העצבות.
מצב ריגשי הנותן לאדם תחושת חוסר ואובדן דרך מסוים ואשר מתחיל למעשה את הדרך המובילה בסופו של דבר אל עבר העצבות הכרונית ואל עבר הדיכאון.
למעשה האדם המסוים אשר ניתן להגדירו כעצוב נמצא במצב שבו הוא מרגיש מרוקן מאופטימיות וחושב הוא מחשבות נוגות וקיימות לכך לא מעט סיבות וכולן באותו זמן מרגישות כולן מאוד נכונות ומדויקות.
העצבות נופלת על האדם כמו מאף מקום אולם גורמת לו לשינוי מצב הרוח והופכת אותו לחסר אנרגיות ולמצב שבו הוא מוגדר כלא חיוני ולא פרודוקטיבי, לא עבור עצמו ולא עבור סביבתו מאחר ואדם אשר מוגדר כעצוב נמצא במצב של חוסר באופן כללי.
החיסרון העיקרי של האדם העצוב הוא כי הינו מתרכז בעיקר בסיבה שגורמת לו לעצב ויכולה להיות כל סיבה שהיא בין אם זו אהבה נכזבת ולא ממומשת, בין אם אכזבה מסוימת ובין אם אובדן של אדם קרוב לו במיוחד.
לאדם העצוב קיימת תכונה התנהגותית המאפיינת אותו וזו ההתכנסות בתוך עצמו ועיבוד נתונים רב משמעותית מאשר מצב שבו ניתן להגדירו כשמח.
כאשר אדם הינו במצב שדל עצבות שהרי הוא כולו במצב של בילבול וחוסר מוטיבציה ולכן גם מנסה להגדיר לעצמו את הדרך שבה הוא יכול למנוע מעצמו להיות במצב של עצב הגורם לו כאמור להאטת פעילותו ולחוסר תקווה מסוים באשר למה שהוא מצפה שיקרה.
למעשה העצבות הינה תהליך פנימי אשר עובר האדם והיא מגיעה באופן פתאומי וללא הכנה מוקדמת ולפתע פתאום מוצא את עצמו האדם המסוים במצב של עצב וזאת על מנת לאותת לו כי הוא צריך ולנסות ולשנות את המצב מאחר וזה מצב בלתי רצוי עבורו למרות שאין זהו מצב קיצוני באופן מיוחד אלא רק התחושה המסוימת אשר יכולה להידרדר למצב של דיכאון, שאז המחשבות הטורדניות נכנסות לפעולה ומתחילות לייצר את האנרגיות השליליות עבורו, ואז כבר אין עצבות אלא מצב שלילי בהרבה.
נהוג לחשוב כי למעשה קיימים אנשים אשר באופן בסיסי הם אנשים עצובים ולא שמחים ואולם אין זה מדויק.
העצב גורם לאדם להיות שקוע בעצמו ולהיות גם מהורהר ושקט יותר ולכן נוטים לחשוב כי אדם אשר הינו מכונס ושתקן יתכן ונובע הדבר מעצב ואולם כאמור זו האפשרות אולם לא מודל קבוע.
ברור ומובן כי במצב של עצב, האדם המסוים יהיה מהורהר ושקוע במחשבות אודות הסיבה המסוימת לעובדה כי הינו עצוב ואולם אם ניקח קו דמיוני אשר בצד אחד שלו קיימת השמחה ובצד השני שלו העצב, שאז באופן מובהק נוכל לראות כי מפלס האופטימיות ויכולת ייצור אנרגיות חיוביות עולה ביחס ישיר למיצוב נקודת העצב על אותו קו דמיוני.
למעשה ככל שאדם שמח יותר, כך מחשבתו קלילה יותר ומרפרפת והרבה פחות רגשית מאשר במצב של עצב וכך גם מדד האופטימיות שלו כמובן משתנה באופן מובהק וברור.
במצב של עצב, האדם המסוים יהרהר יותר וינתח את מצבו באופן משמעותי והרבה יותר מפורט נאשר במצב של שמחה.
למעשה לעצב קיימות השלכות לא מעטות על נפשו של האדם וגורמות לו כאמור להתכנסות ולמחשבה עמוקה אודות הסיבות אשר גרמו לו לאותו עצב.
לעצב אצל האדם ישנו תהליך מסוים אשר אם לא קוטעים אותו בבת אחת וגורמים לרגשות אחרים לצוץ ולצוף החוצה שאז הוא משתלט ומחמיר כאמור לעצבות כרונית ולדיכאון שאותם הרבה יותר קשה להסיר ברגע ולהפוך את האדם לאופטימי ושמח או לפחות לגרום לו לא להיות עצוב יותר.
כאמור קיימות סיבות לא מעטות “המצדיקות” עצבות ואולם כל אדם והסיבות שלו ולא בהכרח שאדם אשר עצוב בגלל סיבה מסוימת כמו אהבה נכזבת יהיה עצוב בגלל התמודדות עם כשלון באותה מידה מאחר והחשיבות של העניין בהקשר לעצב הוא גם זה אשר יודע אם מידת העצב שלו עצוב טיפה, קצת עצוב, עצוב מאוד ועוד דוגמאות אשר כל אחד במידה ונשאל, יכול לתאר לאחרים את כמות העצב באופן יחסי לעצמו ולסיטואציות אשר נגרמו לו בעבר.
באופן יחסי ניתן לאמר כי ככל שהאדם נמצא יותר זמן במצב של עצבות כך יותר קשה לו להיפרד ממצב זה מאחר ולעצבות קימת תכונה מאוד דומיננטית והיא לגרום לאדם העצוב לשקוע לתוך העצב וממש לחוש כיצד הוא יורד יותר ויותר במפלס וכך שמתקשה בהמשך להוציא את עצמו ממנה אלא אם מישהו מושיט לו את ידו ומושך אותו החוצה ממנה וכמו מושך אותו החוצה משלולית בוץ סמיכה וטובענית.
עצבות הינה מצבור של רגשות אשר קיימים באופן קל יחסי אצל האדם כגון דאגה, אכזבה, לחץ, אובדן וגם חוסר בשמחה כאשר יכולות להיות קיימות אצלו בזמן נתון רק חלק מן האלמנטים הללו או גם כולם ואולם ללא העצבות הזו, לא יוכל האדם להמחיש לעצמו וגם כמובן לאחרים מהי הסיבה כי הוא עצוב.
העצב, כמו ראי הנפש, עבור מי שמוכן להסתכל פנימה או להמחיש עבור אנשים אחרים, נותן לאדם תשקיף ברור אודות הסיבה לעצב והיא כמובן היא זו המתחילה את הטיפול האפשרי ואת האופציות ליציאה ממנה.
העצבות גורמת לאדם להיות במצב שלילי עבור עצמו ואין ספק כי כמה שהעצב ישרור באותו אדם יותר זמן כך גם הנזק שיגרם לו יהיה משמעותי הרבה יותר.
ישנם אנשים אשר הם במצב של עצב תמידי מאחר וכלפי עצמם לא מוצאים סיבות מספקות על מנת להיות שמחים ואולם לא בהכרח מי שלא עצוב אז הוא שמח ויכולים להיות הרבה מצבים אשר אין לאדם ממש סיבות לשמחה ואולם אין זה אומר שהוא בהכרח עצוב אלא רק במצב של אדישות מסוימת כלפי המתרחש. רוב האנשים, ברגע נתון מסוים, לא יגדירו את עצמם כשמחים וגם לא כעצובים אלא לא כך וגם לא כך.
מצב כזה עדיף בהחלט על מצב של עצב ואולם יותר מכל עדיפה לאדם הסיטואציה של שמחה וצהלה מאחר וכאמור יכולת ייצור אנרגיות חיוביות עבור האדם המסוים נכון וטוב יותר כל איימת שהוא נמצא במצב של שמחה ואילו במצב של עצבות אין את היכולת הזו כלל.
אם להתייחס למדד האופטימיות המסוים שהרי העצב יזכה לנקודות שליליות בודדות ביחס לדיכאון או כעס או תסכול אשר יזכו לנקודות רבות יותר והינן משמעותיות הרבה יותר ואולם עדיין העצב זוכה למקום של כבוד אצל התחושות השליליות אשר בסופו של דבר פוגעות בנפשו של האדם בין אם הוא מודע לכך ובין אם הוא לא.
מצב שרוחו של האדם הינו מדד מאוד משמעותי עבור דרכו ואופן התנהגותו הן כלפי עצמו והן כלפי אנשים אחרים הנקרים על דרכו ובמידה ואדם מסוים פוגש באדם מסוים אחר כשהוא במצב של עצב, שהרי סביר להניח כי הוא לא יותיר אצל הצד השני את האפקט הדרוש על מנת כי תהיה פגישה נוספת מאחר וכאמור האנרגיות אשר מפיק מעצמו אדם עצוב שונות בתכלית מן האנרגיות אשר מפיק מעצמו אדם שמח או גם אדם “לא עצוב” שזו גם אנרגיה שעדיפה על עצבות.
משמעות הדבר היא כי אנשים שנמצאים במצב של עצבות פחות נעימים מאשר אנשים עצובים בדרך כלל.
ממבט על נוכל בהחלט לאמר כי ניתן לשחרר את האדם הסטנדרטי ממצב של עצבות קלה לצחוק ולשינוי מיידי בתחושותיו על ידי הסחת דעתו באופן מיידי ובאופן משעשע.
לגרום לאדם עצוב לצחוק באופן כנה ואמיתי זוהי למעשה הדרך היעילה ביותר עבורו לצאת בשניה אחת ממצב של עצב.
יכולה להיות הסיבה לכך בזכות העובד כי אדם עצוב באופן חריג ויוצא דופן, רוצה ומשתוקק ושואף לכך שהוא יוכל לצאת מזה ואכן קיימים אנשים מסוימים אשר יכולים לגרום לאנשים עצובים לשנות את התדר המסוים ולשנות להם את זרימת המחשבות העצובות בבת אחת וללא כל קושי.
לדוגמא ניתן לקחת ליצן רפואי, שתפקידו בין היתר להעלות צחוק ושמחה על פניהם של אנשים שאין להם ממש סיבה טובה לצהול לא כתגובה על מצבם הרפואי, או למשל סיבה אשר גורמת לדבר עצוב להפוך שמח ברגע קט וקצר, שהוא מראה של אשה יפה וסקסית שמתחילה לשוחח איתו ואז העצב נעלם כלא היה.
