תיקשור בנושא המשברים

בבוקר זה משחרר אני מתוכי את המשברים.
מתוך שיגרת חייו של האדם, מתוך הרגליו ומתוך מעשיו המתוכננים, צצים מעת לעת אירועים אשר מוגדרים כמשברים.
מהות המשברים היא למעשה שינויים בלתי מתוכננים אשר נכפו על אותו אדם או על אותה החברה וגם על כל ישות אחרת אשר מכילה בתוכה אנשים.
המשברים הינם מקור החשש והחרדה מפני השינויים ואולם מהותו הראשונית של אותו משבר מאלצת את האדם לשינויים כפויים ואולם לא בהכרח חייבים להיות אלה שינויים שלילים ורק בדיעבד ניתן לפרש ולנתח בוודאות האם השינוי הכפוי התבקש ואף ייצר מציאות חיובית.
כמו במקרים רבים, משבר מכיל בעיקר חוסר.
למשבר אישי של אדם מסוים קיימים אלמנטים לא מעטים של אתגרים ובעיות אשר אמורות להיות פתורות על מנת לחלץ אותו מן המשבר.
ניתן לקחת כדוגמא אדם מסוים אשר איבד את מקור פרנסתו ועקב כך ירד מנכסיו ויכול הוא להגדיר את מצבו כ”משבר תעסוקתי” יכול ואף צריך לקחת את אותו שינוי כפוי כהזדמנות להתבונן על עצמו מן הצד, לנתח את הסיבות האמיתיות לאותה התרחשות ולתכנן את העתיד לבוא במבט מפוכח ונוכח על מנת להיחלץ מאותו המשבר ולצאת ממנו מחוזק יותר ובעל שליטה טובה יותר במתרחש ומנגד יכול הוא לגרום לאותו משבר לחסל אותו כלכלית ואף לייצר אצלו אובדן דרך מוחלט, הכל תלוי באופיו של אותו אדם ובמבנה אישיותו, כך או כך הכל תלוי במידת ההתאוששות שלו מן המשבר.
ואכן, אותה יכולת התמודדות של אותו אדם או של אותו גוף או ישות עם מצבי קיצון משבריים קובעים את משך הזמן ואת דרגת היכולת להיחלץ מן המשבר ואף לצאת ממנו מחוזקים ומתוגברים.
על מנת לבחון את נושא ההתגברות על משברים ניתן לחלק את המשברים לשלבים שונים על מנת להבין את משמעות כל שלב: החלק הראשון הוא ההכרה וההבנה כי מדובר במשבר ולא בבעיה זניחה ופתירה אשר הינה פשוטה ולא מורכבת ואותה הכרה והבנה היא זו שלמעשה, במידה והיא מגיעה מוקדם ככל האפשר, כך גם ההתמודדות מתחילה מוקדם יותר, לעיתים כאשר הדברים אינם מוגדרים כמשבר אלא כ”תקלה זמנית” שאז גם ההיחלצות תהיה איטית ולעיתים לא תצלח.
השלב השני הוא למעשה ניהול המשבר בזמן מצוקה.
ידוע כי מאחר וזמני משבר אינם זמנים אשר שגורים ונהוגים, שאז גם ההתנהגות בזמן משברים דורשת ייחוד ואף תשומת לב מרבית ומוגברת ולא ניתן לפתור ולנהל משברים במידה ולא עוקבים בדקדקנות אחר השינוי ואחרי כל האלמנטים הספציפיים אשר מייחדים את אותו המשבר ואת אותה הדרך המסוימת אשר בה הדברים מתנהלים.
למה הכוונה? על מנת לתכנן היטב את ההיחלצות מן המשבר יש לקחת בחשבון כמה וכמה אפשרויות ודרכי היחלצות למקרה שדברים משתבשים או כושלים ויש חשיבות רבה לתכנון מוקפד של הדרכים השונות מאחר ואם נותנים ליד המקרה להחליט ולא קובעים מדיניות ברורה שהרי בעתות משבר קיימת אצל אנשים רבים התכונה של פחד, חרדה ולחץ חברתי אשר גורמים להם לחזור בהם מקביעות הגיוניות ואף סבירות וללכת דווקא הפוך וכך משתבשים דברים רבים שהיו מתוכננים.
במקרים רבים של משברים, קיימת נקודה אשר נכנה אותה כ”נקודת אל חזור” אשר אם הדברים מוגדרים נכון, ניתן למפות אותה כנקודה על ציר הזמן אשר הינה נקודת ציון אשר מצינת כי מנקודה זו והלאה הטיפול במשבר הנופך להיות הדוק ומוקפד אף יותר מאחר והוגדרה כהידרדרות נוספת ואף החרפה במשבר והעמקתו.
לדוגמא – ריב בין זוג אשר התלקח עקב העובדה כי הגבר בגד באשתו והדברים התגלו באקראי ואז אותו ריב הפך למשבר אמון חריף של האישה בבן זוגה ואותו משבר החריף לחלוטין את מערכת היחסים ובת הזוג הכריזה כי אם בן זוגה ימעד שוב וימשיך להיות בקשר עם אותה אישה שאז יהווה הדבר סימן כי המשבר מחריף ואז היא מאיימת עליו שלא תסלח לו יותר ואף תפרק את הנישואים, שאז במידה והאיום מתממש שאז זוהי החרפה והסלמה במשבר הזוגי.
האתגר המשמעותי ביותר בניהול משברים הוא כמובן העקביות של אותו אחד שמנהל אותו.
במידה ואותו אחד מצוי היטב ברזי ניהול משבר שהרי במידה והתנסה הוא בכך במספר רב של מקרים שהרי ניסיונו מוביל אותו בדרך המאתגרת ובמידה ואין לו ניסיון מעשי שאז הוא ילמד בדרך הקשה ואולם כך או כך לא כל אחד ולא בכל מצב ניתן לנהל את המשבר באופן יעיל מאחר ומשבר כמו גם החיים עצמם, רצופים בצורך וקבלת החלטות בתדירות גבוה כאשר כל החלטה נושאת עימה גם אוסף של אפשרויות לטעויות בדרך.
ניהול המשבר דורש כפי שמקובל לחשוב “עצבים מברזל” נחישות ועמידה על עקרונות מובהקים.
במידה ואין דרך מתוכננת ליציאה מן המשבר שהרי סביר להניח כי ההתאוששות לא תגיע.
חשובה מאוד ההגדרה של סימון מטרה מובהקת אשר מעידה כי חלה התאוששות ברורה.
במידה וההתייחסות למשבר היא כאל שינוי כפוי שיכול להוביל לשינוי מבורך זו למעשה הערובה לכך שאותו משבר יוגדר כ”נקודת מפנה” ולא חלילה כשבר.
זוהי אם כך ההבחנה המוכרת בין שתי קצוות תדר מסוים כגון – אור וחושך, תקווה וייאוש, אופטימיות ופסימיות וכך בומידה ואותו אחד שמנהל את המשבר הינו אופטימיסט שהרי אופן ניהול המשבר יהיה מנקודת השקפה של אתגר, סקרנות, תקווה ואופטימיות ואילו במידה והוא פסימיסט שהרי יבואו לידי ביטוי בעת ניהול המשבר הייאוש, הפסימיות ועוד תכונות אופי אשר למעשה אינן תורמות ואף אינן נדרשות לזה אשר מנהל את המשבר.
בעת משבר נמדדת רמת המנהיגות ויכולתו של המנהיג להוביל את אנשיו אל מחוץ למשבר ואף לצאת מחוזקים ומעודדים ממנו.
משבר משורש המילה “ש.ב.ר” ולכן גם כשקיים שבר אשר אין עליו עוררין, העניין היחידי הוא האם אותו שבר ניתן לאיחוי או שמא הוא סופי ומוחלט.
במידה ואותו שבר ניתן לתיקון שהרי לדוגמא בגוף האדם, שבר מסוים יכול לחזק את אותו איבר ואף להקשיח אותו, כך ממש גם בחברה מסוימת אשר משבר מסוים הוביל לשינויים מערכתיים ופרסונליים בצמרת ההנהלה ודבר זה בדיעבד הוביל לפריחה מחודשת ולתחייה באנרגיות אשר היו שליליות והיו אלו אשר למעשה הובילו אל המשבר וכך שקיימים לא מעט מקרים שדווקא אותו משבר הוביל להבראה ולתחייה מחודשת.
מן העבר השני, במידה והשבר הינו עמוק ואף בלתי ניתן לאיחוי שאז מסתיימת לה תקופה באופן ברור ומובהק וניתן הסימן להערכות מחדש ויציאה לדרך חדשה ומסקרנת כשלעצמה.
כאשר גוף מסוים או אפילו מדינה מסוימת נקלעת למשברים, בין אם אלו משברים כלכלים או בין אם אלו משברים חברתים שהרי חוסנה של אותה מדינה והתשתית הקיימת בה, היא זו שתקבע את חוסנה ואת יכולת ההתאוששות שלה בד בבד עם דמותו ואופיו של אותו אחד אשר עומד בראש ואשר אחראי על משיכת העגלה החוצה מן הבוץ הטובעני והתובעני.
ניתן לקחת כמה דוגמאות למשברים שהובילו גם לתוצאות חיוביות כמו גם למשברים אשר הובילו לתוצאות שליליות ואולם על דבר אחד לא ניתן להתווכח, שלצורך יציאה מן המשבר נזקקת בכל מקרה אמונה רבה ואף דבקות במטרה ולכן יש להגדיר את התהליך בצורת דרך מסוימת עם ציוני דרך ברורים ומובהקים אשר אף יתנו אינדיקציה לגבי איכות ניהול המשבר ויש חשיבות עליונה כאמור למנהיג המוביל את אותה דרך ואשר יודע לשאת על כתפיו את המשימה.