קיימים כמובן גם אנשים מסוימים אשר הינם באופן מובהק בעלי אופי אשר בא לידי ביטוי בפעלתנות יתר.

אותו אדם אשר מוגדר כפעלתן באופן בולט למעשה יהיה בעל תכונות מסוימות אשר מאופיינות ביוזמה רבה ומיוחדת, הוא לא יהיה רגוע כמעט אף פעם ויהיה בדרך כלל עסוק וטרוד ותמיד עם רשימת מטלות אינסופית.

אנשים אשר הינם בפעולה מתמדת מתבלטים בכל מקום שאליו מגיעים והינם בדרך כלל הרוח החיה בכל מקום שבו הם דורכים.

במקרים לא מעטים אותה פעלתנות יתר הינה לא אפקטיבית וגורמת לאותו אדם לבזבז הרבה אנרגיות מיותרות על פעלתנות היתר.

במקרים רבים פעלתנות יתר לא מתועלת באופן יעיל וממוקד ויורדת לא פעם לטמיון.

כאמור באופן מובהק האדם הפעלתני יניע מהלכים באופן פרקטי ומוחשי, לא יסתפק בתיאוריה אלא יחפש כל הזמן איך להפוך את המחשבה למעשה ואף יגלה במקרים רבים חוסר סבלות כלפי אנשים פסיביים אשר מאטים את המהלכים שלו.

הוויכוחים והמחלוקות אשר מתעוררים בין אנשים פעלתניים ובין אנשים פסיביים נעים סביב כל נושא אפשרי וכמובן שיכולים לקלקל ולסדוק כל מערכת יחסים בכל מסגרת, הן חברית, הן זוגית וכמובן שגם עסקית.

כמו שקיימת השלמה בין מרכיביו של השלם ויכולה להיווצר סיטואציה שבה אדם פעלתן יכול להשלים אדם לא פעלתן ולייצר איזון, כך גם באותה מידה יכול אדם פעלתן להיכנע לאדם לא פעלתן במידה והתזמון לא מדויק והמניעים לא מסתנכרנים באופן מיטבי, שאז הפסיביות משתלטת על הפעלתנות.

קיימות דוגמאות לכך וגם לכך.

כאשר גוף מסוים נדרש לביצוע משימות מסוימות שהרי בדרך כלל מי שיוביל את המשימה הינו אדם אשר הינו אקטיבי ויוזם ובעל מוטיבציה אשר מאפשרת לו להוביל את הפעילות לכלל ביצוע.

כושר מנהיגות והובלה מתבטאים לא פעם גם ביכולת להפעיל אנשים אחרים ולסחוף אותם אל עבר הפעלתנות החיובית אשר מייצרת במקביל גם אנרגיות חיוביות של עשייה.

בניגוד לכך יש את האנרגיות השליליות אשר נוצרות באופן טבעי כאשר קיימת פסיביות שמתקשרת באופן ישיר גם לפסימיות.

אופטימיות, מן העבר השני, מתחברת ומתקשרת היטב עם פעלתנות וכרוכים הם האחד בשני.

הקוטביות המאפיינת אור וחושך, פלוס ומינוס וכו’  כמובן מאפיינת גם את הפעלתנות ואת הפסיביות ובכל קבוצה חייבת להתרחש סיטואציה מאזנת ומשלימה בין אלה שהינם פעלתנים ובין אלה שהינם פחות פעלתנים.

 

 

הקו הדק המפריד בין העולם הישן לעולם החדש הינו למעשה האזור הזמני אשר נותן לנו את האפשרות להבחין בהבדל המשמעותי בין שני העולמות.

העולם הישן עם כל סממניו המיושנים, צורת חשיבה אשר אינן מכבדות את השונה, דוגלות באמונות טפלות, בנחיתות של אנשים מסוימים רק בגלל מוצאם האתני או סתם צבע עורם, שמרנות כנורמה, מחשב מקובעת וכשיחה, פחד משינויים ועוד סממנים ומאפיינים אשר מדגישים את הפער והנבערות המנטאלית.

ומצד שני סממני העולם החדש, צורת חשיבה הנותנת מקום של כבוד לשונה ולמיוחד, מנוטרלת מאמונות טפלות, לא מבדילות בין אדם לאדם אחר בשום צורה ומשום סיבה, מתירנות וחדשנות כאורח חיים מחשבה דינמית וגמישה, רצון לשינויים ועוד סממנים אשר מדגישים את החשיבה המרעננת והחדשה.

השימוש במילים ישן מול חדש למעשה מדגישות עוד יותר את הפער המשמעותי הנובע מתוך עצם מהות ההבדל בין אלמנטים מסוימים המאפיינים את שיטת החשיבה בעולם הישן אל מול אותם אלמנטים אולם בעולם החדש ויכולים הם לתת את האינדיקציה לאותו הפער.

לדוגמא – קיימים ערבובים בחשיבה בין ישן לחדש גם בהיבט של צעירים מול זקנים כאשר הסטיגמה היא כי צעירים לבטח יחשבו כמו בעולם החדש וזקנים בהכרח יחשבו כמו בעולם הישן ואולם אין זאת כך כלל אלא צורת חשיבה ספציפית ללא המגדריות המובהקת.

ההבדל מצוי באופי החשיבה וביכולת ההפנמה, קיימים אנשים צעירים שהינם שמרנים ופוחדים משינויים באותה מידה שקיימים מבוגרים אשר צלולה מחשבתם ובהירה ומאפשרת והינם חדשניים ואוהבי שינויים וככאלה אף תומכים בהם בכל לב.

יכולתו של האדם לשמר את מורשתו ואת המסורת הייחודית שלו כחלק ממקומו ביקום וכיכולת מנטאלית מובנת ביחס לזיהוי של עצמו עם סביבתו ועם לאומיותו מהווה אלמנט חשוב באופיו ובקיומו.

ואולם מחשבתו של האדם במסוים יכולה ואף צריכה להתקדם במסלול חיובי אשר יאפשר גם את הפריחה וההתחדשות המחשבתית מבלי להישאר בקיבעון מסוים העלול להאט באופן ניכר את ההתקדמות ואף לעצור אותה לחלוטין.

האדם המסוים אשר צריך כאמור לשמור ולשמר את תבניתו המקורית יכול להשתמש בה אך ורק כתשתית מבלי למנוע מאלמנטים חדשים ואף חדשניים להיכנס אל ישותו ומהותו באופן כזה שישפיע על עתידו הן בתיאוריה ובעיקר ובמיוחד שגם בפועל.

יכולת השמירה של המקוריות כתשתית לחדשנות היא המפתח הייחודי בהבדל המיוחד כאמור בין שני העולמות.

כשם שניתנות פרשנויות והסברים והרחבות בכמעט כל נושא, כך גם נותנת המקוריות את הכוונה המקורית לגבי תחילת מחזור החיים של אלמנט מסוים, כגון למשל ספר מסוים או מאמר מסוים אשר נכתב על ידי אדם מסוים ואשר אותו מאמר  מדבר אודות נושא מסוים כגון השירה המודרנית בימי הביניים, ואין ספק לגבי זמן כתיבתו של אותו מאמר שהרי זהו המאמר המקורי ואשר ממנו במידה ונוצר הצורך ונוצר העניין, נעשו אי אלו שינויים בטקסט ולכן התוצר הינו מאמר המבוסס ברובו על המאמר המקורי ואולם הוא כבר לא המקור אלא גרסה אחרת שלו.

חשיבות המקור למעשה היא ביכולת המעקב אחר השינויים שחלו במסמך העדכני על מנת שאפשר יהיה לבודד את השינויים ולקבל את הפער המסוים שנוצר על ידי פעולת השינוי.

זוהי למעשה גם תמצית ההבדל בין ישן לחדש ומהווה את תשתית החשיבה בהיבט הזה.

נושא המקור ומוצרי ההמשך שלו מבטאים למעשה את יכולת השינוי וההתפתחות ביחס לסטאטוס מסוים כאשר אדם יכול שלמור כאמור על מקוריותו ומקורותיו באופן כזה שייתן לו זווית ראייה וזווית חשיבה מעניינות ומגוונות ואולם לשמור על מודל של התפתחות ושינו גם עם היכולת לשמור על המקוריות והייחוד .

סגנונות אומנותיים מסוימים, אף הם יכולים להיות מקוריים בדרכם ואולם היכולת לקחת אובייקט מקורי ולבצע בו התאמות מסוימות ואפילו פרשנויות שונות אשר יכולות לקחת את אותו המקור למקומות מעניינם ומסקרנים במיוחד.

בכל סוג של אומנות ויצירה קיימים משחקים ואלתורים על יצירות מקור בסיסיות.

השימוש באלמנטים מקוריים כחומרי גלם זמינים לצורך ביצוע יצירות חדשות הינה טכניקה אשר דורשת מקצועיות ומיומנות רבה ומשמעותית.

יכולת החיבור של שני אלמנטים מקוריים באופן כזה אשר יבליט את המיוחד בכל אחד אך באותה העת גם יוצר אלמנט מקורי חדש הבנוי למעשה משילוב של אותם שני אלמנטים מקוריים הינה למעשה אף היא טכניקה מרתקת אשר משאירה את הייחוד והמיוחדות באלמנט במקורי אך עם זאת מביאה לעולם אלמנט מקורי חדש אשר לא היה קיים קודם.

לדוגמא – שימוש באומנות בחומרי גלם שמרניים ומקוריים כמו עץ מסוים פשוט ומקורי ובמתכת מסוימת בסיסית וללא ייחוד ולמעשה עבודת האומנות אשר מרכיבה את שני האלמנטים המקוריים הללו מייצרת וממזגת אל תוכה אלמנט שלישי וחדשני אשר למעשה לא היה קיים לפני כן.

המיזוג הזה מאפשר כאמור לשמור על המקוריות במידת הצורך ועם זאת להרכיב אלמנט חדש ומפותח יותר.

צלילות מחשבתו של האדם, הינה שלב התפתחותי מסוים אשר דורש בנוכחותו רוגע מנטאלי מסוג מאוד מסוים, כזה המאפשר לכל אותם רעשים והפרעות אשר בדרך כלל מעכירים את בהירות וצלילות מחשבתו של האדם ואת חוסר היכולת לראות באופן ברור, חד ומובהק את ההשתקפות אשר יכול אותו אדם אשר קיימת בו צלילות המחשבה.

למעשה, ממש כמו שעומד אדם מסוים ובוהה במראה שתלויה על הקיר ואותו אדם רואה בו את השתקפותו, כך באופן מטפורי, יכול בסיטואציה מסוימת, אדם מסוים, להביט אל עצמו ואל בבואתו ואל השתקפותו הניבטת אליו ממראה וירטואלית, הלא היא ראי הנפש.

כאשר צלילות המחשבה ממלאת את ישותו של אדם מסוים או של אישה מסוימת, שהרי משמעות הדברים הינם כי מחשבותיו צלולות והוא יכול להבין את פשרן ואת תכליתן של מחשבותיו.

השתקפות נפשו של האדם והיכולת לראות דברים מסוימים בצורה ברורה, כהווייתן במציאות, מאפשרת לאותו אדם מסוים להבין עבור עצמו את תחושותיו, את מחשבותיו ואת תכליתו באשר היא.

השקיפות הינה טהורה ואין בה כאמור שום רעשי רקע או הפרעות במחשבה וכאשר אדם מסוים, בין אם נפשו ותת הכרתו במצב מודעות גבוהה ובין אם במצב מודעות נמוכה, שהרי כך או כך, יכול אותו אדם להביט אל עצמו ואל השתקפותו בהתבוננות בוגרת, מלמדת וכנה בין אם לתוך עצמו או גם אל מישהו אחר שיכול לשקף עבורו התנהגות מסוימת או פשוט לגרום לו לראות את עצמו דרך מישהו אחר ובאופן כזה שיצליח להבין באופן פשוט וברור את צרכיו, כוונותיו, בין אם הגלויות ובין אם הנסתרות באופן כזה שיהיה ברור וגלוי, ללא צורך להסתיר וללא צורך להגן על עצמו מפני פגיעות אשר עלולות לגרום לו להיפגע.

הדרך הנעימה והנכונה ואף המתאימה ביותר לגרום לאדם מסוים, לספוג ביקורת או לקבל אמירות אשר לא בהכרח מחמיאות עבורו היא באמצעות תמונת ראי אשר מציבים מולו, כך שיוכל בנקל להבין את משמעות התנהגותו, את משמעות אמירותיו וכמובן את משמעות הדברים אשר אותם אומר אך לא מצליח תמיד לרדת לפרשנותם עבור עצמו.

תמונת הראי אשר מוצבת בפני אדם מסוים, נותנת לו וממחישה עבורו כיצד הוא נתפס בעיני אחרים בין אם מרצון ובעיקר בין אם שלא מרצון ואולם לא ניתן להסתלק מאותה סיטואציה אשר אדם מסוים מקבל כתוצאה מהתנהגות מסוימת שלו, תגובה מן הסביבה ואותה תגובה אינה מחמיאה לו ואף אינה מפרגנת לו שהרי משמעות הדבר היא כי אותו אדם הבין באופן משמעותי כיצד הוא נתפס בעיני אחרים וכך הוא יכול לראות דברים מסוימים באופן אשר לא ציפה ולא חשב באופן המסוים הזה.

כידוע, אנשים רבים מאוד, עוטים על פניהם מסכות רבות שתפקידן בעיני החובשים אותן, היא להגן עליהם מפני גילוי דברים שאין הם רוצים שידעו.

אותם מסכות, וירטואליות בעיקרן, מהוות מנגנוני הגנה עבור אדם מסוים שמנסה לדמות כי הוא נראה באופן מסוים, למשל אדם שמרגיש מאוד עצוב ואולם אין הוא רוצה לספר מדוע הוא עצוב מאחר ואם יאלץ לספר מדוע הוא עצוב שהרי חבריו הקרובים יוכלו לאמר לו – אמרנו לך להתרחק מן הבחורה הזו, ולכן הוא עוטה על פניו מסכה אשר משקפת צחוק וחיוך ואולם מתחת למסכה כאמור הוא עצוב וקודר ורק נוכחות המסכה ורק היא הכסות של הבעות פניו המסוימות באותו רגע מסוים, שאז במידה והינו בעל כישורים ייחודיים שהרי גם חבריו הקרובים לא יוכלו לדעת מה מסתתר מאחורי המסכה, חתול מפלצת או ילדה יפה.

כאמור, גם אם קיימת מסכה על פניו של אדם מסוים או אישה מסוימת, שהרי קיימים לא מעט אנשים אשר קיימת להם מסכה מיוחדת לכמעט כל סיטואציה אשר נמצאים הם בה ואז ניתן לאמר עליהם כי הם רוב הזמן במצב של הסתרה.

לדוגמא – גבר אשר מנהל שתי מערכות יחסים בו זמנית, אחת עם אשתו החוקית, אשת חיקו הגרעינית ובנוסף מערכת יחסים סודית ומוסתרת עם בת זוג משנית נוספת, שהרי הוא עוטה על פניו מסכה במשך 24 שעות ביממה ועסוק בהסתרות נכבדות וקיצוניות.

גם אדם מסוים אשר עוטה על פניו מסכה לרוב תהיה זו מסכה פנימית אשר באה להסתיר גם מעצמו דברים לא מעטים ומשמשת כחוצץ בינו לבין פנימיותו, הווייתו ונשמתו שהרי הוא חי במצב של חוסר מודעות כמעט מוחלטת למה שהוא, למי שהוא ולתכלית קיומו כאדם על האדמה.

כאמור אותן מסכות מסתירות את הבעת פניו האמיתית ואת פרצופו האמיתי של האדם ואולם לעיתים קרובות בפני אנשים מיוחדים אשר מסוגלים להבחין כי מדובר במסכה ולא בפרצופו האמיתי של האדם, יכול אותו אדם בעל יכולות מסוימות לראות באופן צלול ובהיר כי מדובר במסכה ולא בפרצופו האמיתי אשר אותו מנסה להסתיר, הן מסביבתו והן מעצמו.

אותן מסכות אשר מציב אדם מסוים על פרצופו לא יכולה לטשטש עבורו את המציאות אלא רק לתת לו את האשליה המסוימת שאנשים לא מזהים את נפשו ואת אמיתות כוונותיו.

כאמור, אדם מסוים אשר יכול לפרש עבור עצמו כי הוא רואה אדם מסוים עומד מולו, חבוש במסכה וירטואלית של נחמדות ונופת צופים ואולם מבין כי זוהי המסכה ומתחתיה מצוי אדם לא נחמד, מריר ולשונו קשה וצולפת, שהרי אם יבחר לשתף את אותו אדם בראייתו הרחבה שהרי יוכל האדם עם המסכה לראות את עצמו בעיניו של אותו אדם אשר הינו בעל ראייה חודרת.

קיימים מודלים שונים של העמדות פנים יזומות על ידי אנשים מסוימים אשר משתמשים בכך לצורך מסוים אשר משמעותו היא להסתיר מעיני אנשים אחרים את היותם מי שהם והעדפה כי יחשבו עליהם שהם אחרים.

אדם אשר לא רוצה שיראו שהוא בכאבים, יעטה על פניו מסכה של אדם ללא כאבים ואולם אם עומד לפניו אדם מסוים אשר רואה כי מדובר במסכה של אדם ללא כאבים, שהרי במידה ויחפוץ בכך יוכל לעשות לאותו אדם תמונת ראי ולשקף עבורו את התמונה אשר הוא רואה, שהיא התמונה כפי שמשתקפת היא ללא המסכה.

אותה תמונת ראי עלולה לגרום לאדם שלובש אותה להתכנסות עוד יותר משמעותית מצד אחד ומניסיון ללבוש אולי מסכה נוספת כך שיוכל לנסות להסתתר בכל זאת, או מן העבר השני, הקלה בנפש על כי התגלה ברבים כי הוא לובש מסכה ומאחר שכבר התגלה אז אין יותר טעם להסתיר ואפשר להתחיל לראות שקוף.

ההתמרמרות.

חייו של האדם, משחר ילדותו ועד שעוצם הוא את עיניו בפעם האחרונה מלאים הם עבורו באתגרים ובניסיונות חוזרים ונשנים וכך מעביר הוא בדרך כלל את חייו בין עוד שאלה נוקבת לבין עוד ניסיון שעלה יפה או ניסיון אשר לא עלה יפה ובדרך כלל מחשבתו מלווה בשאלות נוקבות.

תחושותיו הפנימיות של האדם גורמות לו, לא פעם לתחושות עצבות ואולם חוסר העשיה אשר משפיעה עליו לשבת באפס מעשה בסופו של דבר גורמות לו לחוש לא בנוח ולכן הוא בכל פעם מחדש, תוך כדי תחושות של התמרמרות, קם בכל פעם ומנסה שוב ושוב לעלות על דרך מסוימת אשר תגרום לו לשאול פחות שאלות ולהיות יותר שלם עם עצמו, עם דרכו ועם מסלול חייו.

בדרך כלל תהליך כזה איננו כה מודע עבור האדם, אלא עם כן מסוגל באופן כנה ואמיתי לנהל עם עצמו דיון נוקב אודות תחושות קשות אלו אשר מציפות אותו עת מתמודד הוא עם אותם אתגרים בלתי פוסקים כאמור.

ההתמרמרות הינה למעשה התחושה אותה חש האדם בזמן שהוא מרגיש את הצורך לתקן את הדברים אשר גורמים לו לאותו מרמור.

למעשה ההתמרמרות נגרמת בעקבות תחושות שליליות של חוסר השלמה עם מצב מסוים אשר איננו רצוי עבור אותו אדם.

למשל, אדם מסוים אשר מתמרמר אודות העובדה כי אנשים מסוימים אשר בא הוא איתם במגע עיסקי מסוים אינם כנים איתו ואף לא משתפים איתו פעולה כפי שמצפה הוא, שאז תחושת המרמור נובעת היא למעשה מתוך כעס או אכזבה או גם וגם כאשר למעשה אותה תחושת התמרמרות גורמת לאותו אדם בסופו של דבר לקום ולעשות כאמור מעשה אשר ישנה את אותה תחושה ולא לשבת באפס מעשה ולשקוע אל תוך העצב, הכעס והאכזבה.

ההתמרמרות למעשה גורמת להתמרדות אודות אותה סיטואציה ואז האדם יוצר אצל עצמו בדרך כלל לא במודע תחושה של רצון לקום ולפעול ולנטרל את אותה תחושת התמרמרות.

במידה וקיימת אצל האדם תחושת התמרמרות שהרי זה נובע מתוך תחושתו כי הדברים אינם מתנהלים כשורה.

בין אם הדבר המסוים משוייך לחייו האישים או בין אם לחיו המקצועיים, תהליך מסוים או דרך מסוימת אשר לא מתנהלת כשורה מבחינתו מייצרת כאמור את אותה תחושה שלילית.

לרוב, והלכה למעשה מוותר אותו אדם על הדברים ולא נלחם במידה וקיימת חוסר התאמה בין ציפיותיו ובין מה שקורה בפועל מאחר ואין לו בדרך כלל את האנרגיות הנדרשות על מנת לגרום לאותם דברים לקרות ואולם באותם מקרים שהוא לא התכונן לוותר לעצמו, שאז נוצרת אצלו כאמור סוג של הצפה של הדברים אל תוך הכרתו ונפשו ואז אותה הצפה והבלחה מחשבתית מציגה לו את הדברים באור מסוים אשר בסופו של דבר גורמת לו לעשות את המעשים הנדרשים על מנת לא לחוש את אותה תחושת התמרמרות אשר במקרים הללו למעשה גורמים בסופו של דבר לאדם לעשות ולא לשקוע אל תוך המרמור.

נורמות התנהגות של אדם ממורמר הינם בדרך כלל שליליות ונובעות הן כאמור מתסכול אודות מצבו גם ממקום של הכרה בחוסר ההצלחה וגם כתוצאה מן הקושי בהשגת אותם דברים מסוימים.

האדם הממורמר בדרך כלל יחפש במי לתלות את הסיבה בכך שדברים מסוימים גורמים אצלו למרמור כגון אנשים מסוימים אשר חושבים ומתנהגים בניגוד לדעתו וכך גם ינטור להם טינה על כך, ואולם כאמור אותו המרמור מביא אותו להכרה כיח אינו משלים עם המצב.

המרירות אשר נוצרת אצל אותו אדם מסוים מעיקה עליו וכמובן שגורמת לו לחוש אותה היטב בכל פעם שהוא עוצר ושואל את עצמו מדוע הוא איננו מצליח לחוש תחושות של שמחה ואושר, שאז צפות ועולות הסיבות לכך וכל אדם יודע בסתר ליבו היטב היטב מדוע קיימות אצלו אותן תחושות.

זוהי הדרך הקלה ביותר לזהות את המירמור הפנימי שיש לו לאדם.

המרירות והמירמור וההתמרמרות מגיעות בדיוק מאותו מקום מדוייק ומובהק אצל האדם.

בדיוק כפי שלא ניתן לאכול מאכל אשר טעמו מר באופן בלתי נסבל, כך בדיוק אדם מסוים לא מסוגל להשלים עם מצב שבו המרירות שולטת בעוצמה כזו שהינה בלתי נסבלת עבורו.

בדרך כלל כאשר אדם מסוים טועם מאכל אשר הינו מר בצורה קיצונית או נאלץ לשתות משקה אשר טעמו מר בצורה בלתי נסבלת ופשוט לא משתף פעולה ומניח את המאכל והמשקה בצד ואולם אותו אדם אשר נאלץ להתמודד עם סיטואציה אשר הינה בלתי נסבלת מבחינתו שהרי ניתן להשוות אותה למידת יכולתו להכיל את המרירות שלה.

למעשה במידה ואותו אדם מסוים הינו בעל יוזמה ואף אמונה ביכולותיו, ינסה לתקן את טעם המאכל על ידי דילול או הוספה של תבלינים או חומרים מסוימים אשר ישנו את טעמו של המאכל או המשקה כך שניתן יהיה להתגבר על המרירות והטעם המריר.

באותה מידה בדיוק, סיטואציה מסוימת אשר גורמת לו לאדם לחוש מירמור והתמרמרות, יכולה להשתנות בעקבות מעשים מסוימים אשר יעשה.

כאשר נוצרת תחושת מרירות מסוימת אודות תהליך מסוים שהרי מה שעושה את ההבדל הוא האם אותו אדם יכול ואף רוצה לשנות אותה או שמה משלים איתה.

היכולת של אדם מסוים אשר מרגיש דברים מסוימים אשר גורמים לו למירמור ביחסיו עם חברו הטוב, או עם בת זוגו או עם שותפיו העסקיים לא יכול ואף לא צריך להתעלם מאותן תחושות מאחר והן אינן מגיעות סתם כך.

עליו לנקוט בפעולה אשר מעצם היותה אקטיבית יכולה ומסוגלת לגרום לתחושה הזו להשתנות באופן כזה שיהיה יכול “לבלוע” אותה ואף להרגיש כי המרירות נעלמה בחלקים מסוימים.

לדוגמא אשה מסוימת אשר מרגישה מירמור על כך שבעלה לא מעריך אותה מספיק ולא נוהג בה בכבוד, יכולה לגרום לו לחוש קנאה או כעס כלפיה ואז במקרים מסוימים הוא ישנה את התנהגותו כלפיה ואז למעשה המירמור אשר היא לא התעלמה מקיומו גם פעל עבורה וגרם לה לעשות מעשה בפועל, ללא קשר לתוצאות, היתה פעולה וזו החשיבות הגדולה של המירמור.

ישיבה באפס מעשה אצל אדם אשר הינו ממורמר באופן מצומצם רק יגביר את תחושות המירמור ולכן כאמור לא מומלץ כלל עבורו לתת למירמור את הזמן ואת המקום תוך כדי התעלמות או ניסיונות להכיל אותו מאחר והתחושה רק מתגברת ורק מתעצמת ולכן מירמור קל אשר אינו מטופל ואף מודחק לקרן זווית לא ישאר שם ללא מעשה אלא רק יגביר את פעולתו ואת נוכחותו ואף יגביר את המעגלים אשר סובבים אותו אצל אותו אדם.

כאשר הקולקטיב נכנס למצב של מירמור, לדוגמא כאשר עם מסוים ממורמר בנוגע למנהיגיו, שהרי בדרך כלל קם מישהו ומנהיג מרד הנובע מתוך אותה התמרמרות.

דוגמא טובה לכך היא המהפכה הצרפתית אשר נבעה מתוך התמרמרותו של העם הפשוט ואף אביב העמים באירופה אשר נבע מתוך אותה סיבה.

כאשר מפלס המירמור גבוה כך גם הסבירות כי תהיה לכך תוצאה מסוימת היא גבוהה באותה מידה.

כאשר כל צד אוחז בכל כוחו בדעתו וביכולת אשר גורמת לו לרצות להוכיח את צדקתו מכאן שנוצרת לה חוסר הסכמה בין שני הצדדים.

אין דבר אשר רוצה האדם יותר מאשר להוכיח את צדקתו באמצעות דין ודברים אשר יוביל בסופו של הדיון למצב שבו המחלוקת תסתיים לה ללא אומר מצד האדם שכנגד.

המחלוקת למעשה הינה עתיקת יומין ונגרמה כתוצאה מוויכוח עתיק יומין אשר נאלץ להיות מיושב בדרך מסוימת וכשם שנאמר באותה הצורה שלוח עץ חייב להיות חלק בטרם ניתן לבצע דבר מה ממנו כעבודת שולחן או רהיט באותה המידה המחלוקת בסופו של דבר צריכה לייצר מצב פוטנציאלי שבו הדברים יוחלקו וייושבו בסופו של דבר בין שני הצדדים.

מחלוקת אשר לא מסתיימת בצורה חלקה, סופה שתהפוך לריב ומדון קשים ואף למצב של מלחמה ולכן באם מחלוקת מביאה את שני הצדדים לשיחה אשר מטרתה הינה ליישב אותה שהרי זוהי ההסכמה.

 

 

העצלנות.

התנהגות אמנם מתפרשת באופן שלילי אולם ניתן בנקל להסביר אותה עבור הללו המוגדרים כעצלנים ובעבור אותו אדם המוגדר כעצלן.

כאשר אדם מסויים, חסר מוטיבציה וחסר עניין לבצע סוג כזה או אחר של משימה או מטלה שהרי אם חוסר המוטיבציה וחוסר העניין מכריע אותו ואין הוא מבצע את חובתו שהרי ניתן להגדיר אותו כעצלן.

אם הוא חי את חייו באופן כזה שרוב רובם נוהג הוא מנהג עצלנים שהרי הינו עצלן כרוני.

ואולם אותו עצלן יוכל בקלות לתרץ ולהסביר בפשטות את הסיבות לעצלנותו מאחר ואין הוא רואה את התנהגותו כעצלה אלא ימצא כל מיני סיבות ותירוצים לחוסר המעש שלו, יוכל הוא ראשית כל לאמר כי משימה מסויימת אשר הוטלה עליו, אין היא כלל מסמכותו ומתפקידו לבצעה ולכן בעיניו של מישהו אחר, הוא יוכל לאמר כי אותה משימה כלל אינה ברמה שלו ושאז זה לא לכבודו לבצע אותה, יוכל הוא לאמר כי למעשה הוא מאוד רוצה לבצע את המשימה אולם לא הבין אותה כראוי ופחד לקלקל את הדברים והעדיף לא לעשות אותה, ועוד ועוד תירוצים.

כפי שהשקרן לא מודע לזאת תמיד כשהוא משקר ושאז לעיתים מתוך אמונה פנימית ומתוך זה שאינו משקר לעצמו שאז משקר גם לסביבתו מבלי לחשוב שהוא משקר כך בדיוק גם העצלן, מתרץ תרוצים ומוצא סיבות לעצמו מדוע לא יבצע משימה או מטלה או דרישות תפקיד ראשית כל ולאחר ששכנע את עצמו שאז יקל עליו להפיס אחרים ולהסביר להם מדוע הדברים לא נעשים וכמובן שעצלנות הינה הסיבה האחרונה שהוא יכול לעלות על דעתו כסיבה הנכונה והמדוייקת.

על מנת לפרש התנהגות עצלנית יש להבין כי אצל רוב האנשים נובעת העצלנות מאנרגיות שליליות ומחוסר סיפוק ומחוסר שמחה המביאות אותו לתחושה של חוסר עניין קיצוני בנוגע למשימה שעליו לבצע ולכן על מנת להמנע ממצב של התנהגות עצלנית ראשית כל יש לגרום לאותו אדם להתחבר למהות הדבר ולתת עניין ומוטיבציה לדברים כי שאז בשניה אחת יחדל אותו אדם להרגיש חוסר תכלית וחוסר חשק ובמידה ויהיה עניין משמעותי מבחינתו שהוא יתנפל על המשימה ואף יסיים אותה בנקל וללא עוררין ועל הצד הטוב ביותר, לדוגמא משימה אשר אין שכרה בצידה אל מול משימה אשר מתגמלת.

זהו אחד ההבדלים אשר ניתן לציין עבור מישהו אשר עובד במקום מסויים כאשר לידו יושב מישהו אשר מבצע את אותה משימה בדיוק שהיא לתקן שעונים מסוג מסויים כאשר ליד כל אחד משניהם ערמה עם שעונים מקולקלים עם אותה תקלה. ההבדל הוא שלראשון קיים תגמול של מטבע זהב אחת על כל תיקון ואילו לשני של עשר מטבעות, שהרי יהיה קל להגיד מי הוא מי מאחר והמוטיבציה של השני תהיה גבוה יותר והוא יעבוד במלוא המרץ, מה גם שאם תהיה ביניהם תחרות מי מרוויח יותר כסף שאז גם האגו ישחק פה את תפקידו כראוי.

עצלנות מסוג כזה למעשה ניתן להבין את משמעותה מאחר והיא איננה עמוקה יותר מידי ואולם קיימת עצלנות קשה יותר שהינה העצלנות הכרונית ואשר היא מחדדת היטב את חוסר האיזון האנרגטי המצוי אצל אנשים כאלה.

העצלן שומע קולות פנימיים המשכנעים אותו לא לבצע את המשימה הדרושה והוא אכן משתכנע בנקל כי המחיר אותו הוא נדרש לשלם הוא מעט רגשות אשמה, ביקורת, כעס מסויים ותו לא.

מצד שני האדם החרוץ מתנהג בדרךכלל באופן מתנשא כלפי אחיו העצל, שופט אותו על התנהגותו, מבקר אותו על מעשיו, לועג לו על הקטנת הראש ועל גילוי הטיפשות לראייתו, ואף לעיתים מרחם הוא עליו ואף אומר לו איזה מזל יש לו שהוא לא כמוהו.

אולם כאמור בעיית העצלנות, וללא ספק זוהי בעיה, נובעת היא מחוסר איזון אנרגטי בנפשו של האדם העצלן ובאותו אופן גם ניתן לציין את הדחיינות כאחותה המפונקת של העצלנות.

סיבות לא מעט נוכל לציין בנושא זה ואולם בראש ובראשונה חוסר שלמות אשר נובעת מחוסר עניין לגבי המשימה, שנית רגשי נחיתות אודות יכולתו של האדם לבצע דברים באופן טוב ומושלם שאז המוטיבציה יורדת כי הסבירות שהביצוע יהיה חלש ואז יאלץ לבצע שוב אך מלווה במבטי תוכחה ולעג מחבריו על הביצוע הנלעג.

יתכן ועצלנות הספציפית נובעת בין היתר מכך שאותו אדם הינו באותו זמן באנרגיות חיוביות מעטות בלבד ומכאן שדי ברור כי לא יוכל לגרום לעצמו לעשות מעשה מאחר ואין לו טיפת אנרגיה אחת מיותרת.

ומצד שני קיימת גם הדחיינות הנובעת מסיבות נפשיות כגון הפרעות קשב וריכוז, חרדות ביצוע, הערכה עצמית נמוכה, תבוסתנות צרובה וחוסר יכולת של האדם להוריד מעל עצמו תיוג מסויים וספציפי של דחיין או עצלן.

דחיינות יכולה לבוא גם ממקום של חוסר רצון להשלים עם מצב מסויים ונסיון פסיכולוגי למשוך מצב או סטטוס מסויימים עוד מעט.

ואולם הסיבה העיקרית לדחיינות הינה משמעות שלילית לאלמנט חיובי. הפרפקציוניזם.

אנשים אשר הינם פרפקציוניסטים באופן קיצוני, ירגישו קושי גדול בלהתפשר על תוצאות פחות ממושלמות ולכן יעדיפו לדחות את ביצוע המטלה עד כי יהיו משוכנעים מעל לכל ספק כי הם יכולים לבצע אותה בשלמות ואם לא שאז פשוט יעדיפו לדחות אותה שוב ושוב ושוב, ומכל מיני סיבות רלוונטיות יותר ורלוונטיות פחות.

כמובן שגם מחשבות טורדניות שמנקרות במוחו של אדם יכולות לחלוטין לגרום לו למצב של דחיינות מאחר ומוחו אינו פנוי לביצוע המשימה מאחר וטרוד הוא ואיננו פנוי מספיק אולם השורה התחתונה הינה שהמשימה לא בוצעה.

העצלנות והדחיינות נגרמות כתופעה אנושית אשר קורת בין היתר מהכחשה של המציאות והעדפה אחרת על פני מה שאמור להתבצע, ההכחשה הזו מובילה אותם למקום של תיסכול על כך שהם משוכנעים שאין להם יכולות לבצע את המשימה באופן שהם יזכו לתישבוחות אלא רק לביקורות ושיפוטיות והשוואתיות ולכן מרפה הדבר את ידיהם והם מעדיפים לא להתחיל כלל בדברים.

דחיינות ועצלנות הינם מוטיב ואלמנט חזק מאוד ומשמעותי אצל קבוצות גילאים אשר מצויות בתקופות תפר בחייהם כגון – אחרי צבע ולפני ילדים או סיום לימודים ולפני עבודה או תקופת ביניים, ישנה התגברות של דחיינות המתבטאת בכל תחום בחיים, החל בקושי לייצר סדר יום קבוע בטוענות של “חוסר זרימה”, קושי בניסיונות לקבוע פגישות מחשש שיאבדו אופציות אחרות ומעניינות יותר ועד לקיצון שהינו חוסר יכולת לקחת מחוייבות ואחריות על דברים פשוטים.

כאמור העצלנות והדחיינות הינן בעיה מנטאלית הניתנת לפתרון בנקל אולם יש צורך לשיתוף פעולה רב.

הבטלה.

חוסר מעש או העברת הזמן באופן לא יעיל ובצורה אשר לא מייצרת שום דבר מעשי ומוחשי נחשב בעיני רבים כבטלה.

ללא יכולת לעשיית מעשים למעשה האדם הממוצע נמצא במצב של חוסר פעילות הן באופן גופני אולם בעיקר באופן מנטאלי ולכן אין מצב של יצירת אנרגיות חיוביות במצב של בטלה אלא מצב של יצירת אנרגיות שליליות.

ישנן מספר סיבות ומספר גורמים לכך שמתקיים מצב של בטלה עבור האדם.

מצב זה הינו מצב מנטאלי, נפשי, אשר לא מאפשר לאדם מבחינה אנרגטית “לאסוף את עצמו” ולזוז ממקומו קדימה ולכן כאשר נמצא האדם במצב של בטלה למעשה הוא מבטל את עצמו מבלי להיות מודע לכך באופן מלא, ועל מנת להבין באופן מלא, אם האדם המודע מזהה כי הוא מתבטל שהרי הוא צריך לתחום את פרק הזמן הזה ולהגדיר אותו כמצב אחר, למשל מנוחה או חופשה זמנית ואזי כי הוא מנטרל את הבטלה מאחר והיא מזיקה ולא חיובית כלל.

ישנה כמובן מן הצד השני גם הבטלה הכפויה אשר נגרמת לעיתים ממצב אשר נכפה על האדם כתוצאה מסביבתיות.

כאשר האדם נמצא בחופשה או בשביתה או במצב אשר לא הוא תכנן מראש ונמצא באפס מעשה זהו גם מצב של בטלה אולם מעדיף היה לעשות ולכן אין להחשיב זאת כבטלה.

הבטלה החברתית מעשית היא לגבי אנשים לא מעטים בימינו ומתייחסת לאנשים אשר למעשה דאגות הפרנסה מהם והלאה ואינם מוטרדים מהעובדה כי הם לא מעסיקים את עצמם בעשיה אלא למעשה מעבירים את הזמן.