הפערים.
המרחק המצטבר המסוים שבין גוף לגוף, בין רעיון אחד למשנהו, בין דעה לדעה ובין אדם לאדם אחר נובע מן הקיום העצמאי שיש לכל גוף, רעיון, דעה או אדם.
משמעות הפערים היא למעשה ההבנה כי ישנו הבדל מסוים בין הציפייה בפועל מרעיון מסוים או דעה מסוימת אשר אדם מסוים מביע ובין רעיון מסוים או דעה מסוימת אחרת אותה מביע אדם אחר וההבדל ביניהם מייצר למעשה את אותו פער.
כאשר שני אנשים מנהלים שיחה עירנית ביניהם בנוגע לנושא מסוים ומביעים שניהם דעות מסוימות ושונות ביחס לאותו נושא שהרי מתקיים ביניהם הפער ועליו למעשה מתקיים אותו ויכוח ודיון משמעותי.
בדרך כלל כל צד מנסה לשכנע את הצד שכנגד בצידקתו ומתרכז רק באותו הפער המתגלה בין הדברים ולא מתנהל כל ויכוח ביחס לדברים אשר עליהם קיימת הסכמה. הפער משקף עבור שני האנשים את ההבדל ביניהם ובין דעותיהם.
לכאורה אותם שני אנשים המנהלים שיחה עירנית אודות נושא מסוים ועליו קיים פער מסוים בין דעותיהם השונות, מנסים לשכנע באופן נמרץ ולמעשה לגשר על אותו פער או אותם פערים המתגלים ביניהם וזהו נושא הויכוח.
כאשר מתקיים משא ומתן בין אותם שני אנשים בנושא מסוים כגון חוזה מסוים שהרי אם לדוגמא קיימים עשרים סעיפים באותו הסכם וכל סעיף מדבר על נושא מסוים ומסביר ומפרט אותו בהרחבה ולמען הסר ספק, שהרי הדברים הינם ברורים ומובהקים בצורה מאוד מפורטת ועליהם דנים שני האנשים.
\בסופו של דבר השאיפה היא לגשר על פני הפערים ולהגיע להבנות ולהסכמות ועל כך הנושא למעשה.
בתום דיונים ושיחות רבות מגיעים הצדדים למצב שבו הפערים מתקיימים רק עבור שלושה סעיפים בהסכם ומשמעות הדברים הינה כי למעשה 17 סעיפים נפתרו וקיימת עליהם הסכמה ורק 3 עדין לא נפתרו ועדיין קיים הפער המסוים אשר מרחיק את הצדדים מלחיצת ידיים סמלית.
משמעות הפערים נקרת באופן מובהק גם בין אנשים ובאים לידי ביטוי בנושא פערים חברתיים.
לא פעם קיימת תהום עמוקה ואפלה בין עשירים לעניים ולא פעם אותו פער גרם למחלוקות קשות וויכוחים נוקבים אודותיהם.
הפער החברתי מתבסס בעיקרו על ההבדל התהומי בין עשירים לעניים ועל המהות האידיאולוגית של אלו מול המהות של אלו.
אותם פערים מבליטים את נושאי המחלוקת בין הצדדים ולמעשה היכולות של העשירון העליון מול אלו של העשירון התחתון מהווים את הפער הגדול והמשמעותי ביניהם. והפערים הולכים ומצטמצמים כאשר מדובר בעשירון האמצעי וכך הלאה, ככל שהפערים קטנים כך גם המרחק הפיזי והמנטאלי מצטמצמים והולכים ולכך קיימת סיבה אשר באה לידי ביטוי ביכולת המדידה של כל צד את משנהו, וזוהי למעשה אותה משמעות של פער חברתי, כמה יש לזה וכמה יש לזה לעומת השני.
הפערים יכולים לבוא לידי ביטוי רק כאשר יש כמה וכמה צדדים לעניין.
כמובן שקיימים פערים גם בין אדם לעצמו.
כאשר אדם מסוים יושב ומנהל דיון פנימי עם עצמו בנוגע לחוסר יכולתו להחליט לגבי נושא מסוים, שהרי קיים לו ויכוח ואי הסכמה לגבי אותו נושא שאז מן הסתם יש פער בינו לבין עצמו.
ההתלבטות היא למעשה זו המייצרת אצלו כמה וכמה תרחישים וכמה וכמה פערים אשר מנסה הוא לגשר עליהם.
כאשר אותו ויכוח פנימי של האדם עם עצמו לא נפתר, שהרי משמעות הדבר היא כי הוא תקוע על אותו פער ולא מצליח לגשר עליו ואז נאלץ הוא להתפשר עם עצמו.
כאשר קיים פער מסוים של אדם מסוים כלפי עצמו שהרי יכול הוא לשתף את אותם פערים עם אנשים קרובים אליו ויכולים הם לתת את חוות דעתם בנוגע לאותם פערים ואז אותו אדם מסוים משתכנע בדרך כלל ואותה מחלוקת פנימית שלו עם עצמו מקבלת פתרון מלא או חלקי אולם משמעות הדברים הינה כי הפערים קטנו באופן משמעותי והמרחק קטן ויכול אותו אדם להמשיך בדרכו קדימה.
ככל שאנשים מסוימים הינם יותר מודעים ויותר דעתניים שהרי קיים הסיכוי הסביר כי יהיו ביניהם פערים משמעותיים ויכול לבוא הדבר על רקעים שונים.
כאשר אדם מסוים מנסה לתווך או לפשר בין שני צדדים שהרי הוא יכול לנקוט בשתי דוקטרינות מסוימות, האחת להתחיל לדבר על הפערים כבר בראשית הדברים על מנת “לסמן” ולתייג באופן ברור את המפריד והשנייה היא להתחיל לדבר קודם כל על מה שמאחד ועל ידי כך לייצר תשתית טובה לצורך המשך השיחה.
כל אדם והשיטה הנכונה והמתאימה עבורו ואותו אדם, המגשר, יכול להרגיש בחושיו מה יותר מתאים לאותה סיטואציה מסוימת.
למעשה גישור ותיווך במקרים הללו באים לידי ביטוי בהבנה של מהות העניין, לחבר בין המוסכם ולהציף את הפערים על מנת לנסות ולהגיע להסכמות.
זהו תפקיד המגשר למעשה, להתמקד בפערים ולפתור אותם עד כי תתקיים הסכמה בין הצדדים.