19.9.2021
“נטל ההוכחה אינו רק מעמסה על המוסר את המידע,
אלא גם מבחן לאמון הקיים בין השותפים לשיח.”
תקציר התיקשור:
הטקסט עוסק בנטל ההוכחה, המתאר את הצורך של אדם להוכיח את אמינותו או נכונות המידע שהוא מוסר. הוא מסביר כיצד סקפטיות יכולה לנבוע מחשדנות או חוסר ידע, ומדגיש את חשיבות האמון בהפחתת הצורך בהוכחות. בעידן הטכנולוגי, המידע נגיש יותר, אך נטל ההוכחה נשאר קריטי במקרים משפטיים, עסקיים ומדעיים. הדוגמא של POC (Proof of Concept) ממחישה כיצד נבחנים רעיונות להערכת הצלחתם.
בבוקר זה משחרר אני מתוכי את נטל ההוכחה.
במהלך דרכו נתקל מידי פעם האדם במצבים מסוימים אשר מצוי בראשותו מידע מסוים וכאשר מבקש אותו אדם לשתף אנשים נוספים באותו מידע, שאז נתקל הוא בקושי מסוים מאחר ואותו מידע אשר מצוי בראשותו נשמע לצד השני לא מהימן מספיק.
כאשר מצוי אותו אדם בסיטואציה שכזו שאז נדרש הוא לקבל החלטה בינו לבין עצמו באם חשובה לו אותה העברת מידע או שמעדיף הוא מסיבותיו שלו לשמור את אותו הידע ולעשות בו שימוש מסוים או לא.
במקרים שבהם בוחר הוא להתעקש דווקא וכן למסור את אותו מידע מאחר ומאמין הוא בכל ליבו בחשיבות הרבה של הדברים שאז נדרש הוא למצוא סימוכין ואסמכתאות שונות על מנת לאושש בעבור הצד הסקפטי את הנתונים.
ואולם אותה סקפטיות נובעת מן הצד השני מסיבות שונות ולא בהכרח שהסיבה קשורה דווקא באמינותו של האדם המבקש למסור את המידע אלא דווקא מן העבר השני.
במידה ולאדם המקבל את המידע קיימות כל מיני סיבות לאותם פקפוקים כגון חוסר אמון בסיסי וחשדנות צרובה בנפשו, שאז בדרך כלל יהדוף מעליו כל ניסיון לקבל אליו אלמנטים אשר לא ידועים לו מאחר ולתחושתו מעיד הדבר עליו דברים אשר עלולים להתפרש מבחינתו כחוסר ידע מסוים.
כאשר נטל ההוכחה נופל על הצד המוסר את המידע, שאז עליו לקחת בחשבון כי לא בטוח כי הצד השני יקבל את הדברים פשוטם כמשמעם אלא ינסה להטיל ספק בדברים ובמיוחד כאשר לא מתקיימת מערכת של אמון בין השניים אשר אף הוכיחה את עצמה בעבר מאחר ובניית אמון בין אנשים הינה דבר סבוך לעיתים קרובות.
במידה ולאותו אדם אשר מבקש למסור מידע מסוים יצא מוניטין של אדם אמין וישר דרך ואף חכם במידה רבה, שאז כנראה שכמות האנשים אשר תטיל ספק בדבריו ותבקש הוכחות תהיה קטנה יחסית בעוד שמן העבר השני במידה וקיים מוניטין שלילי לאדם המוסר, שאז יצטרך להתאמץ מאוד על מנת להוכיח את דבריו.
ואולם כך או כך כאשר צריך אדם מסוים להרים את נטל ההוכחה, נדרש הוא לתעצומות נפש לא מעטות מאחר והטלת ספק באמינותו של אדם מהווה נטל של ממש במיוחד כאשר מואשם הוא בדברים מסוימים אשר בין אם ביצע אותם ובין אם לא, מוצג הדבר בעיני המתבונן, כלומר כל אחד יכול להבין את הדברים ולפרש אותם באופן אחר מאחר והדברים לא הוכחו בצורה שלא משתמעת לשתי פנים באותו המקרה וכך שנדרש הוא להוכיחם מעל כל ספק סביר.
כיום, בעידן הטכנולוגי, כאשר המידע העצום והשפע הבלתי נגמר של מידע מצוי בהישג יד, קל הרבה יותר למצוא נתונים ומידע רלוונטיים אודות נושאים רבים כולל מידע אודות דברים שאנשים מסוימים היו מעדיפים להסתיר ואולם באותו הרגע שהמידע הזה מעורר עניין או קיימת לו משמעות מסוימת בעיני אנשים מסוימים שאז ללא מאמץ רב מידי יכולים הם לשים את ידם עליו ואולם ברגע שלא קיימת חשיבות לאותו מידע שאז מן הסתם לא יידרש האדם המוסר את המידע לנטל ההוכחה מאחר ואיש לא יתעניין בדברים ולא יהוו חשיבות לדברים כלל.
נטל ההוכחה מתקיים במקרים שבהם מדובר הן בהוכחות מדעיות והן בהוכחות משפטיות וחוזיות בהיבטים העיסקיים בדרך כלל כאשר צד אחד גורס גרסה מסוימת ואילו הצד השני גורס גרסה שונה וכך שהחוק קובע כי נטל ההורחה מתקיים על הצד התובע במקרים הללו.
בצד העסקי של הדברים כאשר נוצרת סיטואציה של נטל ההוכחה כמו למשל ברעיון מסוים אשר יכול להוות עניין משמעותי ולייצר ממון רב שהרי מידת החשדנות רבה ונטל ההוכחה הינו בעל חשיבות רבה מאחר ואם בעלי עניין ובעלי ממון מתבקשים להשקיע במיזם מסוים שהרי יבקשו הם הוכחות לאפשרות כי המיזם יצליח ויבשיל עבורם לכלל הצלחה עסקית ולכן קיימים תהליכים מוסדרים אשר בהם מוגדרים אלמנטים שונים אשר יוכלו לאושש את הדברים באופן מספק.
לתהליך כזה קוראים
POC-PROOF OF CONCEPT
ואשר בו נבחנים ונבדקים הדברים באופן עמוק ומשמעותי וכך ניתן באופן תאורתי לקבל הנחות יסוד והנחות עבודה מסוימות אודות הדברים.
נטל ההוכחה מאפשר להרים את הדברים בצורה שתאפשר לחשדנות ולהססנות לזוז הצידה ולפנות את עצמה עבור החדשנות וההחלטיות.
נקודה למחשבה:
כיצד אנו מתמודדים עם ספקנות של אחרים כלפי האמת שלנו? האם אנו מגיבים במאמץ להוכיח או בבחירה לשחרר?
עד כמה אנו תלויים באמון שלנו באחרים כשאנו מקבלים מידע חדש? האם הספקנות שלנו נובעת מחוסר ביטחון או ניסיון קודם?
האם הנטייה לבקש הוכחות פוגעת באמון הבסיסי בין אנשים או מעצימה את הדיוק והאמת?
כיצד נוכל להשתמש בגישה חיובית של “Proof of Concept” גם במערכות יחסים אישיות? האם בדיקה מקדימה יכולה לבנות אמון?
האם המידע בעידן הטכנולוגי מייצר יותר אמון בין אנשים או מגביר את הספקנות? איך זה משפיע על היכולת שלנו לשתף פעולה?