השיחות הארוכות אשר לעיתים מנהל האדם עם עצמו הינן מרכז חייו. הנושאים אותם מפתח האדם עם עצמו הינן למעשה רבים ומגוונים.
יש אנשים אשר מנהלים עם עצמם שיחות ריקות מתוכן ומתמקדים בעיקר בהבלי העולם ואולם ישנם אנשים אשר השיחות עם עצמם מהוות את מרכז חייהם מאחר והכנות היחידה שהם מגלים זה רק עם עצמם.
עם זאת, ישנם לא מעט אנשים אשר אינם כנים עם עצמם והם משקרים את עצמם כמעט בכל דבר.
הסיבה לכך נובעת מזה שהם יכולים להיות בעלי דימיון מפותח ואינם רואים את הדברים באופן מציאותי אולם מאמינים במשהו בצורה כל כך חזקה וכשהוא לא קורה הם מספרים לעצמם סיפורים שונים ומשונים רק על מנת לא להודות כי טעו בהערכת המצבים וכמו כן בבחירה שהם עשו.
כנות היא למעשה התכונה החשובה ביותר למערכת יחסים.
כנות היא מאוד חשובה מאחר וכאשר היא קיימת אז אין העמדת פנים ואין חשש בין אלה שמתקיימת ביניהם מערכת היחסים שמישהו אינו דובר אמת והדבר מביא לרוגע בין מקיימי אותה מערכת יחסים.
אותו דבר גם בין האדם לעצמו.
לאדם אשר כנה עם עצמו הוא גם יהיה יותר שלם עם עצמו מכיוון שהוא לא ישלה את עצמו בדבר כל מיני נושאים אשר בטוח הוא שהם לא סגורים.
אדם אשר כנה עם עצמו בדרך כלל הכנות הזו תצא גם מן הפנים אל החוץ ויהיה זה אדם אשר הוא דובר אמת, כנה ואמין. וכך יהיה הוא כנה גם עם אנשים אשר מקיים הוא איתם מערכות יחסים שונות.
ואולם, הדבר מתחיל להשתנות כאשר אדם מסוים, נמצא במקום מסויים אשר יש בו תחרות בין אנשים על שליטה ועל דומיננטיות ואז הנושא עלול להשתבש מכיוון שכאשר יש סוג של התמודדות בין אנשים על דבר מסויים, אלו שמתמודדים לוקחים ומאמצים תכונות אופי אשר רדומות אצלם ומתעוררות בעת מצבי לחץ והופכות להיות תכונות דומיננטיות לעיתים.
כלומר אדם אשר נמצא בתדר רגוע ושלו בדרך כלל, עושה את עבודתו נאמנה ואינו נאלץ לעשות מאום פרט לעבודתו – סביר להניח כי לא יאמץ תכונות רדומות, אולם ישנם תכונות טבועות באדם אשר אינם באות לידי ביטוי ביום יום אולם אם למעשה אותו אדם יעמוד לפתע בפני סכנת פיטורים למשל שאז מרגע הידיעה כי הולכים לפטר אותו אם הוא לא ישנה את הגישה הוא עוצר וחושב איפה הוא טעה.
בדרך כלל הוא יתמקד בכמה נושאים אשר לדעתו נתנו לו רק עוד הזדמנות אחת ואם הוא לא משתפר שיפוטר, הוא מאמץ לעצמו דפוסי מחשבה מעט שונים ונהיה נניח לשם הדוגמא, יותר קשוח כדי שלא יציקו לו ומעט פחות כנה, כלומר מפסיק לספר לחבריו כל מיני דברים שהוא חושד שמישהו נניח הלשין עליו בדבר כל מיני מעשים אשר עשה ואז ממצב רגוע, כאשר הוא חביב לבריות בדרך כלל הוא הופך את התנהגותו ונהיה יותר קשוח ופחות כנה.
מן הסתם ששינוי זה, הכפוי, יוביל אותו אל הישועה ואם באמת הוא מצליח לשרוד את העניין שאז סביר להניח שימשיך עם שתי התכונות שאימץ בהמשך. כלומר במידה ואכן היו תכונות אלה טבועות בו אולם היו רדומות כיוון שלא היה בהם צורך ממשי.
הכנות הפנימית אותה מגלה האדם כלפי עצמו גורמת לו בהרבה מיקרים לראות את הדברים באור מציאותי ולעיתים מציאותי יותר מידי מאחר ואם אין לו יותר מידי דימיון ויכולת לדמיין ולפנטז שאז הוא יסתמך יותר מידי על דעתו האישית, ניסיונו האישי והאינטואיציה שלו גם אם היא מועטה בלבד., הוא יגיד לעצמו דברים פשוטים מבלי להשלות את עצמו ולהיות אופטימי מידי.
ואולם היכולת של האדם להיות כנה עם עצמו אינה אומרת בהכרח כי הוא תמיד כנה עם עצמו מאחר ופה נכנסת האופציה הנוספת שבה הוא אמנם כנה עם סביבתו אבל נניח שמדובר באדם אשר אינו מודע לעצמו ואז אותה כנות מוטלת לרוב בספק.
כאשר אדם אינו רואה את הדברים כפי שהם והוא בעצם משלה את עצמו למשל אם הוא לא נראה טוב ועדיין הוא משלה את עצמו עקב חוסר מודעות עצמית שהוא כן נראה טוב אז גם אם הוא אדם כנה, לתוך הכנות הזו לא יכנסו נושאים אשר אין לו מודעות עצמית ביחס אליהם ואז לכאורה הוא איננו כנה עם עצמו ואז לא עם הסביבה.
ואולם ישנה עוד סוג של כנות והיא כנות חומלת.
כנות זו היא כנות אשר נאמרת מהרצון לא לייצר אנטי אצל אדם אחר בכך שהוא נאלץ לדבר בחוסר כנות אולם הסיבה היא שאם הוא יגיד את האמת ואת דבריו בצורה כנה אזי התוצאה לא תהיה טובה לכאורה.
אם אישה תהיה כנה עם בעלה אשר נוטה למות והיא תאמר לו כי לדעתה הוא יהיה בסדר ויחלים, אזי היא אמנם איננה כנה איתו אולם הדבר נאמר עם כוונה טובה ואזי אותה חוסר כנות היא כנראה זמנית ולא ממש ניתן להשליך על אותה אישה כי היא איננה כנה באופן רגיל.
גם בעלי תפקידים לא תמיד יכולים להיות כנים עם אנשים אשר עליהם הם אמורים לפקד או לנהל אותם.
הפער הזה בין מנהל ועובד ובין מפקד לפקודים לא יכול להתבסס על כנות מאחר ודברים אשר נאמרים מתוך מניפולציה מסויימת אינם יכולים להיות כנים אולם זה מצב שסביר להניח כי שני הצדדים יודעים היטב כי אין פה כנות אלא העמדת פנים הנובעת מן התפקיד.
לא ניתן להאשים אדם אשר אינו כנה מהסיבות המקילות כשקרן ואולם לעיתים יש אנשים אשר חוסר הכנות מובילה אותם לטשטש את הגבולות לנושאים קיצוניים יותר כגון אי אמירת אמת ואז שקר ואז הדרך לדרגות הרמות יותר – הנוכלות, המרמה והשחיתות.
שלוש האלמנטים הללו ברור ומובן שאין בהם כנות אולם למעשה זוהי דרך חיים מלאה.אדם אשר חי את חייו כאשר הנוכלות, המרמה והשחיתות הינו התדר העיקרי שלהם שאז אמירת אמת, כנות פנימית וחיצונית, אינה חלק מן המשוואה.
ואולם חוסר הכנות העיקרי הוא כלפי עצמך, שהרי אותו אדם לא יקום בבוקר ויגיד לעצמו כי הוא לא כנה, אלא תכונה כבר מושרשת בו ואף מסייעת בידו להשיג כל מיני דברים אשר אם היה כנה, סביר להניח שלא היה משיג ולכן הוא מצדיק לעצמו בהתחלה את הנושא – לא היתה לי ברירה.
ואז אותו אדם מאמץ לעצמו ללא כוונת זדון את דרך חוסר היושר, חוסר תום הלב, חוסר הכנות, דרך השקר, דרך ההונאה, דרך הסתרת העובדות הקריטיות, דרך המירמה, דרך השחיתות, דיבורו של האיש נשמע כמו דיקלום, הוא נואם נאומים מוכנים מראש אשר כוללים כמה וכמה פעמים משפטים בנוסח של – תאמין לי שאני יודע על מה אני מדבר, אני מדבר פה על עובדות בדוקות ועוד כל מיני משפטים כגון אלה.
שפת הגוף של אותו אדם מאוד משובשת גם בגלל שברוב המיקרים אינו מסוגל להסתכל לאדם שמולו בעיניים.ואם לרגע קט הוא כן מיישיר מבט שאז יסיט אותו מהר הצידה כי למעשה הוא לא מסוגל להסתכל לעצמו בעיניים ואולם התמודדות עם אנשים כנים היא לרוב מעט קשה לעיכול, מאחר וראשית ולפני הכל אין כל כך אנשים כנים באופן כללי מאחר ועולמנו בנוי כיום מהרבה מאוד אנשים אשר חוו פעמים רבות בחייהם חוסר כנות ואף מעשי מרמה ולכן אט אט חילחלה אליהם חוסר הכנות רק כיצר הישרדותי ואז הפכו ללא כנים בעצמם, אותם אנשים יכולים בקלות לחזור ולהיות כנים אם רק ייקלעו לסביבה של אנשים כנים ואז לא תהיה להם סיבה לא להיות כנים.
הכנות הינה התמודדות יום יומית עם אנשים אשר אינם כנים, ואולם לאדם כנה יש לעיתים את הקושי לזהות אנשים לא כנים אלא אם כן יש להם מודעות חברתית גבוהה ואזי הם מיד מרגישים מיד חוסר כנות מן הצד השני.
האם כנות של אדם מסוים, יכולה להרחיק אותו מחבריו?בהחלט כן.
אמירת דברים כנים לאנשים אשר אינם מסוגלים ואולי אף אינם רוצים להתמודד איתה יגרמו להם לקחת את הדיבור הכנה והאמירות הכנות והלא פשוטות גם אם הן נאמרות בצורה רכה ולא ממקום ביקורתי או שיפוטי באופן לא טוב.
לאנשים קשה לשמוע את האמת כי אז זה מראה שהם לא בסדר גם אם הם לא מרגישים כך ואז זה נותן להם תמונת ראי והם מיד נכנסים לתדר של התגוננות והסתגרות.
האם כנות מופרזת הינה למעשה חוסר טאקט, ולהפך, כלומר חוסר כנות במיקרים מסויימים יכולה לנבוע מעודף טאקט?
בהגדרה הפשוטה התשובה היא בהחלט כן. חוסר כנות יכולה לבוא מסיבות טאקטיות כמו שמצד שני כנות מתנגשת בחוסר טאקט והתזוזות לפה או לשם יכולות להיות מאוד משמעותיות.
ישנו גם מצב של חוסר טאקט מכוון והוא נועד על ידי אומרו למצב שבו הוא אומר דברים לא קלים למישהו ולא פשוטים לשמיעה ואולם משתמש כתרוץ לאמירתם הלא פשוטה בעובדה כי הוא לא רוצה להיות לא כנה והוא אף מתחיל את דבריו בהתנצלות על כך שהוא לא רוצה לשקר או לצאת לא כנה וזו הסיבה למעשה שהוא אומר את הדברים.אך האם זה מנקה אותו מהצורך להרגיש לא טוב עם דבריו?
ישנם אנשים ששמים את הכנות, הדוגריות והסחבקיות מעל כל דבר והם אומרים דברים לאנשים בלי חשבון, בצורה ישירה, לפנים מבלי לקחת בחשבון כי הצד השני לא תמיד מכיל זאת. גם אם הדברים יוצאים ממקום כנה שהרי הכנות היא של הדובר ואילו הצד השני לא מסוגל להכיל את הדברים ואף אינו חושב שהדברים שנאמרו אכן נכונים.
מי שמכריז על עצמו כאדם “כנה ודוגרי שלא דופק חשבון ואומר את האמת בפנים ומי שלא יכול להתמודד עם זה אזי הבעיה היא אצלו” אינו באמת כזה והוא משתמש בכנות ובאמירת האמת ככלי ניגוח או ככלי שניתן באמצעותו לפגוע באנשים ואף להפגין כח.
לא מעטים הם האנשים אשר ממנפים תכונות חיוביות לשימוש שלילי.
לדוגמא – עו”ד שמנסה להוציא דבר מה מעד מסויים ואזי אומר לו משפטים בנוסח של – האמת היא הכי קלה אז אל תסתבך עם כל מיני שקרים ובוא תתנקה. זוהי אמירה שמזמינה את האדם להעיד דברים מסוימים בדרכי עורמה ומניפולציה ובודאי לא ניתן לשייך אותה לאיזשהיכוונה חיובית.
ניתן לומר לסיכום כי כנות הינה מילה מעט מתעתעת ובניגוד לאחותה התאומה, האמת, היא למעשה סוג מרוכך יותר של האמת.
חוסר כנות עצמית הינה ברוב המיקרים נובעת מחוסר מודעות ולא כתוצאה מחוסר רצון של אותו אדם להיות כנה.
אנשים אשר הכנות עבורם היא סוג של איום, אינך יכול להיות כנה איתם מאחר וזו תהיה כנראה הפעם האחרונה שתיפגוש בהם.
