התירוצים.
האדם המסוים אשר איננו קם לעשות מעשה מסוים ואשר נאלץ להסביר את פשר מעשיו או את פשר חוסר מעשיו למעשה מחפש את הנימוק או את הסיבה על מנת להסביר או לעצמו או לאחרים מדוע איננו עושה.
העשייה לכשעצמה יכולה לעיתים להרתיע את האדם המסוים מאחר ונאלץ הוא לבצע דברים אשר אינם תמיד נוחים לו או שמא נרתע הוא מתוצאות מעשיו העתידיים מבלי שתהיה סיבה אמיתית לחוסר מעשיו ואין הוא מעוניין כי יראה הדבר כאילו אין בכוחו לעשות מעשה או שמא חושש הוא לעשות או שמא מתעצל הוא לשנס מותניו ואז שולף הוא, במידה והינו יצירתי מספיק, את מגוון הסיבות והתירוצים אשר כך מאמין הוא, יתנו בידיו את הסיבה והעילה לא לעשות אולם מבלי שתהיה עליו ביקורת או מבלי שיאלץ לחוש כי הוא איננו מסוגל.
בעיני האדם המסוים, התירוצים מהווים מעטה והגנה ראויים על מנת להישאר תקוע בפינתו הנוחה והפסיבית.
למעשה אין כמעט גבול לכמות התירוצים אשר יכול האדם למצוא ולהמציא על מנת לתרץ את חוסר פעלתנותו.
הדרך אותה עושה האדם המסוים הינה לרוב רצופה בכל מיני מהמורות וקשיים בין אם גדולים ומשמעותיים ובין אם קלים ופתירים ואולם במידה ולאותו אדם מסוים אין ברגע נתון מסוים את האנרגיות המסוימות אשר יכולות לגרום לו להתמודד עם אותו קושי שאז אכן מעטים אותם אנשים אשר יוכלו באופן כנה ואמיתי לאמר בפה מלא, קודם כל כלפי עצמם ולאחר מכן כלפי אחרים – קשה לי.
האדם אשר נתקל באתגרים במשך חייו ואינו מתמודד איתם חייב להכין רשימה מסודרת ומנומקת היטב של אופציות ופרשנות בכל פעם מחדש מדוע הוא לא עשה ומדוע הוא לא הצליח וככל שהתירוצים יהיו אמינים יותר כך גם יוכל להצדיק כלפי עצמו וכלפי אחרים את הפסיביות שלו.
ואולם כמובן שבשלב מסוים אותם תירוצים כבר יהיו שחוקים מרוב שימוש ואז יוותרו בפניו שתי אופציות, או להניח את התירוצים בצד ולעשות, או למצוא תירוצים מוצלחים יותר ולעוסים ושחוקים פחות.
כאמור תירוצים וסיבות קיימים בשפע אינסופי ובכל נושא בין אם ביחסים זוגיים, בין אם במישור המקצועי ולמעשה בכל תחומי החיים שרק אפשר להעלות על הדעת.
לצורך המיידי אשר מתעורר אצל האדם המסוים על מנת שלא יואשם על ידי חברו בחוסר הצלחה בנוגע לחייו שהצליח יותר ממנו יוכל לדוגמא לתרץ את הדבר בכך שחברו התחיל את חייו עם עזרה כלכלית ממשפחתו ואילו הוא התחיל ללא עזרה ומבחינתו זהו תירוץ מצוין אשר אמור לעבוד כל פעם מחדש, אם אותו אדם מסוים לא מצליח לקיים מערכת יחסים ארוכת תווך עם אשה מסוימת וכל פעם מחדש מסתיימת אותה מערכת יחסים, תמיד יאשים הוא את האשה ולא את עצמו וכל פעם תוך כדי מציאת תירוץ חדש, ההיא הייתה רוחנית מידי, וההיא היתה רעשנית מידי, ההיא היתה גבוהה מידי, וההיא נמוכה מידי וכך כל פעם מחדש, עוד תירוץ ועוד אחד וכך למעשה אותו גבר לא פותר את הפערים אצל עצמו ומסתפק בתרצנות משופרת ויצירתית.
קיימים כאמור תירוצים שונים ושיטות שונות להשמעת אותם תירוצים ומעידים הם כאלף עדים על אופיו של האדם המתרץ.
לדוגמא, אדם אשר מאשים אחרים באופן כזה אשר יוכל להשתמש בכך לתירוץ שהרי עושה זאת מאחר ואין הוא מסוגל לקחת את האחריות על עצמו ולאמר כי הטעות היא שלו.
אופציה נוספת הינה ההתנגדות הנמרצת.
כאשר קיימים שני אנשים אשר אחד מהם רוצה ללכת בדרך מסוימת והשני בהדרך אחרת, שאז מתפתח ויכוח ביניהם וכל אחד מנסה לשכנע את השני בדרכו שלו ונוצרת סיטואציה שבה לאחד מהם יש טיעון משמעותי יותר ואשר נשמע גם בעיני הצד השני נכון יותר אולם הוא רוצה לוותר ולצאת כשידו על התחתונה ולכן ההתנגדות משמשת לו כתירוץ ועילה על מנת לא לקבל את דברי חברו.
ההתנגדות כמובן אמורה להיות מנומקת באופן כזה שלא תשמע כתירוץ אלא כסיבה הגיונית וסבירה על מנת לשמור על אמינות דבריו.
ההכחשה ובעקבותיה גם ההדחקה מהוות עבור האדם הממוצע אפשרויות ואופציות אף הן לתירוצים.
אדם מסוים אשר יודע כי חשוב מאוד עבורו לבצע פעילות גופנית מסוימת והוא לא מבצע אותה, חייב לתרץ עבור עצמו ועבור הסובבים אותו באופן כזה שישמע הדבר כאילו באמת יש הצדקה לאותה חוסר יכולת אשר גם גובלת כמובן בעצלנות כרונית, תירוצים כגון “היום יורד גשם”, או היום “כואבת לי הברך”, או “היום אין לי מספיק אנרגיות” הינם תירוצים שחוקים כמובן ואולם למרבה הפלא לא מתעייף האדם מלהשתמש בהם שוב ושוב עד אשר יכול לבחור הוא באופציה נוספת שהיא פשוט להכחיש את חשיבות אותה פעילות וכך למעשה הוא משכנע את עצמו כי אותה פעילות בעצם לא כזו מהותית עבורו ואז עד מהרה הוא מפסיק לתרץ ועובר לשלב ההדחקה ופשוט מפסיק להכיר בה ומאפסן יחד עם עוד פעילויות רבות ומטלות רבות נוספות, כך שלא יאלץ להתמודד עם הצורך למצוא עוד ועוד תירוצים שחוקים כלפי עצמו.
לעיתים קרובות כאמור אופיו של האדם מסמן בברור את טיב תירוציו ובמידה ובטחונו העצמי ירוד שהרי בא הדבר לידי ביטוי בתירוציו.
לדוגמא אדם מסוים אשר נראה לא אטרקטיבי במיוחד, יוכל להשתמש בתירוץ הזה בכל פעם שינסה להתחיל עם מישהי ויקבל דחייה.
הדבר נכנס למעין שיגרה בנאלית של תירוצים מוכנים מראש וזו הופכת להיות נורמה ודרך חיים עבורו.
היכולת למצוא תירוץ אחר תירוץ למעשה גורמת לאותו אדם מסוים להפסיק ולנסות על מנת לא להתאכזב ואם במידה וישאלו אותו למה זה לא הצליח הוא תמיד יוכל לשלוף את התירוץ הזה, המוכר והידוע.
במידה ובטחונו העצמי של האדם והערכתו העצמית גבוה שאז סביר להניח שגם ישמיע הרבה פחות תירוצים אלא יעמוד מאחורי הסיבות האמיתיות לשאלות אשר ישאלו אותו ולא יצטרך למצוא תירוצים. ואולם כאמור קל יותר להגיד שיורד גשם ויש פקקים מאשר פשוט להגיד את האמת – “לא בא לי לבוא היום”.
ואולם היכן עובר הקו הדק בין תירוצים ובין שקרים לבנים והאם תירוצים יכולים לשמש כדרך חיים? התשובה אכן מורכבת ומשתנה מאדם לאדם וכמובן מסיטואציה לסיטואציה.
התירוצים העצמיים הם כמובן גם שקרים וחצאי אמיתות ואולם מטרתם לשמש כדרך להיחלץ מן המבוכה של אמירת האמת הכנה.
אשה מסוימת אשר מאוהבת בגבר מסוים, נשוי לצורך הדוגמא, ואשר רוצה למצוא מישהו אחר על מנת לשכוח אותו, תדחה מעליה אין ספור גברים אחרים כאשר למעשה התירוץ שתעלה בכל פעם יהיה אחר ואולם למעשה האמת היא שזה לא אותו האחד שהיא רוצה.
אמירת האמת לעצמה, היתה פותרת אותה מן הצורך להמציא כל פעם תירוץ חדש.
התירוצים בהחלט יכולים לשמש כדרך חיים עבור אנשים מסוימים בעיקר כאשר הם מתקשים להגיע למצב של כנות עצמית ולאחר מכן לכנות כלפי אחרים.
זוהי כמובן חולשה אנושית והדרך הקלה והבטוחה לכאורה על מנת לברוח מהתמודדות עם המציאות.
