כשם שקיימים עבור האדם יכולות אשר מאירות את דרכו ואת חייו בנצנוצים ובהבלחות של אושר ושמחה, כך באותה מידה ההגבלות נותנות לו את הסימן כי הגיע לקצה דרך מסוימת ואינו יכול להתקדם בה.
כמו גם בחיים עצמם, כך גם כאשר נוסע אדם מסוים בדרך מסוימת ומשני צידי הדרך מופעים כל מיני תמרורים ושלטים ואיתותים וסימנים אשר אמורים להעביר מידע מסוים אותם הם ממחישים, אותו מידע אמור להעביר את המסר לאותו אדם על כי קיימות מגבלות שונות לאופי נסיעתו כגון, תמרור אשר מציין כי המהירות המותרת בכביש הינה רק חמישים קמ”ש ולכן אם אותו אדם יתעלם מן המגבלה הזו ויסע במהירות כפולה שאז הוא עובר על החוק, מסכן את עצמו ואת הנוסעים האחרים בכביש ומתנהג בחוסר אחריות הן לגבי עצמו והן לגבי אחרים, אותה הגבלה למעשה מקורה מן המילה גבול ונותנת לאותו אדם מסוים את גבולות הגזרה שלו.
ההגבלות בחייו של האדם כאמור מסמנות לו באופן די מדויק היכן מסומנים השבילים בהם הוא אמור ללכת.
ההגבלות מבחינתו הינן במקרים מסוימים גבולות ברורים ומדויקים ולעיתים ההגבלות הינן מטושטשות וניתנות עבור כל אחד לפרשנות אישית.
ואולם העולם ללא גבולות וללא מגבלות איננו תמיד ראלי עבור אנשים חסרי גבולות.
הגבולות נועדו עבור אנשים אשר אינם מסוגלים או שאינם רוצים להגביל את עצמם בעיקר כאשר נובע הדבר מחוסר התחשבות בצרכי אחרים, ברור ומובן כי אותה הגבלה או מגבלה המוטלת באופן כללי לא אמורה להיות על התנהגות חיובית אלא בהגדרתה רק על התנהגות שלילית.
לדוגמא, אין הגבלה על כמות מעשים טובים שאותם מבקש אדם מסוים לעשות, כגון לדוגמא – מתם זכות קדימה בכביש, מצד שני, בפעם הראשונה שנתפס נהג שאינו נותן זכות קדימה, סביר להניח שאם עשה זאת כמה וכמה פעמים שאז רישיונו יוגבל מאחר והוא חרג מן הגבולות המותרים.
ואולם המוגבלות המסוימת אשר אדם מסוים חש בהקשר המסוים היא רק מוגבלות מחשבתית ונובעת היא מאלמנטים שונים עבורו באופן מיוחד.
לכל אדם קיימת ראייה מסוימת של העולם וראייה מסוימת לגבי איך הוא משתלב באותו עולם, קיימת לו ראיה לגבי מה מותר ומה אסור באופן כללי, קיימת לו ראיה לגבי מה מותר ומה אסור לו באופן ספציפי ולמעשה כל חייו ופועלו מוכתבים מאותם היתרים ואף כמובן מאותם איסורים, כלומר כל אדם באופן כללי מנהל את חייו בהליכה על הנתיב שבאופן עקרוני ולראייתו מותר להליכה וכי אין לו הגבלות או מגבלות לגבי אופן הליכתו על אותו נתיב ועל אותה דרך.
אדם מסוים אשר מחפש את החיים הרגועים, השקטים והזהירים מן הסתם יקפיד הקפדה יתרה על שמירה על הליכה מוקפדת על אותו נתיב, ישים לב לכל המגבלות ולכן ההגבלות שקיימות עבורו וכך מן הסתם יצמצם למינימום את הסיכויים לעצירה בדרכו, כך לפחות הוא אכן מאמין.
ואולם לעיתים, גם אם אותו אדם מסוים מתייחס באופן רציני וקפדני לאותם איסורים ולאותן הגבלות אין זו תעודת ביטוח לכך שדרכו תהיה חלקה וחסרת מהמורות.
אמנם הקפדה ושמירה על גבולות, מגבלות והגבלות נותנת לאות אדם את הביטחון המסוים כי זו עבורו הדרך הנכונה ואולם לא בהכרח זה תמיד עובד.
עבור ניהול נכון של אנשים, בעיקר בכמויות משמעותיות במיוחד בגופים כמו צבא, משטרה ודומיהם, החוקים וההגבלים מאוד ברורים ומאוד מדויקים וכך גם ההתייחסות לחוסר ציות לחוקים ולמגבלות הללו ואולם כאשר מדובר בהגבלות שנותנות לאדם המסוים, באופן ספציפי ופרטני את יכולת ההבנה הפרטית שלו לגבי גבולות מסוימים אשר יכולים למתוח את גבולות ההגדרה לכמעט כל מקום רק בגלל שהדברים לא מנוסחים באופן מדויק לחלוטים, כי אז כל אחד יפרש את ההגבלות, הגבולות וההגבלים כנראה באופן אחר ומטעמי נוחיותו שלו גם ובעיקר החוקים אשר נוגעים לנושא המוסר ואשר אינם מהווים מעשים אשר בגינם יכול אדם לשבת בכלא.
משמעות חג החרות ביחס להגבלות המסוימות אשר הוטלו על עם ישראל בעשרת הדיברות למעשה בהיבט מסוים מתייחס כאל חוזה בין בורא עולם לאדם ובמעמד הר סיני אכן ניתנו לעם ההנחיות המסוימות אשר כמובן נרשמו על ידי משה כמנהיג הרוחני של העם.
ואשר גישר בין העם לאלוהיו ואם היה מדובר בתקופה יותר עדכנית שאז סביר להניח כי התקופה שבה היה משה על הר סיני וניהל את הדיונים בדבר ניסוח עשרת הדיברות, היה ניתן להגדיר את הדבר כמשא ומתן ארוך ומיגע ואולם בסופו של דבר, ההגבלים הרשומים בהם הינן יחסית מינוריות ומאפשרות מרווח פעולה רחב ואף מאפשר עבור האדם בעיקר מבחינה מוסרית ומרחה התמרון שלו מאפשר חיים כמעט לא מוגבלים.
מעמד הר סיני המחיש בצורה הבוטה ביותר את הצורך של האדם הסטנדרטי להגבלות וחוקים מאחר ובמידה והיה צריך לסמוך על חיים ללא מגבלות, הגבלות וחוקים שאז אופיו של האדם היה מביא את האנושות לכלל סיום מהיר יש להניח.
מעמד הר סיני כאמור הגדיר באופן מסוים את המפגש בין מיקומו של האדם במקום נחות משל אלוהיו מאחר והאחריות של אבינו שבשמים ותפקידו כמבוגר האחראי אשר מתוקף תפקידו ומעמדו אחראי בין היתר, ממש כמו אבא, לחנך ולהגדיר את הגבולות וכמובן את ההגבלות שמותר ואסור לילדים במשפחה.
מתוקף ניסוח עשרת הדיברות, קיימות שם לא מעט הגבלות המדברות על דברים שהם בין אדם לחברו ואשר מהווים ציוויים מוסריים ולא חוקים פליליים ואכן חופש הבחירה ניתן לאדם במקרים מסוימים אשר במידה ויעברו על הגבולות ועל המגבלות שלהם לא ישבו אמנם בכלא אולם יקבלו את עונשם הקל או את עונשם הכבד באופן כזה אשר ייתן להם את המחשבה לגבי הפעם הבאה שירצו לעבור את הקווים המסומנים באופן מובהק כאשר מדובר בהגבלות מוסריות עבורם. הדרך הנכונה עבור האדם היא דרך האיזון ולכן יש לכל אדם את הצורך להציב לעצמו גבולות ומגבלות על מנת לשמן לעצמו את גבולות הגזרה.
פריצת גבולות ושבירת מוסכמות הינן לא פעם סיכון מסוים שאדם לוקח, עת מחליט הוא לא להתחשב עם קיימים הגבלים או קיימות הגבלות מסוימות למעשה אשר הוא עושה ולכן במידה וקיימת בו ההבנה כי אותה שבירת מוסכמה גובלת בחוסר התחשבות במגבלה מסוימת שאז הוא מן הסתם שלם עם דרכו ומוכן לשלם את המחיר המסוים אשר נדרש ממנו עבור הרצון להרחיב את גבולותיו ולפרוץ את מחסום ההגבלות עבורו.
משמעות חג החירות הינה בין היתר ההתרגשות של האדם עת מתכונן הוא לעשות מעשה של חופש וחירות המחשבה שמובילה אותו למקום של הרחבת הגבולות שלו עצמו, של רצונותיו ושל שאיפותיו ושחרור הכבלים שמנעו ממנו באופן מטאפורי להתעלם באופן מסוים מן המגבלות וההגבלות המסוימות.
כאמור, האביב מזוהה עם ההתחדשות וכמובן שגם עם הסרת ההגבלות המסוימות המהווה את האנטי תזה של המגבלות וההגבלות.
