המציאות

המציאות

תיאור של פני הדברים כמו שהם באמת, ללא שינויים וללא כל מגע יד אדם, המציאות הינה הדבר הקרוב ביותר למה שמחפש האדם השפוי והמאוזן על מנת להחזיק את הדברים באופן הנכון והמובן ביותר מבחינתו.

כאשר האדם חולם, אם בשינה עמוקה או גם אם הינו חולם בהקיץ או מדמיין דימיונות שונים שהרי אין הוא בסיטואציה מציאותית אלא בסיטואציה לא מציאותית – ואולם מה יש במציאות שהיא כה חשובה? המציאות הינה למעשה נקודת האיזון המובנת ביותר לאדם. נקודת ההתחלה, המקום השפוי והבטוח שעליו ניתן לסמוך, הכולל בתוכו כל מיני הנחות יסוד.

המציאות הינה כמו ההבדל בין שמים וארץ, האדמה עליה דורך האדם היא המציאות שלו, השמים ממעל הינה מציאות באויר הצלול הינה מציאות, המים הרטובים הינם מציאות שמסוגלת לתת לאדם את האיזון המנטלי שאותו הוא צריך על מנת להרגיש כי המציאות קיימת.

מציאות הינה למעשה איך שהדברים קיימים באמת על פי אמות מידה סטנדרטיות של האדם הממוצע ללא שינויים כלל.

אך האם המציאות של אדם אחד, הינה מציאות של אדם אחר? לא בהכרח ובהכרח לא.

לכל אחד ואחת יש את המציאות הפרטית שלו ואת הדרך שלו להסתכל ולפרש את הדברים איך שהם במקור ובבסיס. המציאות היא למעשה הקיום הבסיסי של כל אדם ואדם אשר חווה את הדברים באופן ספציפי ואישי. כאשר אומרים על אדם מסוים כי הינו מאוד מציאותי או מאוד ריאלי, משמעות הדבר כי הינו מחובר לקרקע ומחובר לעצמו וכנראה בזכות זה הדימיון והחלומות בהקיץ ממנו והלאה, וכי הוא בעצם נוכחותו על מנת לאזן אנשים אחרים אשר אינם מציאותיים ומתנהגים באופן לא ריאלי.

האדם המציאותי בדרך כלל יהיה שקול ומאוזן, מתון ורגוע ולא יגיב בצורה קיצונית לדברים מאחר והוא רואה את הדברים בצורה מציאותית כפי שהיא.

האדם הריאלי גם לא אמור להתלהב מדברים שהינם לא ריאליים ולא מציאותיים באופן כללי.

המציאות מתקשרת בין היתר עם היכולת לאחוז בדברים באופן כזה שתהיה אבחנה ברורה באופן חד בין המציאות ללא מציאותי.

החיים והמוות וההבדל ביניהם או בין החומר לרוח הוא כמו ההבדל בין המציאותי והממשי ובין הלא מציאותי והלא ממשי.

החיים הינם מציאות שפשוטה להבנה לרוב בני האדם ואילו המוות הינו לא מציאותי ובלתי מובן.

החומר הוא פשוט להבנה ולכן מחובר למציאות אפקטיבית ואולם הרוח באופן כללי הוא מושג מופשט ולא מציאותי ולא ממשי עבור רוב בני האדם.

האבחנה הזו למעשה מבדילה בין חושך לאור במשמעות הבסיסית של הדברים.

האור הוא מציאותי והחושך הוא לא מציאותי מאחר ולא ברור הוא ובלתי אפשרות לראות דרכו.

כך שהמציאות למעשה הינה הדברים המובנים והברורים ברמה הבסיסית ביותר וזהו למעשה ריכוז של היסודות אשר נותנים לאדם את האחיזה הפשוטה באיזון ובאדמה הבטוחה שהוא דורך עליה ומכיוון שכך המציאות היא המקום הבטוח והרגוע שצריך האדם לצורך האיזון הנפשי שלו והיכולת שלו להיות בטוח שהוא לא חולם ולא הוזה והדברים מסביבו מציאותיים.

לעיתים האדם מנסה באופן יזום להתנתק מן המציאות על ידי כל מיני אפשרויות שונות ומשונות. הצורך להתנתק ממנה קיים אצלו מהסיבה שהמציאות שלו היא אמנם בטוחה ושומרת על שפיות וריאליות ואולם לא בטוח שהיא המקום אליו הוא שואף כי לעיתים ולאנשים מסוימים מציאות חייהם היא לא לפי טעמם ולא לפי השאיפה שלהם.

ישנם אנשים שהמציאות שלהם היא מציאות קשה ומאתגרת, מציאות כואבת ופוצעת של התמודדות עם החיים האמיתיים והקשים, מציאות של קושי, מציאות של מחסור, של חוסר שמחה, מציאות של אכזבות חוזרות ונשנות, מציאות של חוסר סיפוק ושל רצון מחלחל להרגיש דברים שאינם חלק מן המציאות היומיומית.

אותם אנשים אשר מציאות חייהם הינה לא לרוחם, ישאפו בין היתר לעשות שינוי של המציאות בכל מיני אלמנטים ואופציות אשר עומדים לרשותם וכך יש אפשרויות הנחשבות לחיוביות ולא מזיקות כגון תחביבים בשעות הפנאי כמו מוסיקה, קולנוע, ספרים, חלומות בהקיץ, שינה עמוקה מלאת חלומות ועוד.

ואולם הרצון לברוח מהמציאות מובילה את האדם בהרבה מיקרים גם לאפשרויות אחרות כגון סמים, אלכוהול, בגידות, שקרים, שינוי זהות והתחזות לאנשים אחרים והדבר נובע בעיקר מחוסר כנות עצמית וחוסר מודעות, אך האם הצורך לברוח מן המציאות רע? ממש לא.

יש במציאות כוח עצום שמשפיע על האדם באופן כזה שאם בכוחו לשנות את המציאות שהרי בעצם הוא מרגיש שהוא זה  שקובע את פני הדברים ומהלכם, למרות שאין זאת כך.

היכולת לברוח לזמן מסוים מן המציאות למעשה מחלקת את חייו של האדם לזמן מציאותי ולזמן לא מציאותי כאשר הזמן שהוא מבלה במציאות הינה הדברים הבסיסים שלו כגון עבודה, משפחה, התמודדות עם אתגרי היומיום המשעממים והסיזיפיים ולמעשה המציאות הינה עבורם סוג של משהו שאותו היו רוצים לשנות במידה והיא אינה מיטיבה איתם ואותם אנשים למעשה לא תמיד רוצים את המציאות למרות שהיא בעצם מאזנת ובטוחה למראית עין.

הבריחה מן המציאות הינה למעשה בפועל שינוי של תדר מסויים עבור האדם בין אם במודע ובעיקר באופן לא מודע.

כאשר האדם משנה לפרק זמן מסויים את המציאות שלו הדבר נובע מצורך שלו להרגיש דברים באופן שונה והרבה יותר עוצמתי וחוויתי מבמציאות.

אם ניקח דוגמאות ספציפיות שהרי אדם אשר מוגדר על ידי הסביבה כאחד שלא מחובר למציאות שהרי משמעות הדבר מבחינתם כי הוא כנראה לא שפוי בדעתו ומאחר וכך יש לפי החוק היבש לאשפז אותו ולבודד אותו מסביבת האנשים השפויים.

אולם האם כל אדם אשר אינו תופס את המציאות באופן כזה שהוא רואה דברים בצורה שונה או מרגיש דברים בצורה פחות סטנדרטיים או הינו בעל דעות חריגות ושונות ולא תמיד הכי מציאותיות, בעל פוטנציאל להיכנס להגדרה של "לא שפוי"?

ההיגיון עובר במקום שבו מישהו אשר אינו מציאותי יכול לפגוע בעצמו פיזית או להוות איום פיזי על הסביבה שלו ועקב כך הוא מורחק מן הסביבה ומבודד ממנה.

החיבור הקוסמי בין גוף ונפש גורם לעיתים לאדם להתמודד עם דברים כגון תגובות גופניות ונפשיות לא רצוניות אשר נובעות מחוסר חיבור למציאות באמצעות עיוות של אחד החושים או כמה מהם בבת אחת.

לדוגמא – מחלות הנפש השונות אשר למעשה גורמות לאדם אשר חולה, להתנהג בצורה לא רציונלית, לדוגמא הוא שומע קולות פנימיים אשר אנשים מציאותיים לא שומעים, הוא מאמין שהוא רואה דברים מסוימים או באופן שונה מאנשים אחרים, ומרגיש דברים בצורה שונה מאנשים אחרים ומכיוון שכך באם הדבר גורם לו להתנהגות חריגה אשר מאיימת על אנשים אחרים או על סביבתו ועל עצמו שהרי מתוקף חוק, ניתן להרחיק ולבודד אותו בשל העובדה כי הוא מתנהג באופן לא מציאותי.

למעשה בעולם הישן ההתנהגות המציאותית מאוד מוגדרת ובמשך דורות רבים נקבעה צורת התנהגות מסויימת אשר היתה מציאותית וריאלית וכל התנהגות חריגה מעבר למקובל גררה בעקבותיה תגובות והתנגדויות רבות.

הדת נותנת הגדרות ברורות מאוד לגבי הגדרה של התנהגות ריאלית ומציאותית ובעיקר נותנת הגדרות לגבי חריגה מן הנורמה.

הקיום של החוקים והמצוות מאמתות  את התקן הסטנדרטי המצופה מהאדם, החל בעשרת הדיברות אשר נותנות גבולות והסבר ממצה לגבי "עשה ואל תעשה" וכלה בירידה לפרטים הכי קטנים אשר אמורים לתת לאדם אשר שואל את עצמו שאלות את כל התשובות בנוגע להתנהגות היומיומית ושמירה של המצוות והחוקים באופן מלא, פרושו כי האדם מתנהג כמצופה ממנו ובאופן ריאלי ומציאותי.

ואולם עם הזמן ולאחר פרק זמן שהאדם התנהג באופן מציאותי, נוצר אצלו חלל שנובע מצורך בריגושים ובגירויים ואז הוא מתחיל לחפש את הדברים אשר יגרמו לו להתנהג ולחוות דברים לא מציאותיים ואף לא סטנדרטיים על מנת לאזן אותו ולגרום לו לחוש דברים אשר ביומיום שלו נמנעים ונחסכים ממנו.

הדימיון, החלום, הפנטזיה אשר למעשה מתרחשת רובה ככולה בעולם דימיוני ולא אמיתי, כגון עולם דימיוני של מכשפות וקוסמים.

עולם הפנטזיה הלא מציאותי אך המאוד מעניין תופס עוד ועוד מקום בחייו של האדם ממקום של מציאות מדומה והפנטזיה מובילה בין היתר לחשיבה ריאלית אודות דברים לא ריאליים, דבר אשר גורם לאדם מצד אחד לעניין רב ולגירוי מוחי שאותו הוא צריך כל כך אולם מצד שני גם לתיסכול גדול בגלל שהוא ברוב המיקרים לא מסוגל או לא מספיק אמיץ על מנת לנסות ולממש את הפנטזיות שלו למרות שנזקק הוא להן מאוד.

החלוקה הברורה בין מזיק ללא מזיק היא הקנה מידה של האדם לצורך הבריחה מן המציאות הסטנדרטית ולכן ממבט על בהחלט אפשר לאמר שיש לעודד אנשים לצאת מהקליפה אשר מגינה עליהם ונותנת להם את המקום הבטוח אך ברוב המיקרים גם הלא מספק בעליל. רוב האנשים היו רוצים לממש פנטזיות וחלומות ודימיונות אולם מונעים זאת מעצמם בגלל הפחד והחשש שכידוע מיותרים הם מאחר וקיימים רק בדימיון (:

שתף מאמר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב pinterest

עוד
מאמרים

האפשרויות

האפשרויות. מתוך סך כלל הדברים אשר לוקח אדם כאפשרות אשר באה בחשבון למעשה נותן האדם לעצמו מגוון דרכי פעולה ואפשרויות רבות לדברים לקרות. קיימות עבור

קרא עוד »

ההכרויות

ההיכרויות. היכולת ליצור קשר מסוים עבור אדם מסוים עם אדם מסוים אחר או במשמעות הרחבה יותר של המונח לשעת ולבכיר הוא למעשה הממשק שיוצר את

קרא עוד »

ההשפלה

השפלה הינה רגש קיצוני מאוד ואפשר בהחלט להגיד שכאשר משפילים מישהו הוא עלול להגיב באופן קיצוני עד מאוד.

קרא עוד »