“סבלנות באה מסבל, אבל מי שאין לו סבלנות – סובל הרבה יותר.”
תקציר התיקשור:
סבלנות היא תכונה אישית עמוקה הנדרשת להתמודדות עם תלאות הדרך להשגת מטרות. אדם סבלני שומר על איזון פנימי ומצליח ליהנות מהמסע, לא רק מהיעד. הסבלנות מאפשרת התמודדות עם קשיים ויכולת דחיית סיפוקים, בניגוד לקוצר רוח שמוביל לרוב לתוצאות שליליות. סבלנות היא לא רק כלי להשגת מטרות, אלא גם דרך להפוך את המסע לחוויה חיובית ומשמעותית. היא המפתח להשלמת הדרך עם חיוך ושלווה.
בבוקר זה משחרר אני מתוכי את הסבלנות.
ללא יכולת לגלות סבלנות, הרבה דברים לא היו קורים באופן שבו אמורים הם היו לקרות, לא מבחינת התוצאה כמובן, אלא רק מבחינת הדרך.
תוצאה סופית של דרך הינה השגת היעד אשר הוגדר מראש לפני היציאה לדרך.
אך מה קורה כאשר יוצאים אל הדרך כאשר אין מגדירים מראש את היעד ואת המטרה?
לעיתים ניתן להגדיר כמה וכמה מטרות לדרך אחת וכאשר דרך אחת מתעכבת מסיבות שונות שאז באה הסבלנות כתכונה אשר הינה חיובית בבסיסה ומסייעת לאדם לבחון באופן מושכל ורגוע את הדרך והאם ניתן לשנות אותה באופן כזה שהיכולת להגיע אל המטרה עדיין תושג באופן מלא.
סבלנותו של האדם עומדת כל הזמן למבחן ולמעשה אין יכולת לתאר אותה כתכונה כללית אלא יותר כמשהו אינדיווידואלי אשר בא לידי ביטוי אצל כל אדם באופן הספציפי שלו ואל מול מבנה האישיות המאפיין אותו ורק אותו.
אדם אשר הינו באיזון אנרגטי חיובי ומצויות בו אנרגיות חיוביות מאשר אנרגיות שליליות שהרי באופן וודאי ניתן לאמר בעבורו כי יש לו הרבה סבלנות ואורח רוח.
מצד שני ניתן בהחלט להגיד כי אדם אשר מצוי בחוסר איזון מתמשך ורוב הזמן נמצא במאזן אנרגיות שלילי שהרי פועל יוצא של זה הינו כי חסר סבלנות הוא בדרך כלל.
הסבלנות אשר ניחן בה אדם נותנת לו את היכולת להמתין למטרה מסוימת אשר הגדיר אותה כמטרה ולהתייחס לעיקובים אשר קורים וכמו כאן לדברים בלתי צפויים אשר מתרחשים במהלך הדרך ולהכיל את כל השיבושים באופן כזה שלא ירפו את ידיו ואת החלטתו להשיג את מטרתו אשר הגדיר אותה.
נחישות הדעת וההתעקשות על השגת המטרה, מחייבת את האדם לגלות את תכונת הסבלנות ונאמר בפה מלא כי ללא ספק מבחן הסבלנות הינו אחד המבחנים המאתגרים ביותר לאדם בעיקר אם חסר הוא את התכונה הזו כעיקרית אצלו.
דרכו של אדם לפיכך נקבעת לו זה מכבר ואולם אין הוא יודע את נקודות הציון ואת אבני הדרך המובילות אותו במהלך חייו ולפיכך גם אם מקבל הוא החלטות מסויימות בנוגע לדרכו שהרי אין לו דרך לדעת האם ישיג את שאיפותיו ומטרותיו לפני שהחל לבצע את הפעולות אשר אמורות להוביל אותו אל השגת המטרות והשאיפות והוא רואה לנגד עיניו את המטרה בלבד מבלי שהוא לוקח בחשבון לפרטי פרטים את תלאות הדרך, את הקשיים, את המכשולים ואת נקודות הכשל אשר עלולות במקרה הטוב לעכב אותו ובמקרה הפחות אופטימי, לחסל כליל את התוצאות המיוחלות.
האדם מודע בדרך כלל כי הקשיים קיימים אולם מקווה הוא בכל ליבו כי לא יאלץ להתקל באותם קשיים בפועל.
כך יוצא האדם אל הדרך המטאפורית ואין לו יכולת ממשית להכין את עצמו לאכזבות הצפויות לו במידה ובסופו של דבר לא יצליח להגיע אל המטרה המיוחלת.
ואולם מכיוון שיצא אל הדרך מתוך כך שהיו לו סיבות טובות עבורו לצאת אליה, שהרי עליו לקחת בחשבון כי ללא עודף משמעותי של סבלנות, יקשה עליו מאוד להתמודד עם כל מה שהלא ידוע צופן לו.
על מנת להתמודד עם כל קשיי הדרך אשר ללא ספק יש בהם לגרום לא סבל לא מעט, ומכך גם שורש המילה סבלנות שהוא ס.ב.ל. מתוך שלגלות סבלנות עולה לו לאדם בסבל לא מעט ויש עליו לסבול את כל הקשיים תוך גילוי סבלנות וסובלנות רבים, ההבדל בין סבלנות שהיא תכונה פנימית של האדם וסובלנות שהיא ביטוי חיצוני כלפי אנשים שעלולים לגרום לאדם לגלות כלפיהם חוסר סבלנות.
אדם חסר סבלנות למעשה הינו אחד שמתקשה לדחות סיפוקים ונאמר בעבורו כי נהוג ליחס יכולת דחיית סיפוקים לכך שאותו אדם מתנהג באופן ילדותי מאחר ונהוג לחשוב כי ילדים צעירים מתקשים ביותר לקבל משפטים מסוימים בצורה סבלנית כגון – “לא עכשיו” או “תמתין בסבלנות”.
ואולם ממבט על נרשה לעצמנו לחלוק מעט ובאופן מסוים על קביעה זו מאחר ונראה כי לא מעט אנשים בוגרים, שקולים ובעלי לא מעט יכולות מוכחות מתקשים לא מעט לגלות סבלנות ראויה ואיפוק ואף הם לוקים בתכונה של חוסר סבלנות בין אם קיימת הצדקה להרגשתם או גם אם היא לא מוצדקת לחלוטין.
מכאן שאנשים אשר מתקשים להעזר בסבלנות בנוגע לדברים אשר רוצים הם או יעדים אשר מבקשים הם להגיע אליהם למעשה סובלים סבל רב כתוצאה מהצורך שלהם להיות סבלניים.
במידה והם מחליטים שאין הם מוכנים לסבול עוד ונגמרת להם הסבלנות והאיפוק שהרי קיימת עבורם הסבירות שדווקא בגלל זה המטרה לא תושג מאחר והם ניגשו לדרך עם אנרגיות שליליות ומתוך קוצר רוח ושאז לא היו מרוכזים, לא היו ממוקדים, ואף יצרו בזאת את האנרגיות השליליות אשר גרמו לדברים להשתבש.
אדם אשר אמונה בליבו ומסוגל להכיל את הידיעה שדברים מסויימים קורים בתזמון המדוייק שלהם, יוכל באותה מידה להכיל את הידיעה שאין לאלץ את הדברים וכי סבלנות ואורח רוח מתוך קבלת הדברים ללא סבל ועם חיוך שאז הדרך תהיה נעימה ומעניינת וכך גם ניתן יהיה להביט בעיניים בנוף הירוק והמקסים של הדרך ולא להתרכז רק בהשגת המטרה הסופית שהינה “הגעת ליעד” מאחר והדרך ללא צל של ספק חשובה לא פחות מהתוצאה הסופית ואולם על מנת לעבור את הדרך למטרה הסופית באופן חיובי ועם תחושות נעימות יש צורך בכמות הגונה וראויה של סבלנות, זוהי נוסחה פשוטה אשר משמעותה ודרך הפעולה שלה פשוטה היא גם כן – אם תהיה סבלני תשיג את מטרתך ואם לא תהיה סבלני תשיג את מטרתך אולם לא תשכיל גם להנות מהשמחה שבהשגת המטרה.
נקודה למחשבה:
- האם תוכל לדמיין את עצמך צועד בדרך מבלי לדעת את היעד? האם היית שומר על סבלנות או מתמלא בחוסר שקט?
- מהי הדרך שלך להפוך סבלנות לסגנון חיים – טריק של מחשבה, נשימה עמוקה, או אולי מבט אחר על הזמן?
- כשאתה ממהר לתוצאה, האם עצרת פעם לשים לב לנוף שבדרך? מה גילית שם?
- איך היית מתמודד עם עיכוב אם היית יודע שהוא מוביל אותך למשהו גדול וטוב יותר?
- מי בסביבתך מעורר בך חוסר סבלנות, ואיך תוכל להפוך את הקשר הזה למעבדת אימון בסבלנות?