ההגשמה.
בחירתו של האדם והתכווננות אל מימוש יכולותיו, מימוש כישרונותיו והחיבור המספק שלו אל עצמו הוא הבסיס אשר נדרש לו על מנת להגשים את עצמו ולממש את עצמו.
דרכו המסוימת של האדם מתחילה למעשה בשחר ילדותו, עת מתעצבת נפשו, מתעצב אופיו המיוחד לו, בדרך כלל על ידי סביבת גידולו והמודלים המבוגרים אשר קרובים אליו ומשפיעים עליו ביותר, יכול להיות שאלו יהיו הוריו, או אח מסוים, או במקרה ולא גדל מסיבה מסוימת אצל משפחה גרעינית שאז משפחתו האומנת או אפוטרופוסו הוא זה הקרוב אליו ביותר וכך נוכח הוא בנורמות התנהגות מסוימות אשר נותנות לו את הבסיס והתשתית הראשונים אשר מעצבים אותו בראשית דרכו.
במידה וגדל אותו האדם במקום רגוע בסביבת אנשים רגועים, שאז סביר שיפתח הרגלים של רוגע ושקט נפשי, במידה וגדל אצל אנשים אשר מתעסקים באומנות כהתעסקות עיקרית שאז סביר להניח כי יפתח הרגלים מסוימים אשר קשורים לאותה דרך וכך הלאה.
כאמור סביבתו הראשונית של האדם היא זו אשר מעצבת באופן משמעותי את אופיו ואת מחשבותיו וכך למעשה מתחיל אותו אדם לקבל מסביבתו באופן בלתי מודע נורמות אשר עשויות למלא את זיכרונותיו ואת ישותו באלמנטים אשר בהמשך חייו יצוצו לפתע ויגרמו לו לצורות התנהגות שונות וההסברים לכך יהיו תמיד, גם אם באופן בלתי מודע, טמונים בדברים אשר חווה בילדותו.
ההסבר לכך הוא שמוחו של האדם משמש לו כמקום לשימור מחשבותיו וחוויותיו ומערכת העצבים שלו למעשה מגיבה באופן אינסטנקטיבי ביחד ובשילוב מופלא עם מוחו על כל דבר אשר קורה בסביבתו ואשר עשוי לעורר בו רצון מסוים להגיב באופן ספציפי ועל פי אלמנטים אשר צרובים בו ובנפשו.
לדוגמא, אדם אשר גדל בסביבה אשר הייתה במצב מלחמה והיה מתעורר לא פעם משנתו על ידי רעש של אזעקה והתגובה המידית הייתה לקום בבהלה ולרוץ למצוא מחסה מפני סכנות מיידיות ומוחשיות, שהרי אותה נורמה נצרבת בו ותצוץ פעם אחר עם במידה ושוב יתקל בהמשך חייו, שהרי תחושתו תהיה זהה לילדותו.
אותו אדם מסוים אשר כאמור בעת תקופת גדילתו הראשונית מקבל מודלים התנהגותיים שונים ובסיסיים עבורו, יאמץ אליו בעיקר את הנורמות אשר השפיעו עליו באופן המוחשי והמשמעותי ביותר עבורו, בדרך כלל במידה וגדל במשפחה במבנה שלם, כלומר, הורים אשר חיים ביחד איתו, יושפע באופן המשמעותי ביותר הן מאימו והן מאביו ויאמץ צורת התנהגות אשר מושלכת ומקובעת על ידי דוגמאות שראה מתחילת חייו.
ואולם, במידה ולדוגמא, אביו התנהג בצורה קיצונית מסוימת, כגון אלימות או חולשה, סביר להניח כי במידה וההשפעה על אותו אדם תהיה או חיקוי הדוגמא או דחייתה באופן מוחלט והתנהגות הפוכה לחלוטין, כלומר הדרך אשר בוחר הוא, בין אם במודע וגם ובעיקר שלא במודע, היא הדרך והפרשנות העצמית שלו אולם הבסיס היה הדוגמא אשר קיבל בין כך או בין כך.
חופש הבחירה המוגבל שלו היה פרשנות משל עצמו לגבי המודלים אשר חווה בילדותו המוקדמת.
האלמנט המשמעותי הבא המרכיב את דרכו של האדם להגשמה שלו היא ההערכה אשר קיבל בעבר ומקבל אף בהווה מסביבתו הקרובה, כאמור האנשים הקרובים אליו ביותר ואשר חלקם מהווה המעגל הקרוב אליו ביותר ואשר כאמור את אופיים ואת צורת התנהגותם מקבל בין אם בוחר הוא בכך ובין אם לא וגם את הדמויות בחייו אשר נקרות על דרכו, בבית הספר, בתיכון ולאחר מכן בחייו המקצועיים והפרטיים.
ההערכה או חוסר ההערכה לה זוכה אותו אדם למעשה ממחישה לו את הפער הקיים מבחינתו לכל רגע נתון לגבי יכולת ההתבוננות העצמית שלו על עצמו ואת עצמו ומכאן שאם אותו אדם זוכה להערכה רבה מן הסביבה הקרובה אליו ואשר אותה הוא מעריך ואוהב שהרי הוא ירגיש באופן מוחשי כי הוא מגשים את עצמו ומנגד במידה והוא לא יחוש הערכה מן הדמויות אשר מהוות את סביבתו הקרובה שהרי הוא יחוש כי יכולת הגשמת האני העצמי שלו לוקה בחסר גדול.
תחושתו הפנימית של האדם והחיבור לעצמו היא למעשה המפתח ליכולת ההגשמה העצמית שלו.
האדם בכל שלב בחייו המתקדמים או הבוגרים אמור וצריך ואף יכול להגדיר לעצמו את ההגשמה האידיאלית עבורו ואולם בד בבד גם מגדיר לעצמו באותה נשימה את ההגשמה הריאלית.
כלומר מה שמוליך אותו אל עבר המטרה היא ההגשמה האידיאלית עבורו ובעיני עצמו ומה שמסית אותו מן המטרה היא ההגשמה הריאלית אשר למעשה נותנת לו ראייה לגבי מה לדעתו הוא יכול ומסוגל.
בדרך כלל קיים פער משמעותי בין האידיאלי לבין הריאלי ככל שביטחונו העצמי והחיזוקים שמקבל אותו אדם נמוכים ומורידים אותו ואולם מצד שני ככל שביטחונו העצמי והערכה לה זוכה אותו אדם גדולים יותר כך קטן בהתמדה הפער בין האידיאלי מבחינתו ליכולת המימוש הראלי מבחינתו וכלפי עצמו.
ההגשמה האידיאלית עבור האדם היא למעשה סימון כל מטרותיו ושאיפותיו הן במישור האישי והן במישור המקצועי וזו למעשה תוכנית הפעולה עבורו ומבחינתו.
כאמור עבור האדם קיימים מספר מודלים לחיקוי ומהווים עבורו בסיס ותשתית להגשמת עצמו באופן המייטבי והאידיאלי.
ככל שקיימים באותו אדם יותר פוטנציאל ויותר כישרונות שהרי קשה לו להתקבע על דרך ההגשמה האידיאלית עבורו ודבר זה גורם בדרך כלל לבילבול וחוסר התמקדות במשהו ספציפי ואז בדרך כלל אותו אדם מסוים מושפע מהמודלים הקרובים אליו ומנסה ללכת בדרכם על מנת שיהיו הדברים בטוחים מבחינתו ואף יוכל לקבל הערכה ותמיכה מן הסובבים אותו גם אם זה לא האידיאל עבורו.
לדוגמא אדם שגדל במשפחה של רופאים, סביר להניח כי במידה וקיים אצלו בילבול ביחס לאידיאל שלו, ימצא את עצמו איך שהוא מנווט אל עבר אותו מסלול מוכר וידוע לכאורה של הרפואה ואולם זוהי כבר לא ההגשמה האידיאלית עבורו אלא ההגשמה הריאלית.
במידה ואין הוא מזדהה עם המודלים הקרובים אליו סביר להניח כי ההגשמה שלו תתמקד עבורו בדרך הריאלית שהיא הדברים אליהם נמשך הכי הרבה מבלי שייקח בחשבון עד כמה היא אכן אידיאלית עבורו.
באשר לאדם מסוים, אשר גדל ללא תמיכה והערכה אשר מעצימים אותו ונותנים לו חיזוק לגבי הדרך אותה עושה שהרי גם אם קיים בו פוטנציאל רב, חוסר הביטחון שלו יוביל אותו למקום של הגשמה מועטה בלבד.
ללא קשר ליכולות התיאורתיות שלו הוא מושפע ראשית כל מן היחס שלו כלפי עצמו.
כלומר אדם חסר ביטחון בעצמו, לא יגשים את עצמו ושאיפותיו יצטמצמו לשאיפות מינימליות מאחר ולא יאמין כי הוא מסוגל ובכך למעשה הוא יהיה הגורם אשר מכשיל את עצמו בכל דבר אשר יבחר לעשות.
במידה ואותו אדם שהינו בעל פוטנציאל רב, יהיה בעל הערכה עצמית רבה, בעל ביטחון עצמי רב, בעל ארשת שאפתנית ומאמין בעצמו וביכולותיו שהרי סביר להניח כי הדבר יוליך אותו אל עבר ההגשמה המשמעותית עבורו וכמובן גם האידיאולוגית ובכך למעשה הוא יהיה זה אשר יסלול את דרכו אל עבר ההגשמה וגם אל עבר ההצלחה אשר מייחל הוא אליה.
עבור כל אדם, ההתמקדות ביכולותיו ובכישרונותיו היא הדרך הנכונה עבורו בדרך ההגשמה שלו.
אדם אשר קיימים בו כישרונות מסוימים ואשר זוכה הוא להצלחה בהם, כגון אומנות או יצירה אחרת ובמקביל הוא גם נמשך לאותם דברים, מן הסתם ראוי שבהם גם יעסוק ועל ידי כך ינסה להגשים את עצמו דרכם.
קיימות דרכים רבות עבור האדם להתמקד בדברים אשר מבחינתו מוגדרים כאידיאליים ולשם עליו לשאוף ולא להתמקד בדברים אשר לכאורה ריאליים עבורו ואולם אינם מושכים אותו ואף לא מעניינים אותו ואולם ההשפעות שמסביבו מובילות אותו לעברן ללא רצון ותשוקה.
במידה ואדם מסוים חי את חייו על מנת לרצות אנשים אחרים מבלי שיחוש שמחה ורצון שהרי הוא חוטא לעצמו, לדרכו ולייעודו וכמובן שאין הוא מגשים את עצמו ואולם יכול לבוא בטענות רק לעצמו מאחר ורק הוא יכול לדעת ולחוש האם זוהי ההגשמה האידיאלית עבורו או רק ההגשמה הריאלית.
הכל עניין של התמקדות ובחירה ללא חשש ופחד.
האדם אשר בוחר את בחירותיו ואת דרכו וייעודו ממקום של שמחה ורצון ואף מתמיד בה ולא מוותר או מרים ידיים אל נוכח קשיים ואתגרים אשר כמובן נקרים על דרכו ואף לא חושש לעשות טעויות בדרך אל המטרה ומפנים הוא את העובדה כי רק מטעויות ניתן ללמוד, שהרי עד מהרה הוא יוכל להגשים את עצמו באופן המיטבי עבורו.
במידה ואותו אדם יעדיף להתפשר על דרכו ולחיות את חייו ללא הגשמה וללא סיפוק, נובע הדבר רק ממקום של חוסר.
חוסר ביטחון עצמי בעיקר, חוסר של אמונה בעצמו וחוסר כללי באנרגיות חיוביות וכמובן שגם באופטימיות.
האופטימיות הינה מפתח חשוב מאוד ביחס ליכולתו של האדם להאמין ולא לוותר על דרכו ועל רצונותיו ועל שאיפותיו ולמעשה בסופו של דבר זוהי ההגשמה בעבור אותו אדם בין אם מצליח הוא באופן מיידי או שההגשמה העצמית שלו לוקחת קצת יותר זמן, שהרי ההתמדה והנחישות היא הדרך להגשמה.
