דומה שאין הרבה דברים אשר משמחים את הלב יותר מאשר להיכנס לדיון או שיחה אשר תוצאותיה ידועות מראש.
ידע זה כוח, ואותו כוח של ידיעה נותן ביטחון עצמי רב מאוד למי שכל חייו עוסק בוויכוחים.
כאשר שני אנשים מנהלים דיון נוקב, ולכל אחד מהם יש דעה מסוימת אשר איננה דעתו של השני, אזי יתפתח לו ויכוח. אותו ויכוח יכול להיות על נושא מהותי ומשמעותי אולם רוב הוויכוחים בעולם הינם על נושאים שלא ממש בטוח שהינם ברמת חשיבות כזו קריטית.
לדוגמא ניתן לתת את הויכוח ומשמעותו, כאמור האם קיימים בעולמנו הפשוט, הבנאלי והסטנדרטי אנשים אשר יותר נעלים הם מאנשים אחרים.
כאמור ישנם אנשים אשר יגידו כך וישנם אנשים אשר יאמרו אחרת אולם כל צד בויכוח אמור להביא איתו לדיון הנוקב רשימת נושאים בעד הוכחת צידקתם ואילו הצד השני אמור להביא אף הוא רשימת נושאים אשר יאוששו את טענותיו.
ובכן לגופן של עניין, ישנם ויכוחים אשר הינם למטרת הויכוח ותו לו.
דבר זה נעשה בעיקר על ידי אנשים אשר תורת הויכוח הינם מלאכתם ואמנותם, חברי כנסת למשל.
חברי הכנסת מייצגים באופן תאורתי את האנשים אשר הצביעו עבורם אבל בפועל הם מובלים מצד אל צד מבלי לאחוז בדעה מוחלטת אחת וכאמור יכולים הם לשנות את דעתם ואכן גם משנים הם את דעותיהם אשכם והערב על מנת להישאר רלוונטים כל הזמן, דומה שאין עוד גוף אשר ויכוחים הינם למעשה כל מלאכתם היום יומית.
אותו חבר כנסת אשר מעלה הצעת חוק אמור בתאוריה ללכת עם הצעת החוק שיזם למשך תקופה לא קצרה, אמור לנסות לגייס עוד ועוד חברים שיצביעו בעבור אותה התעה וחלק ניכר מעבודתו הוא לוודא כי יגיע מועד ההצבעה אזי תהינה מספיק אצבעות מורמות כאשר ישאל יו”ר הכנסת מי בעד ומי נגד ואזי יאמרו התוצאות אם הוא הצליח במשימתו או לא.
הויכוח משמש במיקרים רבים דיון נוקב אודות נושא מסויים ועקרוני ובמשך כל ימי האדם הויכוחים תפסו מקום של כבוד ביחסים שבין אדם לחברו, כאשר גם ויכוחים שעלו לדרגת מחלוקות כאשר לא היה להם פתרונות ראויים בתחום של ויכוח פשוט, יסתיימו במיקרים לא מעטים בין כותלי בית המשפט.
ישנם מיקרים רבים מאוד במשך חייו של אדם או חייה של אשה או למעשה כל גוף או יישות אשר פניה או ימינה או שמאלה ואז במידה והדברים לא ברורים ולא מדוייקים אזי מתעורר לו הספק והוא אמור להיפתר באמצעות ויכוח בין שני אנשים או יותר כאשר למעשה את אותו ויכוח אמורה לפתור החלטה.
האדם מעצם היותו (החיה החושבת) בזכות מוחו המפותח יחסית מחיות אחרות, על מנת להגיע לתוצאות הגיוניות של אותם ויכוחים שמתעוררים קיבל כמה וכמה צורות של החלטה, ומה שמקובל באופן כללי לא מחייב הוא השיטה של – הרוב קובע.
למעשה שיטת ההצבעה היא שיטה אשר נותנת מענה הוגן למדי במקום שבו מאמינים כי הדמוקרטיה היא השיטה הטובה ביותר לפתרון של ויכוחים ומחלקות ולמעשה כמעט בכל מקרה כשיש מחלוקת או ויכוח בין כמה וכמה אנשים שהרי אם בעד החלטה מסויימת הצביעו יותר אנשים מאשר נגד אזי מתקבלת ההחלטה ברוב מסויים שנקבע ואז ההחלטה הינה מחייבת וגם את האנשים אשר הצביעו נגדה.
דבר זה הינו לא פשוט לביצוע באופן כנה ומעורר לא מעט מתנגדים וכמובן גם אפשרויות ערעור לגבי החלטות אשר יתקבלו על מנת לנסות ולשנות אותם.
ואולם מה קורה כאשר הויכוח שמתעורר הינו ויכוח פנימי של האדם עם עצמו, דבר אשר גורם לו להסס ולקפוא במקומו מבלי יכולת קבלת החלטה? במיקרים כאלה כמובן שמסובכים הדברים וקשים לפתרון אולם כמובן שנבאר בעבורך את הדבר באופן מלא.
ויכוחים פנימים נובעים כתוצאה ממחשבה אשר מנקרת במוחו של האדם יותר ממספר פעמים ולא נותנת מנוח עד כי הופכת היא לסוגיה משמעותית ובעלת חשיבות לאותו אדם.
ניקח לדוגמא בעבורך אשה אשר חוככת בדעתה האם רוצה היא להישאר נשואה לבעלה או שאינה חפצה בוא יותר ומבקשת היא להיפרד ממנו ולהתחיל את חייה מחדש.
שאז מלווה אותה הרעיון במשך זמן מסויים בו היא למעשה מכינה לעצמה רשימת טיעונים בעד להיפרד ומכינה היא גם שכנגד רשימת סיבות מצויינות ומנומקות היטב נגד להיפרד ואז מתחילה היא להגות בסוגיות הללו באופן כזה שנטיית ליבה היא לכוון מסויים ואז היא מתחילה לעבור על הטיעונים אחד אחד ולנהל עם עצמה ויכוחים על מנת לשכנע את עצמה במה שיש לה כיוון ונטיה טבעיים הלוא הוא הרצון האמיתי שלה, אולם אין היא משוכנעת עד הסוף על מנת לעשות מעשה.
ויכוח פנימי של האדם עם עצמו אמור להוביל אותו לקבלת החלטה כאשר הטיעונים אשר מעלה הוא הינם כמה וכמה, כגון ההתלבטות אודות האלמנט המוסרי אשר נלקח בחשבון כאלמנט חשוב ביותר וכמו כן אלמנט השכר והעונש, כלומר מה יצא לי מזה אם אעשה כך, או מה יצא לי מזה אם אעשה ההפך, דברים אלה אמורים לעזור על מנת להגיע להחלטה ואולם בדרך כלל הם רק מסבכים עוד יותר את הויכוח הפנימי וההחלטה כאמור מתעכבת להגיע.
ואולם בכל ויכוח קיימים עוד אלמנטים אשר מרכיבים אותו ונמנה אותם בעבורך.
אלמנט חשוב אשר מהווה חלק עיקרי בנושא הינו מעבר לאלמנט המוסרי ומעבר לאלמנט ה”בעד ונגד” הינו גם אלמנט ברירת המחדל אשר נועד לשכנע את אותו ויכוח פנימי “לרדת מהעניין” בגלל מצב ברירת המחדל של האדם שלמעשה מייצג את רוב הויכוחים הפנימיים וזהו הפחד והחשש מפני שינויים אשר עלולים להיות כאלה שלא תהיה דרך חזרה להחלטה שתתקבל וזהו מעשה מקובל מאוד אצל אנשים אשר מבקשים למעשה סוג של דחייה וקבלת ההחלטה בנושא שלשמו עלה הויכוח הפנימי לדיון רישמי.
למעשה דרך טובה מאוד ואף מומלצת לפתרון של נושא הויכוח הוא דרך השיכנוע העצמי.
כאשר אדם יושב עם עצמו ומתלבט ונכנס למצב של ויכוח עם עצמו, למעשה צצות ועולות כל מיני צדדים באישיותו ובנשמתו וכל צד הינו בעל משמעות מיוחדת במינה מאחר ומייצגת גילגול מסויים שאותו אדם היה פעם.
כאשר לאותו אדם וברמת המודעות שלו מתחילות לצוץ כל מיני מחשבות, כל מיני דעות, שהרי זה ממחיש בעבורו כי ישנם בתוכו מספר צורות חשיבה שונות וזאת בגלל שהוא מודע ומבין את משמעותם העמוקה של הדברים.
כאשר יש מצב של מחלוקת פנימית, ברמת המודעות של הדברים אין על האדם לנסות ולדכא את מחשבותיו אלא לתת להן לצוף ולעלות באופן מלא ולא לפחד מלהגיד לעצמו את הדברים באופן ברור וחד ככל האפשר.
מוחו של האדם, ללא כל קשר לכישרון המחשבה שלו, יכול להציף כמה דעות לגבי ויכוח פנימי שיש לו עם עצמו מאחר וכנראה מאחד מגלגוליו הקודמים חווה את החוויה אשר מתלבט הוא בה ולמעשה הניסיון שלו עומד לו באופן שבו הגילגולים הקודמים במידה והדבר רלוונטי משדרים לו את המחשבות השונות אל תוך תת ההכרה ומשם הם עולים אל ההכרה ואל זירת הויכוח הפנימי.
המודעות אומרת בעבור האדם את דעותיהם השונות ואזי האדם מקבל כמה וכמה דעות אשר חלקן כמובן יכול להיות מנוגד וזה למעשה מה שיוצר את הויכוח הפנימי ואולם האדם אכן יכול לחיות את חייו או פרק מסויים מחייו בחוסר החלטה בקש לנושא מסויים מבלי להגיע להכרעה ברורה או שממתין הוא שיקרה משהו אשר יגבש את הויכוח לכלל החלטה על מנת כי יעלה הדבר בידו לפתור את המחלוקת הפנימית.
במקרה אשר האדם אינו יכול להגיע למצב שמקבל הוא החלטה בנוגע להתלבטויותיו שהרי הצעד הבא הינו לקבל חוות דעת נוספת לגבי הויכוח, בדרך כלל יפנה האדם למישהו אשר יוכל לסמוך עליו ועל דעתו ולהתייעץ לגבי אותה נקודה בדיוק.
בדרך כלל פונה האדם ליעוץ אצל הנפש הקרובה אליו ביותר ואשר מכירה אותו היטב.
נאמר כי דבר זה אינו הגיוני בעליל ואף גורר בעקבותיו פער שנוצר במקרה שבו אותו אדם איננו חושב באופן שבו יצפה האדם שפנה ואינו מבין את הויכוח באופן מלא.
בעידן הנוכחי של גילגול האנושות נפתרים הרבה ויכוחים ברשת האינטרנט באמצעות היכולת של האדם להשמיע את דעתו באופן מלא ולעיתים תוך כדי הסתרת זהותו האמיתית מעלה הוא את הויכוח הפנימי שלו ומקבל התייחסות מכל מיני אנשים אשר אינו מכיר אותם ואף לא יכיר לעולם באופן אישי אבל ניזון הוא מתגובתיהם שמסתמכות על מיקרים שקרו להם, מסתמך על דעות שיש להם או על נסיונם וכך שומע עוד ועוד דעות לכן או לכן.
דעות מוצקות או משכנעות וכך אט אט מתגבשת אצלו ההחלטה עד אשר גומלת בליבו ואולם ויכוח שנוצר בין האדם לעצמו קשה הוא לפתרון פי כמה וכמה מאשר מויכוח שהתעורר בחברה עיסקית למשל ואז כאמור יש בעלי זכות החלטה אשר יהפכו בנושא לכאן ולכאן ויגבשו החלטה חד משמעית גם אם היא טובה וגם אם לא.
למעשה הויכוח אשר מתנהל ואתה קשור אליו בדרך כזו או אחרת, הינה עבורך כמו משחק שניתן ואף רצוי בעבורך לשחק אותו והצדדים אשר משתתפים במשחק הינם השחקנים.
צריך אתה לקחת את כל הידע שלך ולהשתמש בו בכל פעם שמזהה אתה כי יש משחק שניתן לשחק.
כל צד במשחק אמור להבין את הסיטואציה אשר בו הוא יכול לנצח במשחק וכל צד אמור להבין את הסיטואציה בה הוא יכול להפסיד וכך יוצר אתה חוקים למשחק אשר יעזרו לך להגיע לתוצאות המיוחלות בקלות רבה יותר.
למעשה, משחק אשר ניתן לתת בעבורך הוא גם משחק המונופול וגם כדוגמא ניתן לקחת את משחק הכדורגל.
משחק המונופול הינו משחק אסטרטגיה פשוט למדי שבו מספר שחקנים מנסים כל אחד בתורו לשים את ידו על כמה שיותר נכסים ורכוש עד אשר תוצאות המשחק נקבעות כשאחד השחקנים יכול לקנות את יתר מתחריו ואזי מוכרז כמנצח ללא עוררין.
משחק המונופול מהווה דוגמא טובה עבורך מאחר ויש בו אלמנטים אשר יכולים לשמש אותך גם ביום יום מאחר והחוקים במונופול מגובים בחוקים שונים ובגבולות גזרה מאוד מסויימים אשר נותנים לך אפשרות לשרטט ולתכנן בצורה די הדוקה את המהלכים הבאים של השחקנים מתוך כך שאתה ממפה את תכונותיהם ואופיים ועל ידי זה צופה למעשה את המהלכים העתידיים שלהם על סמך תחזית מראש.
משחק המונופול דורש סבלנות ואורך רוח.
דוגמא נוספת אך מעט שונה היא משחק אשר קצוב בזמן וזהו למעשה פרמטר חשוב ביותר מאחר ואת ההחלטות אתה אמור לקחת במסגרת אותו זמן קצוב ומוגדר ואינך יכול לקחת את הזמן ללא הגבלה. במקרה שכזה עליך לחלק את הזמן שעומד לרשותך באופן חד וברור כאשר מובן שזהו יותר ברמה של מהלכים טקטיים ואסטרטגיים כמו גם במקרים כאלה היכולת לחזות מראש טעויות של הצד השני ונרחיב על מנת שיובן.
משחק אסטרטגיה מתבסס לא מעט על לטמון מלכודות ומוקשים ללא שהצד השני יהיה מודע אליהם וכך כאשר מכיר אתה את הנתיבים העומדים בתור אופציה ליריב, שם הרי תטמון את המלכודות על מנת שהיריב יפול לתוכן ולא יוכל לתפקד באופן שימנע ממך את השגת המטרה.
אולם מה קורה כאשר המתחרה מכיר את כל הטריקים והאופציות הקיימות עבורך ואף מנוסה הוא מאוד? במיקרים שכאלה, כמו במשחק הכדורגל, לעיתים אכן יכולה להסתיים התוצאה ללא הכרעה.
כדורגל כדוגמא הינה למעשה דרך הטעויות, כדורגל הוא משחק שמי שמנצח בו עשה פחות טעויות בזמן נתון מסויים.
כך למעשה גם בחיים עצמם. טעויות הינן פועל יוצא של עשייה ולא של חוסר עשייה ובמיקרים רבים אפשר ואף רצוי לטעות על מנת לא לפחד מטעויות.
האדם פוחד בדרך כלל ממשהו שעוד לא קרה וכאשר טעות קורת אזי יכול האדם לשחרר את הפחד כי הטעות כבר נעשתה ואין ממה לפחד.
לסיכום זמני של נושא הויכוח, נאמר כי ויכוח אמנם נשמע כמו משהו מיותר ושלילי אולם לא כך הדבר.
לויכוח ישנה גם תרבות הויכוח והדבר ממחיש צורך לשמור על תרבות ונימוס וכבוד הדדי וכך בכל ויכוח או מחלוקת או מריבה ניתן להגיע לפתרון אשר יקח בחשבון את כל הצדדים ויתן להם את מבוקשם אף אם הוא לא מלא ומושלם אך עדיין ירגישו הם שקיבלו יותר מאשר הפסידו.
