הרפואה – הקדמה

הרפואה

האדם המודע, אותו אחד המחובר אל תחושותיו, אל רגשותיו, אל מאווייו הכמוסים ואל מבנה אופיו ואישיותו באופן מובהק, מכיר ומבין ומודע הוא ליכולת הקשבה הפנימית שלו.

אותה הקשבה לקול הפנימי, הרוחני והנפשי הינו מופשט וחסר גוף לעיתים ואף באופן מוחשי הרבה פחות ברור מן התחושות הגופניות אשר הינן מובנות יותר ומובהקות לרוב.

לדוגמא – אדם אשר מוטרד מסיבות של פרנסה ונמצא בלחץ מתמיד, כנראה לא ישים לב כי המועקות הללו מכאיבות לו באופן פיזי אלא רק לוחצות עליו מבחינה מנטאלית ויכול, לפי דעתו, פשוט לא לחשוב עליהן או לחשוב על משהו אחר כהסחת הדעת ואז המועקות עוזבות לרגע ואולם מועקה גופנית כגון שבר באצבע ידו הימנית, מכאיבה לו באופן אינטנסיבי והוא לא יכול לשנות מנהגיו על מנת כי מועקה גופנית זו תעלם מן העין.

משמעות דוגמא זו למעשה נובעת, כמו שנאמר על ידי החידוד והדיוק של אותו אדם מסוים, בעל אותה מודעות אשר יכול להבדיל בין מועקה נפשית לבין מועקה גופנית ללא כל קושי.

אותו כאב הראש הוא תולדה של פעילות גופנית אשר נובעת מאותה מועקה נפשית, כלומר דפיקות הלב המואצות של אותו אדם מסוים אשר דעתו מועקת מקשיי פרנסה ומחזיונות נוספים אשר מתלווים לאותה תחושה כגון הדאגה ממחלקות ומריבות עם בת זוגו על רקע הפרנסה, למעשה מחברת עבורו בין מועקות הנפש ובין מועקות הגוף בכך שלחץ דמו עולה וניזוק, ורדיו ועורקיו מתרחבים ומתכווצים באופן שלילי ואף מוחו חשוף למועקות ולדלקות ולסוגי שבץ שונים.

משמעות המרפא במונחים הללו הינה ההבנה והפער בין אותה מועקה נפשית ההולכת ומתפשטת במקומות מסוימים ואצל אנשים מסוימים הופכת למועקה גופנית אשר הופכת אף היא לסימפטומים חיצוניים לנפש.

כל מועקה נפשית אשר מתרחבת והולכת, מתפשטת ומתפתחת באופן שלילי, סופה לחלחל אל תאי הגוף, אותם תאים המרכיבים את קליפת הנפש ואת המעטה החיצוני של נשמתו המועקת של האדם.

במידה ואותו אדם מסוים או אותה אישה מסוימת אשר תסמיני המועקה הנפשית, בין אם מודעת וברורה היא ובין אם לא מודעת כלל ואולם נוכחת ומקננת ויחד עם זאת מוכחשת ומודחקת היו מבינים ומקשרים בין אותם מרבצי מועקה בנפש, בנשמה ובהוויה, שאז היו מצליחים גם להבין את שורש המועקה הגופנית אשר התפתחה לה עם הזמן, בין אם באופן איטי והדרגתי ובין אם באופן מידי ואינטנסיבי.

תסמיני הנפש המחלחלים לגוף מהווים את המפתח להבנת החולייה החסרה בין נפש וגוף וגורמת למה שנקרא "מחלות כרוניות" ו"מחלות חשוכות מרפא".

למה "חשוכות מרפא" ? כי נפש האדם הסטנדרטית לא רחבה מספיק להבנת הדברים.

על מנת שהקדמה זו תהיה ברורה ובהירה ככל שניתן יש להיעזר במספר "מצרכים".

ראשית כל, האמונה הינה המפתח להבנת התהליך המופלא והקסום של ניצוץ החיים אשר למעשה אחראי על אותו חיבור בין נפש וגוף, אותו ניצוץ הגורם לאדם מסוים לעשות את מעשיו ואת דבריו ואף לחשיבה ולרגש אותו ניצוץ אשר הוא זה אשר במידה ולא יהיה קיים יותר, שאז כבר לא יתקיים יותר החיבור בין נפש וגוף ואז הנשמה כבר לא זקוקה לאותו גוף מסוים והם נפרדים ללא שוב.

ניצוץ החיים אשר טמון באדם, בכל אדם, זקוק לתחזוקה שוטפת. אותו ניצוץ ניצת אך ורק כתוצאה מאנרגיות חיוביות ותו לא.

ככל שמצויות באדם הרבה מהן, כך יקל עליו גם שלא במודע לחבר היטב את אותו ניצוץ בין נפשו ובין גופו וזו משמעותה העילאית של הריפוי הנפשי והגופני.

שתף מאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב pinterest

עוד
מאמרים

הויכוח

הויכוח

הויכוח משמש במיקרים רבים דיון נוקב אודות נושא מסויים ועקרוני ובמשך כל ימי האדם הויכוחים תפסו מקום של כבוד ביחסים שבין אדם לחברו, כאשר גם ויכוחים שעלו לדרגת מחלוקות כאשר לא היה להם פתרונות ראויים בתחום של ויכוח פשוט, יסתיימו במיקרים לא מעטים בין כותלי בית המשפט.

קרא עוד »

ההגינות

ההגינות. האדם המסוים אשר עושה את המעשה הנכון באופן מאוזן ואשר ניתן להבין כי איננו עושה את הדבר מתוך מקום מוטה ושאיננו מושפע ממעשיו מתוך

קרא עוד »
תיקשור על הגאווה

הגאווה

הגאווה. פנים רבות יש לה לגאווה, פנים רבות ומגוונות אולם דומה כי אין לו לאדם תכונה יותר מוחצנת ודורסנית יותר מאשר הגאווה. גאווה יכולה לבוא

קרא עוד »