11.11.2021
בבוקר זה משחרר אני מתוכי את תאוות הבצע.
דרכו של האדם נחלקת לחלקים עבורו, כאדר כל חלק של אותה הדרך מורכב מחוויות אשר עבר הוא, בים אם חוויות רעות וקשות ובין אם טובות ונעימות ובתוך כל חוויה ניבטת אליו תחושתו הפנימית, זו אשר מחברת אותו אל הווייתו.
משמעות הדבר הינה כי חוויותיו של האדם הן למעשה תוצאות ונקודות ציון עבורו אשר מעניקות לו את ההבנה והסקת המסקנות להמשך דרכו ומייחסת לאופן שבו מבחינתו עליו לתכנן ולהתנהל בעתיד.
דומה כי האלמנט העוצמתי ביותר מתוך כל חוויותיו של האדם היא השליטה והכוח וכל החוויות אשר קשורות אל נושא השליטה לחוויה והכוח כאשר אצל כל אדם, נחשבת השליטה לחוויה אשר קשורה באופן כזה או אחר ביכולותיו הכספיות ובממון אשר מצוי ברשותו, כלומר כמה שיש לו יותר עוצמה וכוח כך מצוי ברשותו יותר ממון ומצוין בו האמצעים לביטחון ושליטה.
עוד מימים ימימה, כוח וביטחון השתלבו בניצחונות בשדה הקרב אשר הביאו את הצד המנצח לכדי לקיחה בכוח של כל האמצעים הכלכליים של הצד השני ובמשמעות הרחבה, כאשר צבא מסוים ניצח ואף כבש את שטחיו של המפסיד, שהרי לקח תחת חסותו הן את השטחים המניבים של יריבו, את רכושו ואת אמצעי המחיה שלו וכמובן את המשרתים ואת האוצרות, כלומר ברגע שבו בתור צבא חזק וכובש השתלט על הצד המפסיד שהרי גם כל הרכוש והיכולות הכלכליות היו שלו.
כך התרחשה והשתלבה התאווה לכוח ולשליטה יחדיו עם תאוות הבצע אצל מנהיגי עבר קדומים וברציונל האנושי כרוכים הדברים יחדיו באופן כזה שכוח ועוצמה משתלבים באופן טבעי עם תאוות הבצע, כזו אשר לא יודעת גבול תרתי משמע.
אותה תאווה לשליטה אשר באה לידי ביטוי בתאוות בצע מהווה את התבנית ואת האמונה של אנשים רבים אשר מקדישים לכך את חייהם.
ההבדל בין הצורך ובין הרצון עבור האדם מבליטים את המוטיבציה להצליח ובין התשובה העזה אשר גורמת לו לקום ולעשות מעשים אשר עלולים גם לפגוע באחרים על מזבח השאפתנות.
כאשר אדם מסוים בוזז את רכושו וכספו של אדם אחר תוך כדי מאבק לגיטימי בימי קדם שאז יכול האדם הנבזז לקום ולצאת למלחמה כנגד הצד השני וחוזר חלילה מבלי שייחשב הדבר להתנהגות חריגה ואולם כיום כאשר מגובים המעשים הללו מתוקף חוקים בינלאומיים המגינים כך ואחרת על התנהגות שליחת רסן של אנשים תאבי בצע שהרי דווקא אותם תאגידי ענק המתנהגים בצורה של מנושלים חסרי מחסומים הינם הדוגמא המודרנית ואף העדכנית לתאוות בצע המגובה בחיק.
ההבדל היחידי הוא בחוקיות העניין כאשר תאוות הכוח וההתפשטות נוגסת בכל פה בהתנהגות אשר נגדירה כמוסרית.
תאווה משמעותה באופן מובהק אובן שליטה ואף התנהגות קיצונית אשר מעידה על רמות גבוהות ביותר של רצון ואף תשוקה וכאשר אדם מסוים מתאווה אל משהו או אל מישהו שהרי אותו רצון מתפתח ומתרחב לכלל תשוקה בלתי נשלטת ששמה את כל הדברים בצד ומקדשת את התאווה אשר גורמת לכל יתר הדברים לזוז הצידה ולכן נחשבת התאווה ליסוד החטאים בנצרות למשל.
כאשר אדם מסוים נוהג בצורה תאוותנית שהרי מתפרשת אותה התנהגות לשלילית ופוגענית ובצד הכוחני של העניין בא לידי ביטוי בתאוות הבצע אשר מוביל אנשים רבים בעבר ותאגידים ומרכזי שליטה אחרים להתנהגות כוחנית ודורסנית אשר שמה את הרצון והתשוקה לעוד ועוד כוח במקום הראשון.
ההבדל בין שאפתנות והישגיות ובין תאוות כוח הינו דק ויש צורך לשים עליו דגש על מנת לדייק.
כאשר קיים אצל אדם מסוים רצון להתפתח ואף לצמוח ולהתרחב באלמנטים מסוימים בחייו כגון לצבור עוד ועוד רכוש ונכסים על מנת שיוכל להוריש את אותם אמצעים לצאצאיו ומנגד כאשר אותו אדם מסגל לעצמו התנהגות כפייתית שאז אין דומים הדברים כלל וצריך אותו אדם לצאת ולבדוק איפה הגבול ואילו דברים הוא יעשה עבור אותה צמיחה והתפתחות לגיטימיים ומוסריים וטילו גברים יישארו מחוץ לתחום מבחינתו מאחר ונגועה זו בהתנהגות בלתי מוסרית ופוגעת. מה הכוונה?
כאשר במהלך הדרך אל הצמיחה ואל ההתפתחות דורס האדם ברגל אכזרית אנשים אחרין על קידוש אותה גדילה, צמיחה והתפתחות שהרי לפחות ברמה המוסרית אין הדברים כשירים ונחשבים לתאוות בצע ואילו במידה ונוהג אותו אדם ביושר וכנות מבלי לפגוע בצד השני שהרי לא חורגת התנהגות זו מגבולות ההיגיון הסביר.
ואולם, האם קיימים חוקים מוסריים אשר לוקחים בחשבון גם את האגו הפגוע של הצד המפסיד בעסקאות ? כנראה שלא וכוונת הדברים הינה כי כאשר שני גברים מתחרים על ליבה של אותה אישה ומעדיפה היא את אותו גבר אשר מצויד הוא ביותר ממון ואמצעים במקום את אותו גבר אשר אמצעיו דלים שהרי דווקא אותם אמצעים כלכליים עשו את ההבדל והפכו את אותה אישה בין אם במודע ובין אם לא לתאוות בצע מבחינתה ואובדן אמות המוסר כלפי עצמה במקרים מסוימים.
בתחושה אשר מפעמת בגבר העני גורמת לו לשאוף ולהיות משהו שהוא לא, כלומר תחושתו היא כי במידה והיו אמצעים כלכליים ברשותו שאז היה נחשב לאדם מוצלח יותר ויכול היה להגיד את מטרותיו ושאיפותיו ולכן כנראה יאמץ לעצמי כללי התנהגות אשר יאפשרו לו להיות בעל יכולות כלכליות במידה וקיימים בו אותם כישורים.
תאוות הבצע גורמת לאדם שהוא השגי ותחרותי להגיע אל הקצוות שלו בהסכמה עצמית כי זהו רצונו האמיתי ואולם כל קיצוניות באשר היא עלולה עד מהרה לצאת משליטה ולהפוך עד מהרה להתמכרות שהיא כידוע צורך אשר יצא מכלל שליטה וכאשר אדם מסוים לא שולט על עצמו ועל מעשיו שהרי הדרך הנכונה משתבשת עבורו והוא ממוקד כל כולו במטרה מבלי לקחת בחשבון כי העובדה כי הוא לא רואה את הדרך עלולה לגרום לו לדרוס לא מעט אנשים בדרך.
תאוות הבצע היא בדיוק אותה נסיעה חסרת בלמים בנתיב החיים כאשר המטרה והייעד הינה ברורה ומובהקת ואולם הדרך אל המטרה פשוט איננה קיימת עבור אותו אדם ומשול הדבר לנסיעה בנתיב ישר באפלה ומוחלטת כאשר האור היחידי אשר גלוי הוא באור ברצה המסלול ורק אותו יכול האדם תאב הבצע לראות.
התמכרות כמו התמכרות ותאווה כמו תאווה, אין לה גבולות ואין לה סוף אלא רק התחלה.
תאוות הבצע גורמת לאדם לרצות ולהתאוות לעוד ועוד ממון וכסף אשר משמעותו הרוחנית היא יצירת עוד ועוד אלמנטים בחייו אשר ישקפו עבורו את עובדת היותו אדם מוצלח ומצליח.
ואולם כידוע דווקא השפע העצום בו לחפות על חוסרים עצומים באלמנטים אחרים ולא בהכרח קשורים האחד אל השני וכאשר האיזון מופר אצל אדם מסוים שהרי שפע כלכלי לא יכול לאזן את תחושת החוסר במוסר או ברוחניות למשל.
האיזון הנפשי והנשמתי של האדם הוא אשר מדייק אותו ונותן בעבורו את הנירוונה שהיא הנקודה המדויקת אשר בה האדם חש את עצמו במקום הטוב ביותר עבורו ועבור נפשו.
אותו איזון יכול להתקיים אך ורק כאשר אותו אדם מצויד בראיה כנה ואמיתית, דבר אשר איננו מובן מאליו ואף קשה להשגה.
כל סוגי התאוות למעשה מעידות על חוסר איזון וכאשר אדם מסוים מתמקד ומתרכז אך ורק בדבק אחד מתוך מכלול הרצונות שהרי מזניח הוא את יתר הדברים. מה הכוונה?
כאשר האדם תאב הבצע משלים רכישת עוד נכס ועוד חברה שהרי באותו הזמן אשר השקיע בכך היה יכול לנסות ולהגיד דברים אשר למעשה מתקשה הוא בו, למשל גילוי של עוד אלמנט רוחני מעניין אשר יכול לשפוך אור על בינתו והבנתו ואותו פער משמעותי בין החומר לבין הרוח הוא זה אשר גורם לאותו אדם להיות בלתי מאוזן.
הצורך באיזון עבור האדם הינו כל כך מהותי ומשמעותי עד כי מצבי קיצון מסוימים עלולים אף להוביל את האדם לחלות מאחר והתרחקות מאוד משמעותית מנקודת האיזון שלו משבשת את נפשו גם מבלי שיהיה מודע לכך באמת וזו הסיבה מדוע תאוות הבצע נחשבת למסוכנת עבור האדם הבלתי מודע בעליל.