לכל יצור חי באשר הוא וכמו כן כמובן לאדם קיימות מספר תכונות המשותפות להם ומקום של כבוד ביניהם יש לה ללמידה.
החל מהמיקרואורגניזם הראשוני, עבור בחרקים, ביונקים וכמובן גם אצל האדם.
הלמידה הינה הפנמה של תהליך כזה או אחר כמו ניסוי ותהיה והסקת והפקת מסקנות, אם באמצעות בחינה של דברים ותגובות ואם באמצעות ניסיונות ובדיקה של דברים שונים ואולם אנו נתמקד באדם וביכולותיו השונות על כל גווניהם, רובדיהם וממדי יכולת הלמידה שלו.
עקרונית, יכולת הלמידה וההפנמה מתבססת על הזיכרון במימד הפסיבי שלו והלמידה הינה יותר פעילה ואקטיבית בהשוואה לזיכרון.
הלמידה המשוכללת לוקחת כמה וכמה דוגמאות של אותה פעילות ומנתחת אותה לכלל התנהגות סטנדרטית וזוהי למעשה למידה משוכללת המבוססת על כמה וכמה מקרים דומים.
אולם לאדם ישנם יכולות אשר שמורות בעיקר לו בנושא הלמידה ההדרגתית, באמצעות שכר ועונש למשל בהבנה אלגורתמית אשר לוקחת בחשבון התנהגות מסויימת המותאמת לתהליך מסויים כמו למשל למידה של שכר ועונש.
לאדם ישנה ושמורה היכולת של שינון תהליך למידה והעמקה של הדברים בדרך כלל בזכות הקריאה החוזרת אשר מגבירה בדרך כלל את יכולת ההפנמה של הדברים למשל לימוד בעל פה של קטע מסויים אשר ללא יכולת השינון לא היתה קיימת כלל.
הלמידה יכולה להתרחש עבור האדם מכמה וכמה סיבות ומכמה וכמה גורמים ובהם למידה גנטית כגון למידה איך לעמוד ואיך לרוץ ומשם גם לשפר את היכולות באמצעות הפקת מסקנות, יכולת חיקוי ובאמצעות כך הלימוד עצמו כלומר על ידי חיקוי של אנשים אחרים או חיות למשל, צבעי הסוואה בשדה הקרב היא בהשראת הזיקית ועוד.
הלמידה יכולה להתממש באופן מודע ואולם גם באופן בלתי מודע ואולם היא קורת בכל זאת, הלמידה יכולה לקרות אט אט ובקצב איטי ויכולה אף להתרחש במהירות ובזריזות והכל תלוי באינדיווידואל וביכולותיו השונות.
מאחר והלמידה קשורה רובה ככולה למוח אזי ישנם ערוצים שונים אשר מתייחסים לנושאים שונים כגון למידה מוטורית אשר קשורה להתפתחות הגופנית, למידה הקשורה לחושים השונים כגון לחוש הריח ולחוש הטעם, כל טעם או ריח מתוייקים באופן מסודר במוח לאחר הפעם הראשונה ונשלפים בהתאם.
ישנם אנשים שיכולת הלמידה שלהם חזקה יותר וחזקה פחות גם אל מול נושאים שונים, יכולת למידה אנליטית גבוהה ולמול זה יכולת למידה הומנית חלשה ואין אדם דומה למשנהו בנושא זה – כל אחד ותכונותיו המיוחדות כולל בלמידה.
בין יתר יכולות הלימוד של האדם ניתן למנות בין היתר את הלמידה האינטואיטיבית של קשב והפנמתו, של זיכרון צילומי והפנמתו, יכולת קריאה והפנמתה, יכולת הבעה בעל פה, הסקה לוגית, מסקנות והפנמתן, הכללה, הפשטה, שימוש בדימיון כהשלמה של חלקים חסרים, שימוש מושכל במילים ובאוצר מילים ודימויים, האזנה והקשבה והפנמה ובעקבות כך יכולת תיוק ידע וקיימים למעשה אינספור אפשרויות אשר אנשים בין אם בידיעתם ובין אם באופן בלתי מודע מאחסנים עוד ועוד מידע, עוד ועוד נתונים על מנת להשתמש במידע בבוא היום ובשעת הצורך והווה אומר כי השתמשו ביכולת הלמידה שלהם בתור כלי שימוש או בתור יכולת מסויימת אשר בין היתר אמורה לתרום להם או לסביבתם בין אם נעשה הדבר באופן מכוון או שלא, באופן יזום או כפוי, כל אפשרויות הלמידה פתוחות ובאות בחשבון.
למידה חוויתית הינה הלמידה הנפוצה ביותר ומתייחסת לכלל החוויות בחיים והיא בניגוד לתיאוריה יכולה באופן מובהק וברור לחרוט את משמעויותיה השונות באופן היעיל ביותר ואולם לא תמיד ניתן ליזום חוויה מלמדת באופן אופטימלי ופועל יוצא של זה היא כי הלמידה מתוך החוויה מתייחסת גם להתנסויות של החיים כגון לימודי נהיגה מעשית בניגוד ללימודי נהיגה תאורתית אשר היא אינה אפקטיבית באותן הרמות.
לימוד באמצעות הדימיון הינו נפוץ הרבה פחות ומתייחס ללמידה הלוקחת בחשבון כי אתה יודע רק את מה שאתה יודע בנושא מסויים ואתה לא יודע את מה שאתה לא יודע ועל מנת שכך, את מה שאתה לא יודע אתה משלים באמצעות הדימיון בין אם הדבר נכון או לא נכון ואזי פה נמדדת יכולת האילתור וזוהי למעשה שיטת למידה אשר מקובלת בין היתר אצל אנשים אשר הינם יותר יצירתיים.
כדוגמא ניתן להשתמש במוסיקה או עיצוב או בישול, אשר בהם ניתן ללמוד את היסודות ברמות כאלה ואחרות ואולם הלמידה העוצמתית ביותר מגיעה מתוך כוח הדימיון אשר מוביל אל הדברים גם מתוך החוויה וגם מתוך הדימיון.
ישנו סגנון הלימוד החופשי שהוא למעשה נותן דרור לאדם ללמוד ולהפנים בדרכו שלו ועם כל ההשלכות הנובעות מכך.
באופן זה רבות הטעויות ולמעשה חלקן אף מכוון ולוקח בחשבון לחלוטין את המשפט הפופולרי – לומדים הכי טוב מטעויות.
ישנו סגנון הלמידה המוכתבת שהיא למעשה הוראות הפעלה מדוייקות להפליא שורה אחר שורה, מילה אחר מילה, וזו שיטת למידה אשר עבור אנשים מסויימים הינה המתאימה ביותר ומהווה סוג של ביטחון עבורם מאחר ויכולת הדימיון שלהם לא ממש גבוהה ולכן מקובל לאמר שהם לא משאירים יותר מידי מקום לדימיון.
יכולות למידה מסויימות לא בהכרח קשורות לאיכות הלמידה מאחר ויכולת למידה תיאורתית מבחינת נתונים אוביקטיביים במקרים מסויימים שלא באים לידי ביטוי נעשה הדבר מסיבות לא אובייקטיביות כמו הערכה עצמית נמוכה ואזי פוטנציאל למידה לא יתממש, סביבתיות הדוגלת במצויינות כערך עליון תגביר יכולות ואפילו אם קיים פוטנציאל נמוך, אזי יהיה עודף השתדלות ואזי התוצאות יהיו גבוהות יותר.
הלמידה בהבט הרחב של המילה לא מסתיימת לעולם אצל האדם אשר הינו פעיל ויוזם ובעל אנרגיות חיוביות, הרצון ללמוד אף מפעם בו ותורם לו, ישנם אנשים הלומדים דברים חדשים כל יום ונהנים מכך מאוד מאחר והינם אנשים פתוחים בדרך כלל ובעלי יכולת תקשורת טובה עם עצמם ועם סביבתם.
ואולם אל מול אנשים אשר לומדים כל יום דברים חדשים ואשר תדר הלמידה שלהם הינו מפותח, רחב ורב ערוצי, שהרי ישנם אנשים אשר עוצמת התדר אצלם הינה נמוכה ואף כמעט בלתי נוכחת ומכיוון שכך יש לזאת משמעויות שונות בעבורם מאשר אנשים עם תדר חזק ועוצמתי.
קשיי הלימוד, הפרעות קשב למיניהם, לקויות קוגניטיביות, הפרעות תנועה, הפרעות התפתחותיות, בעיות ופערים רגשיים, חוסר התפתחות רגשית, טראומה והפרעה נפשית, יכולה לגרום לתדר הלימוד להיות אצל אנשים מסויימים מאוד חלש ואף בקושי מורגש ולכן אצל ילדים ואנשים אשר להם קיימת מידה של אחד האלמנטים הללו, נתקלים הם בלא מעט קשיים ואף מתוייגים כחריגים ואף בעיתיים ואולם עדיין הדברים יכולים לעבוד בעבורם באופן מיוחד.
הלמידה ככלל יכולה לשמש קרש מקפצה מאוד משמעותי ואכן במהלך חייו של אדם, מסלול הלימודים שלו מהווה ציון דרך המשפיע בדרך כלל על חייו באופן המשמעותי ביותר מאחר וחברות מסויימות מיחסות ערך עליון ללימודים כסוג של תיוג חברתי והיררכי אשר מקל על חברות מסוימות לשבץ אנשים לתפקידים מסוימים בעיקר על פי דרישות מינימום של השכלה ואשר אמורות להוות תקן מסויים לדברים, כאשר למעשה יכולת הלמידה הינה החשובה כאן הרבה יותר מן היכולות האובייקטיביות של אותו אדם.
מאחר ומהווה הדבר הוכחת יכולת מסויימת שאזי זהו כעין סינון חברתי מסויים אשר מאפשר לאנשים מסויימים להגיע לתפקידים נחשבים ושם להתמודד ולהפגין את כישוריהם.
למעשה למידה ולימוד באופן הזה ממוצבים כערכים שונים וכאלמנטים שונים.
בין אלף בוגרים של לימודי משפטים רק מסוימים יגיעו למקום שאותו הם מיעדים לעצמם מאחר והפרקטיות של הלימוד העצמי שלהם גדול בהרבה מאשר של האחרים.
במסלול חייו של כל אדם יכולים להיות פרשות דרכים שונות ואש חלקם אף נובע מתהליך לימודי כזה או אחר ואולם באופן וודאי ניתן לציין כי ייעודו של כל אדם ודרכו נקבעת לו בין היתר לפי יכולות הלמידה שלו גם אם אין הדבר קורה באמצעות לימודים במוסד לימודים מסויים בין אם באוניברסיטה או במסלולי לימודים אחרים או בין החיים עצמם אשר מלמדים אותו את השיעורים המשמעותיים ביותר.
יכולתו של האדם להבין ולהפנים תהליכים כאלה ואחרים אשר בין אם מודע הוא אליהם או שאולי אין הוא מודע אליהם היא זו שלמעשה מאפשרת לו להרגיש כי הוא מפיק מלימודיו תועלת, ישנם אנשים רבים אשר למדו פעם מזמן משהו ומאז הם סגרו עבור עצמם את תדר הלימוד ומרגע זה והלאה הם כבר אטומים מלקלוט דברים חדשים והינם חיים על פי מודל מסויים של חוסר הפנמה ושל הכחשה מוחלטת ובדרך כלל סובלים הם מאנרגיות שליליות ובלי יכולת ממשית להרגיש איזון נפשי ורוחני ואולם מצד שני קיימים אנשים אשר גם העובדה כי למדו אין זה אומר שהם מרגישים שהם יודעים והלמידה היא עבורם אורח חיים ואופי ולכן בדרך כלל יהיו הללו פתוחים וצמאים לכל הזדמנות ללמוד דברים חדשים מאחר וזוהי עבורם דרך נפלאה לגרום לדברים לזוז מסביבם ולהרגיש איך הדברים קורים ומתרחשים.
זהו אחד מן הסממנים היותר מובהקים של תדר הלמידה אשר למעשה אצל סוג מסויים של אנשים מסוגל לייצר אנרגיות חיוביות החיוניות כל כך עבורם.
הרצון והצורך לחוות ידע חדש ומעשיר למעשה נותן לאנשים הללו את התשוקה האמיתית ואת החיבור החזק והעוצמתי ביותר למהות חייהם.
התשוקה ללמידה היא למעשה היא התשוקה לידע אשר למעשה אין לו סוף כלל ולכן עבור אנשים כאלה התדר הלימודי לא ייעצר לעולם אלא אם כן יהיה אותו אדם באנרגיות שליליות.
מכאן שלימוד יומיומי של דברים נותן באופן מובהק לאנשים מסוימים אנרגיות חיוביות, אנרגיות של יצירה, אנרגיות של נתינה, אנרגיות של שמחה ושל תשוקה.
לימוד לא במשמעות של לימודים אלא במשמעות של הפנמה של דברים הבאים ללמד.