29.1.2021
“רצינות – תדר שנפתח כשאנחנו בוחרים להתמקד במה שחשוב באמת.”
תקציר התיקשור:
הרצינות מתעצבת כמענה לאתגרים בחייו של האדם, כשהיא דורשת ממנו ריכוז ותעצומות נפש. היא משמשת ככלי למיקוד ברצון להשגת מטרות משמעותיות, אך מתבטאת בדרגות שונות בהתאם לעוצמת המחויבות לנושא מסוים. לעיתים, גם כשיש רצון לגלות רצינות, גורמים מסיחים יכולים לפגוע בריכוז וליצור רושם של חוסר רצינות. התנהלות רצינית קשורה קשר ישיר לכוח הרצון, ומכתיבה את יכולתו של האדם להתמודד ולהצליח במבחני החיים. בסופו של דבר, הרצינות היא מראה לרצון הפנימי ולמחויבות של האדם לנושאים החשובים לו.
בבוקר זה משחרר אני מתוכי את הרצינות
עת עושה האדם את דרכו במהלך חייו אל עבר ייעודו ומטרתו נתקל הוא מדי פעם במאורעות מסוימים אשר גורמים לו לתחושות מסוימות ואף לקושי מסוים אשר מאלצים אותו לגלות תעצומות נפש וצריך הוא לגייס עבור עצמו את כוחותיו ואף את יכולתו ואת מלוא יכולת הריכוז שלו.
כאשר נאלץ האדם להתמודד עם אתגר מסוים או קושי מסוים מעבר לסטנדרטים הרגילים שלו ושל מהותו, שאז רצונו מתמקד באותו הנושא ומרכז הוא את מלוא תשומת ליבו לטובת העניין.
משמעות התדר המסוים אשר נפתח בעבורו בעת הזו היא רצינות.
משמעות הרצינות היא מיקוד הרצון המסוים של אותו אדם באותו האלמנט ובאותו הנושא וכך שרצונו של האדם להתגבר על האתגר מוביל אותו לאותה הרצינות.
הרצינות באה לידי ביטוי במספר מאפיינים ובמספר צורות ובין היתר, גם במשמעות עוצמתה.
מה הכוונה? ישנה רצינות וישנה רצינות יתר כמו שגם קיימת רצינות מועטה והכל ביחס לאנרגיות ולמידת המיקוד של אותו אדם באותו הנושא המסוים.
מה הכוונה? כאשר אדם מסוים מגלה רצינות ביחס לנושא מסוים אשר מעסיק אותו ואף משמעותי בעבורו שאז הגיוני ואף סביר כי יהיה הוא רציני ביחסו לעניין ואולם בנושאים אחרים אשר פחות רלוונטיים מבחינתו ואף פחות משמעותיים עבורו שאז עוצמת רצינותו לגבי הנושאים הללו פוחתים עד נעלמים וכך גם מידת רצונו של אותו אדם.
משמעות הדבר כי רצינותו של אדם מסוים ביחס לנושא מסוים נמדדת במידת רצונו ביחס לאותו נושא.
ואולם קיימות סיטואציות מסוימות בחייו של האדם שמנסה הוא, נניח בשעת מבחן מסוים, להתמקד ולהתרכז ולגלות רצינות כלפי אותו המבחן ואותה הסיטואציה ואולם סממנים מסוימים מסיחים את דעתו ומוציאים אותו מן הריכוז ומן ההתמקדות ואז כפועל יוצא של זה, מאבד הוא את כל התמודדותו עם העניין ולמעשה מן הצד נראה כאילו הוא פחות מתייחס ברצינות ובכובד ראש לאותו הנושא למרות שאין זאת כך.
כאשר באים בטענה אל אדם כלשהו כי הוא מתנהג “לא ברצינות” או שהוא “לא רציני” שאז משמעות האמירה בדרך כלל הינה לרמוז לו כי עדיף לו להתרכז ולהתמקד ולקחת את העניין ברצינות וכך שגם רצונו יתגבר ויוביל אותו למעשה אל כוח הרצון ואל משמעות עוצמת הרצינות על מנת להגשים את רצונו.
נקודה למחשבה
איזה תדר פנימי נפתח בתוכי כשאני בוחר לגלות רצינות?
האם הרצינות שלי מחוברת למהות הנשמה שלי, או שהיא רק תגובה לציפיות חיצוניות?
כיצד אני יכול ליצור שקט פנימי שמאפשר ריכוז עמוק ומיקוד ברגעי אתגר?
מהו המיזוג הנכון בין קלילות לרצינות שמוביל אותי לשלווה פנימית?
כיצד הרצון הפנימי שלי יכול להנחות את כוונותיי ולכוון אותי אל ייעודי האמיתי?
