כאשר אנו לוקחים את הדברים הרגילים ומנסים להפוך בהם אולם לא תמיד מצליחים לתת תשובות לכל דבר שהרי אנו מתחילים לשאול שאלות מיותרות.
שאלות אשר לא יובילו אותנו לשום דבר אלא רק יגרמו לשאלות המיותרות להוריד לנו את הביטחון העצמי ולגרום לנו למחשבות והיסוסים לגבי התשובה.
משחר הילדות אנו שואלים שאלות אשר לא נותנות שום דבר ולא מוסיפות כלום לתשובה אלא רק מסיתות אותנו מן העיקר מן המטרה. השאלות המיותרות נועדו על מנת למשוך זמן ולייצר את הספק.
הספק אשר אוכל בנו בין אם זה בשדה הקרב של החיים שם לדוגמא בכביש אנו יכולים לקבל החלטה אחת שגויה על מנת שזאת תהיה ההחלטה האחרונה שלנו בגילגול הזה או גם ביחסים שבין אדם לחברו שאין לנו תחושה כלשהי בקשר למשהו ואנחנו במקום לקבל החלטה ברורה מתחילים לשאול שאלות מיותרות שמרחיבות את הפער.
הפער מעמיק והולך ככל ששואלים יותר ויותר שאלות מיותרות ולא הולכים עד הסוף עם התחושות.
במידה וישנה דרך מסויימת שבה אמורים ללכת ואולם לא בטוחים בה, מן הסתם מתייעצים עם אנשים אחרים או גם עם עצמנו ואוגרים כמה וכמה תשובות שיכולות להיות התשובות האמיתיות ואולם איך נדע מהי התשובה הנכונה?
הדרך למעשה הינה פשוטה ביותר – רק להקשיב לקול הפנימי ואז להימנע מכל אותן שאלות מיותרות אשר יורידו אותנו למקום שבו אין לנו מושג בדבר התשובה הנכונה אולם מוכרחים בכל זאת לקבל החלטה נכונה, יש רק אפשרות אחת ותשובות נוספות מיד מקבלות מעמד של שאלות מיותרות.
אולם אנו לא רוצים לתת לשאלות המיותרות לכרסם בנו ולהגביר את הספק מאחר וזה מוריד את הביטחון העצמי ויוצר תחושת מועקה ובדרך כלל כאשר יש הצטברות גדולה מידי של שאלות בנוגע לנושא מסויים לא נשארה אלא רק אפשרות אחת שהיא פשוט לקבל את ההחלטה בלחץ, ואז מן הסתם הסיכוי לטעות ולהטעות הינו רב מאוד.
כושר הריכוז שלנו יורד פלאים כאשר אנו צריכים לחשוב על כמה וכמה דברים בו זמנית.
למעשה רק אנשים בעלי סגולות מיוחדות יכולים לגרום לחלק אחד של מחשבתם לפעול בערוץ מסויים ובמקביל לחלק אחר של מחשבתם לחשוב על משהו נוסף, זוהי למעשה יכולת הפרדת המחשבות או החשיבה המקבילה.
יכולת אשר מאפשרת לייצר מספר תרחישים אפשריים לתוך פרק זמן מסויים ונתון אשר יגרום לנו לקבל מספר ערוצים בו זמנית.
פשר הדברים למעשה הגברת הבילבול ומייצר עוד ועוד שאלות מיותרות אשר בסופו של דבר יוצרים בלבול מצד אחד והכי גרוע מייצרות מחשבות טורדניות וברגע שהן מופיעות הן גם הופכות לדבר העיקרי שתופס את כל ערוצי המחשבה מבלי יכולת לקבל מעצמך תשובה ברורה לגבי שאלה מסויימת.
לדוגמא, סיטואציה אשר מתלבט אתה והופך בה על מנת לקבל החלטה לגבי אדם מסויים למשל באם רוצה אתה אותו איתך או לא.
במצב זה אתה מייצר מחשבה אחת מיידית של “כן” ועוד מחשבה מיידית של “לא”, על מנת לאזן בין שתי המחשבות והאפשרויות ולכן באופן מיידי הכן והלא מנטרלים אחת את השניה ואתה קופא במקום ולא מקבל החלטה מאחר ויש לך שתי אופציות אשר שתיהן הגיוניות, שתיהן מנומקות וסדורות ולשתיהן יש רשימת בעד ונגד ארוכה כאורך הגלות.
במקרה שכזה, שבו אתה הופך והופך בסוגיה מבלי יכולת לזוז ממקומך הופך אתה לפסיבי ולא יודע מה להחליט בדרך כלל עושה אתה מעשה אשר הינו הגיוני ואנושי אולם מיותר עבורך לפחות.
אתה מתחיל להתייעץ ולקבל עוד ועוד תשובות לאותה שאלה מבלי להבין שאתה שומט את הקרקע מתחת לרגלך מאחר והתשובות לא יתנו לך את הפתרון אלא רק יסבכו אותך ויעכבו אותך עוד ועוד וכך אתה מתרחק מן האמת הפשוטה.
עליך עם כן לקבל תשובה אחת ולייתר את יתר התשובות שיהפכו ללא רלונטיות.
נסה לשים את שתי התשובות הבאות בחשבון שבין שתיהן אתה רק מתלבט, נסה לראות אותן מול עיניך, נשום עמוק, נשימה עמוקה וגדולה אשר תמלא את כל הראות ושניה לפני שתפלוט את האוויר ראה והרגש איזו משתי המחשבות מקדימה במעט את השניה ורק אז תוציא את האוויר מראותיך וכך עם סיום יציאת האוויר, התשובה היחידה תישאר לך מול עינך.
זוהי הדרך להשגת התשובה ולחסוך זמן רב של לבטים, היסוסים, חוסר ביטחון ועוד עיכובים
