תיקשור בנושא הביקורת

הביקורת.

תהליך אשר מתחיל באמירה שיפוטית בדרך כלל אשר נאמרת או נכתבת על ידי אדם או גוף מסויים ואשר אחראי בין אם על ידי כך שהוסמך או על ידי כך שנטל לעצמו את הזכות לנתח מצב מסוים אשר בו נאמרים דברים שונים אודות אדם מסוים או צורת התנהגות מסוימת ואשר באה לפרש או במיקרים מסויימים גם לסתור מעשים מסוימים.

ישנם פעמים שבהם ביקורת הינה נחשבת לביקורת חיובית וישנם פעמים שבהם הביקורת הינה שלילית ואולם ביקורת היא עדין ביקורת ואין בהכרח כי היא נאמרת לצורך מטרה מסוימת, לעיתים ביקורת נאמרת אך ורק מתוקף צורך מסוים של המבקר לאמר דברים מסוימים מבלי שדבריו אמורים לשנות משהו מסוים אלא רק מתוך הצורך לאמר משהו.

ביקורת שנאמרת בין אם בפניו של אדם ובין אם לא בפניו של אדם אמורה בסופו של דבר לתאר את הדברים מנקודת השקפה וראיה מסוימים וכמובן שיכולות להיות מספר רב של גרסאות לאותה ביקורת ממש.

בדרך כלל מקובל כי ביקורת הינה ממקום של רצון לתקן מעשה או התנהגות או פשוט תאור מצב מסוים.

באופן ישיר ניתן לאמר כי ביקורת חיובית הינה תיאור מסוים של דברים או מעשים על ידי גורם אשר באופן אובייקטיבי ככל שניתן מבצע תהליך של התבוננות מן הצד בהתחלה ולאחר מכן תוך כדי חדירה פנימה אל הנושא כאשר למעשה ניתנת תיאוריה מסוימת לגבי כיצד נראים הדברים מן הצד אולם מתארים את הדברים באור חיובי.

לדוגמא ביקורת אשר נרשמת לגבי מסעדה מסוימת אשר נפתחה ממש לא מזמן ואשר מבקר מסעדות מסוים מגיע להתרשמות ולטעימות בתאום מוקדם ומראש ומכאן שנתן לבעלי המסעדה מידע מוקדם אודות מועד הגעתו ולכן גם יכלו להתכונן היטב ואף כאשר קיבלו את הזמנתו גם הקפידו באופן מיוחד על הכנת המנות באופן מיטבי ומירבי וכל זאת כמובן מאחר שקיבל שירות מיוחד ומדויק על ידי בעלי המסעדה בעצמם תוך מתן הסברים מעניינים ומקיפים אודות המקום, אודות התפריט וככלל קיבל אותו מבקר יחס מועדף וטוב מאחר ובאופן מלא כוונת הדברים הייתה לייצר ביקורת חיובית אשר כמובן לא יכולה בהכרח להיות אובייקטיבית.

מאחר וכאמור אותו מבקר מסעדות מראש נוקט בגישה של ביקורת חיובית, הרי שכל המנות שמוגשות לו מתוארות באופן חיובי והמילים שבהם הוא משתמש הינן על מנת להעביר מסר כי הן עשויות כהלכה, במקצועיות, טעימות ואף מספקות וכמובן זוכות גם לסופרלטיבים שונים ולתשבחות אשר ישתמשו בין היתר בתיאורים ציוריים כגון אסתטיקה, יופי מיוחד, שונה וכיוצא באלה.

כמובן שבמקרים כגון אלה קיימת התעלמות מודעת לאלמנטים אשר יכולים לפגום בדרך מסוימת במשמעות החיובית של הדברים רק על מנת כי הם יתוארו באופן כזה אשר ייתן משמעות רבה ומיוחדת מן הצד המיטיב בעיקר.

ביקורת חיובית במקרה של מסעדה אמורה למעשה להצטייר כביקורת שאין בה פגמים כלל ואמורה להראות את החיוב בלבד כאשר גם השלילה במידה ויש לה בכלל אזכור והתייחסות, שהרי תוצג כחיובית, למשל מנה לא מוצלחת במיוחד, תקבל תיאור של מנה מקורית אשר לא הוכנה ובושלה עד הסוף אולם בכוונת מכוון של מקוריות וחדשנות ולא ממקום של חוסר הבנה בסיסי בקולינריה, הכל בעיני המתבונן או המבקר.

מצד שני אותה מסעדה בדיוק, עם אותו התפריט ועם אותו הטבח במידה ומשמעות הדברים הינה ביקורת שלילית שאז משתנים מעט האלמנטים וביניהם בין היתר לא התקבלה שום הודעה מוקדמת אודות הכוונה להגיע והמבקר מתיישב לו במסעדה ללא שיזהה את עצמו ובעילום שם, ומזמין מספר מנות אשר בוחר ויכול הוא לרשום חוות דעת שלילית על אותן מנות רק בגלל שמחפש הוא את אותם אלמנטים אשר יכולים להתפרש כשליליים על מנת לצייר את המכלול כשלילי באופן גורף. הוא יבחר להשתמש במילים אשר יתארו מנות לא עשויות במקצועיות, לא אסתטיות ולא מקוריות, לא טעימות, עשויות מחומרי גלם באיכות נמוכה ועוד אופציות ואלמנטים אשר יתנו תמונה כללית עגומה למדי וכמובן שלא ישכך לציין כי היין לא היה קר מספיק ולא השתלב עם המנות הרעות בלאו הכי. גם השירות במסעדה יזכה להגדרות שליליות ולא בהכרח מחמיאות ומסר כללי שמועבר הוא כי יש להימנע מביקור במסעדה למי שמחפש להימנע ממפח נפש במקרה הזה.

מכאן שקיימות ביקורות חיוביות באופן מוצהר וקיימות ביקורות שליליות אולם באופן לא מוזהר מאחר והם יכללו תחת הערך של ביקורת אובייקטיבית ואילו ביקורת חיובית תזכה מאותה הסיבה לכותרת של “פרסומת” מאחר וזו אמורה לתאר מוצר או שירות באור חיובי ועל מנת שלא יעלו טענות כי הדברים הרשומים הינם לא נכונים ואף מוטים בצורה כזו או אחרת, ומתוך כך גם כתובים באופן מגמתי שהרי החובה הינה במקרים כאלה לרשום כי למען הסר ספק זו אינה ממש ביקורת חיובית או שלילית אלא רק כותרת אחרת.

בתחום המסעדות לכל הפחות ישנה גם מסורת של ביקורת קבועה אשר לוקחת תקן מסוים אשר מאגד בתוכו מספר אלמנטים שעומדים לביקורת באופן סיסטמטי ולוקחים בחשבון בין היתר את המסורת של המקום, את המנות, את השירות, את המקוריות , את היצירתיות, ואת העמידה בסטנדרטים נוספים ומכאן מגיע ציון משוכלל הלוקח בחשבון את כל האלמנטים ואזי ניתן ציון ומדד כלשהו המתייג את המסעדה בין אם בכוכבי משלן או סוגים אחרים ואולם כל אלה מהווים ביקורת שהיא בעצם מדד איכות.

מקובל באופן כללי כי ביקורת אינה יכולה לבוא לידי ביטוי ממקום פנימי או מתוך האירגון המבוקר בעצמו וכי על כותב הביקורת להיות אובייקטיבי ככל האפשר על מנת שדבריו לא ישאו גוון משוחד ומוטה לצד כזה או אחר ולכן שימוש מושכל במילים מצוחצחות הינו מקובל ואף שיגרתי כאשר נכתבת ביקורת.

במידה והביקורת הינה טובה אזי לא ירשמו הדברים באור חיובי מידי ובמידה והביקורת הינה רעה אזי ירשמו הדברים בצורה נעימה ועניינית עם כמה שפחות שימוש במילים קשות אשר עלולות להסית את העניין מהביקורת העניינית הנדרשת במקרים הללו.

הביקורת הנאמרת והמושמעת, בתחומים העסקיים למעשה כוללים תהליך של בדיקה והערכה לגבי התנהלות ויעילות ולמעשה באה לשרטט תהליכים עסקיים או תפעוליים על מנת לבדוק באם הם מתנהלים באופן מיטבי וראוי על פי אמות מידה ספציפיות היכולות להביא סטנדרטים ותפיסות ניהוליות מסוימות או דרכי חשיבה שונים ומחוץ לקופסה ואולם חשוב לזכור כי הדברים בסופו של דבר לא יכולים להיות אובייקטיבים לחלוטין.

מאחר וכל אחד שרושם ביקורת מצויד בידע מסוים ובמטען מסוים של ניסיון והבנה וחוות דעתו בין אם היא חיובית, בין אם היא אובייקטיבית ובין אם היא שלילית, מגיעה היא ממקום של הבנה מסוימת וניסיון מסוים וגם אם בביקורת מסוימת ישנם תיאורים של מקרים ותהליכים מסוימים שהרי בסופו של דבר, המבקר יביע את דעתו גם אם נרשמים הדברים בצורה שטוחה או ללא פרשנות, תמיד זו תהיה סקירה של הדברים לראייתו ולא אחרת.

במידה ונרשמת ביקורת אודות חברה מסוימת, דרך התנהלותה, המתודולוגיה שלה, התהליכים אשר באים לידי ביטוי בה, בסופו של דבר לפחות בהיבט העסקי מגיעה הביקורת ממקום של השוואתיות לתהליכים מובנים אחרים שאותם המבקר או רושם הביקורת מכיר וחווה הוא גם בעברו וגם אם התייעץ לגבי נושאים שהוא לא ממש מבין בהם לעומק.

חברה מצליחה יודעת כחלק מתהליך ניהולי נכון, לייצר ביקורות מעת לעת ועל מנת שיהפכו לחברה טובה יותר וזו מטרת הביקורת במקרים הללו.

הביקורת שנאמרת או נרשמת על אנשים הינה משמעותית ועוצמתית מאחר ולאדם אשר מותחים עליו ביקורת ניתנת הזדמנות לראות או לקרוא דברים שנאמרים או נרשמים עליו ממקור שהוא לא עצמו ונשאלת במקרים הללו השאלה האם יש לו יכולת להכיל את הביקורת ואת הדברים שנאמרים בין אם כוונת המבקר היא חיובית או שלילית ובין אם יודע אותו אדם להתייחס לדברים בצורה חיובית או שמה שלילית.

אמירת ביקורת ברוב המקרים כשמדובר בבני אדם מתפרשת כשלילית למעט אם אדם מסוים מבקש או יוזם הוא בעצמו קבלת ביקורת וישנן מספר דוגמאות בין אם מרגיש אותו אדם כי הוא אינו יודע להחליט לגבי דבר מה בהתנהגותו ואזי מבקש הוא מחבר טוב או אחד שסומך הוא על דבריו להגיד את דעתו אודות הנושא.

ואז נאמרים דברי הביקורת ולפי בקשתו ואז הינו קשוב הרבה יותר לשמוע את הדברים ולהפנים אותם בין אם נוח לו לשמוע אותם ובין אם לא.

ישנה ביקורת הנאמרת בנועם וישנה ביקורת המותחת בצורה אשר יכולה להתפרש כהאשמה.

יכולתו של האדם לשמוע ולהכיל ביקורת הינה בהחלט שנויה במחלוקת ולא נחשבת לקלה כלל.

אדם בדרך כלל יכול להכיל ביקורת רק במידה והוא בעל בטחון עצמי רב בעצמו, מכיר בערך עצמו ומבין באופן מודע כי הדברים שנאמרים הינם מנקודת הראיה של המבקר אשר סביר להניח כי אינו שמבין לעומקם של דברים ולעומקו של אדם גם אם הדברים שנאמרים הינם נכונים ומדויקים, בין אם הביקורת נאמרת ממקום אובייקטיבי או ממקום של אינטרס ועניין.

אדם יכול להעיד על עצמו כי הוא יודע לקבל ביקורת ואולם כאשר הביקורת מציגה אותו באופן שלילי שהרי ברור ומובן כי הדבר לא קל עבורו ועלול הוא לקבל את הדברים באופן שונה ממה שהוא מתאר לעצמו.

הביקורת יכולה להיות עבור אנשים מסוימים כלי לניגוח והכל תלוי במשמעות הדברים ותלויה לחלוטין בסיטואציה שבה הדברים נאמרים ועל ידי מי וכמה אינטרס יש למבקר וכמובן גם למבוקר.

גם בחוות דעת משפטיות כאלה ואחרות קיים אלמנט של ביקורת ולכן נהוג למנות 3 שופטים על מנת כי תתקיים לה אובייקטיביות ראויה.