מערכת יחסים מופלאה היא זו אשר מתקיימת בין האדם אשר מבקש סליחה לבין אותו אחד אשר מתבקש לסלוח.
יתכן המצב כי האדם מבקש סליחה מבין מראש כי המעשה הינו סימלי בלבד ואין לו סליחה ומחילה אולם בכל זאת מבקש הוא סליחה ולו רק על מנת כי יצא מן הפנים אל החוץ ויהיה כי ביקש הוא מתוך ליבו.
הסליחה הינה מעשה אשר קורה לאחר שנעשה מעשה אשר גרם לאדם צער או עלבון או פגיעה או נזק ובקשת הסליחה יש בה לעיתים מענה ובקשה למחילה ולמצב שבו אין יותר כעס או עלבון.
לאורך שנים רבות במהלך ההיסטוריה היו לו לאדם סיבות רבות על מנת לבקש סליחה ובכל נושא כמעט.
בין אדם לחברו, בין אדם לעצמו ובין אדם לאלוהיו.
כל בקשת סליחה בכל נושא אולם תמיד תמיד בקשה לסליחה הינה למעשה ויתור מבחינה מסוימת על עמדה מסוימת שאותה נוקט האדם אשר נהג באופן לא ראוי.
נעשה הפרדה בין סוגי הסליחות על מנת כי יובנו הדברים במשמעות הרחבה שלהם מאחר ולמעשה הסליחה או בקשת הסליחה הינה צורך פנימי בראש ובראשונה על מנת לשחרר משא כבד של רגשות אשמה במידה והסליחה מגיעה ממקום אמיתי וכנה, קיימת כמובן בקשת סליחה מתוך אינטרס של העמדת פנים ומתוך חוסר ברירה.
דוגמאות רבות לסוגי הסליחה הקיימים ואולם האלמנט העיקרי הינו הסליחה שבין אדם לאדם אחר אשר פגע אדם באדם אחר בין אם בכוונת זדון ובין אם לא שאז נוצרה מחלוקת מסוימת בין שני האנשים ואותה מחלוקת עומדת ביניהם והיחסים ביניהם אינם כפי שהיו לפני הפגיעה.
קיימים מיקרים רבים כי מסיבות שונות המחלוקת אינה בהכרח כה עמוקה אבל שני הצדדים מתבצרים בעמדתם מסיבות של אגו בדרך כלל והסליחה מתמהמהת להגיע כמו גם היכולת לשים את היד על הלב ולהסיר את המחלוקת ביניהם.
יתכן כי קשה לו לאדם להגיד סליחה מאחר וזה יכניס אותו לפינה מסוימת ולא נוחה של אחד שהינו חסר רגישות או אשר נהג בחוסר כבוד או בחוסר יושר כלפי הצד השני ועצם בקשת הסליחה הינה כמו הודעה באשמה וגם אם חש הוא צער שאז לא רוצה להיקרא הוא “אשם”.
ואם נצא מהנחה שהוא לא מרגיש אשם ממש אולם אדם בעל מזג טוב הוא ומבקש לשים סוף למחלוקת ומוכן הוא לבקש סליחה מן הצד השני גם אם בעיניו המעשה לא כזה נורא שאז יבקש סליחה מבלי להרגיש איזה בעיה עם זה ויפתור את המחלוקת בשנייה.
במידה והאדם אינו בעל מזג חיובי כי אם רואה דברים באופן שלילי שהרי סביר להניח כי יקשה עליו להתנצל.
באותה מידה נוכל לציין כי לעיתים קרובות קורת בקשת הסליחה מתוך מקום של אינטרס טהור ולא מתוך הלב ומתוך כוונה טובה.
הסליחה הזו, המאולצת, נובעת בעיקר משני סוגים ובשתי סיטואציות, האחת ממקום שהסליחה נאמרת רק על מנת כי הצד המבקש סליחה רוצה לסיים את המחלוקת מסיבותיו שלו ואולם אין הוא חושב שנהג שלא כשורה ושאז הסליחה אינה כנה ומשמשת כמקח וממכר וכמטבע אשר ניתן לשלם בה על מנת לסיים את המריבה.
הסוג השני הינו בדרך כלל סליחה כהודעה באשמה כאשר עבר אותו אדם על החוק וההתנצלות יכולה לבוא כעילה להקלה והתחשבות מצד גורם שופט כלשהו, בין אם זה בית דין כזה או אחר או תהליך בוררות מסוים.
ואולם עם זאת כמובן שיש צד נוסף למטבע וזה הצד אשר מבקשים ממנו את הסליחה.
גם כאן ישנם מספר אופציות והראשון הוא צד שנפגע ומחליט בינו לבין עצמו כי לא מתכוון הוא בשום פנים לסלוח לצד המבקש אך ורק בגלל שהוא חושב שהסליחה לא תגיע בכל מקרה.
אופציה נוספת היא שהוא מאוד רוצה לשמוע את הסליחה כי שאז זהו סימן מבחינתו כי הוא צודק והשני טועה.
רמות שונות של סליחה קיימות וכמו כן יכולה סליחה לבוא באופנים שונים ובצורות שונות ואולם כפי שנאמר קודם, ההבדל המהותי הינו הכנות בה הדברים נאמרים או הכנות שמאחורי כוונת הדברים.
יכול האדם לבקש סליחה ומחילה אולם שני הצדדים מבינים כי אין כוונה אמיתית הן מצד המבקש והן כוונה אמיתית גם מצד זה שאומר – “סולח אני”. כל העניין הינו העמדת פנים מצד שני הצדדים.
יתכן מצב שבו המבקש אינו כנה והוא מבחינתו עושה זאת על מנת לצאת ידי חובה אולם עושה זאת באופן כזה שישמע אמין ומתכוון ולכן הדברים עוברים לצד השני בצורה אשר נשמעת כנה והצד השני מתרצה וסולח מכל הלב וקיימת כמובן האפשרות כי הסליחה נאמרת בכנות גדולה והתשובה שכנגד הינה שאין הוא סולח למרות כי הוא כן סולח ונהנה מתשומת הלב.
נהוג לחשוב כי חוסר יכולת לבקש סליחה קשורה קשר ישיר לאגו של האדם ולזה שקשה לו להודות בטעויות אשר עשה.
למעשה הסליחה אשר מגיעה ממקום אינטרסנטי סביר להניח כי נאמרת אכן ממקום של אגו ומתוך חישוב של “האם משתלם לי לבקש סליחה”, בין אדם לחברו אכן קיים החישוב הזה וספק רב אם ניתן להעלים אותו.
מוטיב הסליחה מתחבר באופן מושלם לשני משפטים בעלי משמעות גדולה ביותר ושזורה בו כחוט השני. הראשון הינו “אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך” ואם כך שהרי אם תקפיד בו שהרי לא תצטרך לבקש סליחה כי לא יהיה לך על מה.
המשפט השני הינו “ואהבת לרעך כמוך” כאשר משמעות הדברים הינם אולי “וסלחת לרעך כפי שסלחת לעצמך”.
בשני המיקרים, משמעות הסליחה היא קבלה, והפנמה של הסליחה כיכולת עוצמתית ומשמעותית הן בעבור הצד המבקש והן בעבור הצד השני.
משמעות הסליחה עבור המבקש היא לקיחת האפשרות שהוא מבקש סליחה אך מבלי לדעת מה יהיו התוצאות ועושה הוא זאת על מנת לנקות את עצמו ואת מצפונו על מנת לשחרר את המשקל של האנרגיות השליליות אשר רובץ עליו, כאשר ביקש סליחה למעשה העביר את משמעות המעשים ממנו והלאה ללא קשר אם יקבל אישור לסליחה.
כאשר ניקה האדם את מצפונו באמצעות שיחרור שהרי אין קשר לאם יסלח לו או שלא אלא רק במשמעות המעשה.
ההקבלה של האדם לישות עליונה קיים פה באופן מובהק כי למעשה הסליחה לאחרים כי מעשה אלוהי, והמוטיב של בקשת סליחה ומחילה בדתות השונות במיקרים רבים באה כערך עליון של בקשת סליחה ומחילה מן האל.
כמו שקיימת בקשת סליחה בין אדם לחברו, כך גם קיימת בקשת סליחה קולקטיבית כגון בקשת הסליחה של עם מסויים מעם אחר, למשל העם הגרמני אשר ביקש סליחה ומחילה מן העם היהודי על זוועות השואה כאש מעשה זה אף לווה בפיצוי כספי שהינם כספי השילומים ומהווים פיצוי מוסכם.
בקשת סליחה של עם אחד מעם אחר, הינו מוטיב מצפוני בעיקרו ובצורה סימלית ואינה מעשה שמעוגן בחוק מסוים, וזוהי למעשה סוג של מעבר ממערכת יחסים למערכת יחסים חדשה אשר מבוססת על בקשת הסליחה וכביכול יציאה אל דרך חדשה. מחלוקות רבות בין מדינות בעיקר בעולם של ימים עברו הסתיימו בבקשת סליחה ויציאה לדרך חדשה.
גם ביחסים זוגיים, מוטיב הסליחה הינו משמעותי וכמעט כל מריבה או מחלוקת יכולה להסתיים בבקשת סליחה וכמובן שבמשא ומתן ודין ודברים אודות משמעותה.
סליחה במיקרים הללו מגיעה לאחר שצד אחד התנהג באופן שהצד השני נפגע ממנו או שמעשה שלילי חזר על עצמו שוב ושוב מבלי שתהיה תגובה כלל.
סליחה כזו משמעותה רבה ויכולה להשפיע בצורה חזקה מאוד על מערכת היחסים הזוגית ובעיקר אם סולחים אך יותר מזה אם לא סולחים. במידה ואין רצון לסלוח שאז כנראה הסוף נראה קרוב.
הסליחה מעצם מהותה הכנה, היא לקיחת אחריות והבנה על משמעותם של הדברים והמעשים שנעשו.
כאשר אדם אומר את הסליחה שאז הוא אומר שהוא מבין את משמעותם של כאשר עשה, מודה שטעה ולוקח אחריות על מעשיו בעצם בקשת הסליחה, לעיתים משמעות לקיחת האחריות היא כי מבקש הסליחה יישא גם במחיר עבור זה ויאלץ לשלם את המחיר ואולם לעיתים רבות, אם הוא לא יבקש סליחה וייקח את האחריות על מעשיו שהרי גזר הוא על עצמו את גזר הדין רק משום שלא ביקש סליחה.
מכאן כי ניתן להבין כי הסליחה הינה תנאי ראשון להתגברות על מיכשולים מהמורות בכל מערכת יחסים וכי ביצוע מעשים אשר יכולים לפגוע יכולים להישכח ולהיסלח באם קיימת כוונה כנה להעלים אותם.
לקיחת אחריות על מעשים מסויימים לא חייבת להיות בהכרח גם בקשת סליחה, אם ניקח בתור דוגמא מישהו אשר ביצע מעשה אשר גרם לנזק מסוים, למשל לא ציית לתמרור ופגע ברכב אחר, שאז הוא לוקח אחריות ומודה באשמה אולם לא ביקש סליחה, אם כך שהרי התהליך אינו שלם וחסר.
בקשת הסליחה הכנה משלימה ומעדנת ונותנת לדברים משמעות אנושית ובעלת משמעות עמוקה יותר.
הסליחה במשמעות הרחבה של הדברים היא כלי מאוד עוצמתי במערכת האיזון הפנימית של האדם ויכולה בשימוש נכון לשחרר כעסים מיותרים ולייצר אנרגיות חיוביות רבות.
כאשר אדם מבקש סליחה הוא למעשה מבקש לסלק מעצמו את הסיבה שלשמע הוא מתנצל.
הסליחה לא יכולה להעלים את הדברים שקרו אולם בהחלט יכולה לשים אותם במקום אחר.
מעשים אשר גרמו צער ומצוקה לאדם אחר הינם עובדה אולם גם בקשת הסליחה וגם קבלת הסליחה הינה שחרור הדדי של שני הצדדים, גם הסולח למעשה משחרר מעצמו את המשא הזה וכבר איננו כועס.
סליחה אמיתית וכנה יכולה בהרבה מיקרים להעלות את מערכת היחסים למקום טוב בהרבה מאשר היה לפני וזוהי אף הזדמנות ראויה וטובה לשני הצדדים ללכת האחד כלפי השני גם בהבנה מלאה כי ישתדלו בעתיד להמנע ממעשים אשר כאלה.
תחושת הסיפוק הגדולה של אדם אשר ביקש סליחה וקיבל את הסליחה מן הצד השני גדולה מאוד ומייצרת באופן קל ופשוט אנרגיות חיוביות וטובות לשני הצדדים.