המרחב האישי.
השמירה על הגבולות המסוימים אשר נותנים לאדם מסוים את השקט הפנימי שלו ביחסיו עם עצמו וביחסיו עם הסביבה ועם שאר בני האדם נותנת לו למעשה את היכולת לעצב עבור עצמו את התמונה המלאה מבחינתו לגבי איך מצטייר הוא בעיני אחרים ולעשות על ידי כך את ההבדל מבחינתו בנוגע לאישיותו.
היכולת של האדם לקיים עם עצמו מערכת יחסים בין אם במודע או בין אם שלא במודע מאפשרת לו להביט על עצמו בפרספקטיבה מסוימת ומודעת מאחר ומשמעות המרחב בעיני עצמו כוללת את הנושא המשמעותי עבור עצמו שהיא הפרטיות.
משחר ילדותו חי האדם בין אנשים נוספים, המעגל הקרוב שהוא המשפחה הגרעינית, הורים, אחים, סבא וסבתא, דודים ודודות, בני דודים ובני דודות וכמו כן כמובן המעגל החברתי אשר רוכש לו האדם בין אם מדובר לחברים ללימודים או בין אם מדובר בחברים לעבודה, יוצר הוא בין אם מבחירה או בין אם שלא, מערכות קירבה שונות ואשר מלוות אותו חלקים מחייו.
למעשה אנשים רבים מאוד לא מרגישים את הצורך להיות עם עצמם ועם מחשבותיהם ונובע הדבר מהרגלים ותו לא מאחר ואדם מסוים אשר נולד למשפחה מרובה ילדים לדוגמא, פשוט לא הורגל להיות לבד עם עצמו ואין זה מצב טבעי עבורו כלל וכלל.
הוא רגיל שיש מסביבו אנשים ולכן מיומן יותר ביחסיו עם הסביבה ועם אנשים אחרים בדרך כלל.
ואולם ממבט על ניתן בהחלט לציין כי הצורך של האדם במרחב פרטי ואישי משלו הינו בהחלט צורך הגיוני וברור.
מחשבותיו של אדם מסוים יכולות לבוא לידי ביטוי באופן משמעותי ומרוכז הרבה יותר כאשר הוא נמצא אך ורק עם עצמו ואין מדובר במצב כפוי אלא בבחירה חופשית ומתוך רצון אמיתי וכנה לזמן איכות עם עצמו ועם כל מחשבותיו.
כאמור יכולתו של האדם לקיים מערכת יחסים עם עצמו היא המפתח לכנות פנימית ולדבר החשוב ביותר שהוא המודעות העצמית אשר מאפשרת לו את אותה כנות פנימית בהתבוננות פנימה.
התרומה אשר מקבל אדם מסוים מיצירת שקט פנימי עבור עצמו היא גדולה ורבה ומאפשרת לו לקבל את עצמו באופן מיוחד ושונה מבלי צורך למצוא חן בעיני אחרים.
האדם, שהינו חיה חברתית מובהקת, שואפת למעשה להתרבות ולא להיות לבד ואכן כך מתנהלים חייו של האדם הסטנדרטי אשר מוביל את עצמו באופן טבעי אל מקום של הקמת משפחה והולדת ילדים וצאצאים גם אם הוא מעדיף מבחינה מינית וזוגית את בן או בת אותו המין, עדין הוא מצמצם לעצמו את יכולותיו לקבל את המרחב הפרטי והאישי עבור עצמו.
ועם זאת הצורך של האדם למחשבה רגועה אשר לא תופרע על מנת שיוכל “לנשום” ולהיות עם עצמו קיים ומנקר בו ככל שהמודעות שלו עולה והצורך שלו להתקרב אל עצמו מתגברת ולכן מקובל כי כאשר משמעות של הורות לילדים בגילאים מתבגרים מתקיימת, שהרי יש לו לאדם יותר אפשרויות על מנת לקיים לעצמו את אותו מרחב אישי עבור עצמו ועבור מחשבותיו.
עבור האדם המתבגר אשר מתקרב לגיל הבינה התחושה לעיתים הינה כי קיימים בו צרכים מסוימים אשר לא היו קיימים לו קודם לכן והוא מרגיש יותר ויותר את הצורך במרחב אישי ואולם הפרדוקס הקיומי מבחינתו אומר כי זהו בדיוק הגיל שבו נמצא הוא במקום אשר לא מאפשר זאת ואולם הצורך קיים והולך ומתגבר ככל שיש לו פחות ופחות זמן איכות עם עצמו.
האדם כאמור הינו בשלבים מסוימים של חייו ודרכו חווה מפגשים מסוימים עם אנשים מסוימים אשר מהנווים תפנית בחייו ויכול להיות מושפע בחשיבתו ובדרך התנהגותו ובעקבות מפגש כזה או אחר עם אנשים כאלה ואחרים משתנים חייו בין אם בבת אחת או בין אם בתהליך אשר אורח זמן ממושך.
ואולם אדם מסוים אשר עובר התפתחות עם עצמו רוכש למעשה מיומנויות של שיחה עם עצמו ועם נפשו, עם רצונותיו הכמוסים ועם שאיפותיו אשר ברובן אינן ממומשות לחלוטין ועל כך מדובר בדיוק בגיל הבינה שמהווה ציון דרך משמעותי עבור האדם ובעיקר עבור האדם המודע.
הצורך בזמן איכות עם עצמו גורם לאדם ליצור לעצמו בשעות הפנאי שלו פעילות עבור עצמו אשר מוגדרת כתחביב או כמה תחביבים אשר מאפשרים לו לקחת פסק זמן מסוים ולהתבודד עם עצמו ועם מחשבותיו.
אדם אשר נמצא בחדר כושר, עושה ספורט, מנגן, מצייר או מפסל, למעשה עושה זאת עבור עצמו מבלי להיות תמיד מודע לכך שזהו צורך מולד והכרחי עבור עצמו ואולם פרט לאותם תחביבים מומלץ עבורו גם לייצר לעצמו זמן עם עצמו ועם מחשבותיו על מנת שיוכל להתבונן פנימה ולקבל פרספקטיבה אודות יחסיו עם עצמו, האם הינו שבע רצון, האם היה משנה דברים בחייו ואם כן, מה היא הדרך הנכונה עבורו לעשות את אותם שינויים, כאמור, יכולת זו מאפשרת לאדם להגיע לאיזון מסוים אשר הינו משמעותי בעיקר בגיל שבו יש לו רצון לשנות גם אם אינו מוכן ובשל לכך ואולם קיים בו הצורך אשר צריך להתמלאות באופן משמעותי בעיקר בגיל הבינה.
