משימת חייו של האדם, כל אדם באשר הוא, הינה למעשה כפולה ומכופלת וטומנת בחובה מגוון רחב של תחושות, רגשות, הרגשות, ומעל הכל חיבור מלא לתודעת השפע.
המשימה הזו נקראת – בריאות.
בריאותו של האדם מהווה אבן יסוד מאד משמעותית בהוויתו ובחיבור הנשמתי אל עצמו מאחר וכל עוד מצוי האדם במצב של הבראה עצמית, שאז מצוי הוא בתדר אשר מאפשר לו לייצר עבור עצמו את סך האנרגיות החיוביות הנדרשות לו עבור קיומו, הן הנפשי והן הגופני, ואולם כאשר מצוי הוא במצב הפוך למצב ההבראה, שאז מצוי הוא בתדר מסוים המאלץ אותו להפוך מעצמו אנרגיות שליליות, הפוגעות בו ואף בנשמתו ומהווים למעשה תחלואה.
כאשר אדם מסוים, מצוי במצב של הבראה, שהרי מסוגל לברוא את עצמו כל יום, כל בוקר וכל רגע למציאות אשר מאפשרת לו, הן לנפשו והן לגופו להשתלב במרחב בעזרת תשתית נכונה ומאוזנת עבורו ועבור סביבתו וכאשר מצוי האדם במצב של החלאה, שהרי מתקיים בדיוק ההיפך, כלומר תשתיות נפשו וגופו אינן מאוזנות ואף אינן נכונות וכך שמתרחק הוא מאותה נקודת מפגש מופלאה בין הנפש ובין הגוף וכך נוצרות עבורו אותן אנרגיות שליליות, רעות ושחורות אשר תפקידן למשעה מסתכם בפגיעה.
פגיעה קשה הן בנפש והן בגוף כאשר זוהי למעשה תמצית ההבדל התהומי בין הבראה להחלאה.
על מנת להתמקד בנושא ההבראה, יש צורך להבין ראשית את משמעות ההבראה.
בריאה למעשה מהווה את תשתית הבנת תחילתו של תהליך שלם ומלא אשר כולל את התחלה, ההמשך והסוף.
ממש כמו במילה “אמת” אשר כוללת את כל התוכן ואת כל הידע וממש כפי שהאמת מלאה ומושלמת ואף שלמה, כך גם הבריאה הינה חלק מתהליך שלם ומלא הכולל את ההתחלה, שהיא הבריאה.
כפי שנאמר “בראשית ברא…” כך ממש מהווה ההבראה את תחילת הדרך.
דרכו של האדם מתחילה בהבראתו וכך על אותו משקל ואותו ההיגיון ואותה הנוסחא, דרכו של האדם מסתיימת על פני האדמה הקדושה כאשר מסתיימת דרך הבראתו.
כך נבראה הדרך, כך נברא האדם וכך נברא היקום.
כאשר ברורה ומובנת משמעות ההבראה במובן של התחלה, נקל להבין מכאן כי דרכו של האדם, כאשר יוצא הוא מבטן אימו בהיבט הגשמי של העניין, למעשה נברא בצלם אלוהים ומצוי הוא מרגע זה תחת ההשגחה העליונה אשר למעשה אחראית על החיבור של אותו אדם אל תודעת ההוויה הקדושה כל עוד מצוי הוא במקומו הטבעי וכדרך הבריאה.
מה הכוונה? אדם מגיע אל העולם, כאשר דרכו מסומנת ואף רשומה היא למפרע. ואולם אותה הדרך המסומנת איננה ידועה לאותו אדם והמסלול אותו עובר הוא, מתחיל מנקודה מסוימת שהיא נתונה וללא הודעה מוקדמת, כך לבד האדם הסטנדרטי אשר יודע מתי נברא ואולם סוף הדרך לא ידועה עבורו.
הבראתו של האדם מתחילה כל יום מחדש ולמעשה ברגע בו פוקח את עיניו, מוקדם בבוקר, כמו נולד הוא כל יום מחדש עם היכולת לבוא לידי ביטוי כל עוד מצוי הוא באותו תדר הבראה.
תדר ההבראה מצוי ברשותו של כל אדם כל עוד מודע הוא לדבר ואולם לא כל אדם גם יודע כי ביכולתו להיות מחובר באופן מודע ומנטלי אל מהות בריאתו. ומהות נשמתו ויכול הוא למעשה להיות הבורא של עצמו, כל יום מחדש כאשר אמור הוא למלא מספר אלמנטים עבור תיחזוקו של אותו התדר ואף טיפוח היכולת לקבל סיוע ועזרה מן ההשגחה העליונה על מנת כי תדר ההבראה שלו יהיה מחובר אל ניצוץ החיים אשר יתן לו את “ההתנעה” הראשונה בבוקר עת נולד ונברא הוא מחדש כל יום.
משמעותה של ההבראה היא יכולתו של האדם, לברוא את עצמו, את נפשו וכך גם את גופו ממקום של חסד ואמת, ממקום של אמונה וחיבור לידע.
החיבור לידע מאפשר לאדם להבין את משמעותה הברורה והמובהקת של ההבראה עבורו, שהינה למעשה תמצית החיים.
הבריאה העצמית של האדם המגיעה ממקום חיובי של אהבה עצמית והכלה עצמית מתוך תודעת האמת השלמה אשר מהווה את הכנות הפנימית אשר חש אותו אדם אל עצמו, מהווה את הסוד להבראה שלמה ומושלמת, בין אם היא באה לידי ביטוי גם בנפש וגם בגוף או שמא במקרים מסיימים בהם הגוף חולה אבל הנפש בריאה, שהרי כאן הנפש גוברת על הגוף ומבריאה אותו כל יום מחדש.
משמעותה של ההבראה הינה ראשית כל החיבור בין הנפש והגוף. מה הכוונה? ברגע שהתשתית המנטאלית של האדם, נמצאת באיזון חיובי והתדר מצוי במצב של קליטה וחיבור את הנפש השמחה, כך ממש מיוצרות עבור האדם אנרגיות חיוביות, אנרגיות אור, אהבה, עוצמה ומעל הכל – הבראה.
מן העבר השני, כאשר מצוי האדם במצב של חוסר איזון, שהרי איזונו שלילי וכך שהתדר נמצא במצב של חוסר חיבור ואף חוסר קליטה והנפש מדוכאת, כך ממש מיוצרות עבור אותו אדם אנרגיות שליליות, אנרגיות חושך, פחד, חולשה ומעל הכל – החלאה.
זוהי תמצית ההבנה הנושא הבריאות המנטאלית אשר מהווה את הבסיס והבנת הבראת הגוף.
למעשה, דרך ההבראה שך האדם, כל אדם, עוברת ראשית כל בתחילתה בהבראה ובבריאה עצמית כל יום מחדש, בו מתחיל יומו של האדם, שם בדיוק יכול ואף צריך האדם, במידה ורוצה הוא בכך לברוא את עצמו מחדש כל יום ולהתחיל את יומו בהודיה ואף בשחרור הסימפטומים המיותרים עבורו, כך יכול האדם להתחיל את יומו החדש, ממש כפי שתינוק חדש יוצא לאוויר העולם נקי וטהור וללא סממנים מעכירים ואף מחליאים עבורו ועבור נשמתו.
כך ממש, בורא את עצמו האדם, כל יום מחדש ועת עוצם הוא את עיניו רגע לפני שנרדם, מניח הוא מאחור את כל הטרדות והבעיות ומשחרר הוא את עצמו למנוחה ולרגיעה.
