המוסכמות

המוסכמות.

כל בני האדם הינם שונים אחד מהשני, אין אדם אשר דומה למשנהו ומכאן שאין דברים אשר טובים, נוחים ומתאימים לכל האנשים ולכן סביר להניח כי מוסכמות חברתיות מתאימות לחלק מן האנשים ורק חלק מהזמן.

העולם הישן מול העולם החדש או העולם הישן בהשוואה לעולם החדש הוא גם שבירה ושינוי של מוסכמות.

שינוי בדרך המחשבה, שינוי בדפוסי ההתנהגות, שינוי בתבניות מוכרות ומיושנות וכמובן שינוי במוסכמות חברתיות כאלה ואחרות נותנות תוקף מוחלט להגדרת העולם החדש והמחשבה החדשה והשונה ביחס לעולם הישן.

נהוג לחשוב ובצדק מסוים שההתנהגות האנושית מושפעת מהמוסכמות אולם הצורך האנושי ההגיוני ביותר הינו דווקא בחינה ובדיקה של החוקים הלא כתובים והלא רשמים ודווקא אותם חוקים אשר לא כתובים הווה אומר, המוסכמות, אין האחרונות שמשתנות דווקא מאחר ונהוג לאמר – איש באמונתו יחיה ומאחר וכנראה לא ניתן לכפות את המוסכמות, קשה כל כך לשנות אותן.

החוקים הטבועים והקבועים ואשר קיימים גופים שממונים על אכיפתם כגון צבא ומשטרה אשר מייצגות את מוסדות השלטון וכמו כן החוקים העירוניים, חוקי המס וחוקי המדינה , הם אלה אשר קובעים את גבולות הגזרה שדל חברות מסוימות, כל מדינה והחוקים שלה למרות שיש דמיון רב בקרב מדינות העולם החופשי ודמיון רב אך שונה במדינות אשר מנהלות משטר אשר לא ניתן להגדירו כחופשי ואז התושבים, האזרחים ואפילו התיירים אשר מעת לעת מזדמנים למקומות הללו נאלצים להתאים את עצמם לחוקים הללו, הן מתוך כבוד אך גם ובעיקר מתוך כך שהאדם הממוצע מציית באופן עיוור לחוק היבש גם אם הוא לא הגיוני בעינו וגם אם קשה ליישמו אך ורק מתוך הסיבה כי הוא לא רוצה להסתבך בדברים אשר אין לו למעשה שליטה עליהם ולכן הוא לא מנסה להתמרד או לשנות דברים אלא אם כן מדובר במקרים חריגים כגון הפגנות על רקע חברתי אשר יכולות מידי פעם, ובעיקר כאשר קיימות בחירות דמוקרטיות במדינות הללו, לשנות חוקים מסוימים.

החוקים הקבועים היו מאז ומתמיד תקן חברתי קל ונוח עבור מוסדות השלטון. עבורם, מי שהולך בתלם ומי שלא הולך בתלם זו כניסה למקום של איך כל אדם למעשה מתויג באופן כזה או אחר וכאשר אזרח שומר חוק בדרך כלל נקלע לסיטואציה משפטית מסוימת ואשר נאלץ הוא להתגונן מול מוסדות החוק בבית המשפט, הוא מעיד על עצמו, על מנת להוכיח את טענותיו, כי הוא אזרח שומר חוק באופן קבוע ומתמיד בניגוד לאנשים אחרים אשר באופן קבוע לא שומרים על החוק ולא מקפידים לציית לחוקים הכתובים ולכן גם ההתייחסות אליהם הינה בהתאם.

בדרך כלל אזרח שומר חוק יזכה להקלה מטעם השופטים מאחר ובעיני החוק יש הקלות על מעידות חד פעמיות בתחומים מסוימים ואולם במידה ואותו אזרח אשר מעיד על עצמו כי הוא שומר על החוק מתגלה לאחר עיון ובדיקה כי הינו שובר חוקים סדרתי ואינו שומר חוק, שאז העונשים כלפיו ילכו ויחמירו מפעם לפעם עד שניתן יהיה לבסוף להגדירו כאנרכיסט חסר תקנה והוא יושלך לכלא.

לכל חברה מתוקנת יש את ההפרדה הברורה כאמור בין חוקים ובין מוסכמות.

החיים על פי מוסכמות מתאימים לרוב המוחלט של האנשים מאחר ורובם ככולם יעדיפו את השקט והרוגע אשר מהווים את התמורה הניתנת על ידי מי שקובע את החוקים.

באותו אופן ניתן לאמר שמי שבוחר בין אם במודע ובין אם שלא במודע, לא לשמור על החוקים, או חלקם, הדבר עלול לחזור אליו ולצוף באופן כזה שיצטרך להתמודד עם תוצאות מעשיו בין עם מדובר בדברים פעוטים כגון אי תשלום דוח חניה או העלמת עין מכלב אשר עשה את צרכיו בגן ציבורי ואשר מהווים את רשת הביטחון הבסיסית לקיום של חוקים ועד לחוקים אשר מהווים חוקים משמעותיים ועוצמתי ים כגון בגידה במולדת ורצח עם שיכולים להביא במדינות מסוימות לעונשים קשים ומשני חיים וקיצוניים ולכן ברורה ואנושית החשיבה של האדם שלא רוצה בשום מחיר להגיע למקומות הללו.

בשונה מכך, קיימות המוסכמות אשר לא ניתן למעשה לאכוף ומהוות סוג של בחירה חופשית עבור כל חברה באופן כללי ועבור אדם כאינדיווידואל וכישות עצמאית ואחראית על מעשיה.

למעשה, תיאורתית, כל אדם יכול לעשות כל דבר אשר עולה על דעתו, מתי שיחפוץ, עם מי שיחפוץ, יכול לאמר כל דבר שיעלה על דעתו, מתי שעולה על דעתו ולמי שיחפוץ ואף לפי אותו מסלול גם לחשוב מה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, לחשוב על מי שהוא רוצה מתי שהוא רוצה וכל זאת מבלי שלאף אחד תהיה בעצם היכולת לכפות עליו משהו מפחד שיעבור על החוק ושיהיה עלול להיענש בתשלום כנסות או חלילה עמידה לדין ושתהיה מלווה בהוצאות משפטיות מנופחות מעבר לכל פרופורציה מלווה בניירת בלתי פוסקת  ומייצגת את השלטון שכופה את חוקיו באמצעות עונשי הבירוקרטיה בדמות טפסים ורשימות מורכבות וכמובן בהרבה מאוד טרדות, כאבי ראש ובטן.

אך האם העובדה התאורתית הזו אכן גורמת לאדם אשר מוגדר כחופשי באמת לנצל בעבורו את החופש הזה? התשובה כמובן ידועה ומיותרת והאדם הסטנדרטי לא יממש ולו גם חלק קטן מאוד מן הזכויות שלו ומן ההטבות המיוחדות שמעניקה חופש הבחירה.

כידוע המוסכמות החברתיות הנהוגות והשמרניות באות ובאופן מוחלט כמעט מעלימות ומוחקות את חופש הדיבור, את חופש המעשים וכמובן שגם את חופש המחשבה.

המוסכמות החברתיות והאנושיות, המוסכמות שבמשך דורות על גבי דורות שמרו לכאורה על צורות מחשבה מסוימות אשר התאימו כנראה לדורות מסוימים ואשר לא עברה כמעט עדכון ושדרוג.

המוסכמות הללו למעשה נוגעות ומתייחסות לכל תחומי חייו של האדם ונועדו על מנת לתת מסגרת חדה וברורה יותר עבור מקרים שאין הם רשומים בחוק היבש כאמור מהסיבה היחידה כי לא ניתן לאכוף אותן באיזה שהוא אופן.

ואולם מוסכמות משקפות הלך רוח של עולם אשר בנוי בין היתר ממסורות ומתיוג אתני ודתי כמו גם תיוג של לאום הגורר איתו גם גאווה לאומית ולא רק גאווה אתנית, גאווה דתית וגאווה מקומית שכל אחת מאלה אף מייצרת מוסכמות מסוימות שאמורות לשמור ולאחד את כל סוגי הגאווה הללו.

מן הסיבות הללו, מובן וברור כי מוסכמות הינן חזקות ומוצקות והרבה יותר קשה לשנות אותן מלשנות חוק שניתן לאכוף אותו.

המוסכמות הינן למעשה חזקות הרבה יותר מן החוק היבש וכך גם מתנהלים רוב בני האדם ורובם ככולם מטעמי נוחות וחוסר רצון או בעיקר חוסר יכולת לנסות ולשנות מוסכמות, הן עבור עצמם, הן עבור הסובבים אותם במעגל הראשון שלהם ובטח ובטח לא עבור המעגלים הרחוקים יותר כאשר כמובן שהכל מתחיל בחוסר היכולת לשנות מוסכמות עבור עצמו קודם כל והכל בהשוואה לדפוסי החשיבה הישנים מול דפוסי החשיבה העתידיים ואשר בחלקם אף לא מוגדרים.

מוסכמות אינן בהכרח רעות או שליליות וניתן לאמר כי מה שטוב בהן בעיקר עבור האדם היא העובדה כי כל אחד יכול לבחור אילו מוסכמות הוא מאמץ ואיזה מוסכמות הוא איננו מאמץ וזו כמובן תחת מגבלות אשר נוטל הוא על עצמו, ושוב אין מדובר בחוקים או בשבירת חוקים אלא בדרך חיים, רצונות, שאיפות, מטרות וחלומות אשר הרבה מאוד אנשים נמנעים מהם בגלל חוסר היכולת לשנות את דפוסי החשיבה, דפוסי המחשבה, הפחד משינויים ובעיקר החשש הגדול של להתעמת עם עצמך.

כדוגמא ניתן להביא את היציאה מן הארון כאשר אדם מסוים חי במשך תקופה ארוכה בידיעה כי הוא לא נמשך לנשים וכי הוא חש תחושות מיניות חזקות כלפי גבר מסוים שאיתו הוא עובד והדבר מטריד אותו מאוד וידוע כי אותו בחור הוא הומו מוצהר והוא מוצא את עצמו מפנטז על מגע עם אותו בחור והדבר היחיד שעוצר אותו מבחינתו זו המוסכמה שאומרת שהוא עלול להינזק אם הוא "יודה באשמה".

דוגמא נוספת היא החזרה בתשובה או החזרה בשאלה, כל אחת ומשמעויותיה המיוחדות בנוגע למוסכמות ולשבירת מוסכמות. האדם החוזר בתשובה הולך ויוצא נגד המוסכמות בחברה הוא גדל, חונך והתפתח ושינוי אורח החיים שלו היא למעשה שבירת מוסכמות כאשר אותו הדבר קורה עם האדם המסוים אשר עושה את הדרך ההפוכה וזו גם היא מהווה עבורו שבירת מוסכמות משנת חיים.

ואולם בין אם בוחר אותו אדם לשבור את המוסכמות עבורו ובין אם לא, רצוי שתתקיים בעבורו זכות הבחירה החופשית לפחות ביכולת המחשבה החופשית מאחר וכידוע סוף מעשה במחשבה תחילה ואם קיימת מחשבה חופשית שהרי אותה מחשבה תוכל להתגלגל ולהתגלגל ולהפוך למחשבה מנוכרת ואז עד מהרה למילים כתובות באופן של הוראות הפעלה כתובות ואז בתזמון המדויק יהפכו גם למעשים משמעותיים, חשובים ושוברי מוסכמות.

 

שתף מאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב pinterest

עוד
מאמרים

תקשור בנושא השיגרה

השיגרה

כוחה של השיגרה היא להמחיש את כוחם של הדברים אשר הינם מובנים מאליהם ואשר לא מוערכים מספיק. השיגרה מאפשרת לאדם להבין כי במידה והוא מרגיש

קרא עוד »
בבשוואה

ההשוואה

ההשוואתיות נובעת מתוך חוסר, כאשר משווה אדם את מה שיש לאחר לעומת מה שיש לו או אין לו, הדבר נובע מתחושת חלל עמוקה מאוד שיש לו כלפי עצמו ומעיק ללא הרף, חוסר באהבה, חוסר בכסף, חוסר בשמחה, חוסר בהצלחה, כל זאת נובע בסופו של דבר מחוסר באהבה עצמית.

קרא עוד »

החדשנות

חברה שנאחזת בתפיסות מיושנות, באמונות טפלות, בדעות קדומות ובהתנהגות אשר דוגלת בשמירה על הקיים, שהרי היא דועכת ולמעשה הולכת אחורה ומצבה אט אט הולך ומורע.

קרא עוד »