27.8.2021
“רצינות – תכונה שאולי פותחת דלתות, אבל כשאין בה חן, היא עלולה לסגור אותן.”
תקציר התיקשור:
הרצינות היא תכונה רבת גוונים, המשפיעה על תדמית האדם ומלווה אותו לאורך חייו. היא יכולה להתבטא בתכונות משלימות כמו משמעת, יסודיות או קשיחות, ולעיתים אף משפיעה על אופן התייחסות הסביבה לאדם. יחד עם זאת, הרצינות אינה חד-ממדית, והיא נתפסת לעיתים כעמדה חמורת סבר, אך יכולה להתקיים לצד קלילות וחוש הומור. תדמיתו הרצינית או הלא רצינית של אדם מתעצבת מרושם ראשוני וקשה לשנותה בהמשך. האדם נדרש לבחון כיצד תכונה זו משרתת אותו וכיצד היא משפיעה על חייו ועל יחסיו עם אחרים.
בבוקר זה משחרר אני מתוכי את הרצינות.
בעת שמגיח האדם אל חייו, כאשר עושה הוא את דרכו בתחילת קיומו, כאשר הוא רק מתחיל להבין את המשמעויות השונות והסבוכות של אותה הדרך אשר אותה עושה בין אם מתכוון הוא לכך ובין אם לא, שהרי אופיו ותכונותיו באים לידי ביטוי באופן המהותי בעיקר בזכות תכונות דומיננטיות מסוימות אשר מביעות עבורו את התווית אשר נדבקת לו.
אותה תווית אשר מתייגת אותו, מלווה אותו לאורך חייו במידה ואין הוא טורח לנסות ולשנות אותה כאשר מודע הוא אליה.
הרצינות הינה תכונה אשר ניתן לצפות בה מכל מיני זוויות ונותנת היא לאדם סממנים מיוחדים במינם, גם חיובים וגם שלילים ואולם כך או כך יכול אדם להיחשב רציני ביחד עם עוד תכונות אשר מבליטות את אותה רצינות צרובה.
יכול האדם להיחשב לרציני וחמור סבר ואף יכול מן העבר השני להיחשב רציני אבל במקביל גם בעל חוש הומור מפותח ויכול אדם לקחת את עצמו ברצינות בו בעת שהסביבה לא ממש לוקחת אותו באותה הרצינות, הכל כמובן עניין של השקפה וזווית ראיה.
משמעותה של הרצינות עבור האדם כאמור מגוונת, רבת פנים ומשמעויות ואולם קשורה קשר הדוק לתמונת הראי אשר משתקפת מן האדם עצמו.
משמעות הדבר הינה כי גם אם האדם לא עומד בקריטריונים ובסטנדרטים של אדם רציני, שאז יכול הוא להעמיד פנים ולדמות כי הרצינות הינה חלק בלתי נפרד מחייו.
כאשר אדם מסוים עוטה על פניו ארשת רצינית שאז בדרך כלל יהיו פניו חמורות סבר וללא חיוך ולכן מתקשרת רצינות עם חוסר בחוש הומור ואולם אין זה כך בדרך כלל.
רצינותו של אדם באה לידי ביטוי במספר רב של סטנדרטים ומאפיינים ולא בכדי מוגדר התדר הזה המסוים כרב גוני ומעניין.
כאשר אדם נחשב לרציני שאז יחד עם אותה הגדרה כאמור מגיעה עוד תכונה אשר משלימה את הרצינות במימד הנוסף, לדוגמא – רציני וממושמע, רציני ויסודי, רציני וקשוח, רציני ומלומד וכיוצא בהללו, כך שמשמעותה של הרצינות לצורך הדיוק היא תכונה כללית אשר מתייגת את האדם באופן כללי אשר עבור הללו אשר המילה “רצינות” הינה כללית עבורם.
משמעות הדבר הינה כי כאשר אדם שומע את המילה “רצינות” שהרי מביא הוא לצורך הבנת המשמעות את חוויותיו האישיות ולא בשום פנים את ההגדרה הכללית שהיא כללית מידי ולכן יש צורך בצרוף של תכונות נוספות על מנת לדייק את משמעותה של הרצינות.
כאשר האדם נחשב לרציני שהרי התנהגות לא רצינית מצידו תהיה חריגה ואף תביע ניגוד תהומי מצידו.
כאשר האדם מתנהג בקלות ראש או בחוסר אמינות או שנעלם הוא באמצע משהו שמתבקש ממנו לעשות שהרי מוגדר הוא “כלא רציני” וכך שמשמעותה של הרצינות באה לידי ביטוי בעיקר בחסרונה.
יכול אדם לדאוג להיחשב לרציני וכך שאותה תדמית תשרת את מטרותיו באופן מובהק ונהוג אצל אנשים רבים לחשוב כי התנהלות מול אנשים אשר לוקחים את עצמם ברצינות תהיה אמינה, מדויקת ומידית בזמן שאצל אדם לא רציני תהיה המשמעות הפוכה, כלומר התנהגותו תהיה לא אמינה, לא דייקנית ודחיינית ובכך יתויג הוא כאדם לא רציני וזו התווית שתדבק בו גם אם אין הדבר בדיוק כך.
כאשר האדם רוצה לשנות את תדמיתו הלא רצינית, שהרי נזקק הוא לשינוי מהותי בדפוסי התנהגותו מאחר ואותה תדמית, הלוא רצינית, הכתימה אותו וגרמה לו נזקים בלתי הפיכים אצל הללו אשר כבר הגדירו אותו כלא רציני ולכן כאשר נפגש אדם שנחשב ללא רציני עם אדם אחר אשר לא מכיר אותו ולא שמע עליו ועל חוסר רצינותו, שהרי יעשה הוא מאמץ ניכר להתנהג בצורה רצינית ולתקן את התדמית אשר בה מתויג הוא ואולם בתנאי שהוא אכן יתנהג בניגוד לאופיו המוטבע והצרוב ובמילים אחרות, יש לאדם רק הזדמנות אחת לעשות רושם ראשון וכך שאם הוא מפספס את אותה הזדמנות שהרי אותה תדמית, בין אם רצינית ובין אם לא רצינית תלווה אותו בדרך כלל עד סופו.
נקודה למחשבה:
מהי התדמית שלי? – האם אני נתפס כרציני, קליל, או משהו בין לבין?
תדמית לעומת מהות – האם התדמית שאני מקרין מתאימה למה שאני באמת?
האם הרצינות משרתת אותי? – מתי כדאי לי להיות רציני ומתי לשחרר?
איך אני נתפס בעיני אחרים? – האם אני מוכן לשנות את הרושם הראשוני במידת הצורך?
הגיוון שבתכונות – כיצד שילוב בין רצינות להומור, קלילות או קשיחות יכול להשפיע על הדינמיקה שלי עם אחרים?
